הלא חכמה תקרא . הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין :

הלא חכמה תקרא . ר''ל מעלות החכמה הלא נכרת מפאת עצמה וכאלו היא תאמר אמריה להמשך אחריה :

הלא החכמה תקרא . אל האנשים : ותבונה תתן קולה . לקרוא להם וכדי שישמעו דבריה הן עומדות בראש מרומים עלי דרך להשמיע דבריהם לעוברים ולשבים ולהישירם אל הדרך אשר ילכו בה והמקום שאפשר שיקרא טעות לפי שיש בו נתיבות רבות היא נצבה שם להורות אי זה דרך ילכו בה :

בראש מרומים . כאלו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק : עלי דרך . נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים :

בית . מקום :

לפי קרת . תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה : תרונה . תזעקנה ומה היא אומרת :

ליד שערים . וסמוך היא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה : מבוא פתחים . ר''ל עשויים המה לבוא בפתחיה כי השערים ההמה פתוחים ועומדים ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם : תרונה . שמה מכרזת החכמה את אמריה וכ''ז הוא ענין מליצה לומר הלא שבחה ידוע וכאלו מכרזת בפרסום רב :

ליד . למקום : לפי קרת . לפתח העיר : תרונה . ענין הכרזה כמו בחוץ תרונה ( לעיל א ) :

ליד שערים . למקום השערים אשר לפתח הקריה להורות באי זה שער יכנסו כשהתקרבו אל הדרוש במבוא הפתחים אשר בבית שירצו להכנס שם באי זה פתח יכנס להביאו אל הדרוש ואמר זה כי בהרבה מהחקירות הקשות יצטרך להכנס בהם בהקדמו' רחוקות מאד מהדרוש ויעתק מהם אל הקדמו' יתקרבו יותר אל הדרוש וכן מדרגה אחר מדרגה עד הגיעו אל הדרוש והנה החכמה והתבונה יישירו תמיד בזאת החקירה אל הדרכים והסדרים אשר יובילו אליה וזה מאמרם על צד מליצת השיר הבינו פתאים ערמה וגו' :

אליכם . אישים אקרא :

אליכם . ואלה אמריה אליכם אישים וגו' :

אישים . אנשים :

ערמה . התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות : הבינו לב . תנו בינה אל הלב :

הבינו פתאים ערמה . השתדלו להתישר אל החכמה ואחשוב שזאת הערמה תשלם בהתבוננות במלאכת ההגיון כי היא תיישר השכל אל דרכי ההשתדלות והעיון . וכסילים תנו בינה לבבכם בענינים העיוניים :

שמעו כי נגידים אדבר . דברי נגידות וחשיבות :

נגידים . ר''ל דברים חשובים ונכבדים : ומפתח שפתי . מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים וכפל הדבר במ''ש :

נגידים . שרים וחשובים :

שמעו . כי דברים נכבדים אדבר ופתיחת מאמרי היא דברי יושר ואמר זה שלא יחשוב חושב שהוא מדבר בזה על צד ההפלגה והגוזמא כמשפט המאמר בשירים ובמשלים כי הנה חכי ידבר אמת לא רשע וכזב הנה כל אמרי פי הם בצדק וביושר אין בהם מה שיטה מדרך האמת :

ותועבת וגו' . דברי רשע מתעבות שפתי מלדברם :

יהגה . ידבר :

נפתל ועקש . עקמומיות :

בצדק כל אמרי פי . נאמרים בצדק :

נפתל . עקמימות כמו ועם עקש תתפתל ( תהלים י''ח ) :

למבין . למי שיש לו בינה להבין אמריה :

נכוחים . ענין יושר כמו עשות נכוחה ( עמוס ג ) :

כלם נכוחים . כל דברי נכוחי' וישרים למי שיבינם וישיג מה שבהם מהחכמה :

מחרוץ . ממיני הזהב הוא :

ואל כסף . ר''ל היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף :

מחרוץ . מין זהב טוב :

קחו . בחרו בלקיחת מוסרי יותר מלקיחת הכסף הדעת אשר איישיר אליכם הוא יותר נבחר מזהב הנה החכמה היא טובה מכל מרגליות וכל חפצים אחרים שיחפוץ האדם בשאר ענינים זולתי בעיון לא ישוו בה אמרה החכמה לגלות הדברים ההכרחיים בהמצאתה :

מפנינים . מרגליות : לא ישוו בה . לא ידמו לשויה :

וכל חפצים . כל הדברים שאדם חפץ ורוצה בהם לא ידמו אליה :

שכנתי ערמה . אצל ערמה , שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר :

שכנתי ערמה . אני שוכן בערמה ר''ל א''א לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצה''ר המסית בזולת חכמת התורה : ודעת . אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצה''ר המסית וכפל הדבר במלות שונות :

מזמות . מחשבות :

אני חכמה שכנתי ערמה . במקומות שנמצאת שם ערמה ודרך השתדלות והם הסדרים ההגיונים ויצטרך לו גם כן שימצא יראת ה' רוצה לומר לקיחת המוסר במדות ויצטרך לו עוד לשנא רע כדי שיתרחק מדרכיו וישנא מדת הגאוה כי היא מסירה השלימות מהאדם וישנא דרך רע בדעות ודברים המציעים שרשים כוזבים כי אלו ימנעו ממצוא החכמה לפי שהמעיין ירצה להמשיך המאמרים במה שאחר ההתחלות באופן שהוצעו ההתחלות וירצה להמשיך תמיד לשמרם וזה יביאהו לטעות בהם :

יראת ה' שנאת רע . זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות :

יראת ה' . תוכן יראת ה' היא לשנוא את הרע והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו : שנאתי . ר''ל את כל אלה שנאתי גם אני :

גאה וגאון . שניהם ענין גאוה :

לי עצה . בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית : ותושיה . ר''ל על ידי יותש כח היצר הרע : אני בינה . אני הנותן בינה להלחם למולו : לי גבורה . על ידי יתגבר עליו וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין :

ותושיה . תשות הכח :

לי עצה . וזה כי העצה תלקח בדברים העצמיי' כאילו תאמר שהעצה במי שהוא חלוש החום לחממו ובשיאכילוהו דברים חמים והנה העצה תהיה בחכמות המישרות לצד המעשה כמו חכמת הרפואה עבודת האדמה ומה שידמה להם ולי ג''כ תושיה רוצה לומר השגת הנימוס המושכל אשר בדברים והוא מהותו ומשיגיו העצמיים ואלו הם חלקיו הפנה הראשונה להעיר על תועלתם ומהותה איך לא תצטרך לזכות הדברים ההכרחיים קודם ההשתדלות בה לפי שכבד זכרה אחר החכמה וזה ממה שצריך שתוקדם תחלה החכמה קודם השתדלות בבינה וכבר זכר זה בביאור במה שקדם : אני בינה לי גבורה . ר''ל כי לחכמה יהיה ההשגה בדברים הנמשכים לפי הסדור הטבעי ואמנם מה שיתחדש שיהיה כנגד הסדור ההוא כמו הענין בנפלאות והוא הנקרא גבורה אשר לא יבואו בסבות העצמיות הנה החקירה עליו תהי גבורה והנה עוד לבינה השגת הפילוסופיא המדינית אשר בה יתחדש הבנין באלו הדברי' המדיניים איך ינהגו בהם להעמיד הקבוץ המדיני ומזה יסתעף דבר העונשים אשר יוטלו על בעלי התכונות הפחותיות ולפי שבזאת הפילוסופיא על האופן הראוי ימלוכו המלכים וישורו השרים והרוזנים והנדיבים והשופטים להעמיד דבר ממשפט הפילוסופיא על האופן הראוי אמרה הבינה בי מלכים וגו' :

בי מלכים ימלוכו . שהדינים והמשפטים אני מלמדם :

