חכמות נשים בנתה ביתה . חכמות נקוד פתח שאינו שם דבר אלא החכמות שבנשים בונות את בתיהם שמתקיימות על ידיהן כמו אשתו של און בן פלת כמו שמפורש בפרק חלק : ואולת . ואשה שוטה : בידיה תהרסנו . תהרס ביתה זו אשתו של קרח :

חכמות נשים . כל אחת מהחכמות שבנשים בנתה ביתה ר''ל מעמדת ביתה על בסיסה . תהרסנו . מהרסת ביתה בידיה :

חכמות נשים . הנה כל אחת מהנשים החכמות בנתה ביתה בחכמתה כי היא מעמדת את הבית ושומרת הקנינים אשר בו והאשה האולת תהרוס ביתה בידה מצד העדר השגחתה מהבית וזה הערה גם כן לאשה חכמה המשרתת השכל בחכמה במוחשה לבנות ביתו בעיוניות כי היא עוזרת מאד לבניין הבית ואולם האשה האולת לא תתעורר אליו בזה אבל הורסת בידה הבית שהיה ראוי שיבנהו השכל :

הולך בישרו ירא . מי שהוא ירא ה' , ומי שהוא נלוז דרכים כלומר עוקם דרכיו : בוזהו . להקב''ה :

הולך בישרו . ההולך בדרך ישר הוא ירא את ה' והמסיר דרכיו מן היושר יבזה את ההולך בישרו כי מחשיבו לכסיל :

ונלוז . ענין הטיה והסרה כמו ונלוזים במעגלותם ( לעיל ב ) :

הולך בישרו . מי שהוא הולך ביושר הוא ירא את ה' כי הש''י יישיר לזה בתורתו ובמצותיו ומי שהוא נוטה מדרכי היושר הוא מבזה הש''י :

בפי אויל חוטר גאוה . מקל של גאוה כגון פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו ( שמות ה ) : תשמורם . כמו תשמרם תשמור את החכמים :

חוטר גאוה . גאוה זקופה כמקל : תשמורם . מלדבר גאות :

חוטר . מטה כמו ויצא חוטר מגזע ישי ( ישעיה יא ) :

בפי אויל . הנה בפי אויל מטה גאוה להשחיתו וההפך בדרכי החכמים כי הם באופן מהשפלות ופיוס לאנשים שישמרום מכל רע :

באין אלפים אבוס בר . באין שוורים האבוס ריקם שאפילו תבן אין מצוי בבית : בר . נקי וריקם כלומר במקום שאין תלמידי חכמים אין הוראה נמצאת כהלכה :

באין אלפים . בהעדר הבקר יהיה אוצר התבואה ברור ונקי ר''ל במקום שאין ת''ח אין הוראה מצויה : ורב . הרבה תבואות באה ע''י כח השור כי יחרוש בשדה ר''ל המקבל עליו עול תורה כשור לעול ימצא על ידו תורה הרבה :

אלפים . שורים כמו שגר אלפיך ( דברים ז ) : אבוס . אוצר התבואה כמו פתחו מאבוסיה ( ירמיה נ ) : בר . ברור ונקי :

באין אלפים . הנה יקרה שממציאות הדברים ומהפקדו ימשך דבר אחר בעינו וזה כשלא ימצאו שורים ימצאו אוצרות התבואה שאוכלים השורים מלאים בר והנה מפני המצאם ימצאו רב תבואות כי רב תבואות בכח שור ואפשר שירצה בזה והוא יותר נכון כאשר לא היו שורים של פטם שמפטמים אותם באבוס בר הנה אז יהיו רב תבואות בכח שור והעיר בזה כי הנפש החמרית כאשר לא ישתמשו בה בעבודת השכל היא תאכל פרי תבואתו ותשחיתהו בהשתמשו בהכנתו להתחכם בהגעת תאות החומר ואם ישמשו בה לעבודת השכל יגיעו בכחה רב תבואות בענינים העיוניים :

ויפיח כזבים . ותמיד מדבר כזב עד שקר :

