בני לחכמתי הקשיבה וגו' :

בני לחכמתי הקשיבה . עוד זה מדברי דוד שאמר לשלמה בני שמע להחכמה אשר למדתיך :

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך . בני הקשיבה לחכמתי והט אזנך לתבונתי :

לשמור . הזהר לשמור המחשבות ושפתיך ינצורו לדבר דעת :

לשמור מזמות . לשמור המחשבות הישירוך למצא התבונה והדעת שהישיר למצוא החכמה ינצורו שפתיך כדי שיהיה עמך תמיד האמת באלו הדברים בסבותיו ובדרכיו ואמנם צויתיך על זה כי נופת תטופנה שפתי האשה הזרה והיא הכח הדמיוני :

כי נופת תטופנה . לשון מתוק : שפתי זרה . אפיקורסות : וחלק משמן חכה . לשון חך :

כי נופת . ר''ל מאוד צריך להיות נזהר לבל יפותה כי אמרי הזונה המה ערבים ומתוקים כנופת צופים והמה חלקים יותר משמן והוא גם למשל :

נופת . ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים ( תהלים יט ) ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שר''ל כהזלת חלות הדבש : תטופנה . תרד טיפץ : חכה . ר''ל מאמרה הבאה בנגיעת הלשון בחיך :

תטופנה . דבר ידמה שהוא מתוק כנפת וחכה אשר בו תטעם הדברים ידמה היותו ערב מאד וחלק יותר משמן :

ואחריתה . אבל אחרית הפתוי מרה כלענה וממית הנפתים כחרב שיש בו שני חדודים מזה ומזה :

כלענה . שם עשב מר : צעדיה . ענין פסיעות והלוך :

ואחריתה מרה כלענה . ואחריתה תמצא מרה כמו הלענה וחדה וחותכת כמו חרב בעל פיות שחותך ומשחית מכל צדדיו :

רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו . ל' קורבה :

רגליה . ר''ל דרך רגלי הפתוי מביא המיתה : יתמוכו . תומכים ומחזיקים את השאול שיהיה הנפתה נופל בה :

רגליה . יורדות אל מות והשחתה וצעדיה הם תומכים ומחזיקים המות ר''ל שהם עוזרים להביא המות באופן נפלא ובזה הם כאילו סומכים ידי המות ומחזיקים אותה על החיים :

אורח חיים פן תפלס . כך דרשוהו חכמים סלסל הקב''ה מתן שכרן של מצות ולא פירשן כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות , וזה פתרונו כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח לכך נעו מעגלותיה הניע הקב''ה נתיבותיה ולא הודיעם , זהו מדרש אגדה , אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו : הרחק מעליה דרכך . נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה וכן יש לפרש אורח חיים פן תפלס אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו , כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפול :

אורח חיים . ר''ל חכמת התורה : פן תפלס . פן תיישר להדמות אליה : נעו . דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה ולא תדע להם שום דמיון והשוואה כי לא קרב זה אל זה :

תפלס . תישיר : נעו . מלשון נע ונד : מעגלותיה . דרכיה :

אורח חיים פן תפלס . האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו הנה באמת אין תקוה בזה כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים ולא תוכל לדעת אותן והנה אמר זה לפי שהמדמה אע''פ שהוא עוזר עזר מה אל השכל כמו שהתבאר במקומו הנה בציורו יטעה מאד בעמיקות החכמה והתבונה והטעות שיקר' ממנו בשרשים הגדולים וההתחלות יהיה סבה להרחיק האדם מאד משלימותו ולהתיר לו לעזוב החכמה ולהתענג בתאוות ולזאת הסבה יערבו מאד דבריו אל האדם כמו שזכר וזה מבואר במעט עיון למעיין בזה הספר כי דברינו בו הם למי שנשלם בפלוסופיא וראה דברינו בספר מ''י ואפשר שירמוז באשה זרה אל הנפש המתאוה ויקשור הענין אל מ''ש לשמור מזמות ודעת וגו' שהוא יזהירהו לידבק תמיד בחכמה ובתבונה באופן שתערב בו כל כך עד שלא יפותה בשפתי זרה המפתה להמשך אל התאוות אשר יגיע מהם הרע שזכר והנה זה הביאור השני הוא הנכון יותר :

ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי :

ועתה . מוסב למעלה לומר הואיל ושמעתם שגם דוד אבי הזהירני בדברים האלה עם כי הייתי חביב לו לזאת אתם בני אל חי שמעו לי וכו' כי לא משנאת הבריות אני מזהיר על כל אלה :

מעליה . מן הזרה האמור למעלה :

הרחק מעליה דרכך . הרחק דרכך מעל האשה הזרה שקדם זכרה ואל תקרב אל פתח ביתה ר''ל שלא תמשך אל התאוות :

פן תתן לאחרים הודך . פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת הודך ושבחך : ושנותיך לאכזרי . לשר של גיהנם :

הודך . ההוד הנתון לך מן השמים תתן במעשיך לאחרים כי תהיה נלקח ממך ותנתן לאחרים ותמות בחצי שנותיך והנותרים תמסור לאכזרי והוא שר של גיהנם ר''ל תהיה מסור בידו לכל חפצו :

פן תתן לאחרים הודך . פן תתן ההוד הנתון לך לקנות השלימות לאחרים ולא יהיה לך תועלת בו אבל יהיה בו השתמשות לעשות תחבולות להשיג התאוות : ושנתיך . שהי' ראוי שתעמל בהם לקנות קנין השלימות אשר הוא חייך תתן אל זה הכח האכזרי שישחיתך באכזריות וישבעו הכחות הזרי' לאדם במה שהוא אדם בחך ועמלך ויגיעך יהיה בבית נכרי ר''ל שהכח השכלי הנתון לך לעמל בקנין השלימות האנושי ישבעו אלו הזרים מכחו ויגיעו כי כל כחו ויגיעו יהיה בעבודתם ובהמצאת התחבולות אל שישיגו מבוקשם :

פן ישבעו זרים כחך . נביאי הבעל הגובין ממון בשקריהם ובפחזותם : ועצביך . עצביך ויגיעך שנעצבת וטרחת בו : בבית נכרי . בבית עו''ג :

פן ישבעו זרים . הזרים ממך שאינם ראוים ליורשך הם ישבעו כוחך והוא העושר הבא בכח והתאמצות וכן ככחם נתנו לאוצר ( עזרא ב ) : ועצביך . העושר הבא בעצבון ויגיעה וכפל הדבר במ''ש :

ונהמת באחריתך . סוף שתנהום באחריתך :

באחריתך . באחרית ימיך ביום המיתה בעת יכלה בשרך אז תנהום מכאב לב :

ושארך . גם הוא נאמר על הבשר כמו אם יכין שאר לעמו ( תהלים עח ) וכפל דבריו בשמות נרדפים כמו אדמת עפר ( דניאל יב ) :

ונהמת . והנה בסוף ככלות בשרץ בעת הזקנה אז תזעק ותתאונן :

נאץ לבי . מאס לבי לבזותה :

נאץ . מושאל הוא על הבזיון וכן נאצו כל תוכחתי ( לעיל א ) :

ואמרת איך שנאתי מוסר . התורה ומאס לבי תוכחת התורה :

מורי . מלשון הוראה ולמוד :

ולא שמעתי בקול מורי . להרחיק אלו התאוות ולא הטיתי אזני למלמדי :

כמעט הייתי בכל רע . כפשע ביני ובין גיהנם ( כלומר בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע שלא שמעתי לקול מורי שאלו שמעתי להם לא יארע בי כך רבי יוסף קר''א ) :

כמעט הייתי . בעבור הנאה קטנה כשיעור היותר מועט הייתי עתה בכל רע בתוך קהל רב ועדה גדולה בפרסום רב :

