אוהב . האוהב את המוסר הוא אוהב דעת כי בשמעו את המוסר יקנה דעת מה שלא שמע מאז אבל השונא תוכחת הוא בער ושוטה כי ישאר באולתו :

בער . שוטה ע''ש שנמשל כבהמות והוא מל' אנחנו ובעירנו ( במדבר כ ) :

אוהב מוסר . מי שהוא אוהב מוסר במדות הוא אוהב דעת כי זה ממה שיישירהו לשלימות המושכלות ולזה הוא מבואר כי מי שהוא שונא התוכחת ונפקד ממנו השלימות במדות הנה הוא בער כי יפקד ממנו שלימות המושכלות גם כן :

טוב יפיק . מוציא מן הקב''ה נחת רוח להביא טובה לעולם : ואיש מזמות ירשיע . בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה , וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ( קהלת ט ) :

טוב . איש טוב מוציא רצון מה' להביא טובה על כל העולם : ואיש מזמות . הנמשך אחר מחשבות לבו הוא ירשיע את כל העולם כי מכריעם לחובה :

טוב יפיק . האיש הטוב יוציא רצונו מהש''י כי השגחתו דבקה בו עם שרצונו רצון הש''י כמו שקדם ואולם איש מזמות והוא האיש הנמשך אחרי מחשבותיו לחטוא בהם כאמרו כי זמה עשו הנה ירשיעהו הש''י ויחייב באותו בשיביא עליו מהרע במדה שמדד :

לא יכון אדם ברשע . לא יתבסס :

לא יכון . האדם לא יהיה נכון במעשה הרשע ר''ל לא יעמוד על כנו ובסיסו עם ההון שאסף ברשע אבל שורש צדיקים לא יהיה נוחה לפול ר''ל אף אם יפול לא ימוט עד השורש כי יחזור ויקום :

לא יכון . לא יכונן בנין האדם שהוא ברשע ולא יעמוד כי במעט סבה ישרת ואמנם שרש הצדיקים לא ימוט אך יתקיים ויעמוד תמיד :

וכרקב . תולעת הנכנס תוך העצמות וטוחן אותם כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים :

עטרת בעלה . ר''ל בעלה מתפאר במעשיה : מבישה . האשה שנמצא בה כל דבר בושה היא לבעלה כרקבון בעצמותיו :

אשת חיל . הנה האשה הזריזה במעשיה היא עטרת בעלה ואולם האשה המתעצלת במעשיה היא משחתת אותו והיא לו כמו הרקב בעצמותיו שיבלו אותם והנה רמז בזה אל האשה המשרתת השכל בשתכין לו מהמוחשות מה שיצטרך לו בחקירותיו ואם לא תהיה נשמעת לו אך תתרשל מזה והיא מתאחרת ובוששת הנה היא לו כרקב בעצמותיו כי היא תמנע ממנו השלימות :

משפט . לעשות משפט אמת להציל העשוק מיד עושקו : מרמה . לעשות מרמה :

מחשבות צדיקים . אין צ''ל כי מה שישתדלו בו הצדיקים הוא דבר ראוי אבל גם מחשבותיהם משפט וברשעים הוא בהפך שגם תחבולותיהם אשר ילקחו מהשכל באופן מה הם מרמה :

דברי רשעים ארב דם . יועצים לרצוח בידם או ע''י עדות שקר : ופי ישרים . כששומעים את עצתם יצילום לנרדפים שמגלים את עצתם או אם עדים הם מזימין אותם :

ארב . לארוב על דם נקי בעדות שקר : יצילם . יצילו את הנידונים כי ירבו לחקור עד יוכחשו זה מזה :

דברי רשעים . מה שידברו הרשעים הוא לרע אשר בתכלית כאילו תאמר לארב דם להכות דם נקי ואולם דברי ישרים הם בהפך זה כי הם להציל הנקיים משפיכות דמים :

הפוך רשעים . כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים : ואינם . כלים כגון סדום : ובית צדיקים יעמוד . יתקיים :

הפוך . כאשר יהפכו הרשעים אז אינם בעולם ויאבד זכר למו אבל בית הצדיקים יתקיים לעד :

ואינם . ואין מהם :

הפוך רשעים ואינם . הש''י יהפוך רשעים ואינם במעט זמן ואולם הצדיקים הם בהפך זה כי ביתם יעמוד ויתקיים והוא זרעם ואין צריך לומר שהם בעצמם יעמדו ויתקיימו כי גם זרעם יעמוד ויתקיים כאמרו ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם :

לפי שכלו יהולל איש . אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו : ונעוה לב . שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז : נעוה . כמו נעותי משמוע ( ישעיה כא ) וכן בן נעות המרדות ( שמואל א כ ) וי''ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע :

לפי שכלו . כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט אבל מי שלבו נטה מחכמה יהיה לבזיון :

ונעוה . מל' נע כאשר יאמר מן זע זעוה :

לפי שכלו . האיש המשכיל יהולל לפי שכלו כי החכמה משובחת לאנשים כלם ובלם נכספים אליה כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם מי שהוא מעוות השכל ר''ל שהוא טועה במושכלות יהיה לבוז כי לא יעמוד במשאו ובמתנו מפני שבוש דעותיו אבל ינצחוהו המתוכחים עמו וישיגהו הבוז לזאת הסבה :

טוב נקלה . בעיניו ונעשה עבד לעצמו : ממתכבד . בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם :

טוב . יותר טוב למי שנוהג קלות בעצמו והוא עבד לעצמו לעשות מלאכתו להתפרנס בה ממי שמחזיק עצמו למכובד ובוש הוא לעבוד עבודתו ובעבור זה יחסר לחמו :

טוב נקלה . טוב מי שהוא נקלה ועבד לעצמו לעשות עבודותיו בבית ובשדה כדי שישיג טרפו ממי שהוא מתכבד ורוצה שיעבדוהו אחרים והוא חסר לחם כי הקלון אל הראשון סופו לכבוד והכבוד אל השני סופו לקלון :

יודע צדיק נפש בהמתו . מה בהמתו ובני ביתו צריכים :

יודע צדיק . הצדיק נותן לב לדעת אף רצון בהמתו למלאות תאותה כי קנוי אצלו מדת הרחמנות אבל הרשעים אף הרחמנות שיש בהם היא אכזריות כי למראה העין ירחמו ולא כן בלבם :

יודע צדיק . הצדיק יודע נפש בהמתו ומשגיח כדי שיהיה לה מזונה ההכרחי לעמידת הגוף והרצון בנפש בהמתו הנפש החמרית שהיא לאדם במה שהו' בהמה לא במה שהו' אדם ואמנ' מה שירחמוהו הרשעים על הגוף שלא למנוע תאוותיהם הוא רחמי אכזר כי הם ישחיתו באלו התכונות :

עובד אדמתו ישבע לחם . כמשמעו , ולפי משלו שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח :

עובד אדמתו . בחרישה וכיוצא : ומרדף ריקים . הרודף אחר דברים שאין בהם תועלת הוא חסר לב כי טוב לעסוק אז בעבודת האדמה :

עובד אדמתו . מי שהוא מתעסק בישובו של עולם אך הוא נמשך אחר עשות מלאכתו יחיה בה כאילו תאמר שאם הוא עובד אדמתו ישבע לחם אך מי שאינו מתעסק בישובו של עולם אך הוא נמשך אחר סברת ריקי' ופוחזים לא די שיחסר לו לחם אבל גם הוא עם זה חסר לב ודעת :

חמד רשע . להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס : ושורש צדיקים יתן . מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי :

חמד . הרשע חומד לשבת במבצר הרעים אשר יתחזקו שם לעשות חמס אבל הצדיקים אינם צריכים לעזר מבחוץ כי שרשם יתן פריים הראוי ר''ל מעצמם יתחזקו להיטיב לעשות :

מצוד . עניינו מבצר חזק כמו יבאוהו במצדות ( יחזקאל יט ) :

חמד . הרשע מצוד הרעים אשר יתחזקו בו לעשו' החמסים כדי שיתחזק לעשות מלאכת הרשע ואולם הצדיקים לא יצטרכו לדבר מחוץ יתחזקו בו כי שרש הצדיקים יתן מה שיתחזקו בו לעשות מלאכתם במדות ועיון וזה מבואר במעט עיון כי השרש אשר מהמוחשות והמושכלות הראשונות והמחשבות יתנו האמת בחכמה ובבינה אשר החקירה בהם היא מלאכת הצדיקים :

בפשע שפתים . בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו ( איוב כא ) בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה :

בפשע . בעבור פשע שפתים המדבר סרה יבוא עליו מוקש רע אבל הצדיק בנועם אמריו יצא מהצרה הבאה :

בפשע שפתים מוקש רע . האיש הרע הוא בפשע ארס שפתיו שידבר דבריו שלא כהוגן וירשיעהו פיהו והצדיק הוא בהפך זה כי הוא יצא מצרה מפני נועם דבריו ותקונה כמו שהוא מבואר :

מפרי פי איש . משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעו''ה :

מפרי . ר''ל אם מאמרי פי איש בד''ת ישבע בעבורם טוב כ''ש הוא שגמול מעשה ידיו ישיב לו המקום אם טוב ואם רע :

מפרי פי איש ישבע טוב . מפרי דברי איש ישבע טוב כ''ש שעל המעשים יושב לאדם גמול לפי מה שראוי וזה אמר לראיה כי על כל המעשה יש גמול וזה כי אם פרי פיו לא יקופח במה שעש' אותו מהמעשים אם טוב ואם רע כ''ש על המעש' :

ישר בעיניו . כי מחזיק עצמו לחכם : ושומע . כאומר אבל לא כן הוא כי השומע לעצת זולתו לחכם יחשב :

דרך אויל ישר בעיניו . ולזה לא ישאל עצה ויתבלבלו מפני זה עניניו אף החכם אף על פי שהיה ראוי לו לסמוך על דעתו הנה הוא שומע לעצה :

אויל ביום יודע כעסו . ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו , אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב , ומדרש אגדה ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו והקב''ה שהוא ערום לא רצה לשחת בריותיו כסה קלונו ודחה לגזרתו מיום של אדם ליום שלו שהוא אלף שנה :

ביום . בו ביום שכועס על מי ביום הזה יודע כעסו ויתפרסם בו בעולם כי מיד יתקוטט עמו ויבזהו אבל הערום עם כי יכעס כוסה הוא את הקלון ולא יבזה את רעהו מיד בפרסום :

אויל ביום יודע כעסו . הנה האויל יפרסם קלונו כי ביו' שישמעו כל האנשים דבריו יודע להם כעסו והתאוננו על מה שהו' קלונו כי אולתו תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ואמנם הערום כשקרה לו רע בסבת סכול עצתו הוא כוסה קלונו ומעלימו מהאנשים כדי שלא יהיה לבוז בעיניהם :

יפיח אמונה יגיד צדק . מי שמדבר אמונה מגיד בדין עדות צדק לזכות הזכאי :

יפיח אמונה . המורגל לדבר דבריו באמונה כ''ש בעדותו יגיד צדק אבל המורגל לדבר שקרים עם כי המה בדברים של מה בכך עכ''ז קרוב הדבר אשר גם בדבר העדות מרמה בפיו והרבה יש לחקור בדבריו :

יפיח . ענין דבור כי בא בהפחת רוח הפה :

יפיח אמונה . מי שיגיד צדק בדבריו והוא מורגל בכך הנה כשישאל העדות ידבר אמונה בלי ספק ולא יעול נכוחות ואמנם איש מרמה שהוא מורגל לכזב כבר יהי' עד שקרים כשישאל לעדות מה מפני אהבתו השקר והעול :

יש בוטה . מדבר כמו לבטא בשפתים ( ויקרא ה ) : כמדקרות חרב . שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג : ולשון חכמים . המביא שלום בין אדם לחבירו : מרפא . למבט' ההוא :

יש בוטה . יש מי יבטא בשפתיו ויזיק בזה כאלו מדקיר בחרב והוא המדבר לה''ר ומוציא שם רע : ולשון . אבל אמרי לשון חכמים המה עוד למרפא כי במתק אמרי נועם יסית האדם לתשובה ושב ורפא לו :

בוטה . ענין דבור כמו לבטא בשפתים ( ויקרא ה ) : כמדקרות . ענין תחיבה בדבר מה כמו כל הנמצא ידקר ( ישעיה יג ) :

יש בוטה . יש מי שידבר שמזיק בדבריו לאנשים כמו שידקר' בחרב מפני הוצאת לשון הרע או שם רע ואולם לשון חכמי' לא די שלא יזיק אבל הוא עם זה מרפא להסיר החלאים הגדולים מריב לשונות ממומי המדות והדעות :

שפת אמת תכון לעד . תתבסס ותקיים : ועד ארגיעה . למעט רגע הוא כלה והולך שהשקר אין לו רגלים :

תכון לעד . מתקיימת עד עולם אבל לשון שקר לא תתקיים כ''א עד רגע הוא עת האמירה כי לאח''ז יתברר השקר :

ארגיעה . מל' רגע :

שפת אמת . דבר אמת יהיה נכון וצורק תמיד לא יתכן חלופו בעת מן העתים ואמנם לשון שקר אם היה שבמקר' יצדק בעת מה לא יתקיים כי אם עד רגע שהוא זמן קצר מאד לא יתכן שיצוייר קצר ממנו לפי הנחת הלשון והמשל שנאמר כי הרופא יבנה מצד שקר' לראובן הרופא שהוא בונה אך אם נאמר הרופא ירפא הנה זה מאמר יצדק חמיד :

מרמה בלב חרשי רע . ומתוך שה' טרודים במחשבות של תרמית אין להם שמחה וליועצי שלום שמחה :

מרמה וגו' . בלב החושב רע תמצא מרמה והוא מיצר ודואג שלא יתגלה אבל היועצים על השלום עוד ישמחו אם יתגלה :

חורשי . ענין מחשבה :

מרמה בלב חורשי רע . תמצא המרמה כי יתחכמו איך יוכלו במרמה להשחית לזולתם והנה המרמה שיחשבו ליועצי שלום והם הצדיקים אשר עצתם עצתם והשתדלותם תמיד לשלום ולטוב תשוב שמחה להם כי לא יזוקו הצדיקים במרמה אשר חשבו הרעי' עליהם אך על קדקדם חמסם ירד כי הש''י לא יעזבם ביד הרשעים ולזה יקרה מזה שמחה לצדיקים ושמחה לעולם כי זה יהיה סבה לאבדן הרשעים או יהיה הרצון בזה לב חורשי רע היא תמיד עם מרמ' ברע וליועצי שלום תמצא תמיד שמחה בלבם ולזה יהיה בלב הרעים הרע תמיד ובלב הצדיקים תמצא השמחה תמיד וזו כמו ראיה על צד מליצת השיר כי הרע דבק לרעים והשמחה דבקה לצדיקים וזה האמח לפי מה שהתבאר מדברינו במה שקדם :

לא יאונה לצדיק . לא יארע לא תזדמן לו עבירה בלי דעת :

לא יאונה . אין שום עבירה מזדמן לצדיק להיות נכשל בה אבל הרשעים נתמלאו מרע כי עבירה גוררת עבירה עד אין תכלית :

יאונה . ענין הזדמנות כמו לא תאונה אליך רעה ( תהלים צא ) :

לא יאונה . לא יקרה לצדיקים שום דבר און כי השם יתברך ישמרם מהאון שיחשבו עליהם הרעים באופן שלא יזוקו בו וגם ישמרם מהאון במדות ובדעות על דרך ההשגחה ואמנם הרשעים מלאו רע מכל אלו הפנים כי אין הש''י משגיח בהם לשמרם מהם :

שפתי שקר . שפתים המדברים שקר : רצונו . הם לרצון לו :

תועבת ה' שפתי שקר . כי הם יביאו לרעות גדולות ונפלאות כמו שקדם באמרו אדם בליעל איש און וגו' שש הנה שנא ה' וגו' והעושים פעולות אמת הם נרצים לו לא אמר שפתי אמת כי לא יספיק לאדם שיהיו דבריו אמת אם לא תהיינה פעולותיו כן :

אדם ערום כוסה דעת . אפילו בחכמתו הוא צנוע וכל שכן לדברי שטות הוא מכסה . אבל ולב כסילים יקרא אולת . מכריז אולת בקול רם :

כסה דעת . אף דברי חכמה לא יגלה כ''א להראוים לה : ולב כסילים . מי שלבו לב כסילים יקרא ויפרסם אף דברי אולת :

אדם ערום . האדם הערום כוסה הדעת שמצא בעיוניות עד שיתברר לו שהוא צודק כדי שלא ישיגנו מזה בושת ולב הכסילים הוא בהפך כי הוא יכריז תכף לאנשים ענין אולתו ולא ירגיש בבשת שישיגהו מזה :

יד חרוצים . ישרים : תמשול . תעשיר :

יד חרוצים . מי שהוא זריז במעשיו להרויח במעשה ידיו סופו תרום קרנו וימשול א''כ ידו משלה לו אבל יד רמיה ר''ל המרויח ברמיה תהיה להמסה וירד מטה מטה :

חרוצים . זרוזים : למס . מל' המסה והמגה :

יד חרוצים . יד האנשי' החרוצים תמשול כי בחריצותם יקנו הון יתחזקו בו למשול על האנשים ואולם הרמיה תהיה למס עובד בהפך הענין בחרוצים והנה הרצון בזה באמרו רמיה אנשי רמיה והנ' האנשים ההם עצלים לא יעשו המלאכה כי יבטחו שיביאו לחמם מהרמיה או יהיה הרצון בזה בחרוצים ישרים אשר כל מעשיהם נחתכים ונגזרי' לפי המשפט ומזה הצד הם הפך בעליה רמיה :

דאגה בלב איש ישחנה . ישיחנה מדעתו : ודבר טוב ישמחנה . יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה , ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה :

דאגה . כשבא דאגה בלב איש ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח עוד את הדאגה ולחשוב כי לטובה בא מה שבא :

ישחנה . מל' שחיה והשפלה כמו שחו רעים ( לקמן יד ) :

דאגה בלב איש . כשיקרה שיהיה דאגה בלב איש צריך להשתדל להכניע ולהשפיל הדאגה כי אין בