חכמות בנתה ביתה . בחכמה בנה הקב''ה את העולם : חצבה עמודיה שבעה . שבעת ימי בראשית , ד''א ז' ספרים שיש בתורה ויהי בנסוע הארון ספר לעצמו במסכת שבת :

חכמות . כל אחת מהחכמות בנתה בית לעצמה : חצבה . בנויה על הרבה עמודים וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה והוא דבר הנחמד לעין הרואה :

חצבה . ענין כריתה וחתוך הנופל באבנים :

חכמות בנתה ביתה . הנה התבונה בנתה ביתה בחכמות כי השגת החכמות קודמת להשגת הבינה ושם חצבה עמודיה שבעה ר''ל חכמות רבות כי מספר השבעה יאמר על הרבוי כאמרו כי שבע יפול צדיק וקם הנה החכמות שם עמודי הבינה :

טבחה טבחה מסכה יינה . מזגם במים כמו יין חזק שאינו ראוי לשתות חי : אף ערכה שלחנה . כל יצירת לח ויבש :

טבחה . שחטה זבחים ומזגה יינה ואף ערכה שלחנה להאכיל להקרואים :

מסכה . ענין מזיגת היין במים כמו למסוך שכר ( ישעיה ה ) : ערכה . ענין סדור :

טבחה טבחה . ואחר זה הכינה מאכל ומשקה לאנשים מחכמות ותבונה :

שלחה נערותיה . אדם וחוה , ד''א משה ואהרן :

תקרא . כל אחת תקרא ע''י נערותיה על גבהי מרום העיר להשמיע הקול למרחוק :

גפי . ענין כנף ובדרז''ל עד בין אגפים ( חולין מ''ו ) ור''ל במקום גבוה שהעוף יפרח שם באגפיו : קרת . מל' קריה ועיר :

שלחה נערותיה . לאיש ואיש ותקרא על כנפי מרומי העיר כדי שישמעו כלם דבריה :

מי פתי יסור הנה . וילמוד אותי ויחכם :

מי פתי . ותאמר מי פתי שאין בו תבונה להכין מאכל יסור ממקומו ויבוא הנה וכן תקרא לחסר לב מכל וכל ותאמר לו :

מי פתי יסור הנה . לקנות מוסר וחכמה ומי חסר שכל ויבא להשלימו :

לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי . ביין שמזגתי :

לכו לחמו . אם אין לכם משל עצמיכם בואו הנה ואכלו בלחמי ושתו היין אשר מזגתי אני והוא ענין מליצה לומר הלא חכמת התורה היא נחמדת מאירת עינים וחוננת דעת לההוגים בה וכאלו מכרזת ואומרת כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד ואם צפון לבו משכל אני אשכילו דעה :

לחמו . אכלו לחם ולתוספת ביאור אמר בלחמי וכן מסעף פארה ( ישעיה י' ) :

לכו אכלו בלחמי ושתו ביין מסכתי . והכינותי לכם :

עזבו פתאים וחיו . את דרך הפתיות : ואשרו . לשון פעם כמו באשורו אחזה רגלי ( איוב כג ) :

עזבו . לזאת אתם פתאים עזבו דרכיכם ותחיו וצעדו מעתה בדרך בינה :

ואשרו . וצעדו כמו ואשר בדרך לבך ( לקמן כ''ג ) :

עזבו . דרך פתאים וחיו ודרכו בדרך בינה להגיע אל זה מדרגה אחר מדרגה והנה זכר זה החכם לאי זו סבה לא אמרה דברים כי אם לפתי ולסכל לא ללץ ולרשע ואמר כי מי שהוא יוסר האיש הלץ לוקח לו קלון כי הוא ילעיג על החכם המייסר אותו ומי שהוא מוכיח לרשע לוקח מומו כי הרשע יאמר עליו שיש לו המומין שיש לו בעצמו :

ומוכיח לרשע מומו . מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה אפילו להוכיחם ולקרבם :

יוסר לץ . ר''ל אבל את הלץ ואת הרשע לא אוכיח כי המוכיח את הלץ לוקח לעצמו קלון כי יתלוצץ בו ויבזהו והמוכיח לרשע מביא מום על עצמו כי ישיב לו אף אתה כמוני ויפגום בכבודו ולזה אין לי עסק עמהם :

פן ישנאך . כי הוא חכם בעיניו ודרכו ישרה לפניו : ויאהבך . כי הוא חפץ בתקון מדותיו ולומד מכל אדם :

אל תוכח לץ פן ישנאך . אך תוכיח לחכם ויאהבך תן לחכם ויחכם עוד , דבר חכמה ויחכם עוד בה על מה שתתן לו ממנה כי מצד חכמתך יוסיף עליו להשלים החקירה בה או ירצה בזה והוא יותר נכון תן לחכם דבר חכמה כדי שיוסיף קנין במדות החשובות :

תן לחכם ויחכם עוד . לתלמיד הגון ( שנה ) ומדרש אגדה נאמר לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' ( בראשית ו ) וכשיצא ויקח מכל הבהמה וגו' ( שם ) אמר מה ראה הקב''ה להרבות באלו אלא שרצה שאקריב לו מהן : הודע לצדיק . חכמה . והוא יוסף לקח . מדעתו ועל שמועתו :

תן לחכם . ר''ל אמור לו דברי חכמה ויחכם מדעתו עוד יותר : הודע לצדיק . משמרת הצדק : ויוסיף לקח . מדעתו יוסיף לימוד לעשות משמרת למשמרת :

