מענה . רך . הכועס על מי והוא משיב לו מענה רך בזה משיב חמתו מעליו אבל אם ישיב דבר המתעב תעלה את האף להתגבר יותר :

מענה . מל' עניה ותשובה :

מענה רך . במענה רך ישיב האדם הכעס והחמה אשר יכעס עליו זולתו ואם יענה דבר עצב וכעס יגביר אף הכועס עליו ויהיה סבה שיעשה לו רעה :

תיטיב דעת . תתקן את הדעת כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות אבל פי כסילים אף דברי אולת ירבו באמרים כמעיין הנובע :

תיטיב . ענין תקון כמו ותיטב את ראשה ( מלכים ב' ט' ) : יביע . ענין דבור כמו יביע אומר ( תהלים י''ט ) והוא מושאל ממעיין הנובע מים רבים :

לשון חכמים . ודבורם תטיב דעת השומעים דבריהם כי בזה יתוקנו דעותיהם ויחכמו ואולם מאמר הכסילי' הוא סבה להשים האולת נובעת ממקור לב שומעי דבריו :

בכל מקום . אף אם יסיתו במסתרים מ''מ צופות עיני ה' לראות מעשה הרעים והטובים ולא נכחד ממנו :

צופות . ענין הבטה וראיה :

בכל מקום . הנה עיני ה' הם בכל מקום כי כל הדברים שופעים מידיעתו והשגתו כמו שנתבאר במקומותיו ולזה הוא מבואר שהם צופו' הרעים והטובים מצד ההשגחה הכוללת ומצד הפרטים תדבק השגחתו בטובים אלא שכבר סודר ממנו מה שישול' בו לאיש כמעשהו אם טוב ואם רע :

וסלף בה שבר ברוח . כשיסלף בל' סופה להביא עליו שבר הבא ברוח קדים המוכנ' להפרע מן הרשעים כמ''ש ברוח קדים עזה ( שמות יד ) ברוח קדים אפיצם ( ירמיה כ''ח ) ברוח קדים תשבר אניות תרשיש ( תהלים מ''ח ) :

מרפא לשון . מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות היא לו לעץ המגדל חיים אבל המעקם בלשונו לדבר קשות בא שבר ברצונו כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו :

מרפא . מלשון רפיון : וסלף . ענין עקום ועוות : ברוח . עניינו רצון וכן הנני נותן בו רוח ( ישעיה לז ) :

מרפא לשון . מי שנותן רפיון לשונו ורפות דברים יגרום לעצמו החיים כי כל מי שיקום עליו להזיק לו יתפייס לו בדבריו ואולם מי שמשים בלשונו סלף ועוות יגרום לעצמו סלף קשה כמו שבר העץ ברוח חזקה כי בזה יוסיף כעס מי שקם עליו :

ינאץ . ימאס את המוסר וממאן לקבלו : ושומר . השומר בלבו את החכמה יתחכם בסופו :

ינאץ . ימאס : יערים . מלשון ערמה והשכל :

אויל ינאץ מוסר . מי שינאץ מוסר אביו הוא אויל כי לא יתכן קנין החכמה אם לא יקדם לו המוכר ואולם מי שהוא שומר תוכחת יתחכם כי לקיחת המוסר הישרה לקנין החכמה :

בית צדיק חוסן רב . בית המקדש שבנה דוד הצדיק חוסן רב ומגדל עוז לישראל : ובתבואת רשע נעכרת . ובהבאת הצלם שהביא מנשה בה נעכרה :

חוסן רב . מחוזק הוא מאד ולא יחרב : ובתבואות . בעת בוא בו הרשע נשחת הבית ההוא :

חוסן . ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים ( עמוס ב ) : ובתבואת . מל' ביאה : נעכרת . מלשון עכירה ובלבול כמו עכרתם אותי ( בראשית לד ) :

בית צדיק . הוא חזק מאד משני צדדים מצד עצמותו ומצד דבקות השגחת הש''י בצדיק ההוא ועם כל זה הנה כשיב' הרשע ר''ל בבית ההוא הנה היא נעכר' והוסר החוסן והזכות ממנה :

שפתי חכמים יזרו דעת . יכתירו דעת כמו זר זהב : לא כן . אינו זהב אמת :

יזרו דעת . המה מפזרים את הדעת ללמד לכל : לא כן . ר''ל לא כן יחפצו ללמוד כאשר החכמים חפצים ללמד :

יזרו . ענין פזור כמו יזורה על נוהו גפרית ( איוב יח ) :

שפתי חכמים יזרו . ויפזרו הדעח בין האנשים שהוא דבר מסכים לאמת וכ''ש שלבם יצייר האמת ואולם לב כסילים יציי' מה שאינו כן ר''ל מה שאינו צודק :

זבח רשעים . תועבה . בלק ובלעם : ותפלת ישרים . זה משה :

תועבת ה' . כשעדיין לא שבו מרשעים ולא התפללו על המחילה : ותפלת ישרים . השואלים מחילה בעת הבאת הזבח התפלה ההיא היא לרצון לה' :

זבח רשעים . הנה זבח הרשעים הוא תועבת ה' כי אין הכוונה בזבחים כי אם להנקות מהחטאים ולעבוד הש''י ואלו מביאים זבחים מזולת שיסורו מהרשע שהם בו ואולם תפלת ישרים היא רצונו יותר מזבח הרשעים כי יש בתפלה חועלת בעצמותה והתועלת בזבח היא בשנות על דרך ההערה כמו שביארנו בספר ויקרא תועבת ה' , הנה דרך רשע הוא תועב' ה' כי הוא דורך בה אל הרשע במדות ובדעות ואולם מי שהוא מרדף הצדק והיושר במדות ובדעות יאהבהו הש''י :

דרך רשע . ההולך לעשות רשע ועם שלא עשאה : ומרדף . הרודף לעשות צדקה אף אם נאנס ולא עשאה מ''מ יאהב לה' :

מוסר רע לעוזב אורח . יסורים קשים מוכנים לעובר אורח של הקב''ה :

מוסר רע . יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכונה והראוי :

מוסר רע לעוזב ארח . מי שעוזב דרך ה' צריך ליסרו במוסר רע וקשה כדי שיוסר ומי ששונא תוכחת ימות ברעתו כי לא ישוב ממנה ואפשר שרצה בזה כי מי שהוא עוזב הדרך הראוי במדוח או בדעות כבר היה לו מוסר רע וחסר ואמנם מי שהוא שונא תוכחת ימות כמו שקדם :

שאול ואבדון נגד ה' . גלוי לפניו כל אשר בתוכה : אף כי . ק''ו הוא :

שאול . הקבר והגיהנם המה נגד ה' ויודע כל אשר בהם ומכ''ש שיודע הוא כל מחשבות לבות בני אדם :

אף כי . עניינו כמו כ''ש וכן אף כי אש אכלתהו ( יחזקאל ט''ו ) :

שאול ואבדון נגד ה' . איך יחשוב חושב שלא ישגיח הש''י בלבות בני אדם לחסרונם הלא שאול ואבדון הם יותר חסרים מהם מאד ועכ''ז הם נגד ה' בבריאת העולם כי השאול הוא המרכז אשר סביבו הרקיע השמיני לשחקים ולזה יחוייב שיהיה לו ציון במרכז ההוא וקראו שאול כי הקבר הוא במקום השפל והמרכז הוא המקום השפל במוחלט וקראו אבדון כי הוא רחוק מאד מהשנוי ללבוש צורה אחרת ולפי שהצורה הארצית היא השפלה שבצורות הנמצאות הטבעיות קרא המקום ההוא אבדון והוא מבואד כי לבבות בני אדם מתיחסות באופן מה לש''י כמו שבארנו בפסו' הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב :

לא יאהב . בעבור שלא יאהב בתוכחה לזה לא ילך אל חכמים מפחדו פן יוכיחנו :

לא יאהב לץ הוכח לו . הנה הלץ לא יאהב התוכחת ולזאת הסבה גם כן לא יאהב החכמה ולזה לא ילך אל חכמים ללמד חכמתם :

