לאדם מערכי לב . הוא סודר עצתו ודבריו בלבו : ומה' מענה לשון . כשבא להשיב הקב''ה משכילו בדבריו או אם זכה מזמן לו מענה טוב :

לאדם . ביד האדם לערוך הדברים בלבו בסדר נאות אבל מה' בא העזר לסדר אמריו בלשון לבל יכשל בהם :

מערכי . ענין סדור : מענה . ענין אמירה :

לאדם מערכי לב ומה' . במה שיסדר מהדברים בלבו אך יצטרך עם זה עזר אלהי להוציא הדברים בפיו כי כמה דברים ימצא שיבלבלו הדברים בפיו אף על פי שנערכו בלב באופן שלם :

ותוכן רוחות ה' . ומונה הלבבות מי הטוב ומי הרע :

זך בעיניו . כי אינו רואה חובה לעצמו : ותוכן . ה' הוא בתוך רוחו של כל אדם ויודע הוא אם דרכיו זכאים אם לא :

זך . ברור ונקי כמו שמן זית זך ( שמות כז ) : ותוכן . מל' תוך :

כל דרכי איש זך בעיניו . הנה כל אחד מדרכי איש הוא זך בעיניו והמשל כי הכח המתעורר השכלי יהיה הדרך הטוב זך בעיניו והנה המתעורר הדמיוני יהיה הדרך הרע זך בעיניו מצד היותו ערב או מועיל לפי מחשבתו ומי שיעזר לתכן הרוחות אל שישאר הרוח והרצון בדרך הטוב הוא הש''י הוא לתכלית ולתועלת כי על צד ההשגחה ישמר האיש הטוב מהתגאל בפעולות הרעות :

גול אל ה' מעשיך . גלגל והשלך עליו צרכיך ויכונו מחשבותיך , ד''א גול אל ה' מעשיך , התפלל לפניו על כל צרכיך : ויכונו . יתבססו ויתקיימו :

גול . סבב מעשיך אל ה' להיות מביא לעבודתו ואז יכונו ויתבססו מחשבותיך :

גול . גלגל וסבב :

גול אל ה' מעשיך . סבב כל מעשיך לעבודת הש''י ואז יכונו מחשבותיך כי הש''י יעזרך להשלימה :

כל פעל ה' למענהו . הכל עשה בשביל קילוסו כמו ענו לה' בתודה ( תהלים קמז ) ד''א להעיד עליו כלומר פעלו מעיד עליו על גבורותיו שניה' בהגדת תהלים : וגם רשע . עשה להניחו ליום רעה , וכל זה לקילוסו :

כל . הכל ברא ה' למען קלוסו וגם טובת הרשע וכח הזרוע שנתן בו הוא להיות מוכן לרצועת מרדות ביום בוא הרעה להיות שבט אפו ואם כן גם זה הוא למענהו :

כל פעל ה' למענהו . הנה כל אשר פעל הש''י הוא לתכלית ולתועלת וגם מה שתראה שיוזק הרשע ליום רעה הוא לתועלת כי בזה תועלת ללקיחת המוסר :

יד ליד לא ינקה . מיד ליד בא לו גמול גובה לבו :

יד ליד . מידו של מקום יבוא הגמול ליד המחויב ולא ינקה ממנה כי לא תשוב ריקם :

תועבת ה' . הנה הגאוה היא מדה מגונה מאד ומתועבת לש''י כי היא סבה לרעו' גדולות בענינים המדיניים והיא ג''כ מהגדולות שבסבות למנוע השלימו' הנפשיי ולזה יהיה כרע זה האיש המתנהג בזאת המדה הפחותה ולא ינקה מהרעות הפתאומיות שלא יוזק בהם :

וביראת ה' סור מרע . על ידי יראת ה' סור מרע :

בחסד . בעבור החסד והאמת אשר יעשה האדם יכופר העון ובלבד כשהוא סר מרע בעבור יראת ה' לא מיראת הבריות :

בחסד ואמת . הנה מי שיתנהג ביושר ובאמת בגמילו' חסדים יכופר לו העונש שהיה ראוי לבא עליו :

ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו . ירצה לו שיהיו שלימים עמו :

ברצות . כאשר ירצה ה' דרכי האיש בהיותם ישרים אז גם אויביו ישלים עמו ומכל שכן שלא יתעוררו עליו אויבים חדשים :

ישלים . מל' שלום :

ברצות ה' דרכי איש . כאשר ירצה השם יתברך דרכי האיש מפני תום דרכיו הנה השם יתברך יסיר ממנו הרעות הנכונות לבא עליו ולזה ישלים אתו כל אויביו וכל שכן שישמרהו משיעוררו לו מדינים אנשים לא היו שונאיו מקדם ואפש' שרמז בזה עוד אל העזר האלהי שילוה לו בדעות ואמר כי ברצות השם ית' דרכו ישמרהו מהטעו' בעיון עם שגם אויבי האמת בעיון ההוא ישלי' עם הדרוש והם הספקות הנופלות בו מצד המחשבות המקבילות הנמצאות לו והנה ההשלמה היא הסרת הספק ההוא בשיתבאר שהמחשב' ההיא תתאמת בנושא אחר זולת זה ואמנם המחשבה שאינ' צודק' בעצמה לא יצטרך בה להשלמה אבל שתוסר לגמרי :

טוב . יותר טוב הון מעט הבא בצדק וביושר מהרבה תבואות הנאספים בלא משפט כי אם בגזל ובעושק :

טוב מעט . מהממון שיקובץ בצדק וביושר ממי שיקבץ רב תבואות בלא משפט רוצה לומר בגזל ובחמס ובדרכים בלתי ישרים וכן העיר בזה בענינים העיוניים ואמר כי טוב שישיג האדם מעט מהדברים העיוניים וישלים בהם החקירה בצדק וביוש' מאשר ישיג מהם הרבה בזולת חקירה ישר' כי זה ממה שיביאהו לחשוב שהשיג האמת מזולת שיהיה כן וגם אם השיג האמ' הנה לא השיגהו בדרכיו ולא יכנס זה בגדר הידיעה :

לב אדם יחשב דרכו . ללכת דרך ישר : וה' יכין צעדו . כמו ששנינו ( שבת קד ) , הבא לטהר מסייעין לו :

יחשב דרכו . באיזה דרך יהלך : יכין . מכין פסיעותיו ללכת במקום שירצה :

לב אדם . הנה לב האדם יתבונן איך ראוי שיתדרך בדרכו במה שירצה לעשותו אמנם בהוצאה לפועל יצטרך עזר אלהי שיכין צעדו ויישירהו אל מה שראוי לו בדרך ההוא כי לא לאד' דרכו :

קסם על שפתי מלך . על שפתי חכם היושב בדין :

קסם . אמרי המלך ברורים כאלו היה קסם על שפתיו כי אין דבר נכחד מאת המלך לפי שכל האנשים יחזרו למצוא חן בעיניו ולזה ימצא בכל דבר מי מגלה אוזן המלך לזה לא ימעול פיו במשפטו לעות הדין מחמת טעות ושגגה :

קסם . ענין ניחוש כמו קוסם קסמים ( דברים י''ח ) : ימעל . ענין בגידה ואשמה :

קסם על שפתי מלך . הנה על שפתי מלך דבר ידמה לקסם להגיד האמת בדברים כי כל דבר לא יכחד מן המלך לסבות רבות יתקבצו בזה הא' כי עניניו במלכותו מסודרים מהש''י באמרו פלגי מים לב מלך ביד ה' והשנית כי בסבת רצון האנשים למצוא חן בעיניו ימצא בכל דבר מי שיגלה אזנו להגיד האמת ולזאת הסבה בעינה לא ימעל פי המלך במשפט כי יגיד האמת ויהיו משפטיו לפי המשפט המוגבל מהשם ית' :

פלס ומאזני משפט וגו' . לשלם לאדם כפעלו , משפט יישטיצ''ה בלע''ז פרעון עונות האדם בפלס ומאזנים : מעשהו כל אבני כיס . כאשר יש באבני כיס משקלות גדולו' וקטנו' הכל לפי פעלו של אדם :