תחלת חכמה יראת ה' , ודעת קדושים . היא עיקר הבינה :

תחלת . יראת ה' היא תחילת החכמה כי היראה מביאה לידי חכמה : ודעת קדושים . לקדש עצמו במותר לו מביא לידי בינה :

תחלת . החכמה והבינה היא תחלת דעת קדושים כי בבינה יתיישרו לדעת עולם המלאכים וזהו פריה אמרה הבינה הנה כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וזה יהיה לשתי סבות האחת כי בהם יתיש' אל המדות החשובות אשר שומרות האדם מרעות הרבה והשנית כי מפני דבקות ההשגחה האלהית באדם מצד הבינה ישמר מהרבה רעות וזה יהיה סבה שיוסיף על ימיו הנה :

ויוסיפו לך שנות חיים . שנים של חיים הם של פרנסה ועושר :

כי בי . בעבור עסק התורה ירבו ימיך והימים האלה יוסיפו לך שנות חיים כי ברבות הימים תרבה במעש''ט ויתוסף לך בזה שנות חיים בעוה''ב :

חכמת לך . החכמה תהיה לך לתועלת : ולצת . ואם תתלוצץ באנשים אתה לבדך תשא עונש :

אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא . ר''ל שהתועלת הוא לך וכן אם לצת לבדך תשא הנזק :

אשת כסילות . הנה אשה סכלה תהמה בקולה והיא פתיות ואינה יודעת מאומה ותהמה בבלי דעת :

אשת כסילות . מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתות האנשים שימשכו אליה והנה קרא אשת כסילות גוף הכסיל אשר יבקש שלוה ולזה נמנע שכלו מהשתדל בחכמה ובזה ירצה בפתיות גוף הפתי כי השכל לא יפותה כי אם לטוב או ירצה בזה שאשת הכסילות מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתותם כי אין לה שום השתכלות וערמה :

לפתח ביתה . לראות העוברים דרך עליה : מרומי קרת . על כסאה עומדת במרום העיר להשמיע קולה למרחוק :

וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת . העיר כי לסכלותם תחשב חסרונה לשלימות :

לעוברי דרך . להעוברים שם דרך מהלכם ההולכים באורח מישור בדרכי ה' והיא ענין מליצה לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה ומראה ערבות ותענוג העבירה :

לקרא . ושם קרת לעוברי דרך המישרי' אורחותם בדרכי העיון :

חסר לב , ואמרה לו . הדברים הללו , מה אמרה לו :

מי פתי . מי הוא הפתי המחסר נפשו מטובה יסור ממקומו ויבא הנה אשכילו חכמה כי מניעת ערבות התורה תחשב בעיניה לכסילות : וחסר לב . מי הוא החסר לב המונע עצמו מטובה והוא כפל ענין במ''ש : ואמרה לו . וכן תאמר לו :

מי . בכם פתי יסור הנה וחסר שכל : ואמרה לו . שיתחבר עמה ולא יטריח עצמו בעיון אשר הוא מזון השכל כי יותר טוב יערב לאדם שיזון במזון האחרים וזה כי מים גנובים ימתקו המים הגנובים ימתקו יותר והלחם שיגנוב האדם מאחר שצריך לאכלו בסתר הוא יותר ערב לו ויותר מתוק מהלחם שיקח מביתו וכן תאמר זאת האשה כי הוא ערב יותר לשכל שיתענג בתענוגי הגוף ויניח קנין החכמה :

מים גנובים ימתקו . אין טעם ביאת פנויה כטעם א''א אף לענין המצוה מים גנובים ימתקו שהיו יראים לעשות בגלוי ועושין בסתר :

מים גנובים . הלא מים גנובים יותר ימתקו משאינם גנובים ולחם גנוב הנאכל במסתר הלא למאד יונעם ר''ל אין טעם ההיתר דומה לטעם האיסור ומדוע א''כ מנעת עצמך מהם :

ינעם . ענין מתיקות וערבות :

ולא ידע . הנמשך אחריה אין נותן לב לדעת כי שם הוא מקום הרפאים הם המתים שנרפו ונחלשו ע''י המיתה ר''ל הנמשך אחר התאווה הוא מעותד למות על ידה : בעמקי . בעומק הגיהנם ירדו הקרואים ממנה ובאים לה :

ולא ידע . מי שהוא נפתה לדבריה כי מתים שם ר''ל בביתה וקרואיה ירדו במעמקי הקבר והמות כי לא יקנה עמה קנין החיים , זה ביאור דברי זה החלק שהגבלנו ביאורו מזה הספר בזה המקום ואולם התועלו' המגיעות ממנו הנה הם ה' : התועלת הא' הוא להודיע שלא יספיק לאדם היותו יודע התורה אך יצטרך לו עם זה שיעשה את כל דברי התורה כמו שצוה הש''י ולזה אמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך . הב' הוא להודיע מה שיקרה מהרע למי שימשך אחר התאוות ולזה אמר הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יובא רבים חללים הפילה דרכי שאול ביתה . הג' הוא להודיע מהות החכמה והתבונה וקצת משיגיהם ותועלתם . הד' הוא להודיע שלא יועיל התוכח' לל'ן ולרשע כי אינם מקבלים מוסר אך יועיל לחכם ולצדיק הה' הוא להודיע מה שיקרה מהרע מפני הכסילות והפתיות :