( מענה אליפז ) :

ביאור מלות המענה ויען אליפז התימני ויאמר :

החכם יענה דעת רוח . תמוה הוא וכי מי שהוא חכם יענה וירים קול בדעת של רוח והבל :

החכם . היתכן לחכם שישיב הודעת דברי רוח וימלא בטנו מן מחשבות רוח קדים ודברים שאין בהם ממש :

הוכח בדבר לא יסכון . להתווכח בדבר שלא תהא לו מהן הנאה כמו ותהי לו סוכנת ( מלכים א א ) וכמו יסכן בם ( קהלת י ) יהנה בם :

הוכח . לתוספת ביאור יפרש אמריו לומר וכי ראוי להתווכח בדבר שאין בו הנאה ותאמר מלים אשר אין בהם תועלת כי מה לנו בזה הויכוח אם תחכם מאתנו או אנו ממך :

יסכון . ענין הנאה וכן לא ישכן גבר ( לקמן לד ) : ומלים . ואמרים :

יסכון . יועיל :

אף אתה . כל שכן אתה שחכם מאוד אתה תפר יראה במרבית דבריך ותגרע שיחה כמו כי יגרע נטפי מים ( לקמן לו ) וכמו ותגרע אליך חכמה :

אף אתה . ר''ל הלא אף אתה עם רוב חכמתך תפר היראה כי במה שתאמר שהכל בא מצד המערכה תפר היראה מהמון העם ואף אתה מגרע וממעט התפלה לפני האל כי אם בהיות הכל מצד המערכה אין מקום לתפלה והנה חטאתך רבה מאד :

תפר . תבטל : ותגרע . מל' גרעון : שיחה . ענין אמירת התפלה וכן ויצא יצחק לשוח בשדה ( בראשית כד ) :

שיחה . תפלה כטעם ולפני ה' ישפוך שיחו : ( ו ; ) יאלף . ילמד ויודיע : ערומים . האנשים המדברים בערמה ובמרמה :

כי יאלף עונך . יצרך הרע את פיך לדבר כדברים האלה והיה לך לבחור לשון ערומים :

כי יאלף . אמרי פיך ילמד את עוונך לזולת ר''ל דבר העון אשר בך אשר תחשוב כי שוא עבוד אלהים הנה העון הזה תלמד לזולת לאחוז בה גם הוא : ותבחר . אבל בחרת לשון ערמה להסתיר הדבר במתק אמרי המליצה ולא תאמרנה בפה מלא ותתהפך במלים אולם מתוך הדברים נראה הכוונה :

יאלף . ילמד כמו פן תאלף ארחותיו ( משלי כב ) :

ירשיעך פיך ולא אני . כלו' השיבני על שאלתי ונמצא פיך הרשיעך כי טוב לי שירשיעך פיך ולא אני וזו היא שאלתי :

ירשיעך פיך . אמרי פיך יגידו רשעתך ולא אצטרך אני לאומרה ודברי שפתיך יעידו בך על העון אשר בידך :

יענו . יעידו כמו לא תענה ( שמות כ ) :

הראישון אדם תולד . הבטרם אדם תולד , ה''א הזאת משמשת לשון תימה לפיכך נקודה בחטף פתח ומליצתו הראשון לאדם הנוצר מאדמה נולדת שידעת לקיים כל חכמת מצות הבורא :

הראישון . ר''ל מה תבוז לדברי צופר על כי הוא צעיר לימים ואתה ישיש וכי ראשון נולדת לאדם וכי נבראת לפני הגבעות עד שלא תוקדם לך מי מבני אדם וכאומר מהו אשר הוא צעיר לימים הלא יתכן שקבל אמריו ממי שקדם לך אשר שפט גם הוא מן החוש אשר ראה ברוב הימים :

גבעות . הרים : חוללת . נבראת כמו ותחולל ארץ ( תהלים צ ) :

ותגרע . ותרבה מלמעלה למטה לרדת עליך :

הבסוד . ואם תתפאר למולו במרבית הידיעה הבאה מפאת החכמה האם התבוננת בסוד אלוה להבין מסתוריו : ותגרע . וכי הגרעת את החכמה מיתר האנשים לקחתה אליך כאומר וכי כל החכמה לקחת לעצמך לך לבדך ואין לזרים אתך :

ותגרע אליך חכמה . ותמנע לך החכמה עד שתהיה כולה לך ואין לזרים אתך :

מה ידעת . מהו החכמה אשר ידעת אתה ואנחנו לא נדע ומה הדבר אשר תבין ואין הבינה ההיא עמנו :

כביר . מרובה ימים מאביך :

גם שב . כאומר ואם תתפאר בחכמה עם הזקנה הלא אף בנו יש גם איש שיבה גם ישיש הזקן הרבה יותר מאביך ועם כי צופר היה צעיר לימים הנה אמר זה על בלדד או על עצמו :

כביר . הרבה כמו מזער לא כביר ( ישעיה טז ) :

המעט ממך תנחומות אל . אשר הטיב לך הצור עד עתה ימים רבים ודברו הטוב אשר לאט עמך בלאט ונחת דשנו : לאט . הנעים ולשון פעל הוא ולא שם דבר ולכן הוא נקוד חציו קמץ וחציו פתח :

המעט . מה ותתרעם על היסורין על כי עשית מה מן הטוב והישר וכי מעט היא ממך תנחומין מן האל על מכאוב היסורים מן הטוב וההצלחה שהיה לך מאז אשר קבלת בהם די גמול מעשה הטוב שעשית והנה דבר העון הנמצא בך עדיין היא עמך נסתר וטמון ולא נקית עדיין ממנה ועתה הנה תקבל גם גמול הרעה כאשר קבלת גמול מעשה הטוב והנה הטובה מאז תחשב לתנחומין על הרעה הבאה עתה עליך :

לאט . ענין ההסתר והטמון כמו לאט את פניו ( ש''ב יט ) :

תנחומות אל . תנחומות אלו האנשים ר''ל בלדד וצופר : לאט . סתר ולאט :

יקחך . ילמדך כמו יערוף כמטר לקחי ( דברים לב ) : ירזמון . כמו ירמזון כמו שמלה שלמה ( שמות כב ) :

מה יקחך . מה מלמדך לבך לבחש בהשגחה ומה תרמז להשריש בלב אנשים דעה כוזבת :

יקחך . ילמדך כמו לקח טוב ( משלי ד ) : ירזמון . הוא הפוך מן ירמזון והוא מל' רמיזה :

כי תשיב . אשר תשיב רוח פיך אל ה' ותוצא מלין למולו :

רוחך . רצונך :

מה אנוש כי יזכה . מה כחו שיוכל להיות זכאי נגד הקב''ה :

מה אנוש . מהו האדם אשר יזכה במעשיו עד שיאמר שה' מעות משפטו לעונשו על לא דבר : וכי יצדק . בתמיה והוא כפל ענין במ''ש :

ושמים . צבא השמים : זכו . יצהרו כל ל' זך הוא צוהר :

הן בקדושיו . הנה במלאכיו הקדושים לא נתן בהם קיום בעצמם לבל יצטרכו בכל עת השפעת אלוה : ושמים . צבא השמים עם כי זכים ובהירים המה הנה בעיניו לא יזכו וא''כ לכולם ישיג החסרון למולו :

יאמין . ענין קיום וכן הן בעבדיו לא יאמין ( לעיל ד ) :

אף . כל שכן : ונאלח . נתעב ומעורבב וכן כולו סג יחדיו נאלחו ( תהלים נג ) :

אף כי . כ''ש האדם הנתעב במעשיו והנבאש במעלליו ומרבה לעשות עול כדרך השותה את המים אשר ירבה לשתות די ספוקו על כי אין הדרך לתת בעדו מחיר ואם כל אלה בו א''כ כ''ש הוא שיש לו חסרון רב מול שלימות המקום ב''ה ואיך א''כ יצדק :

ונאלח . נבאש כמו יחדיו נאלחו ( תהלים נג ) :

ונאלח . נתעב ונמאס :

אחוך . אגיד לך דבר ושמע אלי וזה אשר ראיתי בעיני אספר לך :

אחוך . ענין הגדה : חזיתי . ראיתי :

אחוך . אגידך :

אשר חכמים יגידו . ויתוודו פשעם ולא כחדו עוונם מאבותם זהו אשר ראיתי והנני אספר לך והיכן ראיתי יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה , ומה היה שכרם :

אשר חכמים יגידו . מוסב למעלה לומר אספר לך מה שראיתי בחוש הדבר אשר יגידו החכמים ולא מנעו מלספר מה שקבלו מאבותם :

כחדו . מנעו כמו ולא כחדו ממני ( ש''א ג ) :

להם לבדם נתנה הארץ . בשכר זה זכה יהודה למלכות נצח ונטלו שניהם מן הנחלה חלקם ולא גורשו מן נחלתם בעוונם מאחר שהודו : ולא עבר זר בתוכם . כשבא משה לברכם שנא' ( דברים לג ) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה , ד''א ולא עבר זר בתוכם בנחלה של עתיד לבא החלוקה בספר ( יחזקאל מח ) :

להם לבדם . החכמים ההם משלו ברוב חכמתם על כל העולם כאלו להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר בתוכם לנחול עמהם איש זר אשר איננו מהם וכאומר הואיל וקבלו הדבר מאבותם ואין דרך האב להשריש דבר כזב בלב הבן והמקבלים היו חכמים גדולים משכילים לבחון האמת הוא או כזב ואף עיני כן ראו בחוש א''כ בודאי אמת נכון הדבר :

כל ימי . הרשע . שאינו שב מחטאו ואינו מודה פשעיו כל ימיו : הוא מתחולל . ומתאונן על הבטחתו שישלם רעתו אשר פעל כל מספר שנים אשר נצפנו לעריץ הוא מתחולל : מתחולל . ל' אנינות ולא שמעתי :

כל ימי רשע . וזהו הדבר אשר ראיתי אני מה שקבלו החכמים ההם מאבותם אשר כל ימי הרשע מלאים מפחד עם כי יצלח דואג הוא בכל עת פן יגיעהו הרע ומספר השנים אשר נצפנו להצלחת העריץ ימלאו חלחלה וכפל הדבר במ''ש :

מתחולל . מל' חלחלה ורעד : נצפנו . נסתרו : לעריץ . לחזק כמו עריצי גוים ( יחזקאל כח ) ור''ל החזק ברשע :

מתחולל . מעניין חיל כיולדה : לעריץ . הוא הרשע ונקרא כן בהיותו תקיף ועורץ שאר האנשים :

קול פחדים באזניו . לאמר הגיע עת תשלומי : בשלום . וכשהוא שרוי בשלום אז השודד יבואנו :

קול פחדים . ואשר יגור יבוא לו כי יבוא באזניו קול פחדים ופתאום עודו ישב בשלום יבוא עליו השודד :

וצפו הוא אלי חרב . ועתיד הוא אלי חרב ועוני לנוד ללחם איה ימצאנו :

לא יאמין . בבוא עליו החשך לא יאמין בעצמו שישוב עוד ממנו לחזור לקדמותו : וצפוי . והוא נראה אל החרב כי החרב רואהו ובא עליו :

וצפוי . ענץ הבטה כמו צופה רשע ( תהלים לז ) :

וצפוי הוא אלי חרב . ר''ל שכבר יראהו החרב והטעם שכבר יעבור עליו החרב ויפלח עליו אימו' מות :

נודד הוא . כלומר מובטח הוא לנוד : ידע . לו באמת : כי נכון . ומזומן לבוא בידו כלומר אליו ועמו יום חשך כמו מן הבא בידו ( בראשית לב ) :

נודד . והוא נודד ממקומו בעבור הלחם לבקש איה ימצאנה : ידע . יודע הוא בעצמו שיום החשך יהיה נכון ומתקיים בידו כי בעצמו ישפוט אשר כלתה אליו הרעה ובעבור זה יוסיף לדאוג בכל עת :

איה . אנה :

תתקפהו . תחזק המצוקה ממנו ותאנסהו : כמלך עתיד לכידור . לא מצאתי דמיונו ויש לפותרו באותיות המתחלפות רי''ש בדלית כמו אשכנז וריפת שבתורה ( שם י ) ( ובדברי הימים א א ) אשכנז ודיפת וכן כתים ודודנים ( שם ) אף כאן לכידור כמו לכידוד כאותו המלך שהוא עתיד ליקוד באש של גיהנם והוא סנחריב שנתנבא הנביא עליו ( ישעיה ל ) כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן לשרוף חייליו יקד יקוד ודומה לו כידודי אש יתמלטו ( לקמן מא ) אם ( ס''א אש ) לפידים , אם ( ס''א אש ) להבות :

יבעתוהו . הצרות יחרידו אותו : תתקפהו כמלך . הצרה תאחוז אותו בחוזק כמלך האוחז בממשלתו : עתיד לכידור . מזומן הוא להיות דומה לכידור נע ונד ומטולטל ככדור הזה כמטולטל ונזרק מיד ליד :

ומצוקה . גם הוא ענין צרה : תתקפהו . יאחזו בחוזק : עתיד . מזומן כמו העתידים ערר לויתן ( לעיל ג ) : לכידור . עשוי הוא לשחוק בו לזרקו מיד ליד וכן כדור אל ארץ רחבת ידים ( ישעיה כב ) :

תתקפהו כמלך עתיד לכידור . תתחזק המצוק' עליו ותסבבהו כמו המלך שעתיד לכידור ומזומן למלחמה הנקרא טורני''ש בלעז או יהיה הרצון בזה תנצחהו המצוקה ותחזק עליו כמו שיתקוף המלך ויאנוס האיש ההוא שהוא עתיד להשפט בכידור והם האנשים הנדונים לטביעה שכאשר ירצו לטובעם בקלות יקשרו ראשם בין ברכם וידיה' ורגליה' בדרך שיהיו כמו הכדו' עד שלא יוכלו לשום פנים להנצל מהטביעה :

כי נטה . על אשר נטה ידו אל ה' לבזות כלפי מעלה בנטיית היד והיה מתגבר עצמו למולו כי חשב אשר כוחו ועוצם ידו ע ה לו את העושר :

ירוץ אליו . היה רץ אל הבורא בגובה וזקיפת צואר להכעיסו : בעבי גבי מגיניו . בחזק' כחו , גבי ל' גובה כמו ותבני לך גב ( יחזקאל טז ) :

ירוץ אליו . היה רץ מול ה' בצואר זקוף ובגאוה בעבור עובי גופי מגניו אשר עליו ר''ל על כי היה בוטח ברוב חזקו ותקפו :

בעבי . מל' עב : גבי . גופי כמו לגבי חומר גביכם ( לעיל יג ) ויאמר על גוף כל דבר :

בעבי גבי מגיניו . במקום שגופי מגיניו יות' עבי' ויותר חזקים :

פימה עלי כסל . עשה פה על חלצים שחלבו ועובי שומנו כפול על כסליו ונראין כמי פה : פימה . מגזרת והיתה הפצירה פים ( שמואל א יג ) זו היא לימ''א של נפחים שיש לו פיות הרבה ונקראת הפצר פיות :

