נבחר שם מעשר רב . שם טוב : מכסף ומזהב . נבחר חן טוב :

נבחר . שם טוב נבחר מעושר רב וחן טוב נבחר מכסף וזהב :

נבחר שם מעושר . ידוע כי השם הטוב יהיה לאדם בסב' יוש' תכונותיו ופעולותיו והוא נבחר וטוב לאד' מעוש' רב והחן הטוב שיש לו מהאנשי' הוא נבחר מכסף וזהב כי בסבת יושר תכונותיו ופעולותיו והיותו אהוב לאנשים יהיה לו מחסה מהרעות יותר ממה שיוכל לחסות בכספו וזהבו כמו שיאמר משל הדיוט יותר טוב אהוב בשוק מזהב בארגז :

עושה כולם ה' . כשעני אומר לעשיר פרנסני והוא עונה קשות עושה כולם ה' הקב''ה עושה אותם חדשים לזה עני ולזה עשיר :

עשיר . מוסב למעלה לומר לזה נבחר שם וחן מעושר כי העושר לא ישובח והעוני לא יגונה כי מה' יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם בזה העושר ובזה העוני כפי הגזרה הגזר כי ה' עושה כל אלה ולא בעבור רוב החכמה העשיר העשיר אבל השם והחן באה בבחירת האדם עצמו :

נפגשו . ענין פגיעה כמו רש ואיש תככים נפגשו ( לקמן כט ) :

עשיר ורש נפגשו . ולבאר כי העושר אינו נחסר מאד אמר כי כבר יקרה בעשיר ורש שיפגשו זה את זה כאילו תאמר שהעשיר ירד מעט מעשרו והרש יעלה ויקנה העושר מעט מעט עד שיקר' מזה שיהיו שוים בקנינים לפי שהש''י עושה זה עני וזה עשיר או ירצה בזה שהעשיר והרש נפגשו שלא יוכל לחיות זה בלא זה והמשל שאם היו כל האנשים עשירים לא ימצא איש עושה מלאכה מהמלאכות המעשיות ויפסד היישוב ואם היו כלם עניים לא יוכלו להתפרנס זה מזה ולזה הוא מבואר כי הש''י עושה קצת האנשים עשירים וקצתם עניים כדי שיתקיים המציאות ויהיה אמרו עשיר ורש נפגשו כאמרו חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו :

ערום ראה רעה . עונש של עבירה ונסתר ולא עבר עבירה :

ראה רעה . הערום רואה הרעה המעותדת לבא ונסתר ממנה ר''ל שומר עצמו מן הרעה טרם בואה אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו והשיג אותם העונש וההפסד :

נענשו . גם הפסד הממון קרוי בל' עונש כמו וענשו אותו מאה כסף ( דברים כב ) :

ערום . הנה האיש הערום והחכם ראה הרעה קודם בואה ונסתר להמלט ממנה ואולם הפתאים לא נתנו לבם לזה ועברו במקום הרעה שם השיגם ההפסד והעונש :

עקב ענוה . בשביל הענוה יראת ה' באה , ד''א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה :

עקב . סוף הענוה היא יראת ה' ר''ל הענוה תסבב היראה כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום ותבוא בלבו יראת הרוממות וימצא עושר וכבוד וחיים :

עקב . עניינו סוף ואחרית ע''ש שהעקב הוא סוף הרגל :

עקב ענוה . בשכר תכונת הענוה יגיע האדם אל שיקנה יראת ה' כי מפני היותו שפל בעיניו יתבונן מפני זה בנמצאים הנכבדים העליונים ממנו וכאשר יראה עוצם הש''י הנה יקנה מזה שיירא מהש''י בתכלית מה שאפשר ומזה יגיע אל שיקנה עושר בקניינים המדומים ובדעות ויקנה ג''כ כבוד וחיים בעניינים המדיניים וזה מבוא' במעט עיון מה שקדם מהדברים :

צנים פחים . כמו ( במדבר לג ) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן ( יחזקאל כ''ג ) ל' גדודים ולסטים , צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכני' לו : שומר נפשו ירחק מהם . שמיישר מעשיו ינצל מהם :

צנים פחים . קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש ר''ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו :

צנים . קוצים כמו ולצנינים בצדיכם ( במדבר לג ) :

צנים פחים . הנה בדרך האיש העקש והוא ההולך בדרך מעוות שאינו משגיח כראוי אי זה הדרך ראוי שילך ימצא צנים להנזק בקרירות האויר וימצא בו פחים להלכד בהם רגליו ומי שהוא שומר נפשו והוא המתבונן בדרכיו והולך בהם דרך ישרה ירחק מאלו הדברים המזיקים כי הוא לא ימסור עצמו לסכנות ויעיין באי זה דבר ראוי שישתדל בהשגתו ובאי זה אופן שיהיה נמלט מהרעות והפגעים :

