משלי פרק-ד{א}
שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃
שמעו בנים מוסר אב . הקב''ה :
שמעו בנים . אתם בני אל חי שמעו למוסר האב שבשמים המייסר על הבינה והקשיבו לדעת אותה :
והקשיבו . ענין שמיעה והאזנה :
שמעו בנים מוסר . השם יתברך שהוא אביכם והנה זה המוסר הוא תורתו שנתן לישראל והקשיבו ושמעו אותה כדי שתדעו בינה כי הוא יישיר אתכם אל הבינה כמו שזכרנו ר''ל כי התורה תישיר בהרבה מדבריה לידיעת הבינה כמו שביארנו בביאורנו לדברי התורה :
{ב}
כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃
נתתי לכם . הנביא מתנבא ומדבר בשליחותו של הקב''ה והרי הוא כפיו :
כי לקח טוב . וכה יאמר במוסרו הלא נתתי לכם למוד טוב ומחוכם אל תעזבו את התורה ההוא :
כי לקח טוב . כי כבר נתתי לכם קנין טוב אל תעזובו את התורה שנתתי לכם הנה אלה דברי הש''י ר''ל שאמרם בלשון כאילו הש''י ידבר :
{ג}
כִּי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃
כי בן הייתי לאבי . אם תאמר שלמה היה שונא הבריות שהזהירן על הגזל ועל העריות דבר שנפשו של אדם מתאוה להם לכך נאמר כי בן הייתי וגו' רך ויחיד וגו' שהיה אוהב אותי יותר :
כי בן . אמר שלמה אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן אל תאמרו כן כי הלא בן אהוב הייתי לאבי ומעונג ויחיד לאמי :
רך . מעונג :
ואח''כ אמר שלמה , כי בן הייתי לאבי . הנה הייתי בן לאבי ורמז בזה לעם ישראל שהוא בן לש''י היותו נער ורך כשאמר לו הש''י אלו הדברים והייתי אז יחיד לפני אמי כי אומה אחרת לא קבלה התורה זולתי וזה היה בעת קטנותי בצאתי ממצרים כי במעט זמן העתיקני הש''י לאמונתו ולזאת הסבה אמר ג''כ לפי הנמשל הנביא זכרתי לך חסד נעוריך ואמר לפני אמי לפי המשל והוא ג''כ לפי הנמשל רמז אל השכל הפועל אשר באמצעותו השפיע הש''י התורה לישראל ובאמצעותו הגיעה הנבואה :
{ד}
וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמָךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֹתַ֣י וֶֽחְיֵֽה׃
ויורני . על כך ויוכיחני ויאמר לי יתמך דברי לבך . ולפי שהוכיחני בדברים אלו לכך אני מזהירכם על כך ( רבי יוסף קר''א ) , ד''א כי בן הייתי לאבי , הנביא אומר בן הייתי להקב''ה שהשרה רוחו עלי , ומצינו שקראו הקב''ה לשלמה בן שנאמר אני אהיה לו לאב וגו' ( שמואל ב ז ) : רך ויחיד לפני אמי . לאומתי אני נבחר וחביב כבן רך ויחיד לכך ויורני אבי :
ויורני . ועם כל אהבתו אלי למדני הדברים האלה ואמר לי דברי תוכחתי יסעדו לבך למען תשאר עומד ביראת ה' : שמור מצותי . המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה' : וחיה . בשמירתם תשיג החיים :
ויורני . ענין למוד כמו את מי יורה דעה ( ישעיה כ''ח ) :
ויורני . אז הש''י ואמר לי לבך יתמוך דברי ויסמוך אותם בחקרו כראוי על כוונת מצות התורה כי בזה יגלה מה שיש מהשלימות והחכמה הנפלאה בדברי התורה , שמור בלבך דברי מצותי ותשיג בזה החיים האמתיים אשר אין עמה מות :
{ה}
קְנֵ֣ה חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה אַל־תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־תֵּ֝֗ט מֵֽאִמְרֵי־פִֽי׃
קנה . ראה שתהא החכמה והבינה קנוים לך ומצוים אצלך ואל תשכחם : מאמרי פי . מדברי אזהרותי :
קנה חכמה . בהם תקנה החכמה ותקנה בינה : אל תשכח . דבר מדברי ואל תטה כלל מאמרי פי כי בזה האופן עם רוב השקידה והחקירה יגלו לך הרבה מכוונות התורה :
{ו}
אַל־תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃
אל תעזבה וגו' . אהבה . אהוב אותה :
אל תעזבה . אל תעזוב את התורה וגם היא תשמרך מכל מכשול :