כי כסה . כי התענג בדשן נפשו להשמין את בשרו עד כי כסה פניו בחלבו ועשה על כסליו כפולים כפולים מרוב השומן והמה נראים כשפתי הפיות ובעבור רוב הטובה גבהה לבו ובטח ברוב חזקו לבזות כלפי מעלה :

פימה . מל' פה : כסל . הוא חלק השדרה הסמוך לכליות כמו אשר על הכסלים ( ויקרא ג ) :

פימה עלי כסל . שעשה פיות על כסליו מרוב השומן :

וישכון ערים נכחדות . כן דרך בעלי גאוה בונים חרבות לשם :

וישכון . שכן בערים נגזרות ונחרבות כי בנה אותם לעצמו כדרך הגדולים אשר יבנו ערים נחרבות להיות להם לשם וכמ''ש ( לעיל ג ) הבונים חרבות למו : בתים . שכן בבתים אשר לא היו ראוים לשבת בהם אשר הוכנו והוזמנו להיות גלים ודגורין כדרך החורבות :

נכחדות . נגזרות ונכרתות רמו ותכחד מן הארץ ( שמות ט ) : למו . להם ר''ל בהם : התעתדו . הוזמנו : לגלים . ענין תל ודגור :

אשר התעתדו לגלים . אשר היו עתידים לגלים : נצי' . ר''ל שממון :

ולא יקום חילו . לא יתקיים לימים רבים : ולא יטה . לא ינטה מליצתו כמו ויטו אחרי הבצע ( ש''א ח ) שפי' וינטו הם עצמם אף כאן לא ינטה מן השמים לארץ מנלם מתת תאותם וזימון מחשבתם והוא כשתי תיבות מן להם : מן . הכנתם כמו וימן להם המלך ( דניאל ח ) ודומה לו הפצירה פים בשתי תיבות ( שמואל א יג ) וכן אראלם ת''י אתגלי להון ( ישעיה לג ) זה נראה בעיני ומנחם מסייעני , ד''א מנלם , לשון כנלותך לבגוד ( שם ) והנו''ן שבו יסוד נופל לשון תכלית לא יטה לארץ להיות בטילה גזירת חרוץ :

לא יעשר . ובעבור זדון לבו לא יעמוד עשרו ולא יתקיים חילו והוא כפל ענין במ''ש : ולא יטה . לא יהיה נטוי מהם לנפול בארץ תכליתם והשלמת גמולם כ''א על ראשם יחול ויקבלו הגמול משלם :

חילו . עשרו : מנלם . תכליתם והשלמתם כמו כנלתך לבגוד ( ישעיה לג ) :

מנלם . שלמות' כעניין כנלות' לבגוד יבגדו בך :

ויסור . מן העולם : ברוח פיו . של שליט בעולם וזה מקרא חסר ויש פותרים בשביל רוח פיו שהרע לדבר סרה :

לא יסור . לא יהיה עוד נעזר לשוב לקדמותו : יונקתו . ענפיו הרכים תיבש אותם השלהבת עד שיסירו ממקומ' וינועו ברוח פיו של המנשב כדרך דבר היבש אשר לרוב קלותו יתנדנד ברוח קימע' ר''ל בדבר קל יאבד הצלחתו :

יונקתו . ענף רך :

אל יאמן . אותו אשר בשוא נתעה כי שוא יהיה תמורתו ויגיעו כמו ( רות ד ) ועל התמורה :

אל יאמן . התועה ללכת בדרך שוא לא היה מאמין אשר תמורתו תהיה שוא ר''ל שגמולו יהיה כמפעלו :

תמורתו . מל' תמורה וחלוף :

בשו נתעה . ר''ל האיש הנתעה בשוא ובהבלי העולם פארתו :

בלא יומו . תעמוד תמורתו על מליאתה מליגדל ומלהצליח עוד כמו ( בראשית נ ) וימלאו לו ארבעים יום פי' ואשלימו : וכפתו . כפיית ענפיו כל ענפי אילן דומין לכיפה :