חנוך לנער . לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע : גם כי יזקין לא יסור ממנה :

חנוך . התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו אם מעט ואם הרבה וכשיהיה מורגל בעבודת ה' אז גם כי יזקין לא יסור ממנה כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא :

חנוך . הוא ענין התחלה לדבר שעתיד לעמוד בו כמו ולא חנכו ( דברים כ' ) :

חנוך לנער . אשר יחנוך לנער על פי הדרך אשר מנהגו וטבעו ללכת בה לחשבו והשגתו שכבר יקבל המוסר כאשר יגדל הנה ימשך שלא יוכל להסירו אחר זה מהדרך הרעה ההיא וגם לא יסור ממנה מעצמו וגם בעת זקנתו :

עשיר ברשים ימשול . עם הארץ צריך לתלמיד חכם לעולם :

עשיר . העשיר בדעת ימשול בעניי הדעת וכן עבד לוה לאיש מלוה ר''ל כמו שהלוה הוא מוכנע להמלוה על כי לוה לו די מחסורו כן ימשול החכם בעניי הדעת על כי יספיק להם משאלותם בדבר החכמה :

עשיר ברשים ימשול . האיש העשיר ימשול ברשים ולזה ישובח העושר מזה הצד וכי ילוה מטובו לאיש הנה האיש הלוה הוא לו כפוף ונכנע כאילו הוא עבדו מצד החסד שגמל אותו והנה בזה האופן ימשול העשיר ברשים במה שיגמל להם מהחסד :

זורע עולה . יקצר און . לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו . ושבט עברתו יכלה . קנה השבולת שלו כלה והולך לו , יש אומרים ( סא''א ) שבט חמתו שרודה בני אדם כלה והולך לו לפי שמפסיד את יכולתו :

זורע . כמו הזורע דבר מה הנה יקצור המין שזרע כן הגמול לפי המעשה : ושבט עברתו . שבט חמתו שהיה מכה ורודה בה הנה יכלה ר''ל יפסיד היכולת :

ושבט עברתו . הושאל לשון שבט על העברה והזעם וכן אשור שבט אפי ( ישעיה י ) :

זורע עולה . אך מי שיחשוב למשול באנשים בהפך זאת התכונה והוא בעול והחמס שיעשה להם הנה לא תמשך ממלבתו עליהם כי כבר יגיע לו רע מהרע שיעשה ר''ל כי במה שיזרע מהעול יצא לו קציר נאות למה שעש' אותו מהרע וזה הקציר והפרי שישיג מזה הוא עמל ואון לא דבר שיש בו תועלת ויקרה לו מהרע מה שיכלה בו שבט עברתו ר''ל שלא תשאר לו שררה יוכל להכות בה האנשים בשבט עברה כמו שהיה עושה קודם זה :

טוב עין . הנותן לעני בעין יפה יבורך מה' כי הלא נתן מלחמו לדל ואם עוד יבורך בנכסיו ישפיע עוד יותר ולא ירע לבבו בתתו לו :

טוב עין . אך מי שהוא טוב עין וימשול באגשים בהטבתו להם הוא יבורך מאת הש''י ויתחזק כחו להטיב להם ולמחול בהם מפני שנתן מלחמו לדל כי בגלל הדבר הזה יברכהו הש''י :

גרש לץ . יצר הרע :

גרש לץ . גרש ממך את הלץ ויצא המריבה כי דרך הלץ לחרחר ריב : וישבות . אז יבוטל דין וקלון כי כשיהיה ריב יגשו למשפט ויריבו לבזות זה את זה וכשאין מחרחר ישבות הכל :

וישבות . ענין הבטול כמו שבת נוגש ( שם יד ) :

גרש לץ . מדרך הלץ לשנוא האנשים ולהלעיג בהם ולעורר להם מדינים ולזה אם תגרש לץ מהבית יצא המדון ממנו כי הוא היה המעורר מדינים שם וישבות מהבית ריב וקלון המריב שם והמבייש האנשים :

אוהב . טהר לב חן שפתיו . מי ששפתיו חן : רעהו מלך . הקב''ה אוהבו ומחבבו :

אוהב . מי שאוהב איש טהר לב מבלי סיג און ויאהב את מי שיש חן באמרי שפתיו על כי בדעת ידבר הנה המלך מכבדו כי כן דרך המלך לאהוב אנשים כאלה :

אוהב טהר לב . אך מי שהוא טהור לב ואוהב בלי לב ולב הנה החן והאהבה שמראה בדבריו לאהובו רעיונו מולך ומושל בו אז ירצה בזה כי לא יאמר בפיו רק מה שבלבו לעשות והנה הביאור הראשון הוא יותר נקשר אל מה שלפניו מן הדברים :

עיני ה' . המקום ישגיח בשמירת אנשי הדעת ויעוות לקלקל דברי עצת הבוגד אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת לא יוכל להם :

ויסלף . ויעקם :

עיני ה' . הנה עיני ה' והשגחתו שומרת דעת החכמים לקיים מחשבותיהם ועצתם הוא מסלף דברי הבוגדים להפילם ממועצותיהם :

אמר עצל ארי בחוץ . איך אצא ללמוד תורה :

אמר עצל . בעבור העצלות לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו ויבדה מלבו לאמר הלא הארי בחוץ ויטרוף נפשי ובתוך הרחובות אהיה נרצח מן הלסטים המצויים שם :

אמר עצל . הנה העצל לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו מרוב העצלה ויאמר כי הארי בחוץ לטרפו אם יצא מביתו והלסטים ברחובות להרגו אם ילך שם :

שוחה עמוקה פי זרות . פי עובדי גלולים : זעום ה' . מי שהקב''ה שונאו נופל ונכשל בה : זעום . נזוף מלפניו :

שוחה . כחפירה עמוקה אשר הנופל בה קשה לו לעלות כן הוא הנלכד בפתוי פי זרות היא המינות אשר יקשה מאוד לפרוש ממנה : זעום ה' . מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה כי לא יאיר עיניו בתחלת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו :

שוחה . בור כמו בשחת עשו ( תהלים ט' ) : זרות . מל' זר : זעום . ענץ כעס :

שוחה עמוקה . הנה הפה הדובר זרות ותהפוכות ודברים הם הפך האמת וביחוד בהתחלות והשרשים הם בדמיון השוחה העמוקה שהנופל בה אין לו תחבולה לצאת ממנה זעום ה' הוא מי שיפול בזאת השוחה כי תמיד יתרחק מן הדרך הנכונה והשלימות כל מה שיחזיק בזאת התכונה הפחותה :

אולת קשורה . דבוק הוא במעשה האולת כאלו קשורה בלבו אבל שבט המייסר ירחיק ממנו את האולת :

אולת קשורה בלב נער . בלב הנער קשורה אולת בהתחלה ענינו כי מפני היותו נבהל ונחפז לעשות מה שיחפוץ לא ידרוך בעניניו בסבות הנאותות ולא יתיישב להתבונן מה שראוי לעשות ומה שראוי שיתרחק ממנו אך שבט מוסר ירחיק מהנער האולת הזאת ולזה ראוי לאדם ליסר בנו בתחלת ענינו כי אז יוכל להקנותו מוסר :

עושק דל להרבות לו . עושר : נותן לעשיר . סוף שנותן ממונו לעו''ג העשירי' ואך למחסור הוא בא :

עושק דל . דבר בהווה על כי אין העשיר מניח לגזול הימנו כי חזקה ידו . להרבות לו . בחושבו שבזה יתרבה הונו : נותן לעשיר . וכן הנותן מתן לעשיר : אך למחסור . בשתי אלה לא יבוא יתרון כי אם חסרון בעשרו כי הגזל יאבד עוד את שלו ובתת מתן לעשיר בעצמו מחסר עשרו והמקום לא ימלא החסרון כי לא עשה מצות ה' במתן ההוא :

עושק דל להרבות לו . מי שהוא עושק הדל והוא הכח המתעורר לתאוות הגופיות שלא יתן לו Xתאוותיו דבר הנה זה הוא להרבות לו כי כל מה שיתמיד להתנהג תמעט תאותו לאלו הדברים ולזה יהיה תמיד שבע ומי שיתן לעשיר תאוותיו והוא האיש הנמשך אחר התאוות הנה זה לו למחסור כי תמיד יהיה יותר רעב בסבת רוב תאוותיו כאמרם אבר קטן יש לו לאדם משביעו רעב מרעיבו שבע או ירצה בזה הנה אם הדל העושק כבר יש לו השתדלות מה כי הביאהו ולזה שם מגמתו להרבות לו קנינים אך הדל הנותן לעשיר הנה אין לו בזאת המתנה תועלת רק לחסר קנינו כי העשיר לא יחשוב מאד המתן הזה עם שהוא יבזה הדל וילעיג עליו על מה שנתן לו ולא ישתדל להשיב לו גמול וזה מפורסם מהעשיר והנה הביאור הראשון הוא יותר נכון :

הט אזנך שמע דברי חכמים . ללמוד תורה מחכם כל שהוא : ולבך תשית לדעתי . ואם רבך רשע לא תלמוד ממעשיו :

ולבך . ר''ל לא שמיעת האוזן בלבד כי גם לבך שים לדעת התורה להבינה ולזכרה :

תשית . תשים כמו שת לי אלהים זרע ( בראשית ד ) :

הט אזנך ושמע דברי חכמים . ללמד חכמתם ושים עם זה לבך לדעתי ולא תשען על דברי החכמים לבדם רק במה שיסכים מהם עם מה שהודעתי לך המיוסד על יסודות התורה כי התורה היא המישרת להשיג מה שיקצרו מהשגתי בדרך החכמה :

כי נעים . יהי לך לאחר זמן אם תשמרם ותצפנם בבטנך שלא תשכחם ואימתי יהיו שמורים בלבך בזמן שיכונו על שפתיך כאשר תוציאם בפיך :

כי נעים . נעים תהיה כאשר תשמרם בלבך הנתון בבטן וכאשר כל דברי התורה יחדיו יהיו נכונים על שפתיך מבלי שגיאה ובלבול ולזה שים לבך להם כי השומע מבלי הבנת הלב לא יוכל להוציא דבר מבלי שגיאה ואף מהר ישכחם :

נעים . ענין מתיקות וערבות :

כי נעים . ומתוק הוא לנפש כי תשמור דברי החכמים בלבך ויכונו יחדיו עם דעתי שהישרתיך אליו על שפתיך :

להיות בה' מבטחך הודעתיך . אני מודיעך שתבטח בה' ותעסוק בתורה ולא תאמר איך אבטל ממלאכתי ואיך אתפרנס :

הודעתיך היום . בהדברים האלה הודעתיך עתה להיות מבטחך בה' ופנה מכל עסקך להעמיק בדברי חכמים בכל לב : אף אתה . ר''ל עם שאתה רק לומד לעצמך ואינך גדול כהמלמד לאחרים מ''מ אף אתה בטח בה' כי יש תקוה גם לך :

להיות בה' . אך אתה אחרי הגיעך לזאת המדרגה שזכרתי הודעתיך היום שלא תשען על חכמתך ובינתך אך יהיה תמיד בה' מבטחך עם כל מה שתישיר מהסבות להגעת דרושך כמו שנזכר במה שקדם כי לשוא יוקדמו הסבות אם מאת השם לא נהיה הדבר :

הלא כתבתי לך שלשים . תור' ונביאים וכתובים :

הלא כתבתי . ר''ל ופן תאמר איך אבטח בה' לפנות לבבי מכל עסקי להעמיק בדברי מלמדי שמא שוגים גם המה בדברי התורה ואין מקום לבטוח בה' ולקבל שכר ולז''א הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים אמורים במועצות ודעת :

שלישים . שרים ונכבדים כמו ומבחר שלישיו ( שמות טו ) ור''ל דברים חשובים ונכבדים וכן שמעו כי נגידים אדבר ( לעיל ח ) : במועצות . מל' עצה :

הלא כתבתי לך . דברים נכבדים להישירך למועצות בדברים המדיניים ולדעת בדברים העיוניים ואחשוב שקראם שלישים כי כמו שהמלך ינהג כל עם המלכות וכן הענין במשנה אך השלישים ינהיגו כל אחד חלק מהכלל ההוא כן קרא שלישים ההישרות שנתן בדברים החלקיים בתבונה ותבונה ובדעת ודעת :

להודיעך קושט . שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם : קושט אמרי אמת . להשיב אמרים אמת : לשולחך . לשואלך הוראה :

להודיעך . ר''ל דברי התורה ההיא עשויה המו : ; להודיעך אמיתת אמרי אמת לדעת להבדיל בין האמת ובין השקר ולא תירא א''כ עוד פן ידיחוך בשגגתה כי תוכל להשיב אמרי אמת ותשובה נוצחת להמטעים ומגרשים אותך מדרך האמת :

קשט . ענין אמת כמו מפני קושט סלה ( תהלים ס' ) : לשולחיך . ענין טרוד וגרושין כמו הן ישלח איש ( ירמיה ג' ) :

אל תגזל דל . אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין לו כח לעמוד נגדך :

כי דל הוא . ר''ל בחשבך כי דל הוא ואין לאל ידו לעמוד למולך : ואל תדכא . אל תכתת העני בשער המשפט כאשר ישפוט עמך :

