באנשי רעה . בהצלחת אנשי רעה : להיות אתם . לעשות כמעשיהם :

אל תקנא . ותחמוד באנשי רשע השכורי' תמיד לעשות רעה לאנשים ולא תתאו להיות אתם כי לבם לא התעסק כי אם לשבור האנשים ודבריהם תהיינה בעמל :

כי שוד . מחשבותם על הגזל ומדברים עמל ע''כ הרחק מהם כי מעשיהם מגונים :

יהגה . יחשוב כמו והגיון לבי ( שם יט ) :

כי שוד . רוצה לומר שלא ידברו כי אם דברי שקר אשר יוציאם האדם מפיו בעמל גדול מפני המחשבה אשר בלב המקבלם למה שבפיו זה מה שיקרה מהמשך אל התאוות והרשע מהרע וההפסד :

בחכמה . בעבור עסק החכמה יבנה בית האדם ובעבור התבונה יתכונן ויתקיים הבית :

בחכמה . ואולם בחכמה יבנה בית בנין האדם כי היא חלקו מכל עמלו והנשאר ממנו אחר מותו ובתבונה יגיע היופי והשלימות בבית הזה :

ובדעת . בעבור הדעת ימלאו החדרים כל הון וגו' :

ובדעת . הקדושים ימלאו חדרי זה הבית והוא השכל : כל הון יקר ונעים . כי זה השלימות ערב ויקר למי שישיגהו השלימות מכל הון יקר כמו שקדם :

גבר חכם בעוז . איש חכם הוא תמיד בעוז :

בעוז . עומד בחזקו בדבר יראת ה' : ואיש דעת . בעל דעת העדיף מחכם הוא מאמץ כח בהוראה ומוסיף והולך :

מאמץ . מחזק :

גבר . הגבר יקנה החכמה בעוז שיהיה לשכלו לכבוש תאוות החומר ולנצח אותו : ואיש דעת . הוא מחזק ומאמץ ידי הכח אשר לשכל להכניע שאר הכחו' לעבודתו וזה כי למעלת הידיע' והחשק הנפלא אשר לבעליה לשקוד בה תהיה כל השתדלותו בה ובזה האופן יכנעו שאר הכחו' אל זאת הדריש' :

כי בתחבולות . ע''י תחבולות הדעת תוכל לעשות מלחמה מול היצה''ר המסית לעבירה : ותשועה . התשועה ממנו היא באה ברבות מעלת היועץ וגדולתו בדעת ולזה מאמץ כח בכל פעם כאשר יתחכם בדעת החכמ' :

ברוב . עניינו גדולה וחשיבות כמו ורבי המלך ( ירמיה מא ) :

כי בתחבולות תעשה לך מלחמה . עם היצר הרע והוא הכח המתעורר אל התאוות הגופיות והתשועה ממנו תהיה ברבות היועץ לתת עצה על זה או יהיה הרצון באמרו ברב יועץ ברבוי היועץ וגדולתו כי אז הדברים יותר נשמעי' ויתחכם יותר להמציא התחבולות אשר ינוצח בהם היצר הרע עם שאז יקל יותר לנצחם כי השגות החכמות והערבו' הנפלא אשר בהשגתם יכניע הכחות הגופיו' כלם והנה זה הפסו' מבאר הסבה במה שאמר ואיש דעת מאמץ כח :

ראמות לאויל חכמות . מין אבן יקרה שאינה מצויה כמה דתימא ראמות וגביש ( איוב כח ) כלומר כל חכמה דומה לכסיל כאבן יקרה וכמרגליות לקנות לומר איך אעסוק בתורה מתי תעלה בידי אבל החכם שונ' היום מעט ולמחר מעט :

ראמות . החכמות המה להאויל כאבן יקר אשר תקשה השגתו וחדל מהם לזה לא יפתח פיו בשער מקום שבת החכמים כי לא למד מאומה :

ראמות . שם אבן יקר וכן ראמות וגביש ( איוב כח ) :

ראמות . הנה החכמו' רמות לאויל לא ישער בעצמו שיוכל להשיג ולזה לא יפתח פיהו בהיותו בשער את החכמים ובאר אחר זה הסבה ואמר מחשב להרע הנה האיש המחשב לבו להרע לו המחשבות ולחברם אליו ישתדל בזה האופן שיהי' בעל המחשבות הנופלות בזה בכללם הנה החכמות יקנאו אליו שיקנה אותה כי זה הוא דרך אשר יגע בה השגתה לאדם כמו שזכר הפילוסוף בספר הנצוח ובמה שאחר הטבע כי בזה יוכל לברור הצודק מהם מהבלתי צודק ותגיע לו הידיע' בזה בלא שום ספק כמו שהתבאר שם :

מחשב להרע . חורש תחבולות רשע , לו בעל מזמות יקראו . גורם לו רע שהבריות קוראים לו בעל מזמות עצת רשעים :

מחשב להרע . עם כי לא עשה הרעה סוף יגולה קלונו ויקראו לו בעל מחשבות רעות :

זמת אולת . עצת אולת חטאת לבעליה : ותועבת לאדם לץ . ליצנות היא המתעבת את האדם על הקב''ה ועל הבריות :

זמת . מחשבת אולת ורשע נחשבת לחטאת עם כי לא עשה מעשה : ותועבות וגו' . ר''ל הליצנות מתעבת את האדם בעיני כל עם כי אין בה כ''א עקימת שפתים :

זמת אולת . אך איש אולת הוא רחוק מאד מזה כי הזמה והמחשבה היא לאיש אולת חטאת וחסרון לפי שהוא יעשה פעולותיו בלא הסתכלות ומחשבה כמו שזכרנו במה שקדם וכן הזמה והמחשבה הוא דבר מתועב ונמאס לאדם לץ כי אינו כי אם בדברי לעג בזולת ישוב והסתכלות או ירצה בזה כי זמת איש אולת היא חטאת וחסרון כי הוא לא ישלים המחשבות אבל יעשה לפי המחשבה העולה על לבו ראשונה ותועבת הזמות תמצא לאדם לץ כי הוא לרוע ענינו לא יקח מן המחשבות כי אם מה שהוא יות' מתועב ויותר מרוחק כי הוא הנרצה אצלו :

התרפית . מן התורה : ביום צרה צר כחכה . מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך זה מדרש חכמים , ולפי פשוטו התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד : צר כחכה . ביום פורענותך דכתיב אם החרש תחרישי וגו' ( אסתר ד ) :

התרפית . אם היית מרפא ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך :

התרפית . מל' רפיון : כחכה . כמו כחך :

התרפית . הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא :

הצל לקוחים וגו' . להציל את הלקוחים למות , את המטי' להרג , אם תחשוך מלהצילם על זה אמרתי צר כחך :

הצל וגו' . מוסב על אם תחשוך האמור בסוף המקרא לומר אם תחשוך להציל את הלקוחים למות והמטים להרג :

ומטים . מל' נטיה : תחשוך . תמנע :

הצל . אם תמנע עצמך להציל הלקוחים למות ומטים להרג והם הכחות השכליות כי הצלתם תהיה בקנין החכמה והשלימות ובזולת זה ימותו ויפסדו :

כי תאמר . שמא תאמר וזהו כי משמש בלשון דלמא :

כי תאמר . כי תכחש לומר הן לא ידענו אם לקוחים המה למות : הלא . ר''ל הלא לא יועילו דברך כי הלא ה' שהוא בתוך לבות בני אדם הוא יבין אם ידעת אם לא ידעת : ונוצר וגו' . כפל הדבר במ''ש : והשיב . הוא ישיב גמול האדם כמפעלו ואם ידעת והתרפית יהיה צר כחך מדה במדה :

תוכן . מל' תוך :

כי תאמר . הן לא נוכל לדעת אלו המחשבות אשר קבוצם מביא לקנין המחשבה הלא הש''י שהוא תוכן הלבבות ומשלים אותם והוא שומר נפשך הוא יודע אם השתדלת בזה הקנין כאשר תמצא ידך והוא ישיב לאדם גמול כפעלו :

אכל בני דבש . כלומר דרך בני אדם לאכול דבש כי טוב הוא אף :

אכול . כשם שמאכל דבש טוב הוא וכשם שתשים טיפין מדבר מתוק על חכך :

ונופת . ענין הזלה ונטיפה כמו ונופת צופים ( תהלים יט ) : חכך . מל' חיך :

אכל . על כן השתדל לאכול זה הערב ללב כדבש ונופת אל החיך והוא החכמה :

כן דעה חכמה לנפשך . וכשם שאתה רודף לאכול דבש כן תהא רודף לדעת חכמה : אם מצאת . אותה , אז יש אחרית :

כן דעה . כ''כ דע חכמה לתקן את נפשך אם מצאת אותה ויש לך לב משיג : ויש אחרית . ר''ל וטובה היא מן הדבש כי בזה יש אחרית טוב אבל הדבש לפעמים יזיק באחרונה : ותקותך . הגמול שאתה מקוה בעבורה הנה לא תכרת כי בוא יבוא וכפל הדבר במ''ש :

כן דעה . כן ידיעת החכמה ימתק מאד לנפשך אם מצאת החכמה תשיג בזה אחרית טוב והוא ההצלחה האנושית : ותקותך לא תכרת . כי היא חייך החיים הנצחיים אשר לא ישיגם מות :

אל תארוב רשע . אתה רשע בראותך כי מטה יד הצדיק אל תארוב על מדורו ואל תגזול מקום רבצו בחושבך כאשר החל לנפול לא יוסיף לקום :

תשדד . מל' שדידה וגזלה : רבצו . מקום רבצו והוא המקום אשר ישכב שמה לנוח כמו כרע רבץ כאריה ( בראשית מט ) :

אל תארוב . אתה האיש הרשע אל תארוב לנוה הצדיק להזיק לו ולשוללו אל תשדד המקום שהצדיק רובץ שם :

כי שבע . כי אף אם הצדיק נופל שבע פעמים יחזור ויקום אבל הרשעים הם הנכשלים מבלי תקומה בבוא עליהם הרעה :

כי שבע . וזה כי אם תחשוב לעשות זה לא יעלה בידך כי הצדיק יפול פעמים רבות ויקום בכל פעם ופעם להדבק השגחת הש''י בו אך הרשעים יכשלו ויפלו ברעה אחת לבד :

ובכשלו וגו' . כפל הדבר במ''ש :

בנפול אויבך אל תשמח . כשיפול אויבך אל תשמח במפלתו ואל יגל לבך בהכשלו :

ורע בעיניו . על שאתה שמח בתקלתו : והשיב מעליו . ר''ל עליך ישוב האף מעליו כי ממנו יסיר ועליך יחול :

פן יראה ה' . רוע תכונתך בזה הענין וישיב מעל אויבך אפו וישיבהו עליך מפני רוע תכונתך כי אין ראוי שישמח ברע כי השם יתברך הרחיק מציאותו לפי מה שאפשר ומה שיגיע יגיע במקרה ושנית כמו שנתבאר במקומותיו :

אל תתחר . להיות כמותם כמו איך תתחרה ( ירמיה י''ב ) כי אתה מתחר' בארז ( שם כב ) :

אל תתחר . אל תתערב עם המרעים לעשות כמעשיהם ואל תקנא בהצלחת הרשעים :

תתחר . ענין ההתערבות להדמות כמו ואיך תתחרה את הסוסים ( ירמיה יב ) :

אל תתחר . באנשים המרעים והמשחיתים להתקוטט עמהם פן ישחיתוך ואל תקנא בהצלחה שתמצא לרשעים לחמוד ללכת בדרכיהם :

לא תהיה אחרית . ר''ל לא תהיה האחרית כמו הראשית כי סופם לאבדון ויוכבה נר נשמתם :

ידעך . ענין ניתר וקפיצה כמו דועכו כאש קוצים ( תהלים קיח ) תהו כבוי הנר שקופץ השלהבת מן הפתילה :

כי לא תהיה אחרית . והשארות לאיש הרע : נר רשעים ידעך . ויכלה או יהי' הרצון באומרו אל תתחר במרעים שלא יתערב בהם ללכת בדרכיה' והוא יותר נכון :

ירא את ה' בני ומלך . ירא את המלך ובלבד שלא יסירך מיראת ה' ולעולם יראת ה' קודמת עם שונים אל תתערב האומרים שתי רשיות יש :

ירא וגו' . אתה בני מתחילה ירא את ה' ואח''כ את המלך לעולם יראת ה' קודמת : ועם שונים . עם אנשים שמשנים פקודת המלך וילכו בשרירות לבם הרע עמהם אל תתערב :