בי מלכים ימלוכו . על ידי תתקיים מלכותם אם יתנהגו במשפט התורה : יחוקקו צדק . על ידי עשו חוקים צודקים וישרים :

ורוזנים . שרים : יחוקקו . מל' חוק וגזרה :

בי מלכים ימלוכו . על העם : ורוזנים יחקקו . חקים של סדר ויושר :

בי שרים . על ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים כי כאשר ילכו בחוקות התורה תמשך ממשלתם :

ישורו . יעשו שררה וממשל :

בי שרים ישורו . ימשולו :

אהב . כמו אאהב : אהבי . אהביה כתיב אמר הקב''ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן : ימצאנני . נו''ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו :

אוהבי אהב . אוהב אני את האוהבים אותי : ומשחרי . הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה :

אהב . כמו אאהב :

אני אוהביה אהב . ר''ל שלא ימצא מי שאינו אוהבה אך מי שהוא אוהבה וחושק בה יטרח לעמוד על אמתתה והוא ימצאה מפני היותו משחר ודורש אותה תמיד :

אתי . על ידי ישיג עושר וכבוד : הון עתק וצדקה . ישיג הון חזק רב ובצדקה תנתן לו מה' כי לא יקופח שכר תורתו לעוה''ב בעבור ההון שהשיג :

עתק . חוזק כמו יביעו ידברו עתק ( תהלים צד ) :

עושר וכבוד אתי . הנה אתי עושר וכבוד כי בדרכי הבינה יוכל האדם להשיג עושר וכבוד מפני שלימותו במדות והתישרו בהם אל השגה זו באופן שלם כי לזאת המלאכה סדרים יישירו לקנין אלו השלימיות : אתי הון עתק . וקנין הצדק והיושר במדות :

פריי . מתן שכר התורה : ותבואתי . מוסב על מלת טוב לומר ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה וכפל הדבר במ''ש :

טוב פריי . הנה טוב פריי מזהב והוא נבחר מכסף לי ההליכה באורח הצדקה והיושר בתוך נתיבות שיהיו למשפט שיבאו לאמת דבריו וסותרו והיה שם מחשבות יקימו כל אחד מהדרכים ההם והנה יהיה מהתועלות בהיות מבוארת האמת בזה להנחיל אוהבי יש והוא דעת המוסכם לנמצא כי בו תגיע ההצלחה האנושית והפך זה יהיה בדעת אשר לא יסכים לנמצא :

אהלך . אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו' :

להנחיל אוהבי יש . יש אתי נחלה רבה :

יש . ר''ל יש אתי טובה הרבה להנחיל את אוהבי ואמלא את אוצרותיה' מן הטובה :

ואוצרות אוהבי אמלא . מאלו הדעות האמתיות כי מפני אהבת' אותו יקושרו בזאת החקירה וימצאו דברים רבים ימלאו בהם אוצרותיהם על צד המשל אמרה הבינה להורות על מעלתה וקדימתה על החכמה ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז בבריאת העולם רוצה לומר שבראשית הדברים שקנה אז ועשה קנה הדבר אשר היה חדושו בבינה ותבונת השם יתברך בו והם הגרמים השמימיים אבל תדע כי הש''י לא חסר להיות עמו זאת התבונה והחכמה אשר נברא בה העולם כמו שבארנו בה' מספר מלחמות ה' ושם התרנו הספקות הנופלות בזה והנה מעת היות הזמן קנני קדם מפעליו האחרים :

ראשית דרכו . קודם בריאתו של עולם :

ה' קנני . ברא אותי להיות קנויה לו וכן קונה שמים ( בראשית יד ) : ראשית דרכו . בתחילת הבריאה : קדם . קודם מעשיו : מאז . מכבר ר''ל מזמן רב :

נסכתי מראש . ל' נסיכי בני אדם ( יחזקאל לה ) :

מעולם . מימות עולם אני נסוכה ומושלת : מראש . אני מן הראשונים מהקודמי' לבריאת הארץ כי אמרו רז''ל שבעה דברים קדמו לבריאת העולם והתורה אחת מהם :