לב שמח ייטיב פנים . אם תשמח לבו של הקדוש ברוך הוא בלכתך בדרכיו ויטיב לך פניו לעשות כל רצונך ואם תעצבהו יראה לך רוח נכאה כד''א ( בראשית ה' ) ויתעצב אל לבו ויאמר ה' אמחה את האדם וגומר , רוח נכאה טלנ''ט רוח של זעף :

לב שמח . שמחת הלב תיטיב מאור הפנים וזהרו ובעבור עצבת לב נשברה הרוח וישפל בעיני עצמו :

נכאה . נשברה כמו ונכאה לבב ( תהלים קט ) :

לב שמח . הנה הלב השמח ייטיב העיון ובכעס הלב ועצבונו תהיה הנפש נכאה ודואגת ולזה היתה השמחה משובחת באופן מהכעס ולזה תמצא כי אלישע אמר שיקחו לו מנגן לשמח לבו ואז היתה עליו יד ה' ונתבאר ג''כ שכל ימי כעס יעקב על בנו יוסף לא שרתה עליו רוח הקדש :

יבקש דעת . יחזר אחר הדעת ללמדה : ירעה . יעשה את האולת לריע וחבר להיות רגיל עמה :

לב נבון . יבקש תמיד דעת קדושים ופי כסילים יהיה רועה תמיד אולת בלב הכסילים כי מהלב יבא הדבור אל הפה :

כל ימי עני רעים . ואפילו שבתות וי''ט דאמר שמואל שנוי וסת תחלת חולי מעים : וטוב לב . מי שלבו טוב בעשרו : משתה תמיד . כל שנותיו דומות לו ימי משתה ללמדך שיהא אדם שמח בחלקו , ורבותינו דרשו מה שדרשו בחלק :

כל ימי עני רעים . עם כי מצוי לו די מחסורו כי יתקנא בעשירי העם ורעה עינו בשלהם אבל מי שיש לו לב טוב לבל ירע עינו בזולתו ישמח בחלקו וימיו נדמים לו תמיד כימי משתה ושמחה :

כל ימי עני רעים . כל מי שהוא עני בדעות כל ימיו הם רעים אך מי שהוא טוב שכל שמח בכל ימיו כאילו יעשה משתה בכל יום עם שתמיד הוא שותה מנחל עדני נעימות הדעות :

טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו . קול בני אדם צועקים שנעשה האוצר מגזל וחמס כמו וראו מהומות רבות בתוכה ועשוקים בקרבה ( עמוס ג ) :

טוב מעט . יותר טוב מעט הון הבא ביראת ה' וביושר : מאוצר רב . ובו מהומת קול בני אדם צועקים על העושק אשר בו :

טוב מעט ביראת ה' . טוב מעט מהממון שיקובץ ביראת ה' וביושר מאוצר רב שיקובץ במהומה וצעקה מפני דמעת העשוקים כי סוף הקנין המעט אל ההצלחה והקיום וסוף זה האוצר הרב אל ההשחחה וההפסד :

משור אבוס . שאובסין לו המאכל בפיו על כרחו כדי לפטמו וכן ברבורים אבוסים ( מלכים א ד ) , ויש למושלו כנגד קומץ מעט של עני שחביב משור חטאת של רשע , ד''א טוב ארוחת ירק , לתת לעני ואהבה שם להראות לו פנים יפות : משור אבוס . להאכילו בשר שמן ויראנו פנים זועפות :

ארוחת . סעודה של ירק במקום שאוהבין אותו טובה יותר מסעודת שור הפטם על האבוס ובמקום ששונאין אותו :

ארחת . ענין האכילה התמידית בכל יום כמו וארוחתו ארוחת תמיד ( מלכים ב כ''ה ) : אבוס . שם המקום שמפטמים בו את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו ( ישעיה א ) :

טוב ארוחת ירק . טוב לאדם וערב ארוחת ירק עם חברה שתהיה אהבה שם ביניהם יותר משור שמן עם חברה שתהיה שנאה ביניהם כי השנאה תגרה מדון ביניהם ותהיה סבה לרעות גדולות :

