( מענה איוב ) :

ביאור מלות המענה ויען איוב ויאמר :

שמעתי . כדברים האלה שמעתי רבות פעמים ומה תועלת בהכפלם כי כולכם מנחמים תנחומי הבל לומר שאחר התשובה ישגה אחריתי ואם אין בידי עון מה מקום לתשובה ומה זה תספר לפני עונש הרשעים לעורר לבי לתשובה :

עמל . הבל וכזב :

ימריצך . ישערך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם :

הקץ . וכי ימצא סוף לדברי רוח הלא דברים כאלה תוכל להרבות עד בלי די ואת כולם ישא הרוח : או וגו' . מהו הדבר אשר מחזק אותך ומזרזך על ההשבה עד שבע''כ תשוב ועם בלא דעת וכאומר הלא אין בדבריך חכמה ואף אינך כפוי ומוכרח להשיב א''כ חדל לך ולא תוסיף לדבר עוד או שאמר לו מדוע לא אמרת הדברים האלה בראשונה כי לדברי חכמה בע''כ יתמו האמרים אשר חשב עליהם עד כי יחזור ויחשוב מה להשיב אבל לדברי רוח אין קץ כי אין על מה לחשוב או מה חוזק ועזר מצאת מהדברים הנאמרים עד כי תשוב לענות שוב הדברים שאמרת בתחלה הלא המה כפל ענין ורק במלות שונות :

ימריצך . יחזקך כמו מה נמרצו אמרו יושר ( לעיל ז ) :

מה ימריצך . ר''ל מה יחזקך מה שטענת בדבריך :

ככם אדברה . ככם אני יודע לקנתר : לו יש נפשכם . ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכ' כאשר אתם תאמרו אלי :

גם אנכי וגו' . אמר בדרך תימה וכי אם היו נפשכם מדוכאו' ביסורי' במקום נפשי וכי הייתי מדבר גם אנכי ככה לתלות בכם עון רב הלא לא כן הייתי עושה אבל הייתי מחבר בדברים על דבריכם להתלונן עמכם ולהפליג ברוע המקרה אף הייתי מניע עליכם בראשי כמיילל ומיצר :

לו . כמו אם וכן לו החייתם אותם ( שופטים ח ) : במו ראשי . בראשי וכן במו פי אתחנן ( לקמן יט ) :

וניד שפתי . שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד , אבל עתה :

אאמצכם . עוד הייתי מחזק אמריכם בפה מלא : וניד שפתי . הנדת שפתי בדבור היה מחדיל אמריכם כי הייתם מנוחמים בדברי כי כן דרך המצטער כאשר יראה שמפליגין בצערו ומתלוננים עמו להצטער בצרתו מתנחם הוא בזה :

אאמצכם . מל' אומץ וחוזק : וניד . מל' נדידה :

אאמצכם במו פי . אחזיק אתכם בדברי : וניד שפתי יחשך . מה שאנוד אתכם בדברי יחשך כאבכם מכם :

אם אדברה . וגו' :

אם אדברה . כאומר ואם בזה תחשבו להחדיל אמרי במה שתאמרו שאני מיפר היראה אשר היא עוד סבה לבל ילכו היסורים הנה לא כן הוא כי כמו אם אדברה לא יחשך כאבי כן לא יחשך אם אחדל מלדבר כי מה מן העון אשר ילך לו על ידי מירוק היסורים עד שאשוב להיות נקי לשילכו היסורים וכאומר הלא אין בידי עון ומתחלה בחנם באו ומדוע א''כ ילכו :

מני . ממני :

השימות כל עדתי . שמת כל איברי שוממים ובא אמרו הלאני השימות כל עדתי פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח על דרך אומרו משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו :

השימות . לשון שתיקה כמו אשתומם וכמו שומו שמים ( ירמיה ב ) שתקו והתמהו :

אך עתה הלאני . כאומר אף לא אפחד מהוספת היסורים עד שאחדל אמרים כי הלא אך עתה הלאני עד שא''א להלאות יותר וכבר עשה שממה כל עדתי הם בניו ובנותיו וכל בני ביתו ומה א''כ יוכל להוסיף עוד :

הלאני . ענין עייפות כמו הנסה דבר אליך תלאה ( לעיל ד ) : השמות . מל' שממה :

ותקמטני לעד היה . הקמטתני והקדרתני בשביל עד שהיה לעד על עוני להשטינני :

ותקמטני . הקמטים שבי המה לעד על גודל הכאב והכחש והרזון קם בי לעד כי הכחש הנראה בפני הוא יענה על חוזק הכאב :

ותקמטני . ענין כווץ וכן אשר קמטו ( לקמן כב ) ובדרז''ל ונתפשטו הקמטין ( ב''ב קכ ) : כחשי . ענין רזון כמו ובשרי כחש משמן ( תהלים קט ) : יענה . יעיד כמו לא תענה ( שמות כ ) :