כמעט הייתי בכל רע בתוך . שלא הייתי בוש מהם לעוצם שנאתי מוסר או יהיה הרצון בזה כמעט שהייתי מפני זה בכל רע וצרה בתוך קהל ועדה שיתפרסם זה לכולם ויראו ברעתי , התרחק מאד מזאת האשה הזרה ולא תתן כח שכלך לה אך שתה מים מבורך והוא השכל אשר ממנו נובעים מים תמיד לא יחסרו בשתותך מהם ישפעו המושכלוח ושתה המים הנוזלים מתוך בארך וגם כן הוא שכל אשר ממנו , ואפשר שרמז באמרו שתה מים מבורך שהיא החפירה אשר בה מים בלתי נובעים אל הצורוח הדמיוניות והשגות החושים שמהם נלקחו ההקדמות הראשונות עם ההשגות כי אלו ההשגות החושיו' אינם נובעות אך יחסרו בשילקחו קצתם אחר קצתם עד שאפשר שילקחו בולם ורמז כאמרו ונוזלים מתוך בארך אל השכל שיושפע ממנו המושכלות והם נובעות תמיד ולזה המשילו לבאר מים חיים ואחר שיגיע לך השלמות בעיון יפוצו מעינותיך חוצה להשפיע מהם לזולתך יפוצו מהם פלגי מהם ברחובות אשר ימצאו שם אנשים רבים ללמד אותם חכמתך ולהישירם אל השלמות כי עם שזה הענין בלכתך אחרי עצתי ראוי מצד עצמו להיטיב לזולתו הנה יתוסף שלמותך בו הנה אלו המעינות יהיו לך לבדך ואין לזריך אתך בהפך מה שהיה הענין בלכתך אחר עצת האשה הזרה כי אז חתן יגיעך לאחרים אך יגיעך ועמלך בחכמה ובשלמות האנושי יהיו לך לבדך תאכל פרים במה שתקנה מזה מהחיים הנצחיים והערבים בתכלית הערבוח כמו שבארנו בראשון מספר מ''י ואין זה סותר מ''ש יפוצו מעינוחיך חוצה כי בעמלו בזה יאכל פרים הוא לבדו והם יקחו חלקם בעמלם שעמלו במה שהשיגו ממנו מהחכמה והחבונה . יהי . המקור שתדלה ממנו ברוך כי המים הנובעים ממנו חמיד לא יכזבו והם הנוזלים שחקח מתוך בארך והוא השכל הפועל ושמח וגו' אשר תמצא לך מהמוחשות בדרוש דרוש מה שתעזר בו לדעת ההקדמות הראשונות המובילות אל הדרוש ההוא :

שתה מים מבורך . מבור שנתן לך הקב''ה לחלקך היא תורת משה : בורך . מים מכונסים : ונוזלים מתוך בארך . מים חיים כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעין הם והולכין :

שתה מים . ר''ל באשתך ולא בזרה : ונוזלים וגו' . כפל הדבר במ''ש :

ונוזלים . ענין נטיפה : בארך . באר הנובע :

יפוצו מעינותיך חוצה . סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם : ברחובות . עיר תפוצינה פלגי מימיך :

יפוצו . אז יפוצו מעינותיך חוצה עד כי ילכו ברחובות פלגי מים ר''ל תזכה לבנים אשר יצא שמעם למרחוק :

יפוצו . ענין פזור : פלגי מים . אמת המים :

יהיו לך לבדך . אתה לבדך תתכבד בהם ולא יחלוק אחר עמך לפי שאמר למעלה פן ישבעו זרים כחך אמר כאן יהיו לך לבדך ומתוך כך :

יהיו לך לבדך . הבנים האלה יהיו שלך לבדך ואתה תתכבד בהם ואין לזרים חלק אתך אבל בני הזרה אינם מיוחדים לך לבד :