אל תעזבה . אל תעזוב התורה ואם תהיה נזהר מזה היא תשמרך מכל רע מצד מה שימשך לך בסבתם מההשגחה האלהית אהוב את התורה והיא תנצרכה וזה שאהבתך אותה יסבב שתבקש סבות ראויות לדבר דבר מדבריה ובזה האופן תעמוד על קצת כוונותיה :
{ז}
רֵאשִׁ֣ית חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה חָכְמָ֑ה וּבְכָל־קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה׃
ראשית חכמה קנה חכמה . תחלת חכמתך למוד מאחרים קנה לך שמועה מפי הרב , ואח''כ בכל קנינך קנה בינה , תתבונן בה מעצמך להשכיל הטעמים דבר מתוך דבר :
ראשית חכמה . בראשית למוד החכמה ראה שתהא קנויה לך ר''ל מעת תתחיל ללמוד למוד אותה דרך קבע שתהא שקוע בך : ובכל קנינך . המיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה :
ראשית . בראשית החכמה שתקנה מהתורה תקנה חכמה וזה יגיע לך ממנה בזולת עמל רב אך בקנין הבינה תצטרך להעזר בה בכל קנינך שתקנה ממנה וכלם יישירוך אל העמידה עליה והנה אמר זה כי קנין החכמה מגיע מדברים עצמיים לה והם ראשית החכמה ולא כן ענין הבינה כמו שזכרנו :
{ח}
סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃
סלסלה . חפשה היה חוזר עליה לדקדק בה כמו כבוצר על סלסלות ( ירמיה ו ) החוזר והולך בכרם ומשיב ידו לבקש את העוללות ובלשון חכמים מסלסל בשערו :
סלסלה . תהא ממשמש בה בקביעות ותרומם אותך : כי תחבקנה . כאשר תחבק אותה להיות דבוקה בך :
סלסלה . ענין משמוש כמו כבוצר על סלסלות ( ירמיה ז' ) ובדרז''ל מסלסל בשערו ( נזיר ג' ) :
סלסלה . דרוך וסלול תמיד במסלול התורה והיא תתן לך כבוד כי תדבק בה ותתן לראשך כתר יחובר בו לך חן ותתן לך עטרת תפארת והנה אמר זה כי מצד השקידה בתורה ובכוונותיה יגיע לאדם הרוממות והכבוד ואם אין זה המכוון בה אך הטוב המכוון בה הוא החיים הנצחיים וכבר זכרו ראשונה באמרו שמור מצותי וחיה אמר כאילו ידבר הש''י :
{ט}
תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃
תתן לראשך לוית חן . חברת חן כמו לוית חן הם לראשך :
לוית חן . תדבק לראשך חבורי החן : תמגנך . תמסור לך עטרת תפארת :
תמגנך . ענין מסירה כמו אשר מגן צריך ( בראשית יד ) :
{י}
שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃
שמע בני וקח אמרי וגו' :
שמע בני . ענין חיבה הוא זה לומר חביב אתה לי כי בני אתה וחפץ אני בתקנתך : שנות חיים . ר''ל שנים טובים ושלוים :
שמע בני וקח אמרי . והם ספורי התורה : וירבו לך שנות חיים . כי הם מישרים מאד לשלימות המדות ולשלימות המושכלות כמו שביארנו שם או ידבר בזה שלמה וצוה לקחת אמריו שיצוה עליהם :
{יא}
בְּדֶ֣רֶךְ חָ֭כְמָה הֹרֵתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃
הוריתיך . אני מלמדך ללכת בדרך חכמה : הדרכתיך . אני מוליכך בדרך ישר :
הוריתיך . ענין למוד :
בדרך חכמה הוריתיך . ללכת בדרך חכמה ובדרכי יושר והוא מה שהזהרתיך ללכת בדרכי התורה ולחקור בה מחקר הראוי ואם תעשה כן תהיה נעזר בשם יתברך באופן שיכונו מחשבותיך וישלימו חפציך במה שתרצה לעשותו :
{יב}
בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃
בלכתך לא יצר צעדך . מי שאינו מרחיק רגליו קרוב ליפול :
לא יצר . לא יהיה צר מקום הפסיעות ואז אף אם תרוץ בו לא תכשל במעשיך :
צעדך . פסיעותיך : תרוץ . ענין מהירת ההליכה :
בלכתך לא יצר צעדך . הנה בלכתך לעשות דבר מה לא יצר צעדך מלפסוע ולהשלים הדרך וגם אם תרוץ בדרכך לא תכשל באבן נגף וצור מכשול :
{יג}
הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃
החזק במוסר אל תרף . אחוז בתורה כמו והחזיקי את ידך בו ( בראשית כא ) וישלח ידו ויחזק בו ( שמות ד ) :
אל תרף . אל תרפה ידך ממנו :