נסכתי . ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון ( יהושע יג ) :

מעולם נסכתי מראש . מעת היות עולם נתנה לי הגבורה והשררה והגדולה : מקדמי ארץ . בראשית מה שנברא בארץ :

חוללתי . נבראתי :

באין תהומות . בעוד לא היו תהומות נבראתי אני :

חוללתי . ענין בריאה כמו ותחולל ארץ ( תהלים צ ) : נכבדי מים . רבוי המים כמו בעם כבד ( במדבר יא ) :

באין תהומות חוללתי . קודם היות תהומות נבראתי כי השמים קודמים במעלה ובמציאות על התהומות קודם שיהיו שם מעינות ונהרות רבות מהמים :

בטרם הרים הטבעו . בתוך המים :

בטרם . עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ ולפני הגבעות נבראתי אני :

הטבעו . מל' טביעה :

בטרם . שהטבעו ההרים על מכונם ולפני שימצאו גבעות חוללתי :

ארץ וחוצות . ארץ ישראל ושאר ארצות : וראש עפרות תבל . אדם הראשון :

עד לא . מוסב על חוללתי לומר חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם וכפל הדבר כדרך המליצה :

תבל . כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם :

עד לא עשה . הש''י ארץ וחוצות הנכבד שבעפרות תבל והגבוה מהם והוא מקום הנגלה מן הארץ ובו ג''כ ארץ וחוצות והנה כפל הענין במלות שונות :

בחקו חוג על פני תהום . כשרקע חוג הארץ על המים , חוק גבול בל יעבור : חוג . לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו ( ישעיה מד ) קונפא''ש בלעז :

בהכינו . בעת הכינו את השמים הייתי שם אני כלומר נבראתי קודם להן . בחוקו . בעת חקק עגול הארץ לכסות ע''פ התהום :

בחוקו . מל' חקיקה : חוג . הוא העגול הנעשה ע''י כלי ולה ב' ראשים יעמיד ראש האחד במקום עמדו והשני יסבב סביבו ונעשה עגול וכן היושב על חוג הארץ ( ישעיה מ' ) :

בהכינו . בעת שהכין השם יתברך השמים להיות במספר ובתכונה ובמרחק ובגודל שהם בו והכוכבים אשר בהם כדי שייאות להמצא מהם אלו התנועות אשר בו העולם השפל שם הייתי כי בתבונה כונן הש''י השמים כמו שקדם כאשר חקק הש''י מחוגה על פני תהום שהוא כדור הארץ כמו שביארנו בפרשת בראשית והוא כמו מרכז לגרם השמימיי ולפי המחוג' ההיא המציא השמים סביבה במשכו רגלי המחוגה ההיא זה מזה בגלגל גלגל :

בעזוז . כשהגביר מעיינות תהום :

באמצו . בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל ובעת חיזק את מעינות התהום :

באמצו . מל' אומץ וחוזק : בעזוז . מל' עוז :

באמצו שחקים ממעל . כאשר אמץ שחקים ממעל ונתן להם חוזק וקיום עד שהם חזקים כראי מוצק וזה היה אפשר כאשר רצה הש''י שיקבל איכות דומה ומתיחס' לקושי כאמרם לחים היו השמים ביום ראשון בשני נקרשו : בעזוז עינות תהום . ר''ל כאשר נתן הש''י עוז וקושי למה שהיה מהחומר הראשון אצל עינות תהום והוא כדור האר'ן כי זה כולו נעשה בתבונה וזה כי לולי עוז הארץ וקיומה לא היה בכאן דרך לתנועת הגלגלים :

בשומו לים חוקו . וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה : בחקו מוסדי ארץ . בחיקתו , מל' חקו כמו על כפים חקתיך ( שם מט ) וכן ומחיק הארץ ( יחזקאל מג ) :