עד אמונים . העד אשר יתמיד לדבר אמונות בודאי לא יכזב לדבר העדות אבל הרגיל לדבר כזבים ועם המה בדברים של מה בכך מ''מ הואיל ורגיל בכך יעיד ג''כ שקר ויש לחקור הרבה בדבריו :

ויפיח . ענין דבור :

עד אמונים לא יכזב . מי שלא יכזב והוא מי ששונא השקר הוא בהכרח עד אמונים כשישאל על עדות מה ומי שידבר כזבים הוא עד שקר :

בקש לץ חכמה . כשהוא צריך אל החכמה אינו מוצאה בלבו :

ואין . לא ימצא בלבו חכמה כי השמן לבו אבל לנבון נקל למצוא דעת כי הורגל בה :

בקש לץ חכמה ואין . הנה הלץ בקש חכמה ולא יוכל ללמוד ואולם הנבון נקל היותר עמוק שיהיה בעניני הבינה והוא ידיעת קדושים ר''ל ידיעת מלאכי השרת :

לך מנגד לאיש כסיל . מהתחבר תמיד אצלו : ובל ידעת . סופך שלא ידעת חכמה :

לך מנגד . לך ממרחק לכסיל : ובל ידעת . אז בל תדע שפתי דעת כאומר או הרחק ממנו או סופך להיות כמוהו :

מנגד . ממרחק כמו כי מנגד תראה את הארץ ( דברים לב ) : ובל . הוי''ו היא במקום או כמו אביו ואמו קלל ( ויקרא כ ) :

לך מנגד לאיש כסיל . להתחבר עמו והנה לא תדע שפתי דעת כי חברתו תמנע אותך מזה :

חכמת ערום . מי שהוא חכם הבין דרכו לפלס אורחותיו : ואולת כסילים . היא המרמה שבלבם סופה שמביאתם לידי טפשות :

חכמת ערום . יסוד חכמת הערום הוא להבין דרכו לבל יעשה כפי ההזדמן ויסוד אולת הכסילים היא עשות המרמה שחשבו כי לא יעשו גם המה כפי ההזדמן :

חכמת ערום . חכמת האיש הערום הוא הבין דרכו שילך בה בשיתחכם בדרכים ובסדרים שיובילהו אל חפציו ואולם אולת הכסילים הוא הבין מרמה כי לא יתחכמו למצוא הדרכים הישרים אשר יגיעו בהם אל חפציהם ולזה השתדלו למצוא דבר און ומרמה יחשב אצלם שיגיעו בו אל מבוקשם וזה לא יבינו דרכם ולא יגיעו אליו :

אוילים יליץ אשם . שהם חוטאים שצריכין לתת ממון למי שחטאו לו ויליץ בעדם אשמם שהם מביאים ממונם לו כמו הפלשתים שנאמר קחו לכם ה' טחורי זהב וה' עכברי זהב וגומר ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ( ש''א ו ) : אשם . אמנד''א בלע''ז : ובין ישרים רצון . אפיימינ''ט בלע''ז הקב''ה מרוצה להם :

יליץ אשם . האשם שמביא היא תליץ עליו להתכפר על מעלו אבל בין ישרים יש ויש רצון ה' ומבלי קרבן :

יליץ . מל' מליצה : אשם . קרבן אשם :

אוילים יליץ . האשם הוא סבה שידברו האוילים כי כאשר יראו שלא הגיעו אל מבוקשם שיהיה אשמם סבה לזה אז יתרעמו זה לזה ויתמהו במה שהיתה החטאת הזאת ויגידו או מה שהמציאו מהסבו' אשר הוא אשם להם כשיחקרו במום הסבות ההם ואמנם בין ישרים יסופר השגת הרצון כי הם יבואו בדברים בסבותיהם ולזה ישיגו רצונם מצורף לזה שהם נעזרים בו מהשם יתברך :

לב יודע . מרת נפשו . טרחו ויגיעו שעמל בתורה לפיכך בשמחתו לא יתערב זר כשיקבל שכרו לעתיד . ד''א לב יודע מרת נפשו ישראל שהם מרי נפש בגלות והיו נהרגים על קדושת השם ובשמחתו לא יתערב זר לעתיד . ( יא ) בית רשעים . בית ארם ישמד יש דרך ישר לפני איש , דרך עצל ישרה היא בעיני עשו שהוא איש שדה ואחריתה וגו' :