החזק במוסר . התורה אל תרף ממנו נצור התורה בלבך כי היא בעצמה היא חייך הנצחיים במה שנכלל בכוונותי' מהחכמה והבינה . בארח רשעים אל תבא . אל תבא ואל תהלך בדרך אנשים רעים :
{יד}
בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃
באורח רשעים אל תבא ואל תאשר . ואל תדרוך כמו באשורו אחזה רגלי ( איוב כג ) , וכן ונבון יבין לאשורו :
תאשר . ענין הלוך ופסיעות כמו ואשרו בדרך בינה ( לקמן ט ) :
{טו}
פְּרָעֵ֥הוּ אַל־תַּעֲבָר־בּ֑וֹ שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֽוֹר׃
פרעהו . בטלהו : שטה מעליו . סור :
פרעהו . בטל הדרך ההוא ואל תעבור בו נטה מאליו ועבור ממנו :
פרעהו . ענין בטול והשבתה כמו ותפרעו כל עצתי ( לעיל ב ) . שטה . ענין הטיה והסרה כמו אל ישט אל דרכיה ( לקמן ז' ) :
פרעהו אל תעבר בו . אם תוכל בטל והשבית הדרך ההוא רוצה לומר שתפרע דרך הרשעים בדרך שלא ישלמו הרע אל תעבור להסכים עמם ואם לא תוכל לבטלו נטה מעליו ועבור ויצא מהרשעים רשע וידך לא תהיה עמם וזה כי הרשעים הם חפצים לעשות רע כל כך עד שכאשר התהלכו בדרך ובמנהג אחד לא יוסיפו שנית להתהלך בו אם לא היה בדרך ההוא רעה והשחתה :
{טז}
כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־לֹ֣א יָרֵ֑עוּ וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־לֹ֥א (יכשולו) [יַכְשִֽׁילוּ]:
כי לא ישנו . אינם יכולין לישן :
כי לא ישנו . ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה : אם לא יכשלו . את אחרים וכפל הדבר במ''ש :
כי לא ישנו אם לא ירעו . גם לא יוכלו לישן בלילה אם לא עשו רע להכשיל האנשים :
{יז}
כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃
לחס רשע . ר''ל הבא מגזל : חמסים . הבא מחמס :
כי לחמו לחם רשע . מאכלם ומשתיהם יהיו כלם רשע וחמס כי הרשע נותן שנת לעיניהם לרוב שמחתם בו גם לא יצטרכו למזון אחר מרוב התענוג בו :
{יח}
וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃
ואורח צדיקים כאור נוגה . שהולך ומאיר מעמוד השחר : עד נכון היום . עד חצות היום שהוא בירורו של יום :
ואורה צדיקים . האורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו והוא חצות היום ר''ל בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה :
נוגה . ענין הארה כמו מנוגה נגדו ( תהלים י''ח ) : הולך ואור . ר''ל בכל פעם יותר וכן וירח יקר הולך ( איוב ל''א ) :
וארח צדיקים . הנה זה דרך הצדיקים הוא כאור נוגה השחר שהולך אורו ומתחזק עד נכון היום והוא עד חצי היום כי אז האור והיום בשלימותו ובתקפו :
{יט}
דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּֽאֲפֵלָ֑ה לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ׃
דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו . פתאום יבא להם מכשול ולא ידעו להזהר ממנו :
כאפילה . כהולכים בדרך חשיכה ולא ידעו במה יוכלו להכשל להיות נשמר ממנו ר''ל שוגים בדעתם ותועים מדרך האמת ואינם יודעים ממה להזהר :
דרך רשעים כאפלה . ואולם דרך הרשעים כאפילה שלא יראו בו ולא יוכלו להתיישר אל התכלית שכוונו אליו ולזה יכשלו במרוצתם ולא ידעו במה יכשלו כי אינם רואים אור כלל ואמנם אמר זה כי דרך צדיקים בלכתם לעשות דבר מה יהיה בו האור להצילם מהמכשולות והמונעים ולהישירם ללכת אל התכלית שכוונו אליו כי הם נעזרים בכל זה בשם יתברך ואמנם דרך הרשעים שיכוונו בו עשיית הרשע הוא בהפך זה כי השם יתברך מפר מחשבותיהם פעמים רבות ולא יעשו הרע אשר יזמו לעשותו כמו שזכרנו בספר איוב :
{כ}
בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־אָזְנֶֽךָ׃
בני לדברי הקשיבה וגו' :
בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך , אל יליזו מעיניך . אל יסורו מעיניך שמרם תמיד בתוך לבך :
