מאזני מרמה . העשוי להכריע הכף אשר ירצה לרמות הקונים : ואבן שלמה . אבן משקל שהיא בשלימותה מבלי חסרון הוא לרצון לה' :

מאזני . כלי המשקל :

מאזני . הנה תועבת ה' מי שישקול הדעות במאזני מרמ' והוא אשר לא ידע להזהר בעיונו מהדברים המטעי' כי זה ממה שיביאהו לטעוח טענו' גדולות יביאו להריסה גדולה וחזקה ואמנם רצונו הוא שישקלו אותם באבן שלימה שלא תשא תוספת ולא חסרון וזה אמנם יהי' כשמירת הדרכים והסדרי' אשר יישירו האד' לשמרו מהטעות בעיון :

בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה . תבוא חכמה :

בא זדון . כאשר בא איש זדון בא עמו קלון כי יבזה את הבריות ועם צנועים בא חכמה :

קלון . בזיון : צנועים . המסתתרים עצמם מרוב ענותנותם :

בא זדון . הנה כשבא איש זדון והוא הרשע בדעוח אשר יהרס לשפוט בדברי' בזולת עיון הנה בא אחריו קלון ובושת כי לא יסכים המציאות למה ששפטו אותו מזה ואמנם האנשים הצנועים שלא יהרסו לעלוח לזאת המדרג' כי אם אחר ההצעות הראויות ובדברי' הראויים הנה חמצא אחם חכמה :

תומת ישרים תנחם . תנהלם : וסלף בוגדים ישדם . ישדדם :

תומת . תמימות הישרים תנהיגם בדרך הטוב להם : וסלף . עקמימות הבוגדים ישודד מהם נפשותם :

וסלף . ענין עקום כמו ויסלף דברי צדיקים ( שמות כג ) : ישדם . מל' שדידה וגזילה :

תומת ישרים . תום הישרים ינחה אותם אל מחוז חפצם להשיג מבוקשם ואולם עזות הבוגדים הוא ישחיח' וישדם :

ביום עברה . ביום בא כעס מאת המקום לא יועיל העושר לכופר הנפש כי העומד עליו בוז יבוז למרבית ההון אבל צדקה מצילה מן המיתה :

לא יועיל . הנה ההון לא יועיל לאדם למלטו ביום עבר' אבל יהיה נספה אך הצדקה והיושר יצילו אוחו ממוח :

תישר . הצדקה שעושה היא מוליכה אותו בדרך הישר לטוב לו : וברשעתו . והרשע עצמה שהכין הרשע לזולתו בה בעצמה יפול הוא :

צדקת תמים תישר דרכו . למצוא חפציו כי בעבורה תדבק השגחת הש''י בו עם שדרכו היא אל הצדק והיושר ואולם הרשע יפול ברשעתו כי דרכו אל הרשע ויפול מפני זה באמצע דרכו כי הש''י ישמרהו ממצוא חפצו אשר יכוין בהם הרשע וההיזק לזולחו : צדקת ישרים תצילם . מהרעות ואולם הבוגדים ילכדו בהוותם בעצמה אשר בה חשבו להזיק לזולת' והרצון בזה ובהות בוגדי' ילכדו אלו הבוגדים שזכר :

צדקת ישרים תצילם ובהות בוגדים ילכדו . בהוות שהם עושים הם נלכדים והמקרא מסורס הוא כלומר ובוגדים בהוות ילכדו :

תצילם . הצדקה תציל הישרים מרעה : ובהות . בהשבר שהכינו הבוגדים לזולתם ילכדו הם בעצמם בה :

ובהות . ענין שבירה כמו מדבר הות ( תהלים צ''א ) :

במות אדם רשע תאבד תקוה . כי אין לו השארו' נפש ותוחלת שיהי' לו ברוב כחו אבדה או ירצה בזה כי במות הרשע תאבד התקוה שהיו מקוי' אוהביו שיגן עליהם בכחו והתוחלת שהיה להם בו שיוכל לעזו' בהם כבר אבדה כי סר כחו במותו :

במות אדם רשע תאבד תקוה . תקות כל הבוטחים בו : ותוחלת אונים אבדה . תוחלת בניו שהם אונו אבדה כי בזכותו לא תבוא להם טובה אבל במות צדיקים יש לבניהם מבטח בצדקתם :