לב יודע . לבו של האדם הוא יודע ומרגיש במרירות נפשו בעמל התורה ואין זולתו מרגיש בצערו של זה לכך בשמחתו בעל קבול השכר לא יתערב זר לחלוק בו כי לבדו יקבל שכרו משלם :

יתערב . מלשון תערובות :

לב יודע מרת נפשו . לב האדם והוא השכל יודע מרירות נפשו הבהמית וצערה מצד היות הנפש אחרת אך לא יתערב עמו זר משאר כחות הנפש בשמחתו במה שהשיג מהשגות עיוניו :

בית . ר''ל עם שהוא בנין חזק כדרך הבית : ואוהל . עם שהוא עראי כדרך האוהל מ''מ יפריח ויעלה מעלה מעלה :

בית הרשעים . אף על פי שבנינו חזק מאד ישמד ויחרב כי אין השם יתברך משגיח בו לשמרו מהפגעים והוא בעצמו יביא אל עצמו פגעים גדולים מפני רוע פעולותיו ואולם אהל הישרים אף על פי שהוא חלוש בבנין מאד יתקיים ויעמוד ויעשה פרי :

יש דרך ישר לפני איש . עובר עבירה ואומר אין בה עבירה . ד''א יש דרך ישר לפני איש דרך עצל ישרה היתה בעיני עשו שהיה איש שדה ואחריתה וגו' :

ישר לפני איש . נראה בעיניו כי ישר הוא : ואחריתה . אבל סוף הדבר הוא מדרכי מות :

יש דרך . שיחשב שיהיה ישר מפני העלם ממנו האמת בה וכבר יראה בסוף כי אחריתה היא להגיע אל דרכים מובילים אל מות ואף על פי שאין בדרך ההיא בעצמה חטא ואשם :

גם בשחוק . שהקב''ה משחק עמהם בעה''ז יכאב לבם לעתיד לבא וכן הוא אומר ואתם תצעקו מכאב לב ( ישעיה ס''ה ) :

גם בשחוק . אפילו בעבור רבוי השחוק עם כי לא עבר בזה על מצות ה' מ''מ יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה : ואחריתה . ר''ל א''כ סופה תהיה אשר השמחה תהפך לתוגה :

תוגה . מל' יגון ועצבון :

גם בשחוק . המשל כי בפעולות השחוק והבטלה שלא יחשב שיהיה בענינם רשע הנה יכאב לב כי הם סבה אל שיבצר מהשכל שלימותו והנה אחריתה של אותה השמחה היא תוגה לזאת הסבה :

מדרכיו ישבע סוג לב . עשו : ומעליו איש טוב . יעקב :

סוג לב . הלב הנסוג מה' ישבע מדרכיו כי גמולו כמפעלו : ומעליו . בעת יקבל הגמול יהיה איש טוב נפרד מעליו לבל יהיה נלקה עמו :

סוג . עניינו החזרה לאחור כמו והוסג אחור משפט ( ישעיה נט ) :

מדרכיו ישבע . רעות מי שלבו נסוג מהדרך הישרה ומעליו יסור איש טוב כדי שלא יספה בכל חטאתיו :

פתי יאמין . לדבריהם וניסת אחריהם , ד''א בשחוק יכאב לב , שחוק לכסיל עשות זמה ( לעיל י' כ''ג ) וסופו יכאב לב , סוג לב רשע כמו ( לקמן כ''ו ) כסף סיגים , סוג הוא שם הפסולת סוג הוא הכסף המעורבב בפסולת : ומעליו איש טוב . וממעל לו לרשע יהיה הצדיק : פתי יאמין . לאנשי רכיל : וערום יבין לאשורו . לפסיעותיו כלומר יצפה מלריב וימתין עד יודע לו אל נכון :