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך . היא התורה שלמדת מנעוריך :

יהי מקורך ברוך . אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך שמח מאהבת אשת נעוריך :

תשגה תמיד . ראיתי בדברי ר' משה הדרשן תשגה תעסוק תמיד והוא ל' ערבי והביא ראיה כמו לבקש שגייה לבקש עסק , ולא ידעתי איפה נשנית ורבותינו פירשו ( עירובין נד ) , לשון משגה כמשמעו בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך כי היא משמרת על שלך אמרו עליו על ר''א בן פדת שהיה דורש בשוק התחתון וסדינו מוטל בשוק העליון פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו :

אילת אהבים . תהיה בעיניך כאילה האהובה : ויעלת חן . היא תהיה מעלת חן בעיניך : בכל עת . ר''ל בכל עת ההכרח והצורך : באהבתה תשגה תמיד . ר''ל אף באהבתה למשגה תחשב אם תמיד תהיה וכמ''ש רז''ל אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו וגו' :

אילת . נקבת האיל : ירווך . ענין שביעה : תשגה . מלשון משגה וחטא :

אילת אהבים . מרוב אהבים שתאהבך תרוץ למצוא חפצך כמרוצת האילת או חרצה בזה שהיא רצה כמרוצת האילת למצוא האהבים שדרשת השגתם בדרוש שתחקר בו והיא כמו יעלה לרוץ בקלות למצוא מה שינעם לך וישא חן בעיניך במה שתרצה לחקור בו מדדיה חמיד אלו ההשגות החושיות והצורות הדמיוניות המצטרכות לך בדרוש דרוש לקחת מהם המושכלות הראשונות באופן שהתבאר בספר הנפש ובארנוהו בראשון מספר מלחמות ה' תמיד התעסק באהבתה עד שמעוצם החעסקך בה תהיה שוגה בשאר הענינים לפי שלא תוכל להפרד מחשבתך ממנה :

ולמה תשגה . ר''ל אם באשתו תחשב התמידות למשגה למה תקל ראש לשגות בזרה :

ולמה תשגה בני . בעבור אהבת האשה הזרה ר''ל הנפש המתאוה וחחבק חיק נכריה :

כי נוכח עיני ה' דרכי איש וגו' . מפלס . שוקל דרכיו ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו :

כי נוכח . ר''ל ופן תאמר מי רואני לזה אמר דע כי מול עיני ה' דרכי איש ומיישר מעגלותיו אל הגמול ר''ל משלם מדה במדה לדעת שבגמול באה ולא במקרה :

כי נוכח . הנה דרכי איש הם נגד עיני ה' והוא שוקל כל דרכיו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו : וכל מעגלותיו מפלס . ר''ל וכל דרכיו שוקל :

עוונותיו ילכדנו . כמו ילכדוהו : ובחבלי חטאתו יתמך . יתלה שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה :

עונותיו . עונות הרשע הם ילכדו אותו ולתוספות ביאור אמר את הרשע : ובחבלי . בהחבלים הנעשים מחטאתו בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם ר''ל העון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו :

עוונותיו ילכדונו את הרשע . ברשתם ובחבלי חטאתו יתמך ויתחזק הלכד שילכד הרשע בו וזה מבואר בהרבה מהחטאים שהם בעצמם כלי להפלת הרשעים ברע : ילכדנו את הרשע . הם שתי הודעות כמו ותראהו את הילד :

הוא ימות באין מוסר . בשביל שלא לקח מוסר :

באין מוסר . בעבור שלא לקח מוסר ובעבור רוב אולתו אשר ישגה בהם :

הוא ימות באין מוסר . הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד , אמר עוד ממשל ע''ד האשה הזרה שזכר אשר השומע לה ערב בעבורה אל הש''י והוא יהיה נפרע ממנו ר''ל שהשכל האנושי הוא ערב בעבורה אל הש''י והוא נלכד בשחיתותיה :