פלס . הנה יש ביד ה' פלס ומאזנים לשקול בהם משפט תשלומין ומעשהו בדבר התשלומין הוא כמו כל אבני כיס הם אבני המשקל הנתונים באמתחת ויש שם רבי המשקל וקטני המשקל וכן ישקול המקום תשלומין לכ''א לפי הגמול :

פלס . ענין יושר כמו פלס מעגל רגליך ( לעיל ד ) והושאל על מטה המאזנים כי הוא מיישר המשקל : כיס . אמתחת ושק :

פלס . הנה המשקל בדברים העיוניים ומאזני צדק ומשפט לשקול בהם הישר והבטל הוא לה' כי יצטרך עזר אלהי זה בצדק וביושר לרוב הטעיות שאפשר שיפלו בו ולזה ג''ב יהיה מעשה הש''י כל המשקלים שבכיס אשר ישקלו בהם דבר מהדברים העיוניים כי להם סדרים יתיישרו בהם להסיר הדרכים המטעים מהם ואלו הסדרים מתחלפים בהתחלף סוגי העיון והנה העיר בזה ג''כ אל דבר המשקלים והמאזנים כי ידיעת היותם בצדק הוא לה' ולזה ראוי שיירא האד' מזה והנה הביאור הראשון הוא היותר נכון וידמה לפי הביאור הראשון שיהיה שב אומרו קסם על שפתי מלך אל החלק המושל באד' והוא השכל והנה קראו מלך כי בזה האופן יתיישר לו העיון כשימלוך על שאר כחות הגוף והנפש וישרתוהו כלם וירוע כי החטא לא יקרה בהשגתו המיוחסת לו ולזה לא יקרה טעות בציור כי הוא מהשכל לבד אך יקרה טעות באמת מפני היות ההשגה מורכבת מהשכל והחוש כמו שנתבאר בספר הנפש ולזאת הסבה לא ימעל פיו במשפט במה שישפטהו ממה שהוא מיוחס לו ולזה הביאור ימשך יפה מה שביארנו ראשונה במאמר פלס ומאזני משפט וגומר וזה הביאור הוא הנראה צודק בזה המקום :

תועבת . דבר תעוב הוא למלכים לעשות רשע כי בעבור מעשה הצדק יכון כסאו ולזה יתעב הרשע להעמיד הכסא על כנו :

תועבת מלכים . הנה למלכים והם השכלים האנושיים הוא מתועב מאד ושנוא עשיית הרשע בדעות או במדות וזה כי עשיית הרשע במדות יהיה סבה שלא יכון כסא המלך אבל יסורו הכחות הנפשיות מלשרתו וימנע מפני זה ממנו השלימות אשר הוא כחיי עליו ועשיית הרשע בדעות שתהיה סבתו לקיחת המחשבות והצורות הדמיוניות לא על נכון הוא סבה שלא יגיע מהם השירות הראוי כי בצדק וביושר יכון הכסא והאדנות שיש לו עליהם אך בזולת זה אין לו תועלת :

תועבת מלכים עשות רשע . דבר תעוב הוא לדיינין ואין הגון להם לעשות רשע :

שפתי צדק . אמרי צדק : יאהב . אל המלכים :

רצון מלכים שפתי צדק . הנה רצון מלכים הוא שפתי צדק במה שיעידו בעדות בספורי הקודמים כמו שיצטרך זה בחכמות אשר לא תשלם העמידה על מה שיצטרך לעמוד עליו מן החוש בהם כי אם בזמן ארוך נפלא יעבר החיים האנושיים כמו הענין בחכמת הכוכבים ובהרבה מהדברים הטבעיי' ומי שהוא דובר ישרים יאהב כי היושר בדברים יישירוהו למצוא האמ' במה שיחקר בו :

חמת מלך . הוא כמלאכי מות כשלוחי מיתתם : ואיש חכם יכפרנה . יפייסנה :

מלאכי מות . החמה ההיא כאלו ישולח באדם מלאכי מות : יכפרנה . יעביר את החמה במתק אמרי פיו :

יכפרנה . ענין העברה וקנוח ועש''ז יקראו המזרקים כפורי זהב ( עזרא א ) כי הכהן מקנח ידו מן הדם בשפת המזרק :