לכל דבר . לדברי לשון הרע הנאמר לו : לאשורו . לדרכו האמיתי ר''ל לאמיתת הענין :

לאשורו . ענין דרך ופסיעו' כמו באשורו אחזה רגלי ( איוב כג ) :

פתי יאמין לכל דבר . הנה האיש הפתי יאמין לכל דבר ולזה יתפתה לכל הדברים מזולת התבוננות אם הוא ראוי לעשות כן אם לא ומזולת התבוננות בדרכים הראוים להגיע אל התכלית ההוא ואולם החכם יבין לאשורו אם הוא ראוי אם לא ובאי זה דרך יגיע אליו :

חכם ירא . מן הפורענות : וסר מרע . מן הרעה : וכסיל מתעבר . מתחזק לעבוד בחזקה : ובוטח . ומחליק ונופל בארץ כמו בארץ שלום אתה בוטח , ( ירמיה יב ה ) ות''י את מתבטח ונפול מחליק וי''מ בטחון ממש בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה :

חכם ירא . החכם יפחד מדבר המפחיד ונשמר ממנו ולזה הוא סר מן הרעה ולא תבוא עליו אבל הכסיל מתמלא עברה להתקצף על כל ובוטח בעצמו שלא יאונה לו רעה ולא כן הוא וקצר בדבר המובן מעצמו :

מתעבר . מלשון עברה וכעס :

חכם ירא וסר מרע . הגה החכם הוא ירא מהדברים ומפחד ובסבה זה ישמר עצמו מרע ואולם הכסיל הוא כועס ומקנטר עם מי שראוי לפחד ממנו והוא בוטח שלא יקרהו נזק בזה מפני זאת התכונה יגיעו לו רעות גדולות :

קצר אפים . הממהר לנקום כעסו : ואיש מזימות . מחשבות עצה רעה :

קצר אפים . מי שאינו מאריך אפו וממהר לכעוס היא לו לאולת : ואיש מזמות . הנמשך אחר מחשבות לבו לבל יפלס דבר הטובה היא אם רעה יהיה שנוא לכל לשמים ולבריות :

קצר אפים . מי שהוא קצר אפים ר''ל שלא יביט בענינים כי אם בקצר' ובמהירות מזולת שיתיישב בהם הנה הוא יעשה אולת כי מגדר האולת הוא שלא תבא בדברים בסבותיהם וכן מי שהוא איש מזמות שחושב מחשבות רבות וזמן ארוך אם ראוי לעשות הדברים אם לא הנה ישנא כי לא ישיגו ממנו האנשים מבוקשם רק בקושי עצום מאד וזה כי ימצא שום מחשבה תקבל למה שישאלו ממנו לא יתן שאלתם וזה ג''כ סבה להתבלבל הרבה מעניניו כי מי שיחשוב בכל הדברים אם ראוי שיעשה אותם אם לא בזה האופן לא יעשה דבר גם מהדברים הצריכים לו מאד ולזה צריך שיזהר האדם באלו הענינים ולא יעמיק בהם ולזה ראוי לאדם שלא ימהר בזאת החקירה יותר מהראוי ולא יאריך בה יותר מהראוי :

יכתירו דעת . יעשוהו כתר לראשם וסוף :

נחלו . ר''ל אוחזים באולתם כאד' בנחלתו : יכתירו . אוחזים בדעת ועושים אותם כתר לראשם ויתפארו בם :

נחלו פתאים . הנה הפתאים נחלו אולת כי הם בלתי מעיינים בדרכים איך יגיעו אליו אבל במהירות יפותו לזה ואמנם החכמים ימתינו שימצאו הדעת ר''ל שיעיינו בהתישבות גדול ונפלא כדי שיתברר להם מה שראוי לעשותו ואיך יתישרו להגיע אליו :

שחו רעים לפני טובים . לעתיד :

שחו . בסוף הדבר יהיו הרעים כפופים ונכנעים לפני הטובים והרשעים יסבבו על שערי בית צדיק לשאול לחם :

שחו . ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם ( ישעיה ב ) :

