כי תשב ללחום . לאכול : בין תבין . תן לבך לדעת מי הוא אם עינו צרה או יפה :

כי תשב ללחום . כאשר תשב לאכול לחם עם המושל בה הוא בעל הסעודה : בין תבין . תן דעתך להבין את הדברים אשר לפניך להתבונן בהם אם עינו יפה או רעה :

כי תשב ללחום את מושל . והוא מזון החכמה שיזונו בו עם המושל באדם והוא השכל הנה יקרא לך מהתישבותיך לקבל החכמה שתבין אח אשר לפניך :

ושמת שכין בלועך . בלחייך אם ראית עינו צרה אל תאכל משלו : אם בעל נפש אתה . אם רעבתן אתה ותאב לאכול טוב לתחוב סכין בין שניך , ורבותינו דרשו בתלמיד היושב לפני רבו אם יודע ברבו שיחזיר לו תשובה על כל דבר שישאלהו ידקדק וישאל שמועתו ואם לאו ישתוק :

ושמת . ר''ל אולי תתבונן בדבר וייטיב לך להשים סכין בבית הבליעה משתאכל עמו : אם בעל נפש אתה . אם יש לך נפש משכלת למאוס ברע :

שכין . כמו סכין בסמ''ך וכן התמלא בשכות עורו ( איוב מ ) : בלועך . ענין בליעה וכן יעלעו דם ( שם לט ) והבי''ת היא בי''ת השמוש :

אם בעל נפש אתה . ללחום ולהזין ממזונו והוא בעל תאוות המושל בשכלו : ושמת . הנה תשים קוצים בגרונך ובבית הבליעה שתחנק בהם :

אל תתאו למטעמותיו . אלא פרוש ממנו ולך לפני רב הגון ולא תביישהו בשאלות אחר שלא ידע להשיב :

אל תתאו . אל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים : והוא . ר''ל מאכלו כוזב בפעולתו כי דרך המאכל להבריא גוף האדם ולא כן הבא מבעל עין הרע :

למטעמותיו . דברים מוטעמים ומשובחים כמו ועשה לי מטעמים ( בראשית כז ) :

אל תתאו למטעמותיו . ואם ישנם ערבים לפניך כי מזונו הוא לחם כזבים והבלים שאין בו תועלת והשארות כלל :

אל תיגע להעשיר . לעשות גירסתך חבילות חבילות כי סוף שתשכחנה :

אל תיגע . להרבות עסק להרבות הון : מבינתך חדל . ר''ל אם מבלי עצתי חדל מזה מבינת עצמך כי מה תועלת במרבית ההון :

תיגע . מל' יגיעה :

אל תיגע להעשיר . אחר שמצאת מה שיספיק לך כי זה ימגע לך מבינתך בסבת כלוי זמנך בענין העושר בהפך המכוון מענין העושר כי המכוון בו הוא שיהיה בו עזר לאדם אל שיהיה לבו פנוי בבקשת החכמה והבינה :

התעיף עיניך בו . כרגע שתכפול עיניך לעמצו ואין אותה גירסא מצויה בך : התעיף . כמו וכפלת ותעיף :

התעיף . ר''ל מה בצע בעושר וכי הוא דבר המתקיים הלא פעמים אבוד בשעה קלה עודך מנענע עינך להסתכל בו ואיננו כי פתאום יאבד וכאלו עשה לעצמו כנפים לעוף ממך חיש מהר כנשר הזה הממהר לעוף לצד השמים ונכסה מהעין :

התעיף . מל' עפיפה ותנועה :