שונים . מל' השתנות וחלוף כמו ודתיהם שונות ( אסתר ג ) : תתערב . מלשון תערובות :

ירא את ה' בני ומלך . לשמור מצותיו ותורתו וירא עם זה המלך לעשות מצותו ולא תקל בו אך יראתך המלך תהיה נמשכת ליראת ה' לא חולקת עליו ר''ל במה שהוא כנגד יראת ה' : ועם . האנשים השוני' מצות הש''י ומצות המלך ר''ל שהם עוברים על מצותיה' ועושים הפך מה שצוו אל תתערב :

ופיד שניהם . שבר ע''ג ושבר עובדיה :

יקום אידם . שברם של העוברים על מצות ה' ודבר המלך : ופיד שניהם . עונש העובר על מצות ה' ועונש המדיח מפקודת המלך : מי יודע . מה גודל העונש :

אידם . ענין שבר ומקרה רע כמו שמח לאיד ( לעיל וז ) : ופיד . עניינו כמו איד וכן אם בפידו להן שוע ( איוב ל ) :

כי פתאם יקום אידם . וזה מבואר בעוברים על מצות הש''י כי ימשכו להם מזה רעו' נפלאות פתאומיות ואמנם בעוברים על מצות המלך יתבאר זה ג''כ לפי שכל דבר לא יכחד מן המלך לרב האנשי' הנכספים להיות אוהבי' למלכות והם יגלו לו הדברים הנעשים כנגד מצותיו למצא חן בעיניו , ואם תאמר שכבר תקח עצה להמלט מהרע ההוא הנה לא תוכל כי מי יודע הפי' והרע הבא מה' לחט' שיוכל החוטא להתחכם להנצל ממנו וכן הענין ברע הבא מהמלך לעובר על דבריו כי לא תהיה לחוטא בזה הקדמת הודעה אבל ישימהו תכף בבית האסורים עד שיתבאר משפטו :

גם אלה לחכמים . כל הדברים שבענין שלמטה אמורי' לחכמים היושבים בדין שלא יכירו פנים במשפט כי לא טוב :

גם אלה לחכמים . ר''ל עם כי נראה שהדברים האלה כל חכם יבין מדעתו ואין מהצורך להזהירו מ''מ אמורים גם המה לחכמים והם יוסיפו לקח להבין תוכיות הדברים : הכר פנים . ר''ל אף לעשות משפט אמת ולומר להיוצא זכאי הנה הכרתי פניך לזכותך הנה לא טוב ידבר כי יש בדבר ח''ה לפני הזכאים :

גם אלה . האזהרות הם לחכמים הנה הכר פנים במשפט להטות הדין מפני החנופה הוא דבר לא טוב רוצה לומר שהוא דבר רע :

יקבוהו עמים . כי כאשר יראה הרשע שקוראים אותו צדיק יתפקר עוד יותר לעשות רעה לכל האומה בכלל ולזה יקללו כולם את הקוראו צדיק : יזעמוהו לאומים . כפל הדבר במ''ש :

יקבוהו . יקללוהו כמו מה אקוב ( במדבר כג ) : יזעמוהו . מל' זעם וכעס . לאומים . אומות :

אומר לרשע . וכן הדבר במי שהוא שופט אם יאמר על צד החנופה לרשע שהוא צדיק יקללוהו עמים וישנאוהו רבים כי זה יביא האנשים לאהוב הרשע ולשנוא הצדיק ואולם למוכיחים הרשעי' על רשעם ומיישרים אותם אל הטוב עליהם יהיה נועם וחן מהאנשים ועליהם תבא מהאנשים ברכת טוב ואפשר שכל זה דבק אל השופטים שיאמרו אל מי שהוא רשע בדין שהוא צדיק ויהיה הכרת פנים במשפט נתינת כבוד לאח' מהחלקים הבאים לדין כי זה ממה שיבא לצאת המשפט מעוקל כי בזה יסתתמו טענות החולק עמו לחשבו שדעת הדיין קרובה אל שכנגדו , או ירצה בזה ולמוכיחים ינעם הנה האיש המשיב דברים נכוחים וישרים הוא אהוב אצלם כאילו נשקם בפיהם כי השקר שנוא והאמת אהוב והנה המכוון בזה ראשונ' בזה המאמר הוא אזהרה שלא יכיר פנים לאחד מחלקי הסותר כדי שלא ימנעהו זה מלחקור חקירה שלימה במה שיחקור עליו לרב התפתותו והמשכו ואהבו אחד מחלקי הסותר , ואם בזה האופן מהחקירה יאמר לדעת הכוזב שהוא אמת תשיגהו קללה מרבים ולאשר יוכיחו האמת בדרוש בחקרם בזה מחקר שלם ינעם ויערב מה שישיגוהו ויברכוהו הבאים אחריהם הרואים דבריהם בשנתרצו לחקור בדברים מחקר שלם :