שחו רעים . הנה לך עדות על מעלת הצדיקים והטובים על הרשעים והרעים שאתה תראה ששפלו הרעים לפני הטובים והרשעים ימצאו על שערי הצדיקים :

גם לרעהו ישנא רש . אפילו לשושביניו ואוהביו , גם לשון אפילו : ישנא רש . עם הארץ שאינו יודע לנהוג כשורה :

גם לרעהו . לעני כמותו עם כי הדרך להיות אוהבים בשוים בדבר מהדברים . רבים . בין עניים בין עשירים :

גם לרעהו ישנא רש . הנה האיש העני בממון או בדעת יהיה שנוא גם לרעהו ואמנם אוהבי עשיר בממון או בדעת הם רבים כי במתן הממון יקנה לו האדם אוהבים או במתן החכמה גם כן :

בז לרעהו . המבזה לרעהו הוא חוטא : ומחונן . המראה לענוים חנינה ואהבה אשרי לו :

בז לרעהו חוטא . הנה מי שהוא מבזה האנשים עד שיגיע מרוע תכונתו שיבזה גם לרעהו הוא חוטא ומאושר מאד מי שהוא חונן ומשגיח על העניים והשפלים :

הלא יתעו . החושבים רע הלא תועים הם בדעתם כי חשבו על הזולת ובאמת עליהם תשוב אבל החושבים טוב הוא חסד ואמת כי בעבור מחשבתם הטובה ימשך עליהם חסד ויאומת מחשבתם על מי אשר חשבו הטוב עליו :

יתעו . הונח על הרוצה ללכת בדרך זה והולך באחר והושאל לכל התועה בדעתו . חורשי . ענין מחשבה :

הלוא יתעו . הנה האנשים שהם חורשי רע יתעו בדרכם כי ימצאו להם מונעים רבים מההגעה למבוקשם ואולם חורשי טוב ימצאו בררכים חסד ואמת והנה האמת הוא שיתישר להם הדרך בדרך שחשבו אותו והחסד הוא שיתישר להם מהטוב יותר ממה שחשבו מפגי העזר האלהי אשר ילוה אליהם :

בכל עצב . בכל יגיע מלאכה יהיה ריוח אבל דברי הבל אך למחסור :

בכל עצב . בכל דבר עצבון ועמל יגיעת המלאכה יהיה לאדם יתרון וריוח מה אבל דבר שפתים העמל בו הוא אך למחסור כי ברוב דברים לא יחדל פשע :

עצב . גם העמל נקרא עצב כי עצב בעמל : מותר . יתרון והרוחה :

בכל עצב . הנה בכל יגיע ועמל יהיה לאדם יתרון ותועלת עד שכל מה שיעמול בו יותר יגיע לו מהתועל' יותר ואולם דבר שפתים הנה היגיע' והרבוי בו אינו ליתרון אבל למחסור :

עטרת חכמים עשרם . שהם עשירים בתורה : ואולת כסילים אולת . קלקלתן של כסילים היא האולת שנתעצל מן החכמה :

עשרם . אם מצאו עושר מעטרת אותם כי יוכר לכל תפארתם ונדיבות לבם בתתם לאביונים די המחסור ובפנים יפות : אולת וגו' . ר''ל במעשה אולתם יוכר האולת הטמונה בלבם כי בעבור היות כל מעשיהם אולת נראה מזה כי יש עוד הרבה אולת תקועה בלבם ויגולה בעת ההזדמן :

עטרת חכמים עשרם . הנה עטרת החכמים עשרם אשר חכמתם מציאותו כי בו יוכרו תכונותיהם הטובות בנדיבות ובצדק ובעושר גם כן יהיו פנויים לעיין בחכמה ואולם אולת הכסילים ר''ל היציאה מהדעת החלושה אשר בהם הנה אולתם סבה לו כי הוא סבת הרוע והבלבול בכונותיהם ופעולותיהם והפסד ההוא סבה שיצאו מדעתם מרוב הצער והדאגה :

מציל וגו' . עד אמת הוא מציל נפשות כי אם יעיד להרוג הרוצח אז יציל מידו נפשות בני אדם ואם יעיד לפטרו אז יציל נפש הנדון : ויפיח . המדבר כזבים מציל בכזביו את איש מרמה כי מסייע לו בעדותו :