בלא יומו . לזה תמלא ותושלם זמנו בלא זמנו ר''ל ימות קודם זמנו : וכפתו . ענפיו לא יהיו רטובים ר''ל לא יבא טובה לזרעו אחריו :

תמלא . תושלם כמו ובמלאת ימי טהרה ( ויקרא יב ) : וכפתו . ענפיו כמו כפות תמרים ( שם כג ) ע''ש שהמה כפופים : רעננה . ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן ( תהלים צב ) :

יחמוס . מי שבידו להסיר הוא יסיר זרעו בסבה קלה כגפן הזה המסיר בסרו במעט סבה : וישלך . והוא ישליך זרעו מהר כזית המשליך מהר נצתו והוא כפול ענין במ''ש :

יחמוס . יסור כמו נחמסו עקביך ( ירמיה יג ) : בסרו . כן יקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו ובוסר גומל ( ישעיה יח ) : נצתו . פרחו כמו הנצו הרמונים ( ש''ה ו ) :

יחמוס . יגלה כטעם ויחמוס כגן סכו : בסרו . בוסר שלו : נצתו . כמו פרחו :

כי עדת וגו' . כי כן ראוי שתהיה עדת חנף יחידי ולא ימצא בה לא בנים ולא בנות : ואש . חרון אף ה' הבוערה כאש תאכל האהלים הבנוים בממון שוחד :

גלמוד . יחידי כמו הלילה ההוא יהי גלמוד ( לעיל ג ) : אכלה . שרפה :

