( מענה אליפז ) :

ביאור מלות המענה ויען אליפז התימני ויאמר :

הלאל יסכן גבר . הלצורך ולהנאת היוצר יועיל גבר ויהנה כאשר ילמד דעת אל הבריות וחכמה , יסכן הראשון לשון הנייה כמו ותהי לו סוכנת ( מלכים א א ) והשני לשון למוד כמו ההסכן הסכנתי ( במדבר כב ) וגם הראשון יתכן להיות נפתר לשון למוד הלטובת היוצר ולצרכו ילמד גבר כאשר ילמד השכל :

הלאל . וכי לאל יועיל ויהנה הגבר בצדקו אלא המשכיל יועיל ויהנה אל עצמו ובהיות כן מה לו להשיב לך בכדי שתעמוד בצדקתך הלא מה לו בזה :

יסכן . ענין תועלת והנאה כמו הוכח בדבר לא יסכון ( לעיל טו ) :

יסכון . יועיל :

החפץ לשדי . כמו כי מה חפצו בביתו אחריו ( לעיל כא ) ההנאה וחשש לו אם תצדיק מעשיך בהתווכח לפניו שיבא עמך להתווכח בדבריך : ואם בצע . ממון לו אם תתם דרכיך :

החפץ . וכי מה צורך בא לשדי אם תהיה צדיק וכי בצע כסף בא לו אם תלך בדרך תם וכפל הדבר במ''ש :

החפץ . ענין צורך כמו אם כלי אין חפץ בו ( ירמיה כב ) : בצע . ענין הנאת ממון כמו מה בצע כי נהרוג את אחינו ( בראשית לו ) :

בצע . תועלת : תתם . מענין תם וישר :

המיראתך יוכיחך . או אם מיראה שיירא מפניך יבא ויתווכח עמך :

המיראתך . וכי בעבור יראתו אותך לבל תרשיע יתווכח עמך ויבוא עמך במשפט הלא מה לו אם תרשיע :

הלא . יודע הוא כי רעתך רבה :

הלא וגו' . כאומר אבל אני אשיבך מלין בעבורו שהדין עמו בדבר היסורים הבאים עליך כי הלא רעתך רבה ר''ל לגדול כמותך יחשב כל דבר לרב כי הרבה ילמדו ממך וזה ואין קץ לעוונותיך כי הכל בא ממך ותלוי בך :

כי תחבול . אם דבר מי למולך תענש אותו בכסף ותקח ממנו משכון ועם הוא בחנם כי לא לוה ממך מאומה : ובגדי ערומים תפשיט . אף מן האנשים שאין להם כ''א מלבוש אחד ובהעדרם ילכו ערום הנה פשטת בגדיהם ונשארו ערומים וקראם ערומים ע''ש סופם וכן אפיתי על גחליו לחם ( ישעיה מד ) :

תחבול . תמשכן כמו לא יחבול רחים ( דברים כד ) :

תחבול . תקח משכון :

לא מים . לא השקית מים לעיף ומנעת לחם מן הרעב כי כאשר חבשת את מי בבית האסורים היה נמנע ממנו לחם ומים :

ואיש זרוע לו הארץ . בתמיה וכי מחמת שהיית גדול תירש את הארץ כלום הוא ראוי להתקיים : ישב בה . יאריך בה כמו ותשבו בקדש ( דברי' יא ) :

ואיש זרוע . כאומר הנה בעניי העם התאכזרת ועשית משפט חרוץ אבל מי שהיה אלם ובעל זרוע היה לו כל הארץ ועשה בה כל חפצו ולא מחית בידו עם כי היה לאל ידך : ונשוא פנים . מי שהיה נשוא פנים בעבור רוב העושר וכדומה הוא ישב בכולה כאלו היתה שלו ולא מחית בו :

אלמנות . אבל כאשר שמעת דבר עולה מאלמנות לא חסת עליהן כי גרשת אותן מן הארץ ריקם כי עוד לקחת כל אשר להן ובזה נדכא א''כ חוזק היתומים בניהן כי כאשר גרשת אמותיהן לקחת כל אשר להן אל מי יפנו היתומים לעזרה ולא חסת גם עליהם :

שלחת . ענין טירוד וגירושין : ידוכא . יכותת :

וזרועות יתומים ידוכא . כל אחד מזרועות היחומים :