התעיף עיניך בו ואיננו . ומה בצע בענין העושר הנה כמו השיעור המועט מהזמן שתוכל להגיע ראותך בו יסור העושר כי בקלה שבסבות יסור ימצאו סבות רבות מעירות העושר כי העושר בעצמו יסור ויעשה לו כנפים לעוף בהם מבית העשיר לזולתו כקלות הנשר לעוף בשמים , אחר שהזהירנו מללחם עם רב התאוה הזהירנו שלא ילחם את לחם הכילי ואמר אל תלחם את לחם רע עין שתרע עינו במה שתאכל ממנו ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו דבר המזון הזה שיקשה לו מאד אכלך ממנו ואע''פ שיאמר בפיו אכול ושתה כן הלחם שאכלת ממנו יקשה לו להתערב במעיך ויבקש לצאת דרך ההיא ותשחית דבריך הנעימים שתדבר עמו על שלחנו , והנה ידמה והוא הנכון שקרא רע עין מי שיש לו עיון רע וכוזב בדעות ולזה אמר שלא יתאווה למטעמותיו כי אין מדרך הכילי שיעשה מטעמים ואמר זה כי הנחוחיו בהתחלות ובשרשים ערבות מאד לאיש שיערב לו ההנאות בהנאות הגוף כמו שזכרנו במה שקדם והוא מבואר שלב המזון הזה אינו עמך כי הוא כלו כזבים והבלים והוא יסבב שמה שאכלת פתך אכלת מפתך הטוב תקיאנה ותשחית דבריך הנעימים אשר גדלת על האמנתם ואמר שלחם האיש הרע העיון הוא כמו שער ופתח בנפשו שצריך שיעמוד פתוח חמיד כי מה שאחר ההתחלות ההם להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהטביעהו והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות אמתיות כי מה שאחר ההתחלות יעיד על אמות ההתחלות ולזה אמר כי ההתחלה הכוזבת והיא לחם רע עין היא כמו שער ופתח והנה הוא יאמר לך אכול ושחה בקניניך ההתחלה הזאת והיא חישירך אל מה שאחר ההחחלה ולב זאת ההתחלה אינו עמך להישירך אל מה שאחר ההתחלה :

אל תלחם . אל תאכל לחם ולתוספת ביאור פירש ואמר את לחם וגו' :

כי כמו שער בנפשו . שער זה נקוד חציו פתח וחציו קמץ וטעמו למטה לכך הוא פעל ולא שם דבר שאם היה שם דבר היה קמץ וטעמו למעלה ככל שער שבמקרא ופתרונו כאלו שפך האוכל הזה מרה בנפשו של רע העין כן הוא , שער מן לשון התאנים השערים המרי' ( ירמיה כט ) :

כמו שער . כמו המשער בעצמו דבר מה שאין בזה שום ממש כ''א דמיון ומחשבה בעלמא כן המאכיל הזה אף כי יאמר לך אכול ושתה הנה לבו בל עמך ולא יחפוץ שתאכל באמת ואין ממש בדבריו :

שער . מל' השערה ואומדן כמו מאה שערים ( שם כו ) :

פתך . שאכלתו בביתו סוף שתקיאנה מפני הבושה : ושחת דבריך הנעימים . חנות שהחזקת ודברת לו דברים רכים הכל אבדת :

פתך . הפת שנתן לך אשר אכלת סופה תקיאנה מגופך כי הביט עליך בעין רעה בעת אכלך והנה שחת דבריך הנעימים אשר דברת עמו רכות והחזקות טובה וחנות על האכילה כי למפרע היו בחנם הואיל ותקיא המאכל :

תקיאנה . הוא החזרת המאכל לחוץ וכן קיא צואה ( ישעיה כח ) :

אל תדבר . מה מדברי החכמה כי לחסרון דעתו יבזה מאמריך הנאמרים בהשכל :

מליך . מאמריך כמו אין מלה בלשוני ( תהלים קלט ) :

באזני כסיל אל תדבר . דברי חכמה כי הוא יבזה ויגנה שכל מליך והחכמה שבהם :

ובשדי יתומים . בלקט שכחה ופאה הראוי להם :