חמת מלך . הכעס שיכעס המלך הזה על מה שהפליג לחקור בו לפי העדות ושפט מפני זה בדבר מה נמצא אחר זה בחוש בלתי צודק מפני הכזב שיהיה בעדות הנה הוא כמו מלאכי מות להסיר האדם מדרך חיים אל דרך המות כי ידמה לו שהטורח בחכמה הוא לבטלה ואמנם איש חכם יסיר זאת החמה בשיפליג תחלה בדבר העדות להתבונן אם קצתו מסכים לקצתו אם ימצאוהו בלתי מסכים הנה יעמוד על מה שהיה מהם צודק מהדרכים רבים מהם שיתבונן באי זה מאלו הדרכים נכפל העדות יותר כי אשר נכפל בו העדות יותר ידמה היותו מסכים לאמת ומהם שיתבונן מצד המעידים ר''ל שכאשר יעיד בו איש יותר שלם ויותר חכם הוא יותר שיהיה צדק ומהם שיתבונן בו מצד הטעות שאפשר שיקרה בהרגש בו מהטעות יותר הוא יותר ראוי שיונח בלתי צודק והנה ג''כ אפשר שיסיר החכם זה הכעס והחמה בצד אחד והוא שאחר שהשיג בחוש הפך מה שיתחייב מהעדות ישוב להסיר מהעדות מה שחוייב ממנו זה הביטול ויחקר עם השאר ועם מה שהשיג בחוש כי בזה האופן יתיישר למצוא האמת והנה יסיר החכם זה הכעס בצד אחר יותר שלם והוא כי מדרכו שלא יעיר בדבר אם לא היה צודק ונקי מהטעות ואם היה אפשר שיהיה בהרגש טעות יגיד זה הענין בעדותו :

באור פני מלך חיים . מי שהקב''ה מסבי' לו פני' חיים הוא לו לכך צריך אדם ליישר דרכו לפניו : ורצונו כעב מלקוש . מי שהוא מרוצה לו רצונו טוב לו כעב המביא את המטר :

באור . כשהמלך מאיר פניו למי ומראה פנים צהובות ושוחקות היא לו לחיים כי הרבה טובה ביד המלך : ורצונו . רצון המלך הוא כעב המביא מלקוש הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות :

מלקוש . כן נקרא המטר המאוחר כמו יורה ומלקוש ( דברים י''א ) :

באור פני מלך חיים . הנה באור פני המלך הזה בהשגת המושכלות יושגו החיים הנצחיי' והרצוי שיהי' ממנו לשאר הכחות המשרתות אותו הוא במדתת העב שיהיה ממנו המלקוש אשר יביא פרי הצמחי' ותכליתם וזה כי בזה האופן יתיישר לאדם השגת ההצלחה שהו' הפרי המכוון בו :

מה טוב . מה מאוד הוא טוב יותר מחרוץ והוא מין זהב טוב : וקנות בינה . קנין הבינה :

קנה חכמה . הנה קנין החכמה טוב מאד מקנין הזהב וקנין הבינה נבחר מקנין הכסף ורמז בזה כי אין לאלו הקנינים יחס וערך לקנין החכמ' והבינה והנה המשיל החכמ' בקנין יותר יקר מהבינ' כי השגת החכמה היא יותר שלימה מהשגת הבינה כמו שהתבאר מדברינו ואע''פ שכבר יקרה בבינ' שתחקו' בנושא יותר נכבד ועוד כי הבינ' תהי' ג''כ בדברי המוס' והוא הפילוסופי' המדיני' ואולי אל זאת הבינ' כיון בזה הפסו' :

מסלת . דרך הישרים הוא לסור מרע כי יתבוננו בדרכם שלא יבואו לידי נדנוד עון והרוצה לשמור נפשו ישמור דרכו לבלי לכת כפי ההזדמן :

מסלת ישרים סור מרע . דרך ישרי' היא סור מרע כי הם יתבוננו בדרכם וינהגו בו באופן שימלטו מהרע בדברי' המדיניים או בדברי' העיונים ומי שירצ' לשמו' נפשו מהרע ראוי שישמור דרכו בזה האופן הנזכר :

לפני שבר . טרם יבוא שבר על הרשע בא לו מתחלה גאון וממשל רב כי בזה יכפל הצער : גובה רוח . על רוב הטובה הבאה לו טרם הכשלון וכפל הדבר במ''ש :