מציל נפשות . הנה מי שיעיד אמת במה שישאל עליו מציל נפשות מהחמס ואולם איש מרמ' ידבר כזבים בעדותו כאשר ישאל עליו והנה זה סבה להשחית נפשו' בחמס :

ביראת ה' מבטח עוז . נאמר באברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ( בראשית כו ) והבטיחו כי ברך אברכך וגו' : ולבניו יהיה . הוא : מחסה . שיחסו ויתחבא בצל זכותו :

ביראת ה' . הליכות האדם ביראת ה' היא לו מבטח עוז וגם לבניו יהיה מחסה לחסות בצל זכותו :

ביראת ה' . יש לבטוח בעוזו ית' שיציל האיש ההוא ירא ה' גם לבני האיש יהיה הש''י למגן ולמחסה עליהם בזכות אביה' ולהצילם מהרעות הנכונות לבוא עליהם :

מקור . יראת ה' הוא מקור הנובע חיים כי היראה תזהירו לסור ממוקשי מות הם עונות ופשעים :

יראת ה' . היא מקור חיים כי ממנה תוצאות החכמ' אשר בה יושגו החיים הנצחיי' והיא ג''כ סבה לסור ממוקשי מות בעניני' העיוניי' ובעניני' הגופיי' :

ברב עם . שהצבור זכאים הדרת הקב''ה הוא : ובאפס לאום . כשאינם דבקים בו : מחתת רזון . חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניו :

ברב עם הדרת מלך . הדרת מלך נראה בעבור רוב העם אשר אתו : ובאפס . וכשאין עמו עם רב אזי נראה הדרתו במה שהרוזנים יחתו ויפחדו מפניו והוא למשל לומר הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצוה ואם מועטים המה אם יעשוהו ביתר שאת ובכונה רצויה הם המהדרים את המקום :

ובאפס . עניינו כמו באין וכן אפס בלעדי ( ישעיה מה ) : לאום . אומה : מחתת . שבר ופחד : רזון . עניינו כמו שר וכן האזינו רוזנים ( שופטים ה ) :

ברב עם . הדר המלך הוא כשיהיה לו רבוי עם כי בם יתחזק כנגד הקמי' עליו ואולם בהעדר העם ממנו יש לו מחתה שיהיה לו רזון וכחש בקום עליו אדם להלחם בו :

מרים אולת . מפרישה לחלקו :

ארך אפים . מי שאינו ממהר לכעוס הוא רב תבונה אבל קצר רוח הממהר לכעוס הוא מרים האולת על התבונה כי ע''י הכעס החכמה מסתלקת ובוחר הוא א''כ באולת יותר מן החכמה :

ארך אפים . מי שהו' ארוך העיון וחוקר בו מחקר ארוך הו' רב תבונ' כי בזה ישיג האמת ממה שיחקר בו ואולם מי שהוא קצר רוח מהשלמת החקירה אבל ישפוט תכף הנה הו' ירים לו מחלקי הסותר מה שהו' אולת ר''ל מה שהו' הפך האמת :

חיי בשרים לב מרפא . לב בשר שהוא רופא את הרעה ועובר על מדותיו הוא חיי בריותיו של הקב''ה שהן בשר ודם : ורקב עצמות קנאה . אדם בעל חמה רקבון עצמות הוא לכל :

חיי בשרים . מי שיש לו לב רפוי ואינו מקשה לבו לנטור קנאה הוא לו לחיי בשרים כי לא ידאג איך ובמה ינקום נקם אבל המקשה לבו ונוטר קנאה הוא סבה להביא רקבון בעצמותיו להתמדת הדאגה :

חיי . ענין רפואה כמו וימרחו על השחין ויחי ( ישעיה לה ) : מרפא . מל' רפיון עם שהוא באל''ף כמו על כן הוא מרפא ( ירמיה לח ) : קנאה . עניינו כעס וכן קנאוני בלא אל ( דברים לב ) :