על כן . ובגמול כל אלה פורש סביבותיך פחים להלכד בהם ותבהיל אותך פחד פתאום לנפול בפח מחרדת הפחד :

פחים . רשחות :

או חשך לא תראה . כלומר לא תתן עיניך ובטחונך בכח לאמר :

או חשך וגו' . או בא עליך חשך אשר לא תראה את הפח להשמר ממנה או מרבית המים כסו אותך ור''ל הנה בגמול הוכן לך מכאובים בעבור הפחד השלוח עליך נתבלבל דעתך לבל תוכל להזהר או המקום סכל דעתך והחשיך שכלך לבל תדע להזהר או שרבים מכאובים כמים היכן לך עד שיהיה מן הנמנע להשמר מהן :

ושפעת . הרבה כמו שפעת גמלים ( ישעיה ס ) :

הלא אלוה גובה שמים . ולא ישפיל לראות : וראה ראש כוכבים כי רמו . כמו וראה עניי שבסוף מענה החמישי ( לעיל י ) כלומר ונותן אתה עין בראש כוכבים כי רמו ובשביל כך אמרת :

הלא אלוה . כאומר ואם אמנם כל אלה עשית ותכחש לומר צדקתי אין זאת כ''א תחשוב הלא אלוה ברום השמים ורואה אתה ראש הכוכבים ותחילתם אשר רמו למעלה ותאמר הלא ה' למעלה מכולם ויש א''כ מרחק רב ממנו לארץ :

ראש ככבים . העליון שבגלגלים שימצאו בו ככבים והוא הגלגל המזלות או יקרא ראש כוכבים המקום שיהיו בו הככבים הנכונים תמיד בתנועת' האמצעית כי המקום ההוא הוא בחכלית הרוממות וגובה כמו שביארנו בספר מלחמות ה' והנה גובה המקום הזה יעמידנו על אמתת מרחק הככבים מן הארץ בתכלית מה שאפשר מקוטן השיעור כמו שבארנו שם :

מה ידע אל . במעשה החשך : הבעד ערפל ישפוט . הכנגד החשך הזה יראה וישפוט , הנה :

ואמרת . ובעבור זה תאמר מה ידע אל ממעשה בני אדם הלא רב המרחק וכי דרך הערפל אשר סביבו ישפוט מעשה האדם וכאומר וכי הערפל המפסיק יהיה עוד סבה לשידע :

ערפל . עב הענן :

עבים סתר . לפניו ולא יוכל לראות : וחוג שמים יתהלך . ולא ידע את אשר בארץ : חוג . עוגל מחוגת שמים כמו ובמחוגה יתארהו ( ישעיה מד ) קומפ''ש בלע''ז :

עבים סתר לו . הלא העבים לו למסתור ולא יראה דרך בה כי הלא יתהלך על עגול השמים וא''כ העבים יפסיקו בינו לארץ :

וחוג . ענין עגול כמו חוק חג על פני מים ( לקמן כו ) :

האורח עולם . הדרך הראשונים אשר מאז : תשמור . שמרת בלבך לזכור מה נהייתה בהם :

האורח . האם תשמור בלבך הדרך אשר טעו בו כל בני עולם וחזר ופירש אשר דרכו בו אנשי און הם אנשי דור המבול :

דרכו . הלכו :

קומטו ולא עת . נגזרו בלא עתם : נהר וגו' . ונהר של מבול או גפרית ואש של סדום הוצק ביסודם :

אשר קומטו . אשר בעבור זה הזקינו ומלאו קמטים בלא עתם ר''ל נכרתו מן העולם קודם זמנם כי נהר מי המבול נשפך ביסודם ר''ל בארץ אשר עמדו עליה :

קומטו . נתכווצו כמו ותקמטני לעד היה ( לעיל טז ) ור''ל הזקינו כי דרך הזקינים להתקמט בפניהם :

קמטו . נכרתו מן העולם : ונהר יוצק יסודם . ר''ל ביסודם ובמעמדם עד שטבעו תוך נהר דב והוא מי המבול :

האומרים . אשר אמרו על האל הנה הוא סור ממנו ומהו הדבר אשר יפעל שדי להם הלא סר השגחתו ומסר הכל ביד מערכת השמים :