גאון . ענינו ממשלה כמו גאון יעקב ( עמוס ז' ) : כשלון . ענין חלשות ונפילת הכח :

לפני שבר גאון . הנה הגאוה והגאון וגובה הרוח הוא סבה אל השבר ואל הכשלון וזה מבואר מאד מענין המדה הזאת :

טוב שפל רוח . טוב להתחבר את ענוים ולהיו' אתם שפל רוח מהיות מחלק שלל את גאים :

טוב . יותר טוב להיות שפל רוח להתחבר עם הענוים אף אם מעט ירויח עמהם מלהיות מחלק שלל רב מאשר ירויח עם הגאים כי פן ילמד ממעשיהם :

שלל . הון רב :

טוב שפל רוח . הנה יותר טוב לאדם הוא שיהי' שפל רוח ויתחבר עם הענוים והשפלים משיהיה מתחבר עם גאים ויחלק שלל עמהם במה שנצחו במלחמה אשר היתה גאותם סבה לה וזה כי אם יקרה מזאת התכונה טוב בקצת העתים הנה יקרה ממנה רע בעתים רבים והנה חלקם השלל הוא ג''כ לנקמה מהם כי זה שירגלם בזאת התכונה הפחותה ויהיה זה סבה שיחולו עליהם רעות גדולות :

משכיל על דבר ימצא טוב . הנותן לב להתבונן על דבריו לפלס את דרכיו ימצא טוב : ובוטח בה' אשריו . כשהוא מפלס דרכיו ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס ובוטח בהקב''ה ועושה הטוב : אשריו . הן אשוריו שלו :

משכיל . המתבונן וצופה לסוף הדבר ימצא טוב כי יצליח ואם אחר כל ההתבוננות יבטח בה' אשרי לו :

משכיל על דבר ימצא טוב . הנה מי שהוא מעיין ומסתכל איך ראוי שיתנהג בדבר דבר ולא יעשה מעשיו בזריזות ובבהלה הוא ימצא טוב בדברי' כי זה ממה שיתיישר בו להגיע אל התכלית הנרצה ומי ששם מבטחו עם זה בה' לא במה שהכין מהסבות אשריו כי הש''י ימציא לו חפציו ואף אם שגג בהכנת הסבות :

לחכם לב יקרא נבון . שלמד חכמה מרבו : יקרא נבון . סופו שיהיה נבון בדברים מפולפל בחכמתו ויקראו אותו נבון : ומתק שפתים יוסיף לקח . כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים יוסיף לקח :

לחכם לב . למי שלמד חכמה מרבו סופו יקרא נבון כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר : ומתק . הממתיק אמרים לזולת למען יערב לו להיות מקובל על הלב הנה יועיל גם לעצמו כי בזה יוסיף ללמוד להבין תוכיות הדבר :

לחכם לב יקרא נבון . הנה לחכם לב יקרא נבון ר''ל כי השגתו החכמה תישירהו להשגת הבינה גם בדברים המדיניים להתבונן בלקיחת התחבולות להעמידו בשלום עם כל אחד מהאנשים ואע''פ שכבר התבונן בזה בלבו באופן ראוי הנה במתיקות דבריו יוסיף קנין טוב על מה שחשב בלבו כי ערבות הדברים ומתיקות' ימשוך הנפשות ויקחם :

מקור חיים שכל . לבעליו . וכן פתרון המקרא שכל הבעלים מקור חיים הוא לו : ומוסר אוילים אולת . יסורי אוילים ע''י אולת באים להם וכן משמעו האולת יסורין הוא לאוילים :

שכל . השכל הוא לבעליו כמעין הנובע חיים כי בעבורו בא לו חיים : ומוסר . היסורים הבאים על האוילים הם בעבור אולתם :