ולמוכיחים . אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם הלא באמת צדיק אתה רק בדברים אחדים תשגה לזאת הסר ממך גם את אלו : ועליהם . על המוכיחים ההם תבא ברכת טוב כי הטיבו לעשות כ''א יאמרו לו בפה מלא רשע אתה יעיז פניו לומר שהדין עמו אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו :

ינעם . מל' נעימות ויופי :

שפתים ישק . ראוים כל שפתים לנשקו :

שפתים ישק . כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם :

ישק . מל' נשיקה ור''ל חבור השפתים וכן צדק ושלום נשקו ( תהלים פה ) שר''ל תלוים ומחוברים זה בזה : נכוחים . אמיתים וישרים כמו ונכחה לא תוכל לבוא ( ישעיה נט ) :

הכן בחוץ . זה מקרא : ועתדה בשדה . זו משנה : אחר ובנית ביתך . זו גמרא , ד''א כמשמעו בתחלה קח לך שדות וכרמים ואחר כך ועתדה לשון עתודים ( בראשית לא ) שים לך בהמות בשדה ואח''כ ובנית ביתך תקח אשה :

הכן . בתחלה הכן מלאכתך בחוץ והם מלאכת שדה וכרם : ועתדה . הזמן לך בשדה די מחסורך אחר זה בנה ביתך לשבת בו כי אם לא תכין די מחסורך לא תוכל שבת בית כי תהיה נודד ללחם :

ועתדה . ענין הזמנה כמו התעתדו לגלים ( איוב טו ) :

הכן . מלאכתך בחוץ והוא מה שיצטרך לך להקדים מהמוחשות והכן בשדה לך מה שעתיד להצטרך לך בחקירותך אל המוחשות ואחר זה תוכל לבנות ביתך בעיוניות :

והפתית בשפתיך . תתפת' לרעך בדבורך :

עד חנם . ר''ל דבר שלא ידעתו ועם כי הוא בדבר חנם שאין בדבר היזק ממון . ברעך . בעבור אמונת רעך ר''ל על כי ידעת שדבריו אמת : והפתית . ר''ל אף אם בשום פעם פתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת עכ''ז אתה לא תעשה כן :

אל תהי עד חנם ברעך . לספר כזבים בספוריך הראויים להיישיר על דרושי החכמות כי בזה תסבב להטעות האנשים בדעות וכן אם תמצא דעת לקודמים בלתי ישר בעיניך אין ראוי שתמצא ספורים בשפתיך בלתי צודקים לשבר הדעת ההוא וכן אם נעזר בעל הדעת ההוא בספורי' כוזבים אין ראוי שתעשה כן במה שתביא מהמוחשות לסתר דעתו כי זה יבלבל המעיינים בזאת החקירה בלבול חזק :

אל תאמר . אל תחשוב אשיב להאיש הזה כפעלו כאשר האמין לי והעיד כן אאמין לו :

אל תאמר . ולזה אין ראוי שתאמר באשר עשה לי לאמת דעתו בספורי' כוזבים כן אעשה לו לבטל דעתו להשיב כפעלו שיחשוב היותו דבר ראוי , והנה העיר עם זה להרחיק מעדות שקר לשבר חבירו בשפתיו שיחשוב שאין בו חטא כי הוא אינו עושה בעצמות דבר כנגדו אך ימשך לו הרע מדברו ואע''פ שגמלו רע אשר יעיד עליו עדות שקר אין ראוי לו שיקח נקמתו ממנו בזה האופן ואחר זה הזהיר מהעצלה בפעולות ובעיון כי העצלה בפעולות תשחית קנייני האדם ותהיה סבה שלא יהיה לו מהם פרי והעצלה בבקשת העיון תסבב שיהיו הקנינים העיונים פחותים ומזיקים במדרגת הקוצים שיזיקו לכל הקרב אליהם :