והוא מלא . ואף כי המקום ב''ה מלא בתיהם מטוב ומה היה להם לכחש בהשגחתו ובאמת עצת הרשעים ההם רחקו ממני ר''ל לא אוכל להבין מה ראו לשטו' זה הלא לא היו חסרים כלום ולמה זה כחשו בהשגחתו :

יראו צדיקים . נח ובניו הצדיקים ראו במפלתם ושמחו על אשר מלאו אחרי ה' ולא נמשכו אחרי דעתם : ונקי . כ''א מהם לעג עליהם בעבור סכול דעתם :

אם לא נכחד קימנו . התשמור וראית אם לא נכחד יקומם : קימנו . כמו קומתו של אותו הדור כמו ( הושע יב ) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו כמו עמו : ויתרם . גאותם : אכלה אש . ברותחין נדונו ר' תנחומא דרש שהיו בעלי קומה ולא מתו בתהומות ובאו עליהם רותחין מלמעלה וזה יתרם קימה יתרה שלהם , כ''ש :

אם לא . באמת האיש אשר קיים והעמיד אותנו והוא נח שממנו הושתת העולם הלא הוא היה נמנע ונחדל מלהיות אבוד עם בני דורו והנותרים מאנשי הדעת הזרה ההיא הלא שרפה האש והמה אנשי סדום וחברותיה וכאומר ואיך תחזיק בדעת הזרה ההיא הלא מגמול אנשי הדעת ההיא נראה ההשגחה כי כולם נאבדו ונח לבד ניצול וכל הנותרים מאנשי הדעת ההיא כלו מן העולם :

אם לא . באמת והוא כענין שבועה וכאומר אם לא היה כן יבוא עלי כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא שויתי ודוממתי נפשי ( תהלים קלא ) : נכחד . נמנע :

אם לא נכחד קימנו . באמת כאשר מת האיש אשר הקימנו והעמידנו והוא נח אכלה שארית בעלי הדעת ההיא והיא אנשי סדום :

הסכן . למוד להיות עמו שלם : ושלם . ותהיה שלם ולא תחסר בהם בדברים האלה : תבואתך טובה . תבואך טובה :

הסכן נא . לזאת מעתה הרגל עצמך עם ה' להאמין בהשגחתו ותהא עמו בשלום ולא תתרעם עוד למולו : בהם . בעבור הדברים האלה תבא אליך טובה :

הסכן . ענין ההרגל וכן וכל דרכי הסכנת ( שם קלט ) :

הסכן . הרגל כמו ההסכן הסכנתי : ושלם . ותעמוד בשלום :

קח נא . מעתה קח בלבך התורה הנתונה מפיו כדרך המאמין בהשגחה :

אם תשוב . כאשר תשוב לה' תחזור ותבנה ממה שהיית נהרס : תרחק . אך תרחיק מאהליך עולה שלא תהיה כטובל ושרץ בידו :

תבנה . ר''ל תשוב להבנות אחר ההרסך באלו הפגעים הרעים אשר קרו בך או יהיה תבנה מגזר' בנים ר''ל שיהיו לו בנים ומזה הענין גם כן ואבנה גם אנכי ממנה :

ושית על עפר בצר . על אשר תשוב אליו תשית על הארץ חוסן ומבצרים : ובצור נחלים . הסלעים גבוהים שבנחלים עמוקים יהיה לך אוסף צבירת אופיר היא סגולת מלכים שהיו מסגלים ואוצרים זהב הבא מאופיר :

ושית . ר''ל המקום יהיה לך לחוזק כאלו שמת לך מבצר בנוי על עפר הארץ החזקה יותר מהעשוי ממעל בגובה : ובצור וגו' . ר''ל יתקיים עושרך כאלו שמת זהב אופיר בצור חזק אשר בעמקים אשר יתקיים מפאת מקומו ומפאת עצמו כי זהב אופיר הוא החזק שבזהבים :

בצר . מבצר :

בצר . זהב : ובצור נחלים אופיר . ר''ל שבהוצאות הצור נחלים בשפע וברבוי כן ישפע השם יתברך לך זהב אופיר :

והיה שדי בצריך . אם שדי זה קדש תמהתי על פתרונו שמשמעו קללה שימנה עם אויביו כמו ואת היית בעוכרי ( שופטים יא ) עם עוכרי וע''י צורך נדוננו מן המקראות חסרים ( כמו והיה שדי שופט בצריך , ואם נוכל לאמרו חול לשון דיין וחוסן זה פתרונו ) והיה חוסן מבצריך כמו ושית על עפר בצר כלומר הון עתק תהיה נבצר ולפי הענין כן פתרונו שהרי סופו מוכיחו וכסף תועפות לך ל' חוסן כמו ותועפות ראם לו ( במדבר כג ) :