מקור חיים . הנה ההסתכלות וההתבוננות הוא בעליו של מקור חיים והמנהיג אותו וזה כי ממנו מבוע המיעדת החיים הגופיים והחיים הנצחיים אם החיים הגופיים מפני ההשתכלות בדברים המדיניים אשר בו יושלל הסרת הרע ממנו מהאנשים ושיגיע לו הטוב והעזר מהם ואם החיים הנצחיים כי זאת התכונה כלי להפליג החקירה בדברים העיוניים לפי מה שראוי אשר היא סבה למצוא האמת בהם ואולם האוילים לא יקנו מוסר כי אם מהאולת והמשל שכאשר קרה לאויל רע מה מפני שלא השגיח בסבות המביאות אותו להשגת מבוקשו אז יקחו מוסר מפני האולת ההיא להשגיח בפועל ההוא כשיקרה לו שנית בסבה אשר לא השגיח בה קודם זה שהיתה סבה אל שנבצר ממנו אשר יזם לעשות והנה התועלת שיקח בזה הוא מעט מאד וזה כי אולתו תסבב שלא יקח בזה מהתועלת רק בכמות הדבר ההוא ובסבה ההיא לבדה וכבר יהיו שם סבות אחרות יפקד המסובב בהפקדם והוא לא ישגיח בהם אם לא בשיפקחו עיניו במה שיראה בנסיון וזה רחוק מאד שיגיע בשלימות בזה האופן גם בפועל אחד מיוחד ואולם עם המשכיל מקור חיים ומבוע בכל הדברים וזהו ההבדל הנפלא שיש בזה בין המשכיל והאויל :

לב חכם ישכיל פיהו . לבו מלמד את פיו לדבר צחות . ( ועל שפתיו יוסיף לבו לקח ) :

ישכיל פיהו . ילמד את פיו להמתיק אמרים וכאשר יהיו שגורים על שפתיו יוסיף עוד למוד להבין תוכיות הדבר א''כ באה ההשכלה מן הלב אל הפה וחוזרות לבוא מן הפה אל הלב עד אין תכלית :

לב חכם ישכיל פיהו . הנה מה שהוא מצוייר בלב החכם יודיעהו פיו לאנשים כי דבריו יסכימו אל מה שהוא מצוייר בנפשו אם בדברים המדיניים לפי שלא יכבד בלב ולב ואם בדברים העיוניים כי הוא מצד חכמתו יודע לדבר באופן יסכיס מה שיאמר למה שהוא מצוייר בנפשו והנה הוא ידבר באופן שעל שפתיו יוסיף קנין טוב על מה שהיה בלבו וזה כי בלב לא יתכן שיהיה למאמר כי אם כוונה אחת והוא יאמר אותו בדרך יכלול על כוונות מתחלפות כלם מועילות וכבר יהיה זה ג''כ ומצד אחר והוא בדברים המדיניים רב התועלת והוא שיוסיף על שפתיו ממתק הדברים וערבותם מה שיוסיף לקחת הנפשות ולמשכם אל כל מה שירצהו ובדברים העיונים ג''כ מצד מה שיעריב המאמר מן הדברים המיפים את המאמר ומקשטים אותו :

צוף דבש . מתוק דבש , ברישק''ה בלע''ז : אמרי נועם . דברי תורה :

צוף דבש . הממתיק אמרים בנעימות רב המה ערבים לשומעיהם כחלות הדבש והמה מועילים לנפש ולגוף כי בזה ימשוך לבות בני אדם אחר דעתו הן בדבר המוסר הן בדבר הנצרך :

צוף דבש . חלות דבש וכן ונופת צופים ( תהלים יט ) : לעצם . ר''ל לגוף כי העצמות הם מעמידי הגוף :

צוף דבש . הנה אמרי נועם שיצאו מפי החכם הם כמו צוף דבש שהוא מתוק לנפש המרגשת כשיזון האדם ממנו והוא עוד מרפא לאיברים הכתושי' בשיושם עליהם ולזולת זה מחלייהם וכן אמרי נועם החכמים יערבו לנפש המשכלת ובהם עוד הישרה לתקון הגוף ולברר ולהוציא ממנו חליי המדות הפחותות :

יש דרך . שהוא ישר לפני איש :

לפני איש . לפי ראות עיניו : ואחריתה . אחרית הדרך ההוא הולך אל דרכי מות :

יש דרך . הנה ימצא דרך שהוא ישר לפני האיש ולא ירגיש ברע הנמשך ממנו כי אחריתה היא דרכי מות והנה האיש החכם יישיר להתרחק מהדרך הזאת :