תאבד תקוה . תקות הבוטחים בו : ותוחלת . תקות בניו אבדה כי לא היה בו זכות להגן על הבנים :

אונים . בנים הבאים מכחו כמו כחי וראשית אוני ( בראשית מט ) :

צדיק מצרה נחלץ . במות רשע ולמקרא העליון זה מחובר :

צדיק . כשנגזרה צרה על הצדיק ובעבור הזכות בטלה הגזרה או כשנחלץ הצדיק מן הצרה יבוא רשע במקומו אל הצרה ההיא כי אין מדת הדין מתפייס עד יבא אחר תחתיו :

נחלץ . ענין הוצאה ושליפה כמו וחלצה נעלו ( דברים כה ) :

צדיק . כבר יקרה שימלט הש''י הצדיק מצר' ויביא הרשע תחתיו להיו' כפרו :

בפה חנף . חנף המסית חבירו בדרך רע משחיתו בפיו : ובדעת צדיקים יחלצו . והצדיק נחלץ ממנו בדעת התורה שהזהירה עליו לא תאבה לו וגו' ( דברים יג ) :

בפה חנף . בדברי חניפה ישחית את רעהו המחניף לו כי ילכדנו להמשך אחר דעתו : ובדעת . בעבור דעת התורה יוציאו מלבם דברי החונף ואינם נמשכים אחריו :

בפה . האיש החנף והרשע ישחית רעהו בפיו כי דבורו ימשוך האנשים לחטא וישחית אמנם הצדיקים לא די שלא ישחיתו זולתה אבל ימלטו בדעתם מהרעות הנכונות לבא :

תעלוץ קריה . כי משפיעים לזולתם מהטובה אשר חלק ה' להם : רנה . כי בעודם בחייהם הרעו לבריות :

תעלוץ . תשמח :

בטוב צדיקים . בהצלחת הצדיקים וטובתם תשמח העיר כי הם אהובים לכלל העם ובטובתם להם טוב ובהפך זה ימצא ברשעים לא ישמחו בני העיר בטובתם אבל ירננו ויגילו באבדם בהצלחת הישרים תתרומם העיר ותתנשא כי הם אוהבים כלל בני העם ומברכתם יתברכו ואולם העיר אשר תהיה מנהגת בפי רשעים תהרס כי הוא ישים הנהגתה מעוותת וזה יהיה סבת השחתת העיר :

תרום קרת . תתקיים תקרת הבית בגבהה מלפול בעוד שהיו מלכי יהודה ישרים העמידה תפילתם את בית המקדש :

בברכת . בעת בא הברכה לישרים ורק המה למעלה וינהיגו את בני העיר בהדרכה ישרה אז תתרומם עי''ז : ובפי וגו' . אבל כאשר הברכה היא בפי כסילים ורק המה למעלה ועל פיהם יהיה כל דברי העיר אז תהרס עי''ז :

ואיש תבונות יחריש . כשמבזהו החסר לב כמו שאול דכתיב ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש ( ש''א יא ) :

בז . המבזה לחבירו הוא חסר לב : ואיש . אם מי שמבזין אותו הוא איש תבונות אז יחריש ולא יענהו על כל דבריו ולא יחוש לדברי חסר לב :

יחריש . ישתוק :

בז לרעהו . האיש שהוא חסר לב הוא המבזה רעהו שהוא חסר לב כמוהו בשיחשוב עצמו לחכם ורעהו סכל ואולם איש תבונות אינו מבזה אח שהוא רעהו אבל יחריש כשידבר לשמוע דבריו ואע''פ שאינו אומר דבר שלא ידע אותו הנה לכבודו ישמע דבריו ואע''פ שאין תועלת בדבריו :

מגלה סוד . המגלה סוד חבירו הרי הוא הולך רכיל ואף אם לא ספר הדברים לפני מי שנאמר עליו כי חברך חברא אית ליה ויגולה הדבר גם אליו : ונאמן רוח . מי שרוחו נאמנה לה' הוא מעלים כל דבר ואם לא נאמר בסוד :