והיה שדי בצריך . המקום יהיה מבצריך וכסף תהיה עפות ופורחות לך ר''ל יתרבו בכל עת :

והיה שדי בצריך . הרצון שיהיה רב זהבך על דרך כקול שדי שמורה על החוזק ועל ההפלגה : תועפות . לשון חוזק כדרך תועפות ראם לו או יהיה מעניין הכפל כדמתרגמינן וכפלת ותעוף :

ותשא אל אלוה פניך . לא תבא להרים פניך אלא לשאול , צרכיך הימנו :

כי אז . כשתשוב לה' אז תתענג בטובה על משענת ה' ר''ל הוא יענג נפשך : ותשא . תוכל לישא פניך אל ה' לשאול צרכיך כי תהיה בטוח שימלא שאלתך :

ונדריך תשלם . מובטח אתה שירצו קרבנות תשלומי נדריך :

תעתיר . אתה תעתיר אליו והוא ישמע לך : ונדריך תשלם . דרך השואלים צרכיהם מאת המקום לנדור נדרים על תנאי כמ''ש אם יהיה אלהים עמדי וגו' ( בראשית כח ) ולזה אמר הנה תשלם נדריך כי ימולא משאלותיך :

תעתיר . תתפלל כמו יעתר אל אלוה ( לקמן לג ) :

ונדריך תשלם . ר''ל שלא יבצר ממך דבר מהדברים אשר תשתדל בעשייתם :

ויקם לך . כמו ויקום לך :

ותגזר אומר . ר''ל כשתחליט בדעתך לעשות דבר מה אז המקום יקיים לך הדבר ההוא : נגה אור . תזריח אור ההצלחה :

נגה . תזרח כמו מנוגה נגדו ( תהלים יח ) :

כי השפילו ותאמר גוה . ואם רואך דורך שפל תאמר בהבטחה להגביהו ויגבה : ושח עינים . בצרה הבאה ( אליו ) בעונו : יושיע . אותו אלוה בידך ובתפילתך :

כי השפילו . אם תראה אנשים אשר הושפלו עד עפר תוכל לומר בהבטחה שיבא להם גדולה ורוממות כי המקום ישלים מאמריך : ושח . מי שעיניו כפופות בעבור הצרות יושיע המקום בתפלתך :

גוה . כמו גאה בחלוף אל''ף בוי''ו וענינו גדולה ורוממות כמו היגאה גומא ( לעיל ח ) : ושח . ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם ( ישעיה ב ) :

ותאמר גוה . ר''ל שתעמוד בגובה ותוקף ולא יגיעך רע : ושח עינים . שפל עינים :

ימלט אי נקי . אין נקי כמו אי כבוד ( ש''א ד ) אין כבוד וכן ( משלי לא ) ולרוזנים אי שכר אין שכר אין נאה להם שכרות שלשתן חברם מנחם במחלוקת אחת ואע''פ שהן שתי תיבות מפרשין כן ונמלט את אי נקי בבור כפיך וכן שמעתי , ל' אחר שמעתי שהיו אומרים מפי ר' יעקב שהוא לשון אדם השרוי בצער ובאנקה והיו''ד יתירה בתיבה כמו היושבי בשמים ( תלים קכג ) אבל לא שמעתי מפי הרב :

ימלט אי נקי . המקום ימלט מהצרה את מי אשר אין נקי מעון והמלטתו תהיה בעבור נקיית כפיך כי זכותך תגן עליו ( העולה מהמענה ההיא אשר ישיב לאיוב לומר מה תתרעם על אשר לא ישיב לך כי הלא בין תצדק בין תרשיע מה לו בזה ולמה א''כ ישיב לך לבל תרשיע אף יצדיק עליו דין המקום באמרו הנה כזאת וכזאת עשית ולאיש כמוך יחשב לרב כי הכל ילמדו ממך אף יתרעם עליו לומר אם אמנם כזאת עשית ותכחש לומר צדקתי כי תאחז בדעת אנשי דור המבול אשר כחשו בהשגחה והלא מגמול ענשם והצלת נח ומהפיכת סדום וחברותיה אשר אחזו בדעת ההיא מהם יוכר ההשגחה ויחוה לו עצתו לשוב אל ה' להאמין בהשגחה ולשתוק מן התרעומות ואז ישגא אחריתו ) :