איש חמה יגרה מדון . אדם שאין מעצור לרוחו להאריך חמתו יגרה מדון : וארך אפים . שאינו ממהר להנקם ולריב : ישקיט ריב . שהוא כלה ושקט מעליו ( ס''א מאליו ) :

איש חמה . מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס ישקיט בזה את המריבה :

יגרה . מל' תגר וחרחור כמו ואל תתגר בם מלחמה ( דברים ב ) : מדון . מלשון דין ומריבה :

איש חמה יגרה מדון . האיש הכעסן יגרה מדון במקום שיש שלום ואמנם מי שהוא מאוחר הכעס ישקיט הריב והמדון ויהיה סבת השלום :

דרך עצל כמשוכת חדק . דומה בעיניו כאלו הדרכים גדורים לפניו בגדר חדקים : משוכת . גדר כמו הסר משוכתו ( ישעיה ה ) , חדק קוצים : ואורח ישרים סלולה . כבושה ומופנה , ומדרש אגדה דרכו של עשו כקוץ זה הנסבך בגיזת צמר אם תטלהו מכאן הוא מתערה בכאן כך אין אדם יכול לצאת ידי עלילותיו בלא ממון :

דרך עצל . במקום אשר ידרוך העצל ידמה לו כאלו גדר של קוצים לפניו ומעכבו ללכת כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו אבל אורח ישרים הוא להם דרך סלולה וכבושה כי ימצא צדדים לבטל המניעות :

כמשוכת . ענין גדר כמו הסר משוכתו ( ישעיה ה ) : חדק . מין קוצים כמו טובה כחדק ( מיכה ז ) : סלולה . ר''ל ממושמש בו הרבה להסיר אבני המכשול ודוגמתו סלסלה ותרוממך ( לעיל ד ) :

דרך עצל . הנה דרך העצל היא אצלו כמו גדר קוצים שההליכה עליו בקושי ויוזק המתהלך בו בכל המקומות שתדרך כף רגלו ואמנם ארח האנשים הישרים בפעולותיהם שאינם עצלים היא סלולה ודרוכ' ילכו בה בקלוח ואפשר שירצה בזה והוא הנכון דרך העצל בחקירוח העיוניוח מחקור בהם מחקר ראוי היא קשה לו כמו הדריכה במשוכת הקוצים וזה כי תמיד ימצא מי שזה ענינו בדרך חקירתו ספקות וערבובים לא יתכן לו היציאה מהם כי לא הקדים כל אותם המחשבות לעיין בהם ולברור הצודקת מהבלתי צודקת ואמנם דרך הישרים שדורכים בחקירותיהם ביושר ולזה יקדימו תחלת כל המחשבות הנופלות בדרוש ההוא ויבררו הצודקת מהבלתי צודקת היא סלולה ודרוכה לא יתנגפו רגליהם בה ולא יכשלו בהליכתם :

בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו . גורם לאמו שמבזים אותה :

ישמח אב . בראותו אותו במושב החכמים : בוזה אמו . כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל :

בן חכם . הבן שהוא חכם ישמח האב שמשער בענין שלימו' חכמתו יות' מהאם , והאדם הגדול שהוא כסיל הוא בוזה אמו כי אליה ייוחס יותר רוע מוסרי מפני שקדו תמיד אצלה בקטנותו או ירצה שהו' בוזה גם אמו והוא הנכון :

אולת . שמחה . היא לחסר לב :

אולת . כאשר יעשה חסר לב אולת יחשב בעיניו לשמחה : ואיש תבונה . ישמח כאשר ילך בדרך הישר :

אולת שמחה . מי שהוא חסר השכל ישמח באולת והוא ההשתדלות בדבר בזולת הסבו' הראויות ואמנ' איש תבונ' יישיר ההליכה אל המבוקש כי הו' יבא בה בסבותיו הראויות :

הפר מחשבות באין סוד . בלא עצה לא תקום מחשבה :

הפר . מחשבות האדם יופר ויבוטל כשלא יועץ עצמו עם יועצים להמתיק סוד אבל ע''י הרבה יועצים תקום המחשבה :

סוד . ענין עצה שדרכו להיות בסוד לבל יודע , או שהעצה הוא למעשה כיסוד לבנין :

הפר מחשבות . הנה בסבת שלא היה סוד ועצה בדב' יופרו המחשבות בו רוצה לו' שלא יצאו לפועל ובהמצא רוב יועצים בדבר להגיע אל המבוקש תשוב המחשבה שחשבו בעשיית הדבר ההוא :

שמחה לאיש במענה פיו . כמשמעו ע''י מענה רך ודבור נחת הבריות אוהבים אותו ורבותינו דרשוהו על בעלי גירסא אם מוצאים בפיה' מענה אז תתקיים בם וישמחו : ודבר בעתו מה טוב . שואלים בהלכות הפסח ובהלכות החג בזמנו :

שמחה . כל איש ישמח באמרי פיו כי יומתק לו עצת נפשו אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב ור''ל אף אם לא יהיה עצת נפשו בהשכל ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו מ''מ אין כל העתים שוות ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר לא עת עתה לעשות כזאת :

במענה . ענין אמירה כמו ומה' מענה לשון ( לקמן טז ) :

שמחה לאיש במענה פיו . הנה ישמח האיש בדבור פיו כשיהיה לו לדבר אל המלך או אל הגדול ואמנם היה ראוי תחלה שישתדל שיהי' דבורו בעתו הראוי בשיקדי' לו מה שראוי לקדום כי דבר בעתו מה טוב :

אורח חיים למעלה למשכיל . כמו שרפים עומדים ממעל לו ( ישעיה ו ) כלומר לפני החכם קשוטה ומוכנת אורח חיים :

אורח . שמורה אורח חיים לנפש המשכיל ללכת למעלה אז תשוב אל אלהים למען תסיר הנפש מלרדת אז אל שאול מטה והוא הגיהנם אבל תשוב אל מקורה אשר חוצבה ממנו :

ארח חיים . הנה דרך חיים הוא למעלה אל איש המשכיל כי כל מה שיהיה הדבר המושכל יותר נכבד תהיה ההשגה בו יותר נכבדת ויותר ערב' ולזה יעלה תמיד בהשגותיו וחקירותיו אל הדברים היותר עליונים והיות' נכבדים והנה קרא לעליונים שהם יותר נכבדי' למעל' כי השמי' יותר נכבדי' מהיסודו' והעליון ביסודות הוא יותר נכבד מהשפל ממנו ולזה היה ארח חיים למעלה אל האיש המשכיל כאלו היה זה להתרחק מהמקום היותר שפל שהוא שאול :

ויצב . במקומו יעמיד גבול אלמנה אם כי תשש כוחה וחלפה עזרתה :

יסח . ענין עקירה כמו ונסחתם מעל האדמה ( דברים כח ) :

בית גאים . בית האנשים הגאים והתקיפים יחריב הש''י ויעמוד גבול האלמנה ואם הוא חלוש והאלמנה ג''כ היא חלושה :

מחשבות רע . המדבר רכות ומחשבותיו לרעה : וטהורים . ראוים אמרי נועם להיות טהורים מבלי תערובות מחשבה רעה :

תועבת ה' . מחשבות רע הם תועבת ה' כי הם התחלה לחוטאי' בדעות ובמדות ואמנם אמרי נועם הם טהורי' ונבחרים אל הש''י או ירצה בזה כי תועבת ה' היא מחשבות האיש הרע כי הם ברע תמיד ואולם מחשבות האנשים הטהורים הם אמרים שינעמו לש''י ויתערבו :

עוכר ביתו . שהוא בוצע בצע : ושונא מתנות יחיה . מאחר שהוא שונא מתנות כל שכן ששונא את הגזל :

עוכר וגו' . הבוצע בצע להרבות לו ישחית ביתו כי בא זה ואיבד את זה אבל השונא אף מתנות כי ישען בה' אז המקום יתן לו עוד חיים מה שאין ביד אדם לתת :

בוצע בצע . הגוזל הון כמו ובוצע ברך ( תהלים י ) וכמו מה בצע ( בראשית ל''ז ) :

עוכר ביתו וגו' . מי שהוא לוקח שוחד לדון דין הוא עוכר ביתו ומשחית בהפך מה שהוא חושב ואמנם מי שהוא שונא גם המתנות ולא ירצה ללקח' מהאנשים יחיה ויתקיים לפי שהוא בוטח בש''י ואינו נשען על מתנות האנשים :

לב צדיק יהגה לענות . יחשוב ויבין מה יענה קודם שישיב דבר :

יהגה . טרם יענה יחשוב בלבו מה יענה וע''כ דבריו מעטים אבל פי רשעים ירבה לדבר רעות כמעיין הנובע כי ידבר כל העולה על רוחו ואינו חושש :

יהגה . יחשוב כמו הגיון לבי ( תהלים יט ) : לענות . מלשון עניה ותשובה :

לב . הצדיקים יהגה ויתעסק תמיד לענין ולתועלת ואמנם פי רשעים ודבורם ישים הרעות והשחתות טבעיות כי דבורם יישיר אל כל רע ומחשבות הצדיק תיישיר אל הטוב :

רחוק וגו' . מלשמוע את תפלתם :

רחוק ה' מרשעים . הש''י רחוק מעזור לרשעים ומשמוע לקולם ואמנם הוא ישמע תפלות הצדיקים לעשות בקשתם וזה לאות כי תפלתם היא הנשמעת :

מאור עינים . בתורה : ישמח לב . ששואלין ממנו דבר ויודע מה להשיב , ולפי פשוטו כמשמעו דבר שהוא תאוה למראות עינים , משמח הלב ומצחצח תוגת הלב כגון גן ירק ונהרות המושכי' :

מאור עינים . הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות : שמועה טובה . בדבר חדושי התורה :

תדשן . ענין שומן :

מאור עינים ישמח לב . מאור עיני הלב ישמח השכל כי שמחתו בהשגות העיוניות ושמועה טובה יתענג האדם בה עד שכבר תשמין העצם ותמלאהו מוח ובכלל הנה תמצא שהשמחה תשמין האדם :

אוזן שומעת . אוזן אשר תשמע התוכחה המביאה חיים סופה תהיה כרוך אחר החכמה ותלין בקרב חכמים לשמוע דבר חכמה :

תלין . ענין התמדה כמו צדק ילין בה ( ישעיה א' ) :

אזן שומעת . הנה האוזן השומעת תוכחות חיים ר''ל שתקבל מוסר בהשגת החכמה שהיא החיים הנה היא תלין בקרב חכמים ר''ל שכבר יישירהו זה אל שיתחכם ויעמוד בין החכמים או ירצה בזה שכבר תלין בקרב חכמים ללמוד חכמתם :

פורע . המבטל את המוסר הוא מואס נפשו כי מה ראה שאינו חושש בתקנתה : קונה לב . יקנה בזה לב חדש ומשכיל :

פורע . ענין השבתה ובטול כמו ותפרעו כל עצתי ( לעיל א' ) :

פורע מוסר מואס נפשו . הנה מי שהוא פורע מוסר במדות הוא מואס נפשו כי לא יתכן שיהיה לנפש שלימות בזולת זה ואמנם מי שהוא שומע תוכחות הוא קונה שכל כי המוסר הוא התחלה להשגת החכמה :

ולפני כבוד ענוה . הענוה גורמת שהכבוד בא :

מוסר חכמה . היראה תחשב למוסר להאזין חכמה וא''כ היראה היא סבה לחכמה וקודמת לה וכן לפני כבוד על כרחך היה הענוה כי הענוה היא סבה להביא את הכבוד א''כ היא לפניו :

יראת ה' מוסר חכמה . יראת ה' היא תישיר אל לקיחת המוסר בחכמה והענוה והשפלות תישיר להשגת הכבוד :