איש עצל . שאינו חוזר על גרסת תלמודו :

על שדה וגו' . הוא ענין מליצה לומר הנה התבוננתי במעשה העצל :

על שדה איש . ולזה אמר על שדה איש עצל עברתי שמרוב העצלה לא ישתדל לחרוש ולזרוע והנה עלו בו עשבים רעים וקוצים וגדר אבניו שנבנית סביבו לשמור פריו נהרסה כי עצלותו לא ישתדל לתקנה וכן הענין בכרם אדם חסר השכל שנטעה הש''י לתת פרי הטוב המשמח אלהים ואנשים והוא השכל ההיולאני אשר לו כח להשיג המושכלות והנה לעצלותו בבקשת החכמה לא עלו לו כי אם דעות כוזבות ומזיקות לאדם בהצלחתו המדעית והמדינית והוסר הגדר שהיה סביבו בדרך שישאר לו מדרכו לשאר כחות הנפש :

קמשונים . חוחים : כסו . נכסו : חרלים . גדולי' מקמשונים והרי הם חדים כקוצים : וגדר אבניו נהרסה . כך מי שאינו חוזר על תלמודו מתחלה משכח ראשי פרקי' וסוף מחלף דברי חכמים מזה לזה שאומר על טהור טמא ועל טמא טהור והוא מחריב את העולם :

כלו . על כל השדה עלה קוצים כי בעבור העצלות לא חרש כראוי לחתוך שרשי הקוצים לבל יגדלו : וגדר . גדר האבנים שהיה סביב נהרסה כי העצל סר השגחתו :

קמשונים . חרולים . מיני קוצים כמו קמוש וחוח במבצריה ( ישעיה לד ) וכמו תחת חרול יספחו ( איוב ל ) : וגדר . כותל : נהרסה . מל' הריסה ונתיצה :

ואחזה . וכאשר ראיתי אני את כל זה שמתי לבי להבין מה העצלות עושה וכאשר ראיתי לקחתי מוסר לעזוב דרך העצלות :

ואחזה . ענין ראיה כמו חזית איש מהיר ( לעיל כב ) :

ואחזה אנכי . וכאשר ראיתי זה הרע הבא מן העצלה בפעולות ובדעות שמתי לבי אל זה ולקחתי מוסר להמלט מהעצלה אשר ימשוך ממנה זה הרע וראיתי שהעצה הנכונה בזה למי שירצה להמלט ממנה הוא שיישן מעט ויתנמנם מעט ומעט יחבק ידיו לשכב לתת מנוחה לאיברים וכאשר תעשה כן לא יהיה לך ריש וחסרון מתמיד כי החריצות יהיה סבה להמצי' לך מזונך בקלות ולהמציא לך הדרוש אשר תדרוך בהשגתו :

מעט שנות . ר''ל ראיתי כי דרך הנכון למעט בשינה ותנומה וגו' : חבוק ידים . דרך השוכב לנוח מחבק ידיו זה בזה :

תנומות . היא השינה הקלה : מתהלך . הראוי כמתהלך ותחסר הכ''ף : רישך . מל' רש ועוני :

מתהלך רישך . הדברים שאתה רש מהם יבואו לך במרוצ' :

ובא . ר''ל א''כ תעשה אז אף אם פעם יבא לך העוני לא תתמיד כי תלך לה כדרך המהלך בדרך שאינו מתעכב זמן רב במקום אחד : ומחסורך . אף אם יבא לך חסרון מה בעושר לא יתעכב החסרון וכדרך האיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה שאין דרכו להתעכב במקום מן המקומות וכפל הדבר במ''ש :

ובא מתהלך רישך . ולזה כשיבוא לך ריש וחסרון יבא כמהלך שלא יתעכב עמך כמו הענין באיש מגן שהוא בא כמהלך , ובכאן נשלם מה שהגבלנו באורו בזה המקום , והתועלות המגיעות ממנו הם מבוארים מדברינו :