עמלה לו . לצרכו הוא עמל : כי אכף עליו פיו . כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל אז עמלו עומדת לו שאכל מה שעמל כבר :

עמלה לו . טורח המלאכה יעמוד לו לצורכו כאשר פיו יכוף אותו לתבוע המאכל אז יהיה לו למלא שאלתו :

אכף . מלשון כפיה ונגישה וכן ואכפי עליך לא יכבד ( איוב לג ) :

נפש עמל . הנה נפש האיש העמל עמלה לו ולתועלתו כאשר כפף פיהו והכניעו על העמל ההוא ר''ל כאשר כבש תאו' פיהו למזונות ולמשקים הערבים בדרך שלא יבטלהו רדיפת התאוות ההן מבקשת החכמה וההתעמלות בהגעתה הנה העמל ההוא יהיה לו לבדו מה שאינו כן בעמל אסיפת הקנינים כי יכין האדם ואחר יאכל ומי שעמל בו לא יהנה ממנו ולא יהיה לו יתרון כי אם ראות עיניו או ירצה בזה נפש האיש העמל תמיד להשגת טרפו עמלה בסבתו בעצמו כי פיו הכניעו וכפפו לזה העמל וכאילו יישיר בזה שאם היה האיש ההוא מונע ממנו יתרון המזון ולא יקח ממנו כי אם המצטרך לבד ויצמצם בהוצאתו לפי מה שאפשר או יהיה קובץ על יד מעט מעט עד שישיג מחייתו בזולת עמל :

כורה רעה . בלבו חורש הרע : ועל . שפתיו כאש צרבת . הרעה כאש שורפת על שפתיו עד שמוציאה בפיו וגומרה : כאש צרבת . שורפת כמו ( יחזקאל כא ) ונצרבו בה כל פנים :

כורה רעה . דרכו לחפור ולחפש תחבולות לעשות רעה לבני אדם וגם ירבה לדבר דברי חדודים ומכעיסים כאלו על שפתיו אש שורפת :

כורה . חופר בור כמו בור כרה ( תהלים ז' ) : צרבת . ענין שריפה כמו ונצרבו בה כל פנים ( יחזקאל כ''א ) :

איש בליעל . הנה האיש הבליעל חורש הרעה בלבו ומה שיבא ממנו אל שפתיו יוכר בו רושם הרע שהוא בלבו ויהיה משחית כמו האש השורפת וכאילו אמר שיותר רע יבא מפיו ממה שהוא בלבו כי ישתדל להעמיק בדבריו בדרך שימשך מהם רע נפלא :

ונרגן מפריד אלוף . וע''י ריגונו ותרעומתו מפריד ממנו אלופו של עולם :

איש תהפוכות . המהפך אמרים ממה שנאמרו הוא מגרה מריבה בין הבריות . ונרגן . המתלונן אחר מעשה בני אדם מפריד מן האנשים את השר אשר עליהם כי מורדים בו וגם הוא נהפך להם לאויב :

ונרגן . ענין תלונה כמו ותרגנו באהליכם ( דברים א ) : אלוף . שר כמו ואל תבטחו באלוף ( מיכה ז ) :

איש תהפוכות ישלח מדון . האיש הכזבן הנה מנהגו לשלח ריב ומדון בין האנשים ולא יספיק לו בה עד שיעורר דברי תלונה להפריד השר והגדול מעמו ר''ל שיסבב שימרדו בו :

יפתה רעהו . לאחוז גם הוא בדרכי חמס ומוליכו בדרך לא טוב למצוא חבר לעצמו :

איש חמס . הנה האיש שהוא איש חמס יפתה בפיו רעהו להמשך למנהגו ובדבורו בהגרים לו להלך אותו בדרך לא טוב :

עוצה עיניו . ל' קריצה וכן איעצה עליך עיני ( תהלים לב ) : כלה רעה . כמו כי כלתה אליו הרעה וגומר וגורם לבא רעה לעולם :

עוצה . הסותם עיניו לחשוב להפך אמרים ( כי דרך המעמיק לחשוב מה יסתום אז עיניו לבל יבלבלו אותו דברים הנראים ) : קורץ . המנדנד בשפתיו לרמז לשון הרע : כלה רעה . הנה זה גמר הרעה אשר חשב עליה כי רמזה ועשה מעשה :