ותקמטני . מענין קמטים כי הם עדות כל הכחישות ועל הדלות :

צרי . השטן הוא הצר : ילטוש . יחדד כמו לוטש כל חורש וגומר ( בראשית ד ) :

אפו טרף . אף ה' טרף אותי ונוטר איבה עלי והנני לבוז עד כל הרוצה חרק עלי בשיניו וצרי יחדד עיניו בהבטה יתירה להסתכל בי בעין רעה :

וישטמני . ענין נטירת האיבה כמו וישטום עשו ( בראשית כז ) : חרק . ענין שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על מי וכן ויחרקו שן ( איכה ב ) : ילטוש . יחרד כמו חרבו ילטוש ( תהלים ז ) :

ילטוש עיניו לי . יעיין אותי בעין רעה ויהיה ילטוש מגזרת חרבו ילטוש ר''ל יבריק ויחריד :

פערו עלי בפיהם . פתחו כמו ופערה פיה ( ישעיה ה ) : יתמלאון . יתאספון והרבה לו דומין במקרא קראו אחריך מלא ( ירמיה ה ) אשר יקראו עליו מלא רועים ( ישעיה לא ) ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא :

פערו . פתחו עלי פיהם ובדברי חרפה הכו לחיי ר''ל חרפת דבריהם המה לי כאלו הכו אותי על הלחי שהיא מכת בזיון : יחד . כל המחרפים אותי נקבצו עלי יחד ואמר זה על רעיו שהיו מחרפין אותו :

פערו . פתחו כמו ופיהם פערו למלקוש ( לקמן כט ) : בפיהם . הבי''ת נוספת : לחיי . הוא גובה הפנים : יתמלאון . יתקבצון כמו מלא רועים ( ישעיה לא ) :

פערו . פתחו והרחיבו עלי פה : יתמלאון . יתקבצון :

יסגירני אל אל עויל . הסגירני הקב''ה אל אויל לץ עולל ללוץ בי : ועל ידי רשעים ירטני . רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים שאינן אלא מקניטים , ד''א ירטני כמו ירצני לשון רצוי ותנחומים :

יסגירני . ה' אסר אותי ביד כל איש עול כי כל הרוצה לועג בי ומיצר לי : ירטני . יעקם וישחית אותי ע''י הרשעים המעיקים לי וכפל הדבר במ''ש :

יסגירני . מסר אותי כמו לא תסגיר עבד ( דברים כג ) : עויל . כמו עול . ירטני . ענין מקום וכן כי ירט הדרך לנגדי ( במדבר כג ) :

יסגירני . ימסירני : עויל . שקרן : ירטני . יטה אותי ממה שהייתי בו והוא מגזרת ירט הדרך לנגדי והם שני שרשים בענין אחד ר''ל ירט ורטה :

ויפרפרני . אותו עויל ל' פירורין : ויפצפצני . לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה כמו ונפצתם איש אל אחיו ( ירמיה יד ) ונפץ עולליך אל הסלע ( תהלים קלז ) :

שלו . יושב הייתי בשלוה ופתאום עשה אותי לפרורים ואחז בערפי ורצץ אותי עד כי יתפוצצו השברים הנה והנה : ויקימני . העמיד אותי להיות לו למטרה לזרוק בי חציו הם מכאובי היסורים :

ויפרפרני . ענין שבירות לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ( ישעיה כד ) : בערפי . הוא אחורי הראש והצואר : ויפצפצני . ענין הרציצה עם הפזור וכן וכפטיש יפוצץ סלע ( ירמיה כג ) : למטרה . הוא הדבר אשר המורים בחצים יכוונו להפיל בו חציהם והוא ענין שמירה כי משמרת תרגומו מטרת ויקרא כן ע''ש שהמורים שומרים להפיל בו :

ויפרפרני . שברני וכתתני מגזרת פור התפוררה ארץ וכן ויפצפצני מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע : למטרה . כמטרה לחץ והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו :

רביו . מורה חציו כמו רובה קשת ( בראשית כא ) : מררתי . מרה שלי :

יסובו . המורים בקשת אשר לו סבבו עלי מסביב וע''י יפלח כליותי ולא יחמול עלי ואת מי המרה ישפוך על הארץ והוא משל על יסורים מחולפים :

רביו . המורים בקשת כמו רובה קשת ( בראשית כא ) : יפלח . יבקע כמו ויפלח את סיר ( מ''ב ד ) : מררתי . מל' מרה :

רביו . מורי החצים אשר לו מגזרת וימררוהו ורובו : יפלח . יבקע :