אי נקי . כמו אין נקי וכן אי כבוד ( ש''א ד ) : בבור . מל' ברור ונקי :

ימלט אי נקי . הנקי ימלט בזכותו אי גדול : ביאור דברי המענה . ענה אליפז התימני ואמר האם האדם מועיל לש''י כאשר יועיל על עצמו המשכיל המיישיר דרכיו אשר יענוש הש''י הרשע תכף עשותו רשע מצד הרע שיעשה לשם יתברך ויגמול טוב לצדיק תכף עשותו טוב מצד התועלת שהגיע לשם יתברך הנה אין הענין כן כי מה שיעשה השם יתברך מזה אינו כי אם על צד החסד והחנינה להטיב אל האנשים וליסרם עד שיגיעו אל הצלחת הנפש אשר בעבורה נבראו לא לצורך עצמו ולזה יקרה שיאריך לרשע זמן ארוך לבלתי קבלו הפעולות ברע אשר יעשהו וכדי שיתן הרשע אל לבו לעזוב דרכו בזה הזמן הארוך וישוב אל השם ולא יאריך לצדיק כדי שלא יחזיק בדרך הרע אשר החל להתנהג בו ולזה אין פלא אם תמצא ההצלחה לרשע זמן ארוך והיא הטענה אשר חשבת לסתור בה דברינו , החפץ לשם יתברך כי תצדק להועיל לו ואם יגיע לו תועלת כי תתם דרכיך עד שיגמול טוב לצדיקים תכף עשותם הצדק והיושר כדי שיועילוהו , המיראתו ממך שתזיקהו בעשותך הרעות יוכיחך ויבא עמך במשפט הנה אין הענין כן אבל מה שיעשהו השם יתברך הוא להועיל לבני האדם ובהיות הענין כן הנה יאריך השם יתברך לרשע להועיל לו ואם לא ישוב תוך הזמן אשר יאריכהו יגיעהו העונש הראוי ובזה נתרו כל הספיקות שהיית מספק בהם על דברינו זולת מה שטענת שאתה תם וישר ובאו עליך אלו הרעות הרבות ולא במשפט , ולזה אשיבך כי באמת אין דבריך צודקים וזה כי אני אורך כי באמת רעתך אשר הביא השם עליך היא רבה כמו שאתה אומר אבל אין עול כי אין קץ לעונותיך עד שרעתך היא כשיעור עונותיך או תהיה הכונה ברעתך ובעונותיך אחת בעינה , אתה היית לוקח משכון מאחיך חנם ובגדי האנשים מחוסרי בגדים תפשיט להיות לך למשכון עד שיוכרחו ללכת ערומים וימותו בקרה וזה עון פלילי , האיש העיף והצמא לא תשקהו אפילו מים להשיב רוחו אליו ומהאיש הרעב תמנע לחמך עד שימותו בצמא וברעב , ואולם אתה היית מכבד האנשים התקיפים והאדונים אשר הם נשואי פנים להאכילם ולהשקותם כאילו היו אדונים בביתך , ואולם החלושים כמו אלמנות ויתומים לא השגחת בהם לתת להם דבר ולא להצילם מעושקיהם ואלו העונות הם חזקים לאין קץ , על כן סביבותיך פחים מכל צדדיך ללכדך ולבהלך פחד הצרה הזאת פתאום , או יבהלך חשך המכאובים עד שלא תוכל לראות ושפעת מי הצרות הרבות תכסך ע''כ לא תתרעם אם יגיעוך כמו אלה הצרות הרבות כי עונותיך אשר זכרתי שלא היית נמלט מהם הטו אלה , באמת השם יתברך בגובה שמים כי שם נראית פעולתו יותר למעלת הנמצאים אשר שם וראה העליון שבגלגלים שבו כוכבים כי הם רמים מאד , ואולם אמר זה כי מצד הסתרתם קצתם קצת ידענו העליון מהם ומצד חלוף הבמות בתנועותיהם ידענו כמה יחוייב שיהיה מרחק זה הגרם השמימיי אשר הוא ראשון לכל הגלגלים אשר בהם כוכבים לכל הפחות וכשהקפנו בזה מזה הצד מצאנו גובה אלו הככבים עצום מאד או ירצה בראש כוכבים גובה גלגל תנועת הארך