עוצה . ענין סתימה כמו ויעצם את עיניכם ( ישעיה כט ) : קורץ . ענין נדנוד לרמז כמו קורץ בעיניו ( לעיל ו ) : כלה . ענין גמר והשלמה :

עוצה עיניו . מי שהוא עוצה עיניו וסותם אותם או אחד מהם כדי שתשלם לו יותר מחשבת התהפכות והכזבים ואחר כך הוציא מה שבמחשבתו אל הפועל בשחתך שפתיו ופתח אותם לדבר הדברים בפיו הנה דבורו השלים הרע כי במה שחשב לא היה מגיע נזק לאנשים אם לא יוציאהו בפיו :

בדרך צדקה תמצא . ע''י הצדקה מאריכין ימיהם :

עטרת וגו' . ההולך בדרך צדקה תמצא בו עטרת תפארת שיבה כי ירבה ימים בגדולה ותפארת :

עטרת תפארת שיבה . הנה השיבה היא עטרה של תפארת כי האנשים כלם יכבדו איש שיבה ויגיעו האנשים לזה בדרך צדק ויושר במדות או בדעות כי בזולת זה יתכן שימות האדם בלא עתו או יהיה הרצון בזה כי השיבה אשר בדרך צדקה תמצא הוא עטרת תפארת כי מצד היושר בדעות ובמדות ומצד הישישות אשר יחובר עמהם נגדל מדרגת האיש ומעלתו בחכמה ובפלוסופיא המדינית כי בישישי' חכמה וארך ימים תבונה מצד רוב מה שעמד עליו מהחוש ומצד אורך הזמן אשר שקדו בבקשת החכמה ומצד השקט רתיחת הטבעי בעת השיבה :

ומושל ברוחו . כובש את יצרו :

מגבור . כי הגבור לא יתגבר כ''א במעשה הגבורה והמאריך אף יתגבר על כל בשב ואל תעשה : מושל ברוחו . מי שבידו לכבוש כעסו הוא טוב מגבור הלוכד עיר מבצר וכפל הדבר במ''ש :

ברוחו . ענין כעס :

טוב ארך . הנה מי שימשול בכעסו שיוכל להאריך אפו הוא יותר טוב מגבור המנצח זולתו במלחמה ומי שימשול ברצונו ותאותו להניעם אל אשר יחפו'ן הוא יותר משובח ממי שלכד עיר כי איך ימשול בזולתו מי שלא יוכל למשול ברצונו . יש דברים יחשוב שיהי' חדושם קרי והזדמן ובהם באמת הגבלה וסדור מהש''י בחיק וזה כי הגורל יוטל בחיק ויחשוב שיהי' משפטו בדרך הקרי והנה תמצא כי מה' כל משפטו וזה מפורסם מענין הגורל בספורי דברי הנבואה וכבר תעמוד על זה מהחוש כי למצליחים יבא על הרוב להם בגורל היותר טוב וההפך לאנשים הקשי יום והנה אמר לפי מה שאחשוב כי הגבורה במלחמה ולכידת העיר הוא מה' ולזה אין להתפאר בהם ואולם התכונות המדותיות אשר לאדם עם נפשם הם מפאת בחירתו ולזה יהיה ההתפאר בהם יותר ועוד כי הטוב שיגיע מאורך האף הוא יותר עצום ויותר מעט סכנה מהטוב שיגיע מהגבורה וכן הענין במושל ברוחו עם לוכד עיר עם שבזה יגיע לאדם הטוב וההמלט מזולת שירע לזולתו :

בחיק יוטל את הגורל . בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל : ומה' כל משפטו . לברור . לכל אחד ואחד חלקו :

בחיק . דרך מטילי הגורל להניח פתקין בחיק או לזולתו במקום נסתר ומשם יקחום להניחם על המנות לדעת מה למי ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי והזדמן כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד לא הוציאום כבר נגזר משפט הדבר מה' וזכה כל א' בחלקו אשר חלק לו אלוה ממעל :

יוטל . ענין השלכה :