אל תסג . אל תחזיר לאחור סימן הגבול הנעשה מעולם לקחת מה מגבול רעך : אל תבוא . לקצור תבואתם לעצמך בחשבך שאין לאל ידם לעמוד למולך :

אל תסג גבול . הקרקעות להשענך כי אשר תעשוק מהם הקרקע הם חלושים כי הם יתומים :

כי גואלם חזק . אם המה תשושי כח הלא ה' הגואל אותם הוא חזק והוא יריב עמך את ריבם :

כי גאלם חזק . כי יש להם גואל חזק ממך יריב ריבם אתך כאמרו צעק יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני :

הביאה . הכנע לבך לשמוע אל המוסר ואזנך וגו' :

הביאה למוסר לבך . הביאך לבך לקנין המוסר והוא הפילוסופיא המדינית ואחר זה הישר אזנך לשמוע אמרי דעת החכמים הנבונים :

מוסר . הכאת שבט מוסר : כי תכנו . אם תכנו בשבט הלא לא ימות בזה ורק הוא צער בעלמא :

אל תמנע מנער מוסר . מפני צעירות ימיו כי בהכאתך אותו בשבט תשמרנו שלא ימות מיתת הגוף בלא ימיו ושלא ימות החלק אשר בו שאפשר שישיג החיים הנצחיים :

אתה . הנה אתה תצערו בהכאת השבט ובזה תצילו מן השאול כי יכשיר מעשיו מוטב לו צער השבט מצער השאול :

משאול . מגיהנם :

אתה בשבט תכנו . וחציל נפשו מההפסד והכליון והאבדון :

אם חכם . כאשר יחכם לבך על כי תשמע אמרי אלה הנה אז ישמח לבי גם אני כשמחת לבבך הואיל ומידי באה לך החכמה :

בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני . המישיר אותך אל השלימות :

בדבר שפתיך מישרים . ע''י שחכם לבך :

בדבר . בעת ידברו שפתיך מישרים ליישר עוד את הזולת :

ותעלוזנה . ענין שמחה כמו יעלזו חסידים ( שם קמט ) : כליותי . תאות השמחה היא בכליות :

ותעלוזנה כליותי . מחשבותי כשמעי כי תדברנה שפתיך מישרים בדבר החכמה :

אל יקנא לבך בחטאים . בהצלחתם להיות רשע כמותם :

בחטאים . בהצלחת החוטאי' : כי אם . ר''ל רק עסוק כל היו' ביראת ה' ואל תפן אל הצלחתם כי שלך טובה משלהם :

אל יקנא לבך בחטאים . אל תאמר לעשות כמעשיהם אך תמיד תהיה ביראת ה' במעשיך ובמחשבותיך לא תתעסק כי אם במה שיש אחרית ותועלת בו והם הפעולות המשובחות וההשגות העיוניות ותקותך באלו הטובות לא תכרת אך חתחזק ותחקים חמיד :

כי אם יש אחרית . אם זה משמש בלשון אשר כלו' אשר בעבור זה יש אחרית תקוה אליך :

כי אם וגו' . ר''ל כי שלך הוא דבר אשר יש לה אחרית כי הזכות יעמוד לך באחרית הימים ותקות הגמול לא תכרת ובוא תבוא :

כי אם יש . כי אשר יש :

שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך . מאחר שתתחכם תוכל ללכת בדרכי לבך כי לב חכם לא ישיאך לעבירה :

וחכם . למוד חכמה : ואשר . אז תוכל ללכת בדרך לבך כי לבב חכמה לא ישיאך לעבירה :

ואשר . ענין מצעדים ופסיעות כמו ואשרו בדרך בינה ( לעיל ט ) :

שמע אתה בני וחכם ואשר לבך . בדרך המשובחת בדעות ובמדות :

בסובאי יין . בחבורת סובאי היין לשתות הרבה : למו . ר''ל להנאת עצמם לא לענג שבתות וי''ט וחוזר גם על היין :