חיי בשרים . הנה הלב שהו' מרפא ונותן רפיון ומרגוע לכעסו הוא חיי בשרי' כי בזה תועלת לו לשמרו מהפעלות הכעס ובו ג''כ תועלת לשמרו מהרע שימשך ממנו לו ולזולתו ולז''א כי הוא חיי בשרי' ואמנ' לב קנאה ושנאה הוא מבלה גם העצמו' לרוב שיגיע הרע ממנו :

חרף עושהו . כי בעבור חולשתו עושקו וחושב הוא שאין ביד המקום שעשהו להצילו מיד עושקו אבל החונן את האביון הוא מכבד את המקום שעשהו :

חרף . ענין גדוף :

עושק דל . מי שהו' עושק דל הוא כאילו חרף הש''י כי חשב שאין שם מי שישמרהו מידו לחלשתו ועל זה נשען כשעשקהו ולא נתן אל לבו כי הש''י יוכל להצילו מידו ולזה יהיה מי שחונן אביון מכבד הש''י כי הוא אינו מקוה בזאת המתנה גמול כי אם מהש''י :

וחסה במותו צדיק . כשימות הוא בטוח שיבא לג''ע :

ברעתו . בעת בוא רעה על הרשע הוא נדחה מה' ולא יוסיף לבטוח עוד בו אבל מי שיחסה בה' אף בהיותו קרוב למיתה יחשב לצדיק או בעבור הרעה שעשה נדחה הוא לעשות עוד רעה אחרת כי עבירה גוררת עבירה אבל הצדיק כאשר היצר הרע יסיתו בעבור עבירה יחסה עצמו למאן הסתתו בהזכיר לו יום המיתה וכאשר אמרו רז''ל :

ברעתו ידחה רשע . הנה הרשע ידחה ברעתו כשחבא לו מהאמין בש''י כי ירעב והתקצף באלהיו ופנה למעלה ואולם הצדיק לא ידחה מאמונתו אפי' בסבת המות אבל במותו יחסה בש''י :

בלב נבון תנוח חכמה . תשכון ותשקוט בנחת לשון מנוחה ומרגוע : ובקרב כסילים תודע . מעט חכמה שבלבו מכריזה איסתרא בלגינא קיש קיש קריא :

תנוח . תמצא מנוחה ולא יודיענה למי שאינו ראוי לה : ובקרב . מעט החכמה אשר היא בקרב הכסילים תודע לכל כי מכריזה ברבים איסתרא בלגינא קיש קיש קריא :

בלב נבון תנוח חכמה . הנה בלב נבון תנוח החכמה ולא יפול להם ספק בה אחר הגעתה כי הם יודעים אותה בסבותיה ואמנם בקרב הכסילים תצטרך להתודע להם כי הם לחסרונם אינם מכירים כשהגיע האמת בדבר שכבר הגיע :

צדקה תרומם גוי . ישראל : וחסד לאומים חטאת . הם עכו''ם שגוזלים מזה ונותנים לזה :

תרומם גוי . המה יתרוממו בעבור הצדקה :

צדקה תרומם גוי . הצדקה שעושים ישר' לעשות דבריהם בצדק וביושר תרומם אותם ותתנם למעלה על כל גויי הארצות ואולם החסד שעושים שאר האומות על מה שהוא ראוי לאהבת הש''י כאילו תאמר מה שיענו נפשם בענויים נפלאים ומה שידמה לזה מהדברים הקשי' שיעמיסו עליהם הוא חסרון לא תוספ' בעבודת הש''י ואף אם היתה כוונתם לשמים :

ועברתו תהיה לעבד מביש :

רצון מלך . בנקל יתרצה המלך לעבד משכיל כי אף אם יכעוס עליו יתרצה לו בעבור רוב שכלו אבל על עבד הנמצא בו כל דבר בושה לפי רוב הסכלות עברתו עליו שמורה נצח :

ועברתו . מל' עברה וכעס :

רצון מלך . רצון המלך הוא לעבד משכיל וזריז ועברת המלך הוא בעבד מאוחר התנועה ובושש ללכת באשר ישולח :