{כא}
אַל־יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ שָׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ׃
אל יליזו . אל ינטו :
{כב}
כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא׃
למוצאיהם . ל' מציאה :
למוצאיהם . המוצא חכמות התורה המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו :
כי חיים הם למוצאיהם . כי אלו הדברים אשר אני אומר לך הם בעצמם חיים למי שימצאם ויעמוד על כוונתם והם עם זה מרפא לכל בשרו להסי' ממנו חולי המדות הפחותות והנה אמ' זה כי זה הספר בכללו מישיר לשלימות המושכלות ולשלימות המדות :
{כג}
מִֽכָּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃
מכל משמר . מכל מה שאמרה תורה השמר נצור לבך ( מעבור עליו ) בין עבירה קלה בין עבירה חמורה : כי ממנו תוצאות חיים . כי מאותו שהוא קל יהיו לך חיים ושכר גדול אם תקיימנו , כך דרש ר' תנחומא :
מכל משמר . יותר מכל הדברים שאתה משמרם שמור לבך מלחשוב בעון כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים :
מכל משמר נצור לבך . והוא השכל ר''ל שמרהו שלא יהיה נאסר במאסר הנפש המתאוה באופן שתמנעהו מעשות פעולתו המיוחדת לו גם שומרהו שלא יהיה נאסר במאסר שאר הכחות המשיגות במה שימנעהו פעולתו : כי ממנו . מהשכל תוצאות חיים ואט לא יבלבלו הכחות האחרים פעולתו הנה תשיג ארחו' חיים ממנו ובעבור שלא יהיה שכלך נאסר בשום מאסר ימנעהו מן ההשגחה הסר ממך הדברים הכוזבים בדעות אשר יאסרו שכלך במאסרם והמשל כי הדעות הכוזבות כשיקבלם האדם בענין ההתחלפות ישימו שכלו נאסר במה שאחר ההתחלפות ההן שלא יוכל לחקור בהן מחקר ראוי כי הטעות אשר בשרש וההתחלה יאסור אותו ויצר צעדו ממצוא האמת . עיניך לנוכח יביטו . עיניך יביטו אל היושר והאמת ולא יעקך מעיק :
{כד}
הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃
הסר ממך עקשות פה . לא תעשה דבר שילעיזו בו הבריות ויעקימו עליך פיהם : עקשות פה . לשון עקום כמו תם אני ויעקשני ( איוב ט ) ובמשנה שיניה עקומות ועקושות : ולזות שפתים . עקמימות שפתים שלא ירחיבו הבריות פה עליך :
הסר ממך . ר''ל אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים כדרך המרננים ברמז :
ולזות . ענין נטיה ועקימה :
{כה}
עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ׃
עיניך לנוכח יביטו . יסתכלו אל האמת ואל היושר : יישירו נגדך . יסתכלו על הישרה לישר דרכך נגדך :
לנוכח . ראה בהתבוננות יתירה תכלית המעשה אשר תעשה ואז עפעפיך יוליכוך בדרך הישר :
ועפעפיך . אישון העין :
ועפעפיך יישירו נגדך . להשים אזנך בעצם הדבר המבוקש העיון בו :
{כו}
פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וְֽכָל־דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ׃
פלס מעגל רגלך . שקול דרכך הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה ואז כל דרכיך יכונו :
פלס . ראה ליישר מעגל רגליך ולא תלך כפי הקרי וההזדמן ואז יהיו כל דרכיך נכונים :
פלס . ענין יושר ועש''ז נקרא מטה המאזנים פלס ומאזני וכו' ( לקמן טז ) לפי שבו מיישר המשקל :
פלס מעגל רגלך . ישר מעגל רגלך לקחת הסדרים והדרכים המוליכים אל הדרוש אשר תחקור בו וזה יהיה סבה שיכונו כל דרכיך בעיון :
{כז}
אַֽל־תֵּט־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע׃
אל תט ימין ושמאל . מן המשקל הטוב :
אל תט . בכל דבר אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצות אבל מרע הסר רגליך מכל וכל :
אל תט ימין ושמאל . אל תט בדרכיך מן האמת כלל לצד מהצדדים הסר רגליך מדעת נפסד אשר יקר' מפני טעות הכח הדמיוני או מפני זולתו מהסבו' :