פרץ . על פני פרץ בעוד שהמכה הראשונה פקודה עלי סומך לה השניה ולא תמתין השניה עד שתלך לה הראשונה : ירוץ . חיש מהר יביא עלי היסורים כגבור הממהר לרוץ במלחמה :

יפרצני . מל' פרצה ושבר :

גלדי . מכה יבשה והעלאת גלד ול' משנה ( ר''ה כ''ז ) והעמידו על גלדו : ועוללי . ולכלכתי וגנותי כמו ויתעללו בה ( שופטים יט ) ל' בזיון וגנאי וכמו עוללה לנפשי ( איכה ג ) : קרני . זיוי לשון וקרנים מידו לו ( חבקוק ג ) :

שק תפרתי . כי על המכה שהתחיל' להתרפא והעלה גליד הדרך לשום עליה בגדי' רכים כצמר גפן וכדומ' אבל אני מרוב היגון והצער תפרתי שק ללבשו ממעל לגלדי המכה ולכלכתי זוהר פני באפר כדרך האנשים רבי היגון אשר ילבשו שק ומעלים אפר על ראשם :

גלדי . היא הקרום העולה על המכה ובדרז''ל הוגלד פי המכה ( כתובות עו ) : ועללתי . ענין לכלוך ועש''ז יקרא הקטן עולל כי הוא מלוכלך בעפר ובדומן : קרני . ענין זוהר כמו קרן עור פני משה ( שמות לד ) :

גלדי . הוא הקרום שיעלה על המכה כאמרם הגלידה המכה : ועוללתי בעפר קרני . ר''ל העליתי עפר על ראשי :

חמרמרו . נקמטו כמו נחמרו בני מיעיה בל' משנה ( חולין י ) וכן מעי חמרמרו ( איכה א ) : צלמות . שחשכו מחמת בכי ודמע' :

פני חמרמרו . מן הבכי נתכווצו מקומות פני ועל אישון עיני פרוש חשכת המות :

חמרמרו . נתכווצו וכן מעי חמרמרו ( איכה א ) ובדרז''ל נחמרו' בני מעיים ( חולין לו ) : צלמות . צלו של מות הוא חשכת הקבר :

חמרמרו . נמלאו חמר ולכלוך :

ותפלתי זכה . לא קיללתי חבירי ולא פיללתי לו רעה :

על לא חמס . וכל זה בא לי לא בעבור חמס כ''א בחנם : ותפלתי זכה . תפלתי למקום היתה מעולם זכה ונקיה מבלי הרהור מחשבה המבטל כוונת התפלה :

ואל יהי מקום . בארץ להבליע בו צעקתי כי לשמים תעלה :

ארץ . אתה ארץ אל תבלע את דמי הנגרי' מפצעי לכסותם מן העין אלא יהיו נראים לכל ויבקשו עלי רחמים : ואל יהי מקום . להסתר שם זעקתי כ''א תעלה השמים :

הנה בשמים עדי . יוצרי היודע דרכי :

גם עתה . כאומר עם כי עתה נבאשתי בעיני רעי אף שמאז החזיקו אותי לצדיק עתה בראותם שיד ה' נגעה בי חזרו לתלות בי עון רב אבל בשמים גם עתה מצאתי עד לי על יושר לבבי והוא ה' היודע הכל : ושהדי במרומים . כפל הדבר במ''ש :

ושהדי . כמו וסהדי בסמ''ך והוא עד בלשון ארמי : במרומים . בשמי מרום :

ושהדי ועדי :

דלפה . דומעת וזולפת דמעה ל' דילוף :

מליצי רעי . אתם רעי המדברים עמדי בדבר מליצת הויכוח הלא אל אלוה תדמע עיני והלא לפניו גלוים יושר דרכי :

מליצי . המדבר במיטב הדבור בדבר הויכוח יקרא מליץ : דלפה . ענין טפטוף כמו דלף טורד ( משלי כז ) כי דמעת הבכי יורדת טפה טפה :

דלפה עיני . תדמע עיני :

ויוכח לגבר . והלואי יעשה לי זאת שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה להשוות שני הריבים ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו :

ויוכח . הלואי היה מקום לגבר להתווכח עם אלוה כאשר בן אדם עם רעהו :

כי שנות וגו' . הקצובים מספר לימי חיי : יאתיו . יגיעו , ואז ארח לא אשוב אהלך :

כי שנות . כאומר הנה יש עמדי מה להתווכח כי הלא שנות מספר הקצוב לפי זמן העמדת הלחות הלא יבואו לי כי קרבו השלמתם בעבור רוב המכאוב אשר מהרו להתייבש את הלחות והמיתה קרובה לבוא ואלך א''כ באורח אשר לא אשוב עוד ומתי א''כ אקבל גמול יושר דרכי :

יאתיו . יבואו כמו אתא בקר ( ישעי' כא ) :