בכוכבי המבוכה אשר אצלו ימצא תמיד הכוכב מפני תנועת האורך תמיד כי רמו מאד אלו הגבוהים כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות ה' , התחשוב כי בעבור זה המרחק העצום אשר בינינו ובין השמים אשר שם כבוד השם ית' יעלם ממנו מה שיעשה בכאן ואמדת מה ידע אל ממעשה האדם הבעד ערפל שיבדיל בינו וביניהם יוכל לשפוט אותם ולראות מעשיהם , הלא העבים מבדילים בינינו ובינו ולא ירבה מעשינו אבל יתהלך בחוג השמים ושם תהיה השגחתו , ולמה תאמר כמו אלו הדברים האם דרך אנשי העולם תשמור שדרכו בו אנשי העולם בימי המבול וקראו אורח עולם לפי שטעו אז כל אנשי העולם בזה זולת נח וביתו אשר נצל בצדקתו , אשר נכרתו בטרם יומם והיה ביסודה נהר יוצק עד שטבעו כולם , הלא הם חטאו בזה החטא בעינו שהם היו אומרים לאל שהוא סר מהם ובלתי משגיח בהם ושלא יפעל להם השם יתברך דבר והוא מלא בתיהם טוב והצליחם הצלחה רבה ועם כל זה לא הודו לו על הטוב אשר השפיע להם הנה עצת אלו הרשעים ודרכם אשר דרכו בה היא רחוקה מאד ממני או יהיה אומרו עצת רשעים רחקה מני שב אל מה שאמר איוב עצת רשעים רחקה מני והרצון בו איך תאמר שעצת רשעים רחקה ממך ואתה בוחר דרך אלו הרשעים ועצתם שהיו חושבים שהשם יתברך עזב את הארץ , הנה כשראו הצדיקים ענשם כן שמחו והם נח ובניו כי על כן לא סרו אלו האנשים מאחרי השם ונקי ילעג להם והוא נח , הנה באמת כאשר נכחד האיש אשר הקימנו והוא נח חכף אכלה אש שארית האנשים אשר היו על זה הדעת והם אנשי סדום ועמורה וזה כאלו ממה שיתאמת ממנו שאלו הרעות היו על צד העונש שאם היו מצד המערכת איך קרה שיהיה יחד ברבים כמו זה הרבוי ושיהיו כולם רשעים ואיך קרה שינצל נח ובניו והוא לבדו היה צדיק ביניהם , ובהיות הענין כן הנה איעצך שתרגיל עצמך על השם יתברך ר''ל שתלך בדרכיו ואז יהיה לך שלום הלא אם תלך בדרכיו תבואתך טובה , קח נא מפיו הנימוס שראוי שיתנהג בו האדם ההולך בדרכי השם ושים אמרי השם בלבבך ויהיו עיניך ולבך ללכת בהם כל הימים , אם תשוב עד שדי תבנה אחר שנתצך השם והרס אותך באלו הצרות אשר הביא עליך תרחיק עולה מאהליך אם לך דבר מאחר שלא כדין , וירבה השם עושרך בעבור זה עד שתשים על עפר זהב מרוב העושר וכהוצאת הצור נחלים בחיל ורבוי כן ישפיע לך השם זהב אופיר , והיה זהבך רב וכבד וכסף יהיה לך כפול על מה שהיה לך מקדם , הנה אם היית מתנהג בזה המנהג היית מתענג על השם יתברך בסבת דבקותך בו וכאשר תשא אל אלוה פניך ותעתיר אליו ישמיעך בכל מה שתשאל ממנו ותשלם נדריך ר''ל שלא יבצר ממך דבר מהדברים אשר תשתדל בהם , וזה גם כן אמרו ותגזור אומר ויקום לך השם ועל דרכיך נגה אור הפך מה שהיה איוב מתרעם ממנו באומרו ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים , אם היית נוהג כן תמצא שכאשר השפילו שאר האנשים ובאו בשפלות הצרות תאמר גוה ר''ל שתתעלה מהם ותתנצל וזה כי השם יושיע מי שהוא שח עינים כמוך , הנה יגיע מההצלחה לך עד שתמלט בבור