הולך רכיל מגלה סוד . הנה יגיע לו מהרוע בזאת התכונה שילך רכיל ויגרום ההפסד לאנשים ואמנם מי שהוא נאמן רוח מכסה ומעלים הדבר שנאמר לו אע''פ שלא נאמר לו בסוד או ירצה בזה מי שהוא מגלה סוד החכמה בענינים האלהיים והעמוקים מאד הנה הוא מגונה כמו הולך רכיל כי בזה יגרו' הפסד רב לאנשים ואולם מי שהוא נאמן רוח וישמר מפני זה מלעשות דבר יביא בו האנשים לחטא הוא מכסה דבר חן החכמה מהבלתי ראוי לה :

באין תחבולות . כשהצרה באה על ישראל ואינן נותנין לב להבין להתענות ולעשות תשובה יפול עם :

באין . כאשר לא יחשבו תחבולות בדבר המלחמה אז יפול העם ביד שונאיו אולם ברוב יועץ קרובה התשועה :

באין תחבולות . מפני העדר לקיחת חחבולות במלחמה יפול עם ביד שונאיהם ואולם ברוב יועץ לקחת התחבולות יושע העם מאויביו במלחמה או ירצה בזה מפני העדר לקיחת תחבולות לנצח הנפש המתאוה יפול עם ברשתה ר''ל איברי האדם וכחותם הנפשיים ואולם ברוב יועץ תהיה התשועה ולזה הפי' ימשך הפסוק הבא אחריו להרחיק השכל מהיו' ערב לנפש המתאוה לפרוע חובה לש''י והרצון בו שהאיש הרע ישבר וגו' :

רע ירוע . הרשע יתרוצץ אשר ערב לבו לעבודת גלולים : ושונא תוקעים . תוקעים כף לעשות רע וללכת בעצתם , ורבותינו דרשוהו בערבות ממון :

רע ירוע . ישבר ויתרוצץ על אשר היה ערב בעבור איש זר אשר לא ידעוהו אם הוא נאמן אבל השונא לתקוע כפיו בערבות מכל וכל בטוח הוא משבירה ורציצה :

רע ירוע . ענין השבר והרצוץ כמו תרועם בשבט ברזל ( תהלים ב ) :

רע ירוע . הרצון בו שהאיש הרע ישבר ויאבר כי ערב בעד הכח שהוא זר לו במה שהוא אדם והוא הכח המתעורר אל התאוות הגשמיות ומי שישנא תוקעים ר''ל שהוא ירצה לערוב לרעהו בזה האופן אך ישתדל השכל בקנין הדעות אשר הוא מיוחד לו הוא בוטח ואין פחד לנגד עיניו כי השגחת יתברך תדבק בו :

תתמוך כבוד . כנסת ישראל תקרב תמיד לכבוד הקב''ה ותורתו : ועריצים יתמכו עשר . בני אדום מתקרבים אצל גניבות ממון וגזל :

אשת חן . אשה הנושאת חן בעבור כשרון מעשיה דרכה לסמוך את הכבוד שלא תלך ממנה ועושה סמיכות אל הכבוד בהוספת כשרון מעשים : ועריצים . בעלי כח רב דרכם עשות סמוכות אל העושר לבל יהיה אבוד מהם :

ועריצים . חזקים כמו עריצי גוים ( יחזקאל כח ) :

אשת חן . הנה החכמים ינחלו כבוד כי להפלגת חקירתם כל לשון תקום אתם למשפט ירשיעו והנה כשהיתה הנפש המשרתת לשכל אשת חן שתהיה נושא חן בעיניו מפני שכוונתה לו תמיד למה שיצטרך לו עדות מהחוש הנה היא תהיה סומכ' לחכם זה הכבוד וכאילו היא עמוד לזה הכבוד ישען עליו כמו שהתקיפים הם סומכים העושר והם כמו עמודים לו לשמרו מכל שולל ובוזז :

גומל נפשו . גומל טובה לקרוביו איש חסד . איש שהוא חסיד : ועכר שארו אכזרי . והאכזרי הוא עוכר את קרוביו :

גומל נפשו . מי שגומל טוב לנפשו המתאווה לתת לה די מחסורה ההכרחי להחיותה ולהעמידה במצב הבריאות הוא בודאי איש חסיד כי כאשר יחמול על נפשו כן יחמול על נפש הזולת אבל העוכר בשר עצמו ומרעיב עצמו כי יחוש על הממון כ''ש שהוא אכזרי על הזולת :