אהלי שחד . הבנויים משחד : ביאור דברי המענה ענה אליפז התימני ואמר היתכן לחכם שיטעון טענות כוזבות אשר הם דברי רוח והבל , אם מחוק החכם שיתווכח בדברים וטענות בלתי מועילות בהאמתת מה שירצה האמתתו , הנה לא תוכל להנצל שלא תעשה העול גדול מאלו הדברים כי עתה תפר מההמון יראת השם ית' כי ההמון לחולשת שכלם לא יראו מעשות רעות אלא מדאגה פן יענישם השם ית' ולזה כשתאמר שלא יועיל הצדק שלא יבאו אלו הרעות אלא למי שבמערכתו בעת הלידה שיבואהו אתה מפר יראת השם ית' מההמון ואתה גם כן מונע ההתפלל לפני השם ית' על הרעות הבאות לאיש איש כי התפלה עליהם שוא ובטל לפי דבריך , הנה דבריך יודיעו לאנשים עונך כי אתה בוחר בדבריך לשון הערומים המדברים בערמה ובמרמה ובדרכים מתעים , הנה לא אצטריך אני לומר שאתה רשע ועל זה באה עליך הצרה הזאת כי פיך ושפתיך יעידו בך שאתה רשע , מה זה שהתפארת בישישות וזקנה האם נבראת קודם אדם הראשון ולפני בריאת הגבעות הלא אם צופר הוא צעיר לימים הנה לא ימנע מפני זה שיגיע לו מהחוש מה שהספיק בזה הדרוש וזה שיתכן שקבל כבר עדות מאנשים יותר קודמי' ממך עד שכבר הגיע אליו מה שהתפרסם מזה החוש זה זמן ארוך ולזה אם אינך ראשון לכל האנשים תהי' טענתך בזה בטלה , האם שמעת בסוד אליה ונגלה לך כבר עד שתמנע לך החכמה ותהיה לך לבדך לא לזרים אתך , מה ידעת מפעולות השם ית' ולא נדע ומה תבין מהם ולא עמנו הוא ועוד שאם תטעון כי בעבור ישישותך יתכן שתהיה חכם יותר , הנה גם שב גם ישיש בנו כביר ימי' מאביך ואחשוב שאליפז היה יותר ישיש מאיוב ואולם שאר רעיו היו צעירי' ממנו או צופר לבדו היה צעיר ממנו , המעט ממך התנחומות שנחמוך בהם אלו האנשים ר''ל צופר ובלדד עד שקראת להם רופאי אליל , האם מה שטענו לקיים שהשם ית' מבין את כל מעשה האדם ושופט אותו עליהם הוא דבר של לאט ושל סתר עמך עד שקרא' אותם טופלי' שקר וקרא' סתר אלו הטענות והוא מה שאמרת אליהם אם בסתר פנים תשאון , איך לקחך לבך ואיך רמזו עיניך להשיב אל אל רוחך והוצאת מפיך מלין כנגדו , איך תחשוב שתהיה נקי וצדיק עד שלא יתכן שיגיעך עונש הנה אי אפשר באדם לחסרונו שיהיה נקי וצדיק ואיך תחשוב שתהיה נמלט מהחסרון הלא בעיני השם ית' אין נמלט מהחסרון כי גם המלאכים והגלגלים ישיגם חסרון מה לפי מה שמציאותם יצטרך אל מציאות אחר ישפע ממנו ועוד בהם חסרון נפלא ביחס אל השם ית' כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות ה' ולזה לא ימצא השלימות כי אם בשם ית' , ובהיות הענין כן איך חשבת עצמך נקי מהחסרון עם היותך נתעב ונמאס ושותה כמים עולה כי האדם זה דרכו ולזה אין לך להתרעם על הש''י על זה העונש כי בלי ספק אי אפשר מזולת שמרית ואם אינך משע' בזה כי יתכן שחטא' בדברים רבים הם חטא אצל השם ית' מצד שלמותו ואינך חושב בהם שיהיו חטא , הנה אגידך שראיתי בחוש ומה שיגידוהו חכמים ולא כחדו במה שקבלו בזה מהחוש מאבותם , כי לא אביא עליך עדות ממה שיגידהו הפחותים כי אין לסמוך עליהם אבל ממה שהגידו השלימי' אשר להם לבדם נתנה הארץ מרוב חכמתם ושלמותם לא עבר זר בתוכם הלא הט יגידו , וראיתי גם כן בעיני כי הרשע ואם הוא מצליח הוא מתחולל כל ימיו ר''ל שיאחזהו חיל וכאב לב כל ימיו ליראתו ולפחדתו שיגיעהו רע ומספר השנים אשר נצפנו לתוקף החומס אנשי' יהיה בכל אחד מהם קול פחדים באזניו שיגיעהו רע והנה בהיותו בשלום יבואנו השודד והצר לו בדרך שלא יאמין שוב מני החושך והצרה ההיא , הלא החרב יראה אותו בדרך שיפלו עליו אימות מות , הלא הרשע הוא נודד ללחם אנה