כפיך אי נדול הראוי לבוא עונש גדול עליו וזה כי האיש הנקי ימלט בזכותו אי גדול : והכלל העולה מהדברים הוא , שמה שהיה איוב טוען ממה שיראה לרשעים מהצלחה זמן ארוך אינו מחוייב שלא יהיה הכל מוגבל ומסודר מהשם יתברך וזה שאמנם היה מחוייב שיענש הרשע תכף עשותו הרשע אילו היה מגיע בזה היזק אל השם יתברך כדי שיציל עצמו מן ההיזק אבל למה שהוא מבואר שלא יגיע היזק כלל אל הש''י ברשע שיעשה הרשע הוא מבואר שמה שיעשה השם יתברך מזה ר''ל לשפוט האדם על מעשיו אינו רק להועיל לבני האדם ובהיות הענין כן לא ימנע שלא תתמיד הצלחת הרשע זמן ארוך לפי שהשם יתברך כבר האריך לו עונשו כדי שישוב אליו תוך הזמן ההוא ויעזוב דרכו הרעה ואולם שלא יגיע נזק לשם יתברך ברשע שיעשהו הרשע הוא דבר ביארו אליפז מהפך זאת הגזירה ואם הוא מבואר בעצמו והוא שאם לא יגיע תועלת להש''י בצדק הצדיק הנה לא יגיע לו נזק ברשע הרשע לפי שהתועלת והנזק הם שני הפכים ונושאם אחד ואולם הוא מבואר שלא יגיע תועלת להש''י בצדק הצדיק הנה אם כן הוא מבואר שלא יגיע לו יתברך היזק ברשע הרשע והנה ביאר זה אליפז על זה האופן לפי שהיה מבואר אצלו שלא יגיע תועלת להש''י בצדק הצדיק לפי שהוא מועיל לעצמו לבד ואולם ברשע הרשע היה אפשר לספק שיזיק באופן מה להש''י לפי שהוא מפסיד ומשחית פעולות השם במה שהוא מזיק לשאר האנשים והפועל יצטער כשישחיתו פעולותיו לפי מה שיחשב ואפשר שנאמר שאליפז לא ביאר המשפט האחד מאלו השנים אבל הניח כל אחד מהם על שהוא מבואר בעצמו ואולם מה שהיה טוען איוב ממה שבאו עליו מהמכות והנגעים להפליא בלא פשע הנה אליפז ישיב על זה שכבר חטא איוב חטאים נפלאים ואם לא הרגיש בזה מהם שכבר היה לוקח למשכון בגד האנשים חסירי הבגדים ונשארו ערומים והיו מתים בקרה ולא היה נותן לעני הצמא מים לשתות ולרעב לחם לאכול והיו מתים ברעב ובצמא ואולם העשירים והתקיפים היה מכבד אותם ומאכילם ומשקם וזה היה בתכלית הגנות וזה שאם לא היה נותן דבר מהונו לאיש מהאנשים היה לו התנצלות מה על מה שלא היה מטיב לעניים והוא כי אהבתו ממונו היתה הסבה המונעת לא שנאתו העניים והצדקה ואולם כשהיה מפזר ונותן לעשירים ובלתי נותן דבר לעניים היה מבואר כי משנאתו העניים והצדקה היה נמנע בזה , ומהם שלא היה חונן אלמנות במה שהיו מבקשות ממנו להצילן מיד עושקיה' והיה מניח היתומים ביד עושקיהם ולא היה עוזר אותם , ומהם שכבר חטא במה שהיה אומר שהשם עזב את הארץ והוא עון פלילי כי בכמו זה הענין חטאו אנשי דור המבול ואנשי סדום ועמורה ועל זה הגיע' מהעונש מה שכבר הגיע , והביא ראיה אליפז על שה' פוקד האדם על מעשיו ממה שקרה לאנשי דור המבול שלא ניצל מהם כי אם נח וביתו כי הוא לבדו היה צדיק בדור ההוא ומה שקרה לאנשי סדום ועמורה שאם היה הענין לפי המערכת היה בתכלית הזרות שיסכים במקרה בזה הרבוי והנפלא הרשע לרוע המערכת ולזה נתן עצה אליפז לאיוב שישוב אל השם יתברך ויטיבהו השם יתברך הטבה נפלאה לא ישערה :