בסובאי . ענין רבוי השתיה : בזוללי . ענין רבוי האכילה כמו סורר ומורה וכו' זולל וסובא ( דברים כא ) :

אל תהי . בחברת הזוללים והסובאים כי מי שינהג זה המנהג יאבד הונו וישאר עני והרחיק ג''כ מדת העצלה שתפיל בטבעה תרדמה ונומה כי היא תלביש האדם בגד קרעים ובלויי סחבות מצד העוני והרש המגיע בסבתו :

כי סובא וזולל יורש . יתמסכן : וקרעים תלביש נומה . העצלות והתנומה תלביש אותך בגדי' קרועים :

יורש . יהיה רש ועני : וקרעים . התנומה הזאת מלבשת בעליה בגדים קרועים כי המתמיד בתנומה יורש גם הוא ולא ימצא ידו ללבוש בגדים שלמים :

נומה . מל' תנומה ושינה :

זה ילדך . ר''ל הלא זה ילדך ובוודאי יחפוץ בתקנתך : כי זקנה . אף אם זקנה אמך לא תבוז אמריה לומר לא בסבי טעמא אף כי דרך נשים לה להרבות אמרים מבלי השכל :

שמע לאביך זה ילדך . המישירך שתלמד החכמה ואע''פ שאמך מזקנת והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלוח אל תבוז מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישי' לה כמו שחשבו הרבה מהפילוסופי' כי השכל הנקנה נפסד לזאח הסב' וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות ה' ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפס' :

אמת קנה . ואם לא תמצא ללמוד בחנם למוד בשכר ואל תאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמדנה בשכר :

אמת קנה . למוד תורה בשכר אם לא מצאת ללמוד בחנם ועכ''ז אל תמכור ללמדה לאחרים בשכר כ''א למוד בחנם : חכמה וגו' . את אלה לא תלמוד בשכר כי המה תורה שבע''פ ואסור לקחת עליהם שכר אבל לקרוא מקרא יוכל לקבל שכר כן ארז''ל :

אמת . הנה השגת האמת קנה ואף על פי שהוא זה הנה מזה הצד לא יפסד כמו שחשב הפילוסוף בכל הוה שהוא נפסד הנה לא תוכל למסור ולהסיר ממך קנין שקנית בכל חכמה ובפילוסופיא מדיני' ובחכמה האלהי' אשר נקראת בינה כי השכל הנקנה הוא נצחי כמו שזכרנו וכבר ביארנו שא''א לאדם שישכח ההשג' השכלית במאמר הראשון מספר מ''י ובביאורי' לספ' הנפ' :

ויולד . המוליד את החכם ר''ל המלמד ומוליד חכמה בלב התלמיד :

גיל . ענין שמחה :

גיל יגיל . ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדי' בדעותיו ובתכונותיו ומי שיול' בן חכם ישמח בו ליושר פעולוחיו ועניניו עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש''י וישמח בזה אביו ואמו ותגל יולדתו לסבה בעינה אשר ישיגם צער וכאב לאב ולאם אם היה הבן כסיל :

ישמח וגו' . מוסב על האמור למעלה אמת קנה לומר הלא גיל יגיל וגו' לזה קנה אמת וישמח אביך וגו' : יולדתך . המלמדך המוליד החכמה בלבך :

תנה . הכן לבבך להבין אמרי ואז עיניך דרכי תצורנה כי תשכיל שהוא דרך הישר :

תנה בני לבך לי . שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימו' ועיניך תצרנה דרכי אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל ולפי שהתאווה אשר ימשך האד' יותר להם הם הזנות ושתיית היין הזהיר בהם יותר להתרחק מהם ואמר להרחיק מהזונה כי שוחה עמוקה זונה וגו' :

ובאר צרה . אשטריינ''א בלעז :

כי שוחה . ר''ל כי באמרי תבין שהזונה הוא כבור עמוק שקשה מאוד לעלות ממנה כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה ונאמר למשל על המינות : נכריה . זונה נכריה אשר לא מבנות ישראל הנה היא כבאר צרה ודחוקה שאי אפשר להתהפך בה מצד אל צד להתחכם לעלות ממנה :

אף היא כחתף . פתאום : ובוגדים באדם תוסיף . מרבה בישראל בוגדים לה' ועל האפיקורסין מדבר :

אף היא . עם כי אינה מבנות ישראל ואינה רגילה כ''כ עם היהודים מ''מ כאשר תוכל לחטוף מי מהם אז תארוב עליו וע''י פתויה הולכת ומוספת בוגדים בבני אדם ומוסב למעלה לומר כאשר תבין כל זה ע''י אמרי ידעתי שעיניך דרכי תצורנה ולא תכשל בזה :

כחתף . כמו כחטף בטי''ת ועניינו מהירות הלקיחה כמו וחטפתם לכם ( שופטים כא ) :

אף היא . שהיא תארוב לאדם להמיתו כאיש חטף וזה תעשה במרמה בשתקרא לו לזנות עמה ולא יהיה נשמר ממנה ותמית אותו ותוסיף בחברתה בוגדים באדם יתחברו עמה להרוג האנשי' אשר תפיל' ברשת הפתוי לבא אליה וזה מפורסם מענינה היום כי היא תתחבר עם הרוצחי' ותביא האנשים בפתויה לבא במקום אשר יפלו שם ביד הרוצחים למי נזק והפסד ולמי ריב וקטטה וקינה ונהי ולמי מכאוב ופצעים בלי סבה תחייב זה אבל בחנם ולמי ימצא האודם בעינים והפסדם :

למי אוי למי אבוי . לשון צעקה ויללה . למי . מדינים למי שיח . למי שיש לו מדינים עם הבריות ושיחה יתירה לו אוי ואבוי כי ברב דברים רב פשע : למי חכלילות עינים . מרוב יין מאדימים עיניו וגנאי הוא :

למי אוי . למי מיוחד צעקת אוי ואבוי והם צעקת יללה : מדינים . דין ומריבה עם אנשים : שיח . ר''ל רבוי דברים בלא השכל ובלא סדר : פצעים חנם . דרך השיכור להתקוטט ולפצוע בחבירו וכאשר יחזור חבירו ויפצע בו נראה כאלו פצעו על חנם כי זה שפצע תחלה לא מדעת עשה כי היה מבולבל ביינו : חכלילות עינים . אדמימות עינים מרוב שתיית היין והוא דבר גנאי :

שיח . ענין דבור כמו יעקב עליו שיחי ( תהלים קד ) : פצעים . מכות המוציאות דם כמו פצע תחת פצע ( שמות כא ) : חכלילות . אדמימות כמו חכלילי עינים מיין ( בראשית מט ) :

ממסך . ממזג והוא שם דבר כמו ממכר : לחקור ממסך . שחוקרין ובודקין היכן מוכרין יין טוב :

למאחרים . כל הדברים האלה מיוחדים המה להמאחרים שבת על היין ולהבאים לחקור אחר יין שמזגו יפה :

למאחרים . מל' אחור ועכוב : ממסך . ענין מזיגה והוא תערובת המים ביין כמו מסכה יינה ( לעיל ט ) :

למאחרים . הלא לאנשים השוקדים על שתיית היין ובאים לחקור אי זה יין הוא יותר חשוב לשתות ממנו להמשכם לזאת התאוה תמיד וזה יהיה סבה כי בסבת היין ישתכרו ויגיעו רעות גדולות להם מקצת השכורים לקצת :

אל תרא יין כי יתאדם . אל תתן בי עיניך : כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים . המרבה שכרות כל עבירות דומות לו למישור כל הדרכים ישרים בעיניו . בכוס . בכיס כתיב כלומר השותה נותן עין בכוס והחנוני בכיסו של זה :

אל תרא יין . אל תתן עינך ביין אשר יתאדם במראיתו והוא נחמד ומשובח : כי יתן . כי מי אשר יתן מראית עינו וחפצו בכוס היין הולך הוא במישרים ר''ל אין דרך מעוקם לפניו על כולם יחשוב כי ישרים המה כי לא יבחין עוד מעתה :

יתאדם . מלשון אודם :

אל תרא יין כי יתאדם . כי בכוס מראהו ויתהלך למישרי' במנהג היין הטוב שתחלה הדק יראה למעלה בכוס ואולם היין אשר נהפכו בו שמריו העליונים תמצא שאינו הולך למישרים כי מה שיהיה עליון ממנו בכוס ימצא נוטה אל השחרות והנה הזהירו שלא יפתהו טוב מראה היין ויושר ענינו :

יפריש . ל' עקיצה פויינ''ט בלעז , במלמד הבקר תרגום בפרש תורי ובגמ' דנקיט פרשא אגוילו''ן בלע''ז , ויש פותרין מפרישו מן החיים :

אחריתו . ר''ל אם בעת השתיה יערב לחיך הלא אחריתו מרה והרי הוא כנחש הנושך בעקב איש ולא ירגיש ואחריתו ישגא מאוד כי יבעבע ונופח עד הקדקד : יפריש . המפריש חיי האדם ממנו ע''י ארסו וכפל הדבר במ''ש :

וכצפעוני . הוא מין נחש :

אחריתו . כי אחריתו הוא לרע לאשר ימשך אל ההנאה הזאת כי כבר ישוך האדם כנשיכ' הנחש וכצפעוני יעקוץ וזה מבואר מהרעות הנפלאות הנמשכות מהשכרות מצד חסרון הדעות הנמשך ממנו :

עיניך יראו זרות . כשתשתכר היין בוער בך ומשיאך להביט בזונות :

יראו זרות . דברים שאינם באמת כי מרוב השכרות ידמה שרואה דבר מה ואין כל מאומה : תהפוכות . הפוך השכל והאמת :

זרות . מל' זר ונכר :

עיניך יראו זרות . ולהעיר על זה אמר הנה השכרות יראה לעיניך זרות ר''ל דברים שאינם כן מצד רוב האידים העולים אל המוח ולבך ידבר תהפוכות ודברים כוזבים או דברי שגעון לזאת הסבה בעינה :

והיית . משוגע : כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חבל . תורן הספינ' נוח לפול ממנו :

בלב ים . אנשי הספינה ההולכת באמצע הים כשהרוח חזק דרכם להיות שוכבים בעבור חוזק תנועת הספינה : בראש חבל . הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה :

והיית כשוכב בלב ים . בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה :

הכוני בל חליתי וגו' . כשיקץ מיינו אינו מרגיש בכל הרעות שעברו עליו וחוזר לשתות :

הכוני . עודך מתנמנם יהיו שפתיך דובבות על המשכב לאמר מה בכך שהכוני בעת השכרות הלא לא חליתי ומה בכך שהלמו אותי בהכאות הלא לא הרגשתי ולזאת מתי אקיץ מהתנומה ואוסיף שוב לבקש את היין ולזה הזהר בה מאוד כי קשה לפרוש ממנה :

חליתי . מל' חולי : הלמוני . עניינו מכות המשברות כמו יהלמני צדיק ( תהלים קמ''א ) : אקיץ . אעיר מן השינה :

הכוני . ואז תאמר הכוני מכים :

בל חליתי . כי השכרות ימנע ההרגש בצער המכות שברוני מכים ופוצעים ולא ידעתי מפני העדר ההרגש אז ועם כל זה ימשיכך היין אליו עד שתאמר מתי אקיץ מזה השכרות שאוכל להוסיף ולבקש היין עוד כי זה דרך השכורים :