ימצאהו כי אין לו לחם לאכול ידע כי נכון בידו יום חשך וצרה גדולה ולזה הוא בכאב לב תמיד , צר ומצוקה יבעתוהו , תתחזק המצוקה עליו ותאנוס אותו כמו המלך שיתקוף ויאנוס האיש שהוא עתיד להשפט בכידור והם האנשים הנדונים לטביעה שיקשרו ראשם בין ברכם וידיהם ורגליהם בדרך שיהיו כמו הכידור עד שלא יוכלו להנצל מהטביעה , מפני שנטה הרשע לאל ידו וחשב להתגבר על השם ית' , הנה הש''י ירוץ אליו להכותו בצוארו במקום שיהיו מגניו יותר חזקים ויותר עבים להראותו כי לא תועיל גבורתו כנגד השם ית' , מפני שכסה הרשע פניו בחלבו מרוב השומן ושכן בערים חריבות ר''ל שבנה אותם ושכן בבתי' אשר לא היו נושבים אבל היו עתידים להיותם לגלים נצים ובנה אותם מחדש כדי שיוכל לבטוח יותר בהם שיהיו חזקים ולהיותם לזכר לו , הנה יענש שלא יעשר ולא יעמוד עשרו אשר בעבורו היה משמין עצמו ולא יטה לאנשי הארץ שלמותם ר''ל שבנינים אשר עשה לא ישארו אבל יחרבו ויפלו לא יסור מני חשך הצרות יונקתו אשר היתה צומח' מאד בהיותו בעשרו עד שהיה בתכלית השומן והדשנו' תיבש שלהבת הצרות הבאות עליו עד שיגיעהו מהכחישות שרוח פיו יניעהו ויסירהו ממקומו , בעבור שלא היה מאמין זה האיש הנתעה בשוא ובהבלי העולם כי ימותו ותהיה שוא והבל תמורתו ר''ל שלא היה מתפחד מהמות הנה היה ענשו שימות בלא עתו ותכר' יונקתו בלא עתו וכפתו אשר איננה רעננה יסור בקלות הפרח והנץ שהוציא הרשע לעשות פרי כמו הגפן שיחמוס וישחית בסרו וכזית שישליך נצתו במעט סבה , הנה קבוץ החנפים סופו להיות גלמוד לפי שישחיתו קצתם קצת ולא ישלם הקבוץ ביניהם ואש אכלה האהלים הבנויים משחד ועול לפי שהם יחשבו וישתדלו תמיד בעמל ואון ומחשבתם תכין מרמה תמיד ולזה יענישם הש''י בכמו אלו העונשים . והכלל העולה מהדברים הוא שהוא היה מגנה איוב על אמר שלא חטא והוא מעיד שכבר חטא שהוא בדבריו אלה יפר יראת השם מהאנשים וימנע מהתפלל אליו בעת הצר' אשר עם התועלת שבו להנצל מהרע הנה בו מהתקון המדיני וההישרה אל הצלחת הנפש מה שלא יעלם והביא ראיה מהחוש על היות אלו הרעות מסודרות מהשם ית' לפי מעשה האדם למה שימצא מהרעות לרשעים אשר לא נפקד איש מהם שלא ישיגוהו רעות אם מצד הפחד אם מזולת זה וזה ממה שיור' על כי אלו הרעות הם לרשעים מפני היותם רשעים ועוד שאנחנו נראה העונש הבאה עליהם כנגד מרים מדה כנגד מדה ואילו היה מוגבל בגיחו מרחם לא היה אפשר זה אלא אם נאמר שכבר הוגבל ג''כ אז שיהיה זה האיש עושה מרי שיהא דומה לעונש המוגבל לבוא עליו וזה בתכלית הבטול והגנות כי אם היה הענין כן תבטל הבחירה ויהיו כל העניינים מחוייבי' הנה זה הוא לבד מה שהוסיף אליפז לטעון בזה המענה :

הרה עמל וילד און . עשה רעה וישתלמו שכר הלידה לפי ההריון : תכין . תזמין : מרמה . למרמה תהפך להם תאוותם :

הרה עמל . כמו שהרה עמל כן ילד און ר''ל כמו שהלידה היא לפי ההריון כן הגמול לפי המעשה : ובטנם . הלב נתון בבטן הלא היא הכינה המרמה ולזה יקבל גמולו משלם באין מחסור ( העולה מהמענה ההיא כי ישיב אמריו לומר לאיוב איך תאמר לא חטאתי הלא בדבריך אלה תחטיא עוד את אחרים כי תשריש בלבם את מכשול עוונך לחשוב שאין משגיח והנה רעתך רבה ועל אשר יתרעם על היסורים בעבור מעשה הטוב שעשה ישיב לומר הלא מאז קבלת עליהם גמול וחוב העון עדיין הוא בידך ותקבל גמול בהיסורים האלה ויוכיח על ההשגחה ממפלת הרשעים מבלי תקומה ואף בימי טובתו חמלא נפשו מחלחלה וישפוט בכל עת אשר הרעה תבוא עליו אשר לא כן בנקי וצדיק ) :

עמל . ואון . עניינם שבר ויגיעה ודבר רע :