בשומו . בעת שם לים חוק וגבול אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה : בחוקו . בעת חקק יסודי הארץ וכ''ז מוסב על שם אני האמור במקרא שלפני פניו :

בשומו לים חקו . כאשר שם השם יתברך לים חוקו שם הייתי וזה היה כשגזר שיקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה : ומים לא יעברו פיו . בדרך שישאר זה המקום שרצה שיהיה נגלה תמיד כאשר חקק מוסדי ארץ והוא החלק הנגלה מהארץ שהוא היסוד למה שיתהוה בה מהצמחים והב''ח :

אמון . גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע ( איכה ד ) : יום יום . אלפים שנה :

ואהיה . הייתי מגודלת אצלו והייתי לו לשעשוע בכל יום ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה :

אמון . ענין גדול הילד והתעסקות בו כמו והיו מלכים אומניך ( שם מ''ט ) : שעשועים . ענין התעסקות לשמוח :

ואהיה . אצל השם יתברך אמון ומגדל ומנהיג הדברים המיוחסים לבינה ובזה אהיה לו שעשועי' יום יום כי תמיד הש''י מתענג ומשתעשע בהשיגו עצמו אשר בזה תושג לו זאת התבונה ובכל עת משמחת אני לפניו והוא עצמותו והשגתו ובמה שאפשר בדברי' העלולים מהתבונה אשר אצל הש''י : משחקת בתבל . אני משמחת האנשי' בתבל ארצו :

משחקת בתבל ארצו . כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם : ושעשועי . צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני :

משחקת . אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו ושעשועי היא עם בני אדם ר''ל המה שמחים בי ואני בהם :

ושעשועי . הם את בני אדם כי הם שמחים מאד במה שישיגו מעניני :

ועתה בנים שמעו לי :

ועתה בנים . הואיל ואני חשובה כ''כ מהראוי שתשמעו לי ואשרי לאלו אשר ישמרו דרכי :

ועתה בנים שמעו לי . ואשרי מי שישמרו דרכי : שמעו . תחלה מוסר המדות ואחר זה חכמו בחכמה ואל תבטלו מהשקידה על החכמה או ירצה בזה אל תפרעו אלו הדרכים שצויתי אתכם שהם מסלול ודרך להשגת החכמה :

ואל תפרעו . ואל תבטלו מוסרי :

שמעו . בתחלה שמעו המוסר להיות יראת ה' על פניכם ואח''כ למדו חכמה ואז בודאי לא תבטלו את החכמה הואיל ותקדים לה היראה :

ואל תפרעו . אל תבטלו כמו תפריעו את העם ( שמות ה' ) :

לשקוד . לשמור : על דלתותי . להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון :

לשקוד . למהר לבוא אל דלתותי בכל יום ולשבת בקבע במזוזות פתחי כדרך השומר היושב ומשמר בקבע :

לשקוד . ענין מהירות כמו שוקד ( ירמיה א' ) :

אשרי אדם שומע לי . להמשך אל מה שאורהו אל השגתי וזה בשישקוד על דלתותי תמיד לשמור מזוזות פתחי עם שיתבאר לו באי זה פתח יכנס בדרש דרוש :

ויפק . ומוציא רצון מה' ר''ל ה' יהיה מרוצה לו :

ויפק . ויוציא כמו יפיק תבונה ( לעיל ג' ) :

כי מוצאי מצא חיים . כי מי שמצא אותי מצא חיים נצחיים ויוציא רצונו מהש''י ר''ל שהוא יהיה נעזר בו בכל חפצו :

וחטאי . אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו כי מאבדה : כל משנאי וגו' . כפל הדבר במ''ש :

וחוטאי חומס נפשו . ואשר חוטא לי שלא ילך במוסרי להתישר להשגתי הוא עושק השלימות מנפשו וכל מי שישנא אותי וירחיקני הוא אוהב המות וההפסד המוחלט כי אליו דרכו לפי שמי שישנא התבונה ישנא גם כן החכמה וזה בלתי צריך אל באור :