ועוכר . ענין השחתה ובלבול כמו עכרתם אותי ( בראשית לד ) : שארו . בשרו כמו אם יכין שאר ( תהלים עח ) :

גומל נפשו . הנה מי שמגדל נפשו החומרית ומחזיק אותה לתת לחומר ההכרחי מן המזון והלבוש הוא איש חסד שלא יגרע מדבר חקו הראוי לו ויחמול על הראוי לחמלה עליו ואמנם מי שהוא עוכר בשרו ומצר לגופו הנה הוא אכזרי כי מי שהוא אכזרי לעצמו כל שכן שהוא אכזרי לזולתו ואולם אמר זה כי קצת האנשים יחשבו עבודה לשם יתב' מה שיענו גופם ענוי וזה הפך רצון הש''י ולזה תמצא שלא העמידה התורה דבר יהיה בו ענוי לנפש הבהמות רק מעט ביום אחד בשנה והיה זה כי כן הכחות הנפשיות החמריות הוכנו לעבודת השכל ולא יוכן להם זה אם לא היו בבריאות ולזה מי שיהיה סבה להחלות הגוף אשר בחלותו ייחלו אלו הכחות הנה הוא יבלבל כוונת השם יתברך :

רשע עשה פעולת שקר . פעולתו של רשע משקרת לו כסבור שתתקיים בו הצלחתו והכל אבד : וזורע צדקה שכר אמת . והזורע צדקה היא פעולה של אמת כי בודאי בטוח הוא שיקבל פעלו בסוף : שכר . קרוניא''ל בלעז כאדם הסוכר אמת המים כדי ללקוט דגים ובטוח שימצא שם דגים הרבה ודומה לו כל עושי שכר אגמי נפש ( ישעיה יט ) :

פעולת שקר . ר''ל פעולתו משקרת בו ולא תשאר בקיומה : וזורע . הזורע צדקה שכרו בא באמת א''כ פעולתו היא גמול הצדקה הנה באה ומתקיים :

אמת . עניינו דבר מקויים וכן ודבריך יהיו אמת ( שמואל ב ז' ) :

רשע עושה פעולת שקר . האיש הרשע במדות ובדעות עושה פעולות שאין בם תועלת אך הוא הבל וכזב ואולם מי שזורע צדקה במדות או בדעות יש לו שכר נפלא וקיים וזה השכר הוא השגת האמת אשר היא כל פרי הצלחה האנושית הנה כמו שימשך מזריעת הצדקה השגת האמת כן ימשך וגו' :

כן צדקה לחיים . אמתו של צדקה סופה לחיים כמו כן בנות צלפחד דוברות ( במדבר כז ) :

כן צדקה . אמיתת הצדקה ר''ל הנתונה לשמה היא סבה להשיג החיים אבל המרדף עם הצדקה את הרעה לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק היא עוד סיבה למותו כי לא תחשב לזכות כ''א לחובה :

כן . עניינו כמו אמת וצדק כמו כן בנות צלפחד דוברות ( במדבר כז ) :

כן צדקה . כן ימשך ממנה השגת החיים האמתיים כי חלק הדבר במציאות אשר הוא החיים בחלקו באמת כמו שהתבאר בפילוסופיא הראשונה ואמנם מי שהוא מרדף רעה ורשע במדות או בדעות הנה ימשך לו מזה מקרא המות וההפסד :

עקשי לב . מראה לאדם יושרו ומחשבות לבו עקשות : תמימי דרך . התם בדרכיו ומשוה מסתרו לנגלהו הוא ירצה לה' :

עקשי . ענין עקום :

תועבת ה' . היא האנשים שהם עקשי לב כי עקשותם יביאם תמיד אל השבוש בדעות ובפנות היותר גדולות מהם ורצון הש''י הוא האנשים ידרכו בעיונם בתמימות ושלימות להשמר מן הטעיות :

יד ליד . כלומר מיד הקב''ה לידו תבוא לו שכר פעולתו ולא ינקה מן הרעה אשר עשה :

