בני שמור אמרי ומצותי :

תצפון . תסתיר :

בני שמור אמרי . בלבבך והם ספורי התורה ומצות התורה תצפון אתך לשמרם :

ותורתי כאישון עיניך . שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה :

וחיה . בעבורם בעבורם תחיה : ותורתי . מוסב על מלת שמור לומר שמור תורתי כאישון עיניך :

כאישון . הוא בת העין ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון כמו האמינון אחיך ( ש''ב יג ) שבאה תוספות הנו''ן להקטינו ולהשפילו :

שמור מצותי וחיה . מצות התורה ותשיג החיים הנצחיים ושמור תורתי כשמרך אישון עיניך ולא די לך במצות שתשמרם בלבך אבל צריך וגו' :

קשרם . אבל צריך שתקשר על אצבעותיך לעשות אותם ואמר אצבעותיך כטעם אמרו מעשה אצבעותיך : כתבם על לוח לבך . שיהיו בציורך תמיד :

( אחותי את . קרבנה אליך ) : ומודע . קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו ( רות ג ) כלומר קרבנה אצלך תמיד :

אמור וגו' . ר''ל תהא רגיל בחכמה כאדם באחותו : ומודע . כפל הדבר במ''ש :

ומודע . עניינו כמו קרוב על כי הקרוב ידוע לאדם ומכירו כמו ולנעמי מודע לאישה ( רות ב ) :

אמור לחכמה אחותי את . לאהוב אותה : ומודע לבינה תקרא . ר''ל שכבר תאמר שהיא מודע לך וקרוב כטעם ולנעמי מודע לאישה בדרך שתתחבר תמיד לחכמה ולבינה :

לשמרך . למען תשמרך מאשה הזרה ממך שאינה מותרת לך : אמריה החליקה . אשר מחלקת אמרי פתויה :

לשמרך מאשה זרה . וזה ישמרך מהמשך אחר אשה זרה והיא הנפש המתאוה : מנכריה . שהיא מושכת האדם בחלק דבריה וזה כי החכמה והבינה הם אהובות וחושקות למודיהן אהבה נפלאה עד שיבואו בעבורם אל התאוות הגשמיות והיה צריך לך זה לשמרך ממנה לפי שפתיותה חזק למשוך הסכלים אליה ואמר המשל להורות על רוב פתיותה לסכלים :

כי בחלון ביתי . דרך חלון ביתי ואשנבי נשקפתי אל החוץ והוא ענין מליצה לומר שהשכיל בחכמה לדעת מעשה הבריות :

אשנבי . ענין חלון כמו בעד האשנב ( שופטים ה' ) : נשקפתי . ענין הבטה ולפי שהמביט לחוץ נראה גם הוא למביט בו לזה אמר נשקפתי וכן בעד החלון נשקפה ( , שם ) :

כי בחלון . הנה בחלון ביתי נשקפתי בעד חלוני :

אבינה . הבחנתי וראיתי :

וארא בפתאים . ראיתי בחבורות הפתאים והנה הבנתי והכרתי בין הבנים ההם נער חסר לב :

וארא בפתים . וראיתי בפתאים אשר דרכם להתפתות לסכלותם ובינותי בבנים קטני השנים והנה נער צעיר שנים חסר השכל ממנו והוא עובר בשוק אצל זויות והולך דרך בית האשה הזרה וזה הי' בנשף בערב יום בעת הנשף בערב יום בחשך לילה ואפלה והנה הוא הי' בא אל האשה הזאת :

אצל פנה . פנה של זונה ועבודת גילולים :

עובר . כי ראיתיו עובר בשוק אצל פנתה של הזרה ולפי שאמר למעלה לשמרך מאשה זרה קצר כאן וסמך על המבין :

פנה . זויות : יצעד . ענין פסיעה והלוך :

בנשף . בעת הנשף למען לא יראוהו אנשים : בערב וגו' . הוא כפל ענין כדרך המליצה :

בנשף . ענין חושך כמו אך חושך ישופני ( תהלים קל''ט ) : באישון לילה . בשחרות הלילה כמו באשון חושך ( לקמן כ ) :

והנה אשה . כמשמעה , ד''א אחד מן אפיקורסים : שית זונה . כמו שתותיהם ( שמואל ב' י' ) כלומר ערות זונה : ונצורת לב . כמו עיר נצורה ( ישעיה א ) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולת :

והנה אשה . ראיתי והנה אשה באה לקראתו : שית זונה . ר''ל בתקון זונה : ונצורת לב . ונותנת מצור על לבות בני אדם לכבשם תחת ידה :

שית . ענין שימה ותקון : ונצורת . מל' מצור וכן נוצרים באים ( ירמיה ד' ) :

והנה האשה לקראתו . וגם האשה באה לקראתו ערות זונה ונצורת לב שערותה מגולה והלב מכוסה לבד כי עד הלב תגלה עצמה וזה מהפלג' המשל כי דרך הזונה לגלות כנף בגדיה שתהיה גלוית הערוה כדי שיתעוררו האנשים לבא עליה ולא תשאיר מגופה מכוסה בבגדיה כי אם מן הלב ולמעלה ולפי הנמשל הנה הלב מכוסה בזה הפועל כי לא יוכל השכל לעשות פעולתו עם המשך אל התאות :

וסוררת . סרה מן הדרך :

הומיה . היא משמעת קול המיה למען ימשכו הזונים אחר קולה : וסוררת . מדברת דברי סרה ונאוף : לא ישכנו . אינם שוכנים בביתה כדרך הנשים :

הומיה היא וסוררת . הנה היא משמעת קולה בהפך חק האשה הצנועה והיא נוט' מבי' בעלה לא ישכנו רגלי' בביתה :

פעם בחוץ . פעם הולכת בחוץ פעם ברחובות לרדוף אחר מאהביה . תארוב . תשב במארב עד אשר יעברו דרך הפנה ההיא :

פעם בחוץ . אך תלך פעם בחוץ ופעם ברחובות ותארוב אצל כל פנה וזויות מהרחובות והחוצות אם תמצא שם נואף :

והחזיקה . ראיתי האשה היוצאת אחזה הנער ונשקה לו : העזה . חזקה פניה ולא נכלמה :

והחזיקה בו ונשקה . כאשר תמצאהו החזיקה בו ונשקה לו למשוך לבו אל הניאוף :

זבחי שלמים עלי . כלומר סעודה גדולה הכינותי כי היום הקרבתי נדרי ושלמי :

זבחי שלמים עלי . מאז היה עלי זבחי שלמים והנה היום שלמתי נדרי והבאתים ויש א''כ עמדי בשר השלמים :

זבחי שלמים . לא בושה מלאמר לו אלו הדברים הנה זבחי שלמים אצלי היום שלמתי נדרי בבית המקדש ולזה יש לי הרבה בביתי מבשר זבח השלמים :

ואמצאך . כדי שאמצאך :

על כן . הואיל ויש עמדי בשר להאכילך לזה יצאתי לקראתך לשחר פניך לבוא אלי והנה מצאתיך :

לשחר . ענין דרישה :

על כן יצאתי לקראתך . לדרוש פניך שתאכל עמי ואמצאך :

מרבדים . בגדי חופש ונוי ודוגמתו בסוף הספר שנאמר מרבדים עשתה לה : רבדתי ערשי . קשטתי : חטובות אטון מצרים . מהוללות בגדי כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים ששם הפשתן מצוי כדכתב בספר ( ישעיה יט ) ובושו עובדי פשתים אטון תרגום מיתריהם אטוניהון :

מרבדים . קשטתי מטתי בקשוט הראוי : חטובות . בדי המטה המה חטובות ביושר רב ומסוגרים המה במיתרי פשתן הבא ממצרים הנאות ביותר :

מרבדים . מצעות נאים לקשוט כמו מרבדים עשתה לה ( לקמן לא ) : ערשי . מטתי כמו עשר יצועי ( תהלים קלב ) : חטובות . ענין כריתה וחתוך כמו חוטבי עצים ( יהושע ט ) : אטון . תרגום של מיתריהם ( שמות כו ) הוא אטוניהון :

מרבדים . הנה רבידים ותכשיטים יפים שמתי על מטתי והנה ערשי עשוי מכרותות ארזים או שאר עצים והחבלים המסורגים בו הם מיתרים ממצרים ר''ל שהם נעשים מהשש הנקי שבמצרים כי שם השש הנבחר :

נפתי משכבי . הנפתי הריח כמניף בסודר בבית הבושם להביא הריח מלמעלה למטה , ודונש פי' לשון קטור ואמר שאין לו דמיון :

נפתי . התכתי על משכבי מור וגו' להביא הריח :

נפתי . ענין הזלה והתכה כמו נופת תטופנה ( לעיל ה ) : מור אהלים וקנמון . שמות מיני בושם :

נפתי משכבי . ושמתי בו מאבקת הבשמים טובי הריח כדי שיערב המשכב יותר :

נרוה . נשבעה באהבים עד הבקר ונשמחה בה :

נתעלסה . ענין שמחה כמו כחיל תמורתו ולא יעלוס ( איוב כ ) :

לכה נרוה דודים עד הבקר . יחד נשמח באהבים כי אין לנו מונע עתה :

כי אין האיש בביתו . ראיתם שסילק הקב''ה שכינתו וכל טוב נתן לעו''ג :

כי אין האיש . אל תפחד מבעלי כי איננו בביתו כי הלך בדרך רחוק :

כי . אין בעלי בביתי וא''ת הוא קרוב ויבא הנה הלך בדרך מרחוק ואם תאמר אולי יבא הלילה מדרכו תדע באמת כי לקח צרור הכסף לקנות סחורות רבות לא יבא לביתו עד יום הכסה רוצה לומר בר''ה פי' הוא נקרא כסה כאמרו תקעו בחדש שופר בכסה ואולם נקרא כן כי אז הש''י ע''ד משל יושב על כסא לשפוט תבל בצדק :

צרור הכסף . הטובים שבהם הרג : ליום הכסא . לזמן המועד הקבוע וכן בכסה ליום חגנו ( תהלים פא ) :

צרור הכסף . אל תחוש פן בלילה יבוא מדרכו כי לקח בידו צרור כספו ויתאחר בדרך עד כי יתום הכסף לקנות בכולם סחורות רבות : ליום הכסא . לזמן המיועד אשר קבע יבוא הנה והזמן עדיין לא בא :

צרור . ענין קשר כמו צרור כספו בשקו ( בראשית מ''ב ) : הכסא . עניינו זמן קבוע כמו בכסה ליום חגנו ( תהלים כא ) :

הטתו . לאותו חסר לב אליה : ברוב לקחה . שהיא למודה להרגיל בכך אנשים : בחלק שפתיה . בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך :

הטתו . אמר שלמה הן ראיתי שהיא הטתה אותו אחר דעתה ברוב הרגל דבריה אשר היא למודה לפתות בני אדם ובחלקת מאמר שפתיה הדיחה אותו מדרך הישר :

לקחה . ענין למוד והרגל כמו הלוקחים לשונם ( ירמיה כג ) :

הטתו ברוב לקחה . דבריה הלוקחים לבו בחלק שפתיה הדיחה אותו מדרך הראוי ומשכה לבבו אל דרכי הניאוף הנה האויל הולך אחריה פתאום ודומה בזה אל השור אשר הולך מעצמו במהירות אל מקום שיטבחוהו בו וכמו הנשים שיבאו במהירות אל העכס לחשבם כי יתקשטו בו ולא ירגישו כי הוא מוכן למאסרם ר''ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפי' ולא ירגישו בזה והנה העכסים הם כמו תכשיטין היו נושאות אותן ברגליהם כאמרו וברגליהם תעכסנ' והיתה הכוונ' בהם למה שזכרנו והנה ילך האויל אחריה פתאום כמו שזכרנו עד יפלח וגו' :

וכעס . זה ארס נחש : אל מוסר אויל . כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב''ה ליסר האויל המחויב למקום ב''ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדו :

הולך . והרי הוא הולך אחריה פתאום כמו השור הבא מעצמו אל מקום המטבח . וכעכס . וכאשר ירוץ הנחש מהרה בשליחות המקום לייסר האויל בארסו כן חיש מהר נמשך אחריה :

וכעכס . הוא ארס הנחש וכן ברגליהם תעכסנה ( ישעיה ג ) :

כמהר צפור . לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור :

עד יפלח . עד אשר נכשל בה וחצה יפלח את כבדו כי מאבד עולמו על ידה . כמהר . הרי הוא כצפור הממהר לעוף אל הפח בעבור הנאה מועטת לאכול מהזרעונים אשר בה ואינו יודע כי האכילה ההיא תהיה באבדן נפשו כן הוא מאבד עולמו בעבור הנאת שעה :

יפלח . ענין בקוע כמו פולח ובוקע ( תהלים קמ''א ) : כבדו . הכבד שהמרה תלוי בה : פח . רשת :

עד יפלח חץ . עד שיחתך חץ כבדו כמו שימהר הצפור לבא אל הפח שילכד בו ולא ידע כי בנפשו הוא והנה היה מחכמת זה המשל להיות' מסכים לנמשל אמרו כי בשוק או בחוץ הלך לזנות כי זה הפועל מהנפש המתאוה הו' מהדברי' אשר הם חוץ מעצם האדם במה שהוא אדם כי זה הכרח הוא לאדם מצד מה שהוא בהמה לא מצד מה שהוא אדם ויחס זה אל עת החשך כי לא יפותה האדם להמשך אל התאוות בשיאור לו באור השכל ולזה אמר בתחלה וארא בפתאים אבינה בבנים וגו' ועת' בנים שמעו לי וגו' :

ועתה בנים שמעו לי וגו' :

ועתה בנים . הואיל ושמעתם שכן הוא לזאת שמעו לי ואל תהיו כמוהו :

אל ישט . אל יסור לבך אל הדרך ההולך לבית הזונה ואל תתע מדרך הישר ללכת בנתיבותיה :

ישט . ענין נטיה והסרה : תתע . מלשון תועה :

אל ישט . אל יטה לבך אל דרך האשה הזרה הזאת המביאה להמשך אל התאוות ואל תהיה טועה בדרכיה :

הפילה . הזונה המחלקת אמריה : ועצומים . מספר עצום ורב :

חללים . הרוגים :

כי רבים חללים הפילה . כי כבר השחיתה והרגה רבים ותקיפים :

ביתה . דרך ההולך אל ביתה היא דרך שאול ויורדת אל חדרי מות כי בקל יתפתה ומאבד עולמו :

דרכי שאול בית . הנה הדרכים שילכו בהם אל ביתה הם דרכי המות והקבר והם יורדות אל חדרי המות כי לא יושג עמה חיים כמו שקדם אבל תסבב מיתת הגוף והנפש לכן סור מהתפתות בפתויה ושמע לפתוי החכמה והבינה שהם מפתים האדם לחקור בהם באופן שקדם ואמר ממשל בזה המקום להודיע הדברים אשר בהם ישוגו החכמה והבינה ועצמותם ותועלתם באופן מה :