אל תגזל דל . להשענך שהוא חלוש ולא יגיע ממנו לך נזק כי דל הוא ולא יוכל לעמוד כנגדך ואל תדכא עני בשער לזאת הסבה כי תראה שם עזרתך ולעני אין עוזר :

כי ה' יריב ריבם וקבע . ויגזול את הנפש : קובעיהם . גוזליה' ובלשון ארמי קביעה גזילה במסכ' ראש השנה אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה קבען פלניא וכו' :

כי ה' . ר''ל אם אין לאל ידו לריב ריבו הנה ה' יריב ריבם ומן קובעיהם יקבע את הנפש כי ימות ויאבד נפשו :

וקבע . ענין גזל כמו היקבע אדם אלהים ( מלאכי ג ) :

כי ה' יריב ריבם . כי יש שם חזק ממך לקחת נקמתי ממך והוא הש''י כי הוא יריב ריבם ויגזול נפש הגוזל אותם מדה כנגד מדה כי הגוזל את הדל גוזל ממנו חייו :

אל תתרע . אל תתחבר לשון רעות :

אל תתרע . אל תתחבר עם בעל אף ולא תבוא בדרך אחד עם בעל חמה וכפל הדבר במ''ש :

תתרע . מל' ריע וחבר :

אל תתרע . אל תתחבר עם איש כעס להיות לו רע ולא תבא את איש חמות להתחבר ללכת עמו :

פן תאלף . פן תלמד :

פן תאלף . פן תלמוד דרכו ותקח בזה מוקש לנפשך :

תאלף . תלמד כמו כי יאלף עונך פיך ( איוב טו ) :

פן תאלף . פן תלמד דרכיו ויהיה זה סבה שתקח מוקש לנפשך כי האיש הכעסן יבואו לו רעות גדולות ממיתות אותו :

אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות . הלואות כמו משאת מאומה ( דברי' כד ) :

בתוקעי כף . בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים : בעורבים . בחברת אנשים הנעשים ערבים על ההלואות וכפל הדבר במ''ש :

משאות . ענין הלואה כמו משאת מאומה ( דברים כד ) :

אל תהי בתוקעי כף . להכניס עצמך בשעבוד תחת רעיהם לפרוע חובן והם האנשים שהם עורבים ההלואות בעבור זולתם :

אם אין וגו' . ר''ל אם לא יהיה לך לשלם למה תגרום שהמלוה יקח ממך מצעות משכבך :

אם אין לך לשלם . בבוא המלוה להפרע מאומה למה תביא עצמך אל שיקח משכבך מתחתיך ולא תשאר לך מטה תשכב בה וזאת ג''כ הערה טובה שישמור השכל מהיות ערב בעד הנפש המתאוה :

אל תסג גבול עולם . אל תשג אחור מנהג אבותיך ואז''ל המניח כלכלה תחת הגפן בשעת בצירה כדי שיפול בתוכו הפרט על זה נאמר אל תסג גבול וגו' , תסג כמו יסוגו אחור ( תהלים קכט ) :

אל תסג . הדרך לעשות דבר לסימן בין שדה האיש לשדה רעהו לדעת גבול השדות ואמר סימן הגבול אשר מעולם אשר עשו אבותיך אל תחזיר לאחור אל תוך שדה רעך להרחיב את גבולך :

תסג . ענין ההחזרה לאחור כמו ארור מסיג גבול ( שם כז ) :

אל תסג גבול עולם . ר''ל שלא תשנה הגבול שגבלו הראשונים בענין הקרקעות כדי לעשוק מרעהו ולהוסיף על קרקע וזאת ג''כ הערה שלא ישנה הגדרים הקודמים שגדרו הראשונים כי בכלם תועלת :

חזית . כאשר תראה איש מהיר וזדיז במלאכתו דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני שפלים ופחותים :

חזית . ענין ראיה כמו ואחזה אנכי ( לקמן כד ) : חשכים . שפלים ופחותים כי כמו שנקראים שרים חורים מל' חיור ולובן כן יקראו הפחותים חשוכים מל' חושך ושחרות :

חזית איש . אמר לשבח תכונת הזריזות ולהרחיק העצלה הנה כשראית איש מהיר וזריז במלאכתו תמצא שכבר יתיצב לפני המלכים והגדולים כי הם יקרבוהו אליהם מצד זריזותו ולא יתיצב לפני הקשי יום והקודרים וכאילו באר בזה שזריזותו תעלה אותו לגדולה ותשמרהו מהעוני והדלות כאמרם שתין שנין הוה כפנא ואבבא דאומנא לא חליף :