יד ליד . מידו של מקום יבוא הגמול ליד המחויב ולא ינקה הרע ממנו כי לא תשוב ריקם אבל זרע צדיקים לפעמים נמלטו מן הרעה אשר ישולח עליהם בעבור זכות כשרון מעשה האבות :

יד ליד . הנה הרעות הפתאומיות שיבואו מיד ליד לא ינקה האיש הרשע מהם כי אין הש''י משגיח עליו לשמרו מהם ואמנם זרע הצדיקים נמלט ממנו כי השגחת הש''י תדבק בהם לשמרם או יהיה הרצון בזה בעת הרעות הגדולות הפתאומיות שיבואו מיד ליד אשר אין אחד נקי מהרע כי הוא משחית הרעים והטובים הנה זרע הצדיקים והוא פרים אשר להם בשלימות השכל הוא נמלט בי לא יוכל זה הרע למשול בשכל :

נזם זהב באף חזיר . שמלכלך אותה באשפות כן תלמיד חכם הסר מן הדרך הטובה : וסרת טעם . פורש מן התורה :

נזם זהב . כמו אילו ישימו נזם זהב באף חזיר הנה לא תשמור העדי זה להתקשט בה אבל תלכלך אותה בצואה כן דרך אשה יפה אשר סרה ממנו טעם ועצת החכמה כי לא תשמור יפה להמותר לה כ''א להנאסר לה ונאמר למשל על מי שמצא חכמה ואינו משתמש בה לחכמת התורה כ''א לרמות הבריות וכדומה :

נזם . עדי יושם על האף וכן חח ונזם ( שמות לה ) : טעם . עניינו העצה ותוכן הדבר כמו וטעם זקנים יקח ( איוב יב ) :

נזם זהב . הנה האשה היפה שהיא נעדרת השכל היא דומה לנזם זהב שיושם במקום הנבאש בתכלית והוא אף החזיר אשר הוא באשפו' נמצא וכבר הישיר בזה להתרחק מן האשה הזונה אשר היא יפה כי בלא ספק שהיא סרת טעם ולזה תפותה לזה השיקוץ והגנות ונרמז בזה אל היופי וההכנה אשר שם הש''י בחומר האדם ובכחותיו הנפשיות לעבודת השכל ואם יסור מן ההשתדלות במה שהוכן לו מהשלימות הנה יהיה זה היופי וזאת ההכנה מונחת במקום אחר מגונה מאד וזה כי האדם החסר הוא יותר רע מהרעים שבב''ח כי בהכנתו שהוכנה לו להשיג שלימות השכל ישתמש בפעולות המגונות ולזה יפליג להרע יותר מהחיות והב''ח :

תקות רשעים עברה . בטוחים ומקוים לגהינם :

אך טוב . מכל התאוות בוחרים אך תאות מעשה הטוב ועוזבים השאר : עברה . כל תקותם למצוא דבר מה לכעוס ולהתקצף על מי :

תאות צדיקים . הנה הצדיקים לא תהיה תאותם ותכליתם וגבולם אשר יכונו אליו רק אל הטוב ואולם מה שיקוו הרשעים מהתכלית אשר כונו אליו הוא דבר חמה ועברה כי הם משתדלים תמיד בעשיית הרעות וכבר באר זאת על צד מליצת השיר שכל אחד מאלו משיג מה שיקוה אליו וזה שהצדיק יבקש התכלית הטוב בכל אשר יעשה ולזה יתן השם יתברך שכרו שישיג הטוב הנפשיי והרשעים יבקשו תכלית רע בכל אשר יעשוהו ולזה ישיגו הרע לעצמם :

יש מפזר . ממונו כגון לצדקה ונוסף עוד : וחושך . עצמו מיושר אך למחסור יהיה לו :

יש מפזר . ר''ל ימצא דבר אם מפזרו בענין מה ויתוסף עוד יותר ואם ימנע מליתן ממנו אף הראוי לא יהיה סיבה לקיום הדבר כ''א להחסירו והוא פזרון הממון לצדקה כי המפזר וכו' :

וחושך . ומונע :

יש מפזר . הנה יש מי שמפזר ונוסף עוד והוא בעל השלימות בעיון כי כל מה שיוסיף ללמד דעת לאנשים תהיה נוספת חכמתו ובינתו כאמרם ומתלמידי יותר מכלם , ואמנם מי שהוא מונע עצמו מללמד היושר לאנשים הנה זה הענין הוא לו למחסור משלימותו כי להעלימו דברי היושר מהאנשים תמעט חקירתו ולזאת הסבה ג''כ הנה נפש ברכה תדושן ומרוה גם הוא יורה נפש איש ברכה שיבקש תמיד הברכה והתוספת בעיון תהיה דשנה ושמנה מדשן נעימות המושכלות ומי שהוא מרוה אחרים ממה שהשיג ומדשן החכמה הנה הוא גם כן מורה ומלמד לעצמו כי בזה הפועל יפליג יותר החקירה בזה העיון מצד ירידתו לבאר החקירה הזאת לתלמידים הנה מי שימנע מהשביר בר העיון יקללוהו כל העם או האומה מפני שאינו רוצה להועיל לאנשים במה שהועילהו הש''י בו ולראש האיש המשביר ומלמד דעת את העם תבא לו ברכה כי הם יברכוהו ותבא לו גם כן ברכה בעיונו בעצמו שתוסיף בזה הפועל גם תבא לו ברכה מהשם יתברך שיתן שכרו תחת זאת הטובה אשר עשה ואפשר שיתישרו אלו השלשה פסוקים לזרז על פועל הצדקה :

נפש ברכה . שהוא ותרן בממונו וכל לשון ברכה פישון בלעז : ומרוה . שמשביע את העניים : גם הוא יורא . ישבע טוב :

נפש ברכה . החפצה הוספת טובה לזולת גם היא תדושן : ומרוה . המשביע את העניים גם הוא ישבע טוב :

ברכה . כל לשון ברכה עניינו הוספת טובה : תדשן . מל' דשן ושמן : ומרוה . ענין שביעה כמו כגן רוה ( ישעיה נח ) :

מונע בר . מלמד תורה :

מונע בר . החדל למכור תבואתו בעת הצורך ומשמרה עד זמן היוקר יקללוהו בני אומתו וברכה באה לראש המוכר שבר בעת הצורך כי הכל יברכוהו והוא נאמר למשל על השפעת החכמה לזולת :

בר . תבואה כמו לשבר בר ( בראש' מב ) : יקבהו . יקללוהו כמו לכה קבה לי ( במדבר כב ) : לאום . אומה כמו ולאום מלאום יאמץ ( בראשית כה ) : משביר . ענין מכירת תבואה כמו לשבר בר ( בראשית מב ) :

שוחר טוב . החפץ להדריך את הבריות בדרך טובה ומוכיח ומיסר אותם : יבקש רצון . הוא חפץ שיהיה הקב''ה רוצה בם ומתפייס עמם , רצון , אפיימינ''ט בלעז :

שוחר טוב . הדורש אחר טובות בני אדם וחפץ בהם יבקש בזה רצון מה' כי עי''ז ירוצה לו : ודורש . אבל הדורש אחר רעות בני אדם ובה הוא חפץ אזי הרעה ההיא תבוא עליו :

שוחר . ענין דרישה כמו ושחרו אל ( תהלים מח ) :

שוחר טוב . מי שהוא טוב ודורש אותו הוא רצון השם יתברך שיגיע לו כי השם יתברך עשה את האדם בתאר שיבקש אל הטובות ולזה יגיע לו בלא ספק התכלית שכוון אליו : ודורש . ומבקש לעשות רע יבואנו והוא שכבר יבא לו הרע בהפך מה שכיון כי הוא כיון הרע לזולתו ויבא לעצמו ברשתו אשר טמן לזולתו ילכד :

הוא יפול . ולא יועיל לו עשרו אבל הצדיקים הבוטחים בה' יפרחו כעצי האילן :

בוטח בעשרו . מי שיבטח בעשרו ולזה יחשב להתגדל ולהתנשא על האנשים הוא יפול כי אין ראוי לבטוח כי אם בש''י וכמו העלה שיצא תחתיו הפרח כן יפרחו הצדיקים לעשות פרים אשר יבטחו בו מהש''י :

עוכר ביתו ינחל רוח . אדם עצל שינחל רוח תמיד ואינו יגע בתורה ולא במלאכה סוף עוכר את בני ביתו שאין להם מה לאכול :

עוכר ביתו . העצל אשר בעבור עצלותו עוכר ומשחית בני ביתו כי לא מצאה ידו לתת להם די מחסורם הנה בזה יתרבה המריבה והכעס וכאלו ינחל לעצמו רוח הכעס וסוף הדבר יהיה אשר האויל הזה יהיה עבד לחכם לב להחיות נפש עצמו :

רוח . עניינו כעס כמו הניחו את רוחי ( זכריה ו ) :

עוכר ביתו . מי שהוא משחית ביתו ר''ל כגון בנין הגוף ואיבריו וכחותיו הנפשיות עד שלא ישתמש בהם לתועלות המכוון בהם הנה ינחל רוח והבל כי אין בו תועלת ותחת מונעו עצמו מלעבוד שכלו במכוון בו ישוב עבד לזולתו ר''ל שכבר יהיה האויל עבד לחכם לב או ירצה במלת עבד שם מקרה והרצון בו שיגיעת האויל אשר עבד בו יהיה לחכם לב כאמרו יכין וצדיק ילבש :

פרי צדיק . גמול פירות מעשה הצדיקים עץ חיים הם לעולם : ולוקח נפשות חכם . מי שהוא חכם קונה לו נפשות שמלמדם דרך טוב והרי הם לו כאלו קנאם כענין שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ( בראשית יב ) :

פרי צדיק . מעשה הצדיק היא כעץ המגדל חיים כי על ידי מעשיו בא החיים . ולוקח . הלוקח לעצמו נפשות להדריכם בדרך הישר והרי הוא כאלו קנאם כמ''ש ואת הנפש אשר עשו בחרן ( בראשית י''ב ) הלוקח הזה לחכם יחשב :

פרי צדיק עץ חיים . כי הצדיק יגיע אל החיים הנצחיים ומי שהוא לוקח ומושך לעבודות הנפשיות החומריות כדי שיעוררו כלם אל השכל להשגת אלו החיים הנצחיים הוא חכם או יהיה הטעם כפול והרצון פרי צדיק הוא עץ שיתן חיים וזה כי לא די לצדיק שיקנה החיים לעצמו אבל יקנה אותם לזולתו והחכם הוא לוקח נפשות האנשים ומושך אותם לעבודת השם יתברך שיקנו כלם החיים הנצחיים :

הן צדיק בארץ ישולם . למה יבטח הרשע בשעה שמצלחת לו הלא הוא רואה שהצדיק משתלם שכר העבירה שבידו בעודו על הארץ בחיים : ואף כי רשע וחוטא . וכ''ש שסופו של רשע להשתלם לו או בחייו או במותו :

הן וגו' . כאומר למה יבטח הרשע על הצלחת שעתו הלא יראה כי אף הצדיק ישולם על העבירה שבידו עודנו בארץ עד לא ימות וכל שכן הרשע המחזיק ברשעו וחוטא עוד שבוודאי יקבל גמול מעשיו אם קודם המיתה אם לאחריה :

אף כי . ענינו כמו כל שכן וכן אף כי אש אכלתהו ( יחזקאל טו ) :

הן צדיק בארץ . הנה הצדיק לא יספיק לו קנין החיים הנצחיים אבל יעמוד בשלום בהיותו בארץ אין פחד רעה לנגד עיניו וגם כאשר רשע והוא חוטא חטא מה עכ''ז יעמוד בשלום בארץ כמו שתראה מיהושפט שהתחבר עם אחאב שהיה רשע וחטא בזה הצילו הש''י מהרע כשקמו עליו חיל ארם להרגו בעבור כי נמצאו בו דברים טובים כמו שנזכר בספר דברי הימים וכזה תמצא בדוד כשחטא בדבר אותה האשה אמר לו הנביא גם ה' העביר חטאתך לא תמות לפי שכל פעולותיו זולתי זאת היו בתכלית השלימו' כמו שזכרנו שם ולזה מצאנו שנענש שאול יותר ממה שנענש דוד והיה חטא שאול יותר מעט אלא שלא עשה מהטובות כל כך כמו שעשה דוד אך רוב פעולותיו בלתי נוהגות על היושר :