מדוע משדי לא נצפנו עתים . קבלה הוא זה למה לא נצפנו עתי ימי האדם מן הקב''ה שלא ידע יום מות האדם שמא לא ימהר פורענות ויקדמנו יום המיתה : ויודעיו לא חזו ימיו . מיום האדם כמו חדש ימים ( ומתרגמינן עידן בעידן סא''א ) , ד''א מדוע יודעיו ואוהביו של הקב''ה אינן יכולין לראות סוף דרכיו ומדותיו : ימיו . זו היא דרך שנהג בימיו כמו לא יחרף לבבי מימי ( לקמן כז ) ומה הן המדות התמוהות :

מדוע . עתה החל לקבול ולהתלונן על טובת הרשעים ועל כי שגה בדעתו לומר שהכל תלוי במערכת השמים אשר שפטו בעת ההריון והלידה לזה אמר מדוע לא יהיו הוראות העתים ההם נצפנים ונסתרים ונכנעים לפני המקום כי מהראוי היה שכולם יחד יתחבאו מפניו ולא ימרו פיו כי הלא כל יודעי המקום מן החכמים והנביאים לא הגבילו לו זמן לומד שהוא מחודש עם העולם כי כולם פה אחד יאמרו שהוא קדום לעולם מבלי תכלית והוא המסדר מערכת השמים ומדוע א''כ לא ימשול בהם להיות נצפנים מפניו ונכנעים לו לבל יהיה מה שמורים בעתים ההם :

חזו . ענין גבול כמו מחוז חפצם ( שם קז ) :

גבולות ישיגו . אותן שדרכן להסיג גבולות שהן קונין שדות כנגד שדות אחרים ובלילה הם מרבים גבוליהם שהיו עושים גדריהם בלילה בתוך תחום שכיניהם ( וזהו משיג דמתרגמינן משגה שהיו משגים הגבול סא''א ) : עדר גזלו וירעו . לעצמן :

גבולות ישיגו . והן ראינו אנשי רשע יסיגו גבולות רעיהם כי יכניסו גדרם אל גבול רעיהם להרחיב גבולם וגוזלים מרעיהם שדיהם ועוד יגזלו עדר ורועים בהשדה הגזולה והנה עשו רעה כפולה :

ישיגו . כמו יסיגו בסמ''ך וענינו הרחקה לאחור כמו לא תסיג גבול ( דברים יט ) :

חמור יתומים ינהגו . ועושין כל רעות האמורות בענין , סוף דבר ואלוה לא ישים תפלה להודיעם עוונם ולהמציאם גמולם :

חמור . גוזלים חמור היתומים וינהגו לעצמן בפרסום רב ומן האלמנה משכנו שורה כי יעלילו עליה לומר שהיא חייבת להם ולא כן הוא :

יחבלו . יקחו למשכון :

יחד חובאו . עניי ארץ . מפני שיראים מהם :

יטו . מטים את האביונים מן הדרך כי יראים מהם לבל יפגשום ונוטים ללכת בתוהו לא דרך : יחד . כל העניים כאחד נחבאו במקום נסתר ליראתם מהם :

חבאו . מל' מחבואה :

חובאו . ר''ל שנטו מהדרך להחבא מפני הרשעים פן יעשקום :

הן פראים . הפראים שהם לימודי מדבר לארוב את העוברים : יצאו בפעלם . יצאו למלאכתן ומה היא הפעולה משחרי לטרף מבקשים לטרוף : ערבה לו לחם לנערים . למשרתיו ונעריו של רשע הערבה והמדבר הווה לו לחם לצרכם שמשם הוא חוטף ואוכל וגוזל מה שהם אוכלים , לנערים הם ההולכים אתו לגזול כמו רק אשר אכלו הנערים ( בראשית יד ) :

הן פראים . הנה הם כמו הפראים אשר במדבר כי כ''כ יצאו המדברה בעבור פעלם אשר המה משחרים שמה לטרוף טרף להדוג אנשים : ערבה לו . מוציא לעצמו מן הערבה מאכל נעריו כי גוזל כל העובר בה וממנו פרנסת אנשי ביתו :

פראים . חמור הבר : משחרי . דורשים ומבקשים כמו ומשחרי ימצאנני ( משלי ח ) : ערבה . ענינו כמו מדבר :

הן פראים במדבר . הנה אלו הרשעים הם כמו פראים במדבר שהם חיות רעות ויעמדו שם לטרף כן אלו הרשעים מבקשים תמיד לטרוף האנשים : ערבה לו לחם לנערים . ר''ל מהמדבר יוציא הרשע לו לחם ולנעריו מן העושק אשר יעשוק האנשים הבאים שם :

בשדה . של אחרים : בלילו . יבולו : יקצורו . לגזול : וכרם רשע ילקשו . וכרמים של אחרים הרשעים האלו נוטלים פריים , ילקשו אשפריימנ''ט נוטלים לקש שלהם , לקש לשון צמח פרי כמו בתחלת עלות הלקש ( עמוס ז ) תירגם יונתן צימוח וכן יסד ר''א ( בהושענא אדמה מארר ) לקש מארבה . ( ד''א וכרם רשע ילקשו . ילקשו אותה מהשחיתה כי את של העניים ויתומים הם אוכלים , ילקשו כמו ופיהם פערו למלקוש זמן ארוך וכמו לקישיא ללבן ) :

בשדה . בכל שדה אשר ימצאו קוצרים יבולו ואם אינה שלהם אבל כרמו של רשע עם כי נח יותר לתלוש ענפי כרם מלקצור יבול שדה מ''מ יאחרו מלקחת מה ממנו עד אשר לא ימצאו ממקום אחר כי אוהבים הם את הרשע ולא ימהרו לקחת את שלו :

בלילו . מלשון יבול ותבואה : ילקשו . ענין איחור כמו ופיהם פערו למלקוש ( לקמן כט ) :

בלילו . תבואתו : ילקשו . יאחרו :

ערום ילינו . הם מלינים את העניים : מבלי לבוש . שנטלו כסוין :

ערום ילינו . גוזלים המלבוש והנגזל לרוב עניו יתמיד כן ערום מבלי לבוש ואין לו במה לכסות עצמו בעת הקור :

ילינו . ענין התמדה כמו צדק ילין בה ( ישעיה א ) :

בקרה . בבא הקור :

מזרם . היורד מן ההרים ירטבו ויתלחלחו אותן הערומים לפי שמבלי כיסוי אין מחסה להחסות בו : חבקו צור . נחבאים בנקיקי הסלעים וגם שם הזרם יורד ומקלח עליהם ורוטבם , רטוב תרגום של לח וכל מי שאינו מנוגב קרוי לח : ירטבו . מויישט''א בלע''ז :

מזרם הרים . על כי העשוקים ההם ילכו אל בין ההרים להסתר שם מפני הרוח נעשו שם רטובים מזרם המים היורד מן ההרים : ומבלי מחסה . בעבור שאין להם לבוש לחסות בו מפני הצנה חבקו את הצור להגין עליהם מתוקף הקור :

מזרם . שטף הלך המים : ירטבו . מלשון רטיבות ולחות : חבקו . ענין סבוב הידים בדבר מה :

מזרם הרים ירטבו . מהמים הנשפכים מההרים יתלחלחו העניים אשר הפשיטום אלו רשעים כי הם יעמדו מפני זה אצל ההרים להיות להם למחסה : ומבלי מחסה חבקו צור . מפני שאין להם מחסה חבקו הצורים להיות להם למגן :

משד יתום . יניקת היתום מקום מוצא מאכלו ומזונותיו כמו ושוד מלכים תינקי ( ישעיה ס ) : יחבלו . ל' אם חבול תחבול ( שמות כב ) וכמו חבול לא יחבול ( יחזקאל יח ) :

יגזלו משוד יתום . הוא כמו הפוך משוד יגזלו יתום , ור''ל מרוב השדידה אשר הורגלו בה יגזלו גם את היתום : ועל עני . המלבוש שעל העני יקחו למשכון כי מעלילים עליו לומר שהוא חייב להם ולא כן הוא :

יגזלו משוד יתום . מרוב השוד אשר יעשו יגזלו היתום ולא ירחמו עליו : ועל עני יחבולו . ר''ל מה שעל עני והוא לבושו אשר יתכסה בה יקחו למשכון :

הלכו . הם הלכוהו בלי לבוש : ורעבים נשאו עומר . ומרעבים נטלו העומרים של לקט ועוד יפתר ורעבים אותם שהיו נושאים עומר לפי שאלו גוזלים אותם מהם והיו נשארים רעבים :

ערום הלכו . גוזלים המלבוש ועוזבים אותו ללכת ערום מבלי לבוש : ורעבים . מוסב על מלת הלכו לומר העניים נושאי עומר השכחה יעזבו ללכת רעבים כי יגזלו עומרם ואין להם מה לאכול :

עומר . אגודה של תבואה כמו ושכחת עומר בשדה ( דברים כד ) :

ערום הלכו מבלי לבוש . הם סבבו שילכו העניים ערומים מבלי לבוש : ורעבים נשאו עומר . ושילכו רעבים האנשים אשר נשאו עומר רצוני שלא יניחום לאכול ממנו :

בין שורותם יצהירו . ויעשו שמן , בעלי זתים : ויקבים דרכו . בעלי כרמים : ויצמאו . לאחר זמן לפי שאלו הרשעים גוזלים אותם מהם : בין שורותם . כמדומה לי שעושין הזתים שורות שורות בבית הבד והיצהר זב ביניהם :

בין שורותם . עם כי נמשך היצהר בין שורות בית הבד ועם כי דרכו אנשים את הענבים להוציא היין לרדת ולזוב ביקבים עכ''ז המה צמאים כי הרשעים ההם גזלו שמנם ויינם ואינם מוצאים לשתות :

שורותם . מל' שורה וידוע הוא בדרז''ל וכן עלו בשרותיה ( ירמיה ה ) : יצהירו . מל' יצהר והוא השמן : יקבים . כן נקראו הבורות שהיין יורד וזב בהם כמו וגם יקב חצב בו ( ישעי' ה ) :

בין שורותם יצהירו . ר''ל האנשים העושים השמן בין שורות בית הבד ואשר דרכו ביקבים לעשות היין יצמאו ולא יניחום הרשעים לשתות מהשמן והיין אבל יגזלו אותם מהם :

מעיר מתים ינאקו . מתיה וטוביה של עיר ינאקו מחמת אותן האונסין : לא ישים תפלה . להקפיד עליהם וליקח נקמה :

מעיר . מן העיר יאנחו אנשים מגודל חמסם ובשדה תשוע כל נפש מהחללים אשר רצחו : ואלוה וגו' . כאומר ואיך א''כ תאמרו כל מעשה אלוה המה במשפט ולא ישים דבר תפלה שאין לו טעם ומדוע יאריך אף לרשע כזה אשר יאבד הרבה מן האנשים בחרב וברעב הלא מוטב לאבד נפש אחת להעמיד כל הנפשות האלה :

מתים . אנשים כמו מתי מספר ( בראשית לד ) : ינאקו . ענין אנחה כמו ונאק נאקת חלל ( יחזקאל ל ) : תפלה . ענינו דבר גרוע שאין בו טעם כמו ולא נתן תפלה ( לעיל א ) :

מעיר מתים ינאקו . מן העיר יצעקו האנשים מפני החמס הנעשה להם : חללים . הרוגים : תשוע . תצעק : תפלה . דבר בלא טעם :

המה . הרשעים האלה הם דור המבול שמרדו באור , בשביל המטר שהיה עולה מן הארץ ולא היו צריכים לכלום :

המה . הרשעים ההמה היו בין שאר המורדים באור ודומים להם והם האנשים אשר יתגבר בם חולי השחורה אשר ימאסו לשבת במקום האור כ''א בחשך ישבו וכן הרשעים האלה ימאסו באור היום כי טוב להם חשכת הלילה כי אז יעשו מעשיהם ולא יראום מי : לא הכירו דרכיו . אינם מכירים דרכי האור ולא ישבו בנתיבותיו כי לא יכלו לעשות מאומה באור היום :

במורדי אור . שהיו מורדים בשם יתברך שהוא אור העולם ואיפשר שיהיה הרצון הזה אור היום והוא יותר נכון לפי מה שיספר מעניינם . ( יד ) לאור יקום רוצח . בעבור האור יקום הרוצח בבקר השכם קודם הגיעה אור היום להרוג העניים והאביונים : כגנב . הכ''ף נוספת וכמוהו והוא כאיש אמת :

לאור יקום . אם היו עומדים ביום היו הורגים עוברי דרכים : ובלילה יהי כגנב . לחתור בתים :

לאור . בעבור אור היום המונע חפציו יקום הרוצח השכם עד לא יאיר ויקטול עני ואביון אשר ישכימו לצאת למלאכתן : ובלילה . בעצם הלילה יהיה גנב לגנוב בחשכת הלילה :

כגנב . הכ''ף באה לאמתת הענין וכן יהי כרשע אויבי ( לקמן כז ) :

ועין נואף . והנואף שבהם היה שומר וממתין עד נשף לאמר וגו' : וסתר . ובסתר ישים פניו לעבור עבירה , שעל כל אלה היו חשודין דור המבול על הגזל שנאמר ותמלא הארץ חמס ( בראשית ו' ) ועל העריות שנאמר כי השחית כל בשר ( שם ) :

ועין נואף . הרי הוא כעין נואף אשר גם היא תמרוד באור היום כי תשמור ותצפה את הנשף כי תחשב לומר אז לא תראני עין אדם כי חשכת הלילה ישים לי הסתר פנים לבל יראני מי :

שמרה . תצפה כמו ואביו שמר את הדבר ( בראשית לז ) : נשף . חשכת הלילה . תשורני . תראני :

שמרה נשף . המתינה הערב : תשורני . תראני . ( טז ) חתר . מעניין מחתרת . יומם חתמו למו . אשר חתמו להם ביום :

יומם חתמו למו . אותם שהיו חלשים מהם מעשו' לסטיו' ביום היו חותרים בבתים בלילה וביום היו חתומים ומסוגרים בבתיהם : לא ידעו אור . לא היו מכירין את האור ולא היה עת מהלכם :

חתר . וכן הוא יצפה על הנשף כי בחשכת הלילה חותר הוא את הבתים לכנוס בהן דרך החתירה לגנוב מה בבית וביומם סגרו א''ע לבל יהיו נראים לבני אדם למען לא יכירום מי ולא ידעו א''כ אור היום כי לא יראו החוצה :

חתר . חפר כמו אם במחתרת ימצא הגנב ( שמות כב ) : חתמו . סגרו כמו כי חתום הוא ( ישעיה כט ) : למו . להם :

כי יחדו בקר למו צלמות . שביום היו נסגרים ובלילה היו הולכים למחתרתם ולא היו יראים מן המזיקים כלל : כי יכיר בלהות צלמות . מכיר היה כל א' שדים המבהילים ולא היה ירא מהם , ורבותינו פירשו יומם חתמו למו ביום היו עושים סימנים היכן מרתפו של בית והיכן גנזיו של עשיר שהיו מפקידין אפרסמון אצל בעלי בתים עשירים ויודעים הם שיניחנו בבית גנזיו ובלילה מריחין והולכים שם וחותרים שם :

כי יחדיו . הגנב והנואף יחדיו זה כזה יחשב למו הבוקר צלמות ומאד ימאסו בו : כי יכיר . כאשר יאיר היום ויכיר איש את רעהו הוא להם בלהות צלמות :

צלמות . חשכת הקבר : בלהות . הוא הפוך מן בהלות :

כי יכיר בלהות צלמות . בבא העת אשר יביר איש את רעהו והוא כשיאיר היום הוא להם כמו בלהות צלמות :

קל הוא על פני מים . כשהיו הצדיקים נח ומתושלח מוכיחים אותם ואומרים להם שעתיד המבול לבא עליהם היו אומרים קלים אנו לשיט על המים ויש לנו גומא ודברים קלים לעשות מהם אניות ולשוט : תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים . היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנה דרך הטוב בדרכי הצדיקים הרמים ושוכנים ברומו של עולם , ל''א כרמים הם הצדיקים ופרנסי הדור כמו ונתתי לה את כרמיה משם ( הושע ב ) ת''י ית פרנסהא היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנו דרך הטוב נשבעים שלא יפנו את דרכם , ל''א תקולל חלקתם מתקלקלת היתה חלקתם שהיו משחיתים זרעם לבטלה כמו כי השחית כל בשר את דרכו ( ראשית ו ) תקולל לשון קלקול כמו בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ( שמואל א ג ) ל''א תקולל חלקתם הדורות שאחריהם מקללים בהם מי שפרע מדור המבול , כ''ש , ל''א תקולל חלקתם לא יפנה דרך כרמים , לא היו מקבלים תוכחה מן הטובים , לשון אחר היו קלים לשוט בספינות להרוג ולחמוס ממון ודרך יישוב בני אדם ונטיעת כרמים אין חושש לילך :

קל הוא . כאשר יברח בהאיר היום הוא קל מאד לשחות ולשוט ע''פ המים כי ירא ללכת בארץ פן יפגעו בו הרודפים ולזה ישוט ע''פ המים מקום שאין אנשים הולכים שם : תקולל . החלקה אשר ילכו עליה בארץ היא מקוללת מאוד לפי שלא ילכו במקום אשר יעבד ויזרע כ''א במקום ציה ושממה שאין אנשים מצויים שם אף לא יפנה ללכת דרך כרמים כי יפחד מן האנשים המצויים בכרמים וכאומר והנה יפחדו מאנשים ולא יראו מה' :

חלקתם . כן נקרא השדה כמו ראו חלקת יואב ( ש''ב יד ) :

קל הוא על פני מים . קל הוא לברוח בבא הבקר על פני המים ושם יתחבא כדי שלא ימצא :

ציה גם חום יגזלו . מפני רעתם גרמו להם שנה אחת להשתנות עולם מששה סדריו זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף : מימי שלג . כמו ומימי שלג גם אותם גזלו מן העולם לפי ששאול חטאו יש תיבות חסירות ווי''ן כמו ( ירמיה יא ) ואני ככבש אלוף והוא נפתר ככבש ואלוף עוד הרבה במחברת מנחם בן סרוק :

ציה גם חום . והנה בבוא עת פקודתם ימותו במיתה קלה ומהר כמו שהיובש עם צרוף החום גוזלים ומאבדים בקלות ומהר את המים הנוזלים מהשלג כן השאול מאבד מהר את האנשים אשר חטאו ולא סבלו מכאוב החולי :

ציה . חורב ויובש :

יגזלו מימי שלג . ר''ל שהם ישחיתו אותם בקלות עד שיראה כאלו גזלו' : שאול חטאו . וכן ישחית שאול בקלות האנשים אשר חטאו :

ישכחהו רחם . אמו , דרש רבי תנחום שהיו דור המבול נוטלים את בניהם ונותנים אותם תחתיהם לסתום ארובות התהום ואפילו אמו לא היתה מרחמת עליו : מתקו רמה . למות ולאכול רמה בשרם : עוד לא יזכר . בשנה אחת נעקרו ועל ארכא שניתן להם מתחילה היה איוב קובל שהרבה מתו ולא ראו בפורענות זה :

ישכחהו וגו' . מעט יחלה ובמותו ישכחהו רחם אמו ר''ל אף אחר אשר נולד ברחמה תשכח בו הואיל ומעט חלה ולא הרבתה לבקרו ומעט נשאר בזכרונה : מתקו רמה . מתוק הוא לפי הרמה כי משמן בשרו לא ירזה כי ימות בריא ושמן ויומתק בשרו לרמה : עוד לא יזכר . לא יהיה נזכר בפי הבריות לזמן מרובה כי הואיל ולא סבל מכאוב החלי אין מה לספר ממנו : ותשבר כעץ עולה . האיש עולה נשבר בקלות רב כשבירת העץ אשר תמהר להשבר מן הברזל וכדומה אשר ירבו להתעקם הנה והנה טרם ישבר :

עוד . ענינו זמן רב וכן ויבך על צואריו עוד ( בראשית מו ) : עולה . איש עולה :

רחם . אוהב תרגום אהב מרחם : מתקו רמה . רמה תאכלהו וימתק לה :

רועה עקרה לא תלד . כך היה מנהגם נושא שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים זו שעומדת לתשמיש משקה כוס עיקרין כדי שלא תלד עולמית ומאכילה תפנוקים ומרחיצה ומקשטה כדי שתהא נאה וזו העומדת לבנים מלבישה בגדי אלמנות ומרעיבה וזהו שאומר העקרה שלא תלד היה רועה ומטיב ואת האלמנה שעומדת לבנים לא ייטיב :

רועה עקרה . עם כי הרבה להרשיע עד כי היה מרצץ גם את העקרה עם כי לא ילדה ואין לה מי מחזיק בידה ואף האלמנה ירצץ עד כי אין לה מי ייטיב לה ונפשה מרה לה מאוד עכ''ז לא חמל עליה והיה א''כ מהראוי שיקבל גמולו :

רועה . משבר ומרצץ כמו תרועם בשבט ברזל ( תהלים ב ) :

רועה עקרה . משבר עקרה :

ומשך . הקב''ה אותן אבירים בכחו לפורענות ולמחייה מתוך ארכא שהאריך להם . יקום . יום א' : ולא יאמין בחיין . כמו בחיים ביום הזה נבקעו כל וגו' ( בראשית ז ) :

ומשך . אבל לא כן היה כי המקום משך את כ''א מן האבירים ההם אל הקבר בעודו בכוחו כי לא נחלש במכאוב החולי : יקום . עודו קם על רגליו בריא וחזק ופתאום קרבה נפשו למות עד לא יאמין בעצמו שישאר חי ולא סבל כלל מכאובי החולי :

אבירים . חזקים : בחיין . הנו''ן במקום המ''ם :

יקום ולא יאמין בחיין . יקום כל אחד מהאבירים ולא יאמין בחיין ליראתו מהרשע :

יתן לו לבטח . עד יום אידם ונשענו :

יתן לו לבטח . וכל ימי חייו יתן לו המקום לשבת בטח והוא נשען ממנו לבל ימוט וכאלו ישגיח בעיניו על דרכי הרשעים ההם לבל יכשלו כאדם המסתכל בדרכי אוהב ומזרזו להזהר :

וישען . ויסעד :

רומו מעט . נסתלקו מן העולם כמעט רגע : והומכו . נדכאו ונתמסכנו : ככל יקפצון . כשאר כל הנקפצים ונמלטים בעת קציר ובציר ומסיק שנקפצים יחד כן תמו כרגע :

רומו מעט . כאומר אם אמנם שכן ראוי הוא שירומו במעלה ובכבוד למען יכפל צערם כאשר יפלו בשפל המצב אבל ראוי היה שירומו רק מעט מן הזמן וילך לו הכבוד ואיננו ומיד ישובו להיות שפילים ונבזים וכ''כ פעמים רבות וכמו כל דבר אשר ידלג ויקפץ שפעם הוא למעלה באויר ופעם למטה בארץ ומעט זמן יתעכב למעלה ויותר מזה ינוח למטה בארץ : וכראש וגו' . ובבוא עתו ראוי היה להיות מיוסר במכאוב זמן רב כמו קנה השבולת הנפרך מאליו מעט מעט עד כי נפרך הכל כן היה ראוי להאריך זמן חליו עד כי ימות ממנה ומוסב על ראשית אמריו לומר כן היה ראוי להרשעים האלה אולם התמדת השלוה וקלות המיתה בא להם מצד מערכת השמים אשר שפטו כן בעת ההריון והלידה ומדוע משדי לא נצפנו העתים למה לא יבטל הוראתם אשר יורו בהעתים ההם בכדי שיקבלו גמולם משלם :

רומו . מל' הרמה והגבהה : והומכו . עניין שפלות כמו ימך המקרה ( קהלת י ) : שבולת . היא קנה התבואה כמו שבע שבלים ( בראשית מא ) : ימלו . יכרתו כמו ימולל ויבש ( תהלים צ ) :

רומו מעט . פועל עבר ועניינו כשסרו אלו האנשים והרחיקו מעט לא ימצא אז הרשע בעיר אבל יהי' עיניהו על דרכיה' להרגם : והומכו . פועל עובר מבנין הופעל והשרש נמך ויהיה נמך ומכך שני שרשים בענין אחד והוא מענין וימוכו בעונם : ככל יקפצון . ככל אחד מהאנשים אשר לא כרתו ברית עמהם יקפצו הרשעים פיהם שלא יצעקו ויהרגו אותם : ימלו . יכרתו :

ואם לא איפו . כאשר אמרתי יבא אחד מכם ויכזיבני : וישם לאל מלתי . שאני מהרהר אחריו לדעת מדותיו שמאריך אף לרשעים , ואת אוהביו כמוני הוא מייסר ואינו ממיתן כמו שקובל ( למעלה כג ) כי לא נצמתי מפני חושך ואלו שגבולות ישיגו וכל אלה עשו לא הוכו בייסורין :

ואם לא . ואם תאמרו אין הדבר כן איה פה האיש ומי הוא זה אשר יכזב אותי לומר שלא נמצא מרבית טובה ושלוה לאנשים כאלה וישים את אמרי תלונתי לאין וכאומר הלא א''א לכחש דבר המפורסם והמצוי ( העולה מהמענה ההיא כי יכחיש דברי אליפז לומר שאין האמת אתו כי אחז בדרכי המקום ובמשפט עשה מה שעשה אף יתרעם על מה יאריך המקום אפו ולא יאבד את הרשעים המאבדים נפשות הרבה היתכן שיחוס עליהן ולא על הנפשות הנאבדים על ידיהם והנה מלבד ההצלחה שיש לרשעים בחייהם לא נפרדה מהם במותם כי ימותו בקלות ומהר מבלי מכאוב חולי וכ''ש הוא בעבור כי כן שפט המערכה בעת ההריון והלידה ויתלונן א''כ מדוע לא ישדד המקום הוראת המערכה הלא הוא סדרה ) :

לאל . ללא ואין :

לאל . להבל ולדבר שאינו : ביאור דברי המענה . ענה איוב ואמר גם היום שהמריתי והפלגתי בכעסי להתרעם תרעומת רב כבדה מכתי יותר מאנחתי ולזה אל תאשימני אם הגדלתי והוספתי להתרעם על מכאובי , מי יתן ידעתי איפה השם יתברך ואמצאהו ואבא עד תכונתו שאם היה אפשר זה הייתי עורך לפניו משפט והייתי מתווכח עמו בטענות חזקות ואז אדעה מה שיענני ואבינה מה יאמר לי ואדע האמת מזאת החקירה כי באמת לא יבא עמי בכמו אלו הכזבים אשר אתם באים עד שאתה התעללת בי שכבר חטאתי באלו החטאים אשר זכרת אשר אני נקי מהם לפי האמת האם נאות לשם יתברך שיריב עמי ויחקפני ברוב כחו הנה אין זה ראוי אך הוא ישים בי כח לעמוד לפניו ולהתווכח הנה בזה הצד היה הישר מתווכח עמו אם יגיעהו דבר ולא במשפט והייתי נצול לנצח משופטי כי השם יתברך כשישמע כי הדין עמי היה משיב אפו ממני אבל מה אעשה שאני לא אוכל למצוא השם יתברך בשום צד אלך במזרח לבקשו ואיננו ואלך במערב ולא אמצאהו גם כן אלך בצפון אשר שם עושה מעשיו הנפלאים אשר בארץ לפי ששם הישוב עם כל זה לא אוכל לראותו שם שכסה דרום ממני כי אין שם יישוב והמים מקיפים בו ולא אוכל לראותו שם , הנה אם ידע השם הדרך אשר דרכתי בה ובחנני הייתי יוצא נקי בלי סיג כזהב לפי שבאשורו אחזה רגלי שמרתי דרכו ולא אטה ממנה ר''ל הנימוס האנושי אשר יתנהג בו כל שלם , ממצות שפתיו לא סרתי ושמרתי אמרי פיו יותר ממה שאני שומר ההנהגה אשר היא חקי לשמור חיי כמו המאכל והמשתה ההכרחי ומה שדומה להם כי ההכרחי לאדם בחייו יקרא חק כמו שזכרנו , והוא כאשר היה בעניין אחד ומי ישיבנו ממנו והנה לא ישתנה רצונו ואין שם יותר חזק ממנו יכריחהו על זה אבל הוא שליט במה שירצהו עד שכל מה שאותה רצונו עשה , הנה הגיע מרוב יכלתו וחכמתו שהשלים חקי בבריאתי ר''ל שהמציא בי כל האיברים והכלים אשר יצטרכו למציאותי וכמו אלו הנפלאות תמצאנה רבות עמו בשאר בריאותיו על כן מפניו אבהל לעולם מעלתו ומציאותו אתבונן בנפלאותיו ואירא ממנו , וזה אמר איוב להשיב על אליפז במה שייחס לו מהרעה אשר היה לאנשי דור המבול ולאנשי סדום כי חלילה לו מרשע אבל היה ירא מהשם יתברך מצד התבוננותו במעשיו הנפלאים , ואל הרך לבי בתחלואיו אשר חלה בי ואירא תמיד מהיום הבא שלא אכאב בו כאב אנוש , ושדי הבהילני מפני שלא נצמתי קודם בא חשך הצרות והיה מכסה ממני אופל המכאובים מה שאני לא אירא מהמות באשר הוא סוף כל האדם אבל פחדתי אל אלו המכאובים אשר לא אוכל לשאת אותם , ואחר זה החל איוב לסתור דעת אליפז מן ההקש ואמר מדוע לא יהיו נעלמים משדי העניינים הזמניים ויודעיו לא חזו לו ימים ר''ל שלא ראו לו יחס אל הזמן ולזה הוא מבואר שהשם יתברך בלתי יודע באלו הענינים הזמניים , ואחר כן החל איוב לסתור דעת אליפז מן החוש במה שנצל השם יתברך על ההצלחה הנמצאת לרשעים זמן ארוך במה שאמר כי מפני שאין זה התוכחת מהשם יתברך כי אם להועיל לאנשי הארץ הנה יתכן שיאריך עונש הרשע זמן ארוך , והחל איוב לסתור דבריו מהחוש ואמר שאלו הרשעים אשר ספר בהצלחתם היו משיגים גבול וגוזלים העדר ורועים שם בקרקע הנגזל וזה חטא נפלא , והיו נוהגים חמור היתומים ולוקחים למשכון שור אלמנה אשר בהם היו חורשים ומשיגים די טרפם עד שיהיו סבת מותם ברעב העניים יטו מדרכם לפחדם מהם שלא יהרגום יחד חובאו מפניהם עניי ארץ , הנה אלו הרשעים הם כמו חיות רעות במדבר לטרוף באשר ימצאו הם יוצאים למלאכתם לבקר לשחר לטרוף מן המדבר יוציא לחם כל אחד מאלו הרשעים לו ולנעריו כי יהרגו האנשים העוברים שם ויקחו אשר להם , בהיותם בשדה בלילו ותבואתו יקצרו ואם אינו שלהם ולא די שהם יניחו שדה הרשע ולא יגעו בו אבל גם כרמו שהוא מוכן בקלות לאכול ממנו יאחרו וילקשו מלקחת ממנו לפי שהם אוהבים הרשע ולזה לא יגעו באשר לו אם לא כאשר לא ימצאו במקום אחר , ערום ילינו בני אדם בלילה מבלי לבוש ר''ל שיגזלו מהם כסות לילה ולא יהיה להם כסות להתכסות בו בקור , ואלו העשוקים ילכו להסתר מהרוח בין סלעי ההרים וירטבו שם מזרם ההרים והלחות הנמצא בהם , ומבלי מחסה חבקו צור להסתר שם , מרוב שודדות האנשים יגזלו היתום ויקחו למשכון הבגד אשר על העניים ובזה האופן יסבבו שילכו העניים מבלי לבוש לגזלם מהם כסות יום וסבבו שילכו רעבים האנשים אשר נשאו עומר כי יגזלו אותו מהם ולא יהיה להם לאכול , הנה האנשים אשר באוצרות בית הבד יעשו שמנם ואשר יקבים דרכו לעשות יינם יצמאו כי אלו האנשים יגזלו שמנם ויינם ולא יניחום לשתות מהם , מן העיר יצעקו האנשים על החמסים אשר עשו להם ונפש ההרוגים חוץ לעיר תצעק אל אל ואיך תאמר שהשם לא ישים בכל אלה הדברים דבר בלתי טעם וזה שאחר שאלו הרשעים ממיתים רבים מן האנשים בחרב ובעירום ובצמא ומכלים אותם בכל עוז הנה היה ראוי בחק השם יתברך אם היה פוקד האנשים להועיל להם שלא יאריך לכמו אלו האנשים הרשעים כדי שיציל מידם אלו האנשים אשר יהרגו אותם כי הרחמניות על אלו הרשעים הוא אכזריות בחק הטובים , הנה לא תוכל לנצל השם יתברך על זה בשום פנים ולדעת איוב גם כן יהיה זה חסרון בחק השם יתברך בסדרו זה הסדור אשר מצד הכוכבים שימשך ממנו זה העול והחמס , הלא אלו האנשים היו במורדי אור ר''ל שימרדו באור היום המשמח האנשים והם ידאגו בבואו לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבותיו אבל התרחקו ממנו בכל עוז ועשו מעשיהם בלילה כדי שלא יראו אותם האנשים בעבור האור יקום הרוצח השכם קודם שיאור היום ויהרג עני ואביון אשר ימצאם בדרך יוצאים במלאכתם ובעצם הלילה יהי גנב לגנוב מה שיוכל להסתרו אז מהאנשים , ועין נואף המתינה בא הערב לאמר אז לא תראני עין וישים לי חשך הלילה הסתר פנים , חתר האחד מהם בקירות הבתים אשר יומם שמו חותם בהם כדי שיכירום בלילה ויגנבו הנמצא שם הנה כל אלו האנשים לא ידעו בטוב האור למאסם בו , כי יחדו יהיה להם הבקר כשיבא כמו צלמות וכאשר יבא אור הבקר אשר יוכל אז להכיר איש את רעהו ולראותו הוא להם כמו בלהות צלמות כי אז יבהלו וינוסו כדי שלא ימצאו , קל הוא לנוס בבא היום על פני המים כדי שלא ימצאו החלקה אשר הם הולכים בה בארץ היא מקוללת מאד ר''ל שהם לא ילכו במקום שיעבד בו ויזרע ולא יפנה אחד מהם דרך כרמים כדי שלא ימצאום שם עובדי הכרמים והשדות אבל ילכו במקומות החרבים להסתר מהאנשים , הנה אלה האנשים עם רוב מרים לא יגיעס שום עונש בחייהם אבל ימותו בקלות כי כמו שהציה והחום יגזלו מימי השלגים ויפסידום בקלות בדרך שלא ישאר מהם רושם כן ישחית שאול בקלות אלו האנשים אשר חטאו , ישכחהו כל אחד מאוהביו ותאכלהו רמה כאילו הוא דבר מתוק לה עוד ולא יזכר שמו וישבר בקלות כעץ איש העולה ובלא צער , ובזה הוא מבואר שלא יתנצל השם במה שאמרו אליפז , הנה זה האיש הגיעהו מן האכזריות עד שהיה משבר העקרה אשר לא תלד עם היותה מרת נפש והיה משבר גם כן האלמנה אשר לא ייטיב מטיב לה עם מרירות נפשה לא היה חומל עליה , כחו היה רב עד שיהיה מושך התקיפים בכחו ויהרגם יקום כל אחד מהם ולא יאמין בחייו מיראתו ממנו והיה נותן לו מתנה לבטח והיה נשען שלא יזיקהו ועם כל זה לא היה נשמר הרשע מלהזיק להם אבל היה עיניהו על דרכיהם לרדוף אחריהם , או הרצון בזה שזה הרשע היה נותן לו ידו לבטח והיה כורת ברית עמו ועל זה היה נשען האחר שלא ירע לו ועם כל זה היה עיניהו על דרכיהם לרדוף אחריהם להזיק להם , התרחקו מעט אלו האנשים והנה אין הרשע בעיר והומכו אלו האבירים אשר רדף אחריהם כשאר כל האנשים אשר לא כרתו ברית עמו יקחם הרשע ויקפוץ פיהם כדי שלא יזעקו ויהרגם בקלות כראש שבולת שתכרת במהרה ועם כל אלו הרעות לא נראה שיגיע לו עונש בחייו ולא במותו כאשר זכר ולזה הוא מבואר שאין התנצלות לשם במה שאמרו אליפז שהוא יאריך לרשעים , ואמר איוב אם תרצה לחלוק על זה מי הוא אשר יכזיבני וישם מלתו לאל כי לא יוכל שום אדם לחלוק על דברי להיות החוש מעיד שהענין כדברי : והכלל העולה מהדברים הוא , שאיוב ישיב לאליפז שמה שייחס לו מהעונות הוא שקר וכזב כי כבר אחזה רגלו תמיד בדרכי השם ושאין התנצלות לשם במה שאמר אליפז כי מפני שאין השם מוכיח לרשעים כי אם להועיל לבני אדם יתכן שיעמידם בהצלחתם ויאריך להם העונש זמן ארוך אולי ישובו וזה שאנחנו נראה מהרשעים רבי ההצלחה שהם עושים חמסים גדולים גורמים להמית האנשים בסבת העירום והרעב והצמא והם גם גם ממיתים האנשים ונואפים וגונבים בלילה מה שיוכלו ולא חסה עינם על האלמנות והעקרות הנרדפות משחתם ושכבר יגיע מרוב רשעם ומרים שיכרתו ברית עם אנשים כדי שישענו ויבטחו בהם ואחר ימיתום ולמה יאריך השם לכמו אלו הלא היה ראוי שיכלה אותם תכף כדי שלא ימיתו שאר האנשים הלא יותר טוב שימותו אלו כדי שינצלו האחרים מידם , ועוד שאנחנו נראה בכמו אלו הרשעים שלא יגיעם עונש כלל בחייהם ובמותם ימותו מיתה קלה בלא צער ואיה איפה העונש המגיע לאלו האנשים על מרים הלא זה כלו ממה שיורה שאין האדם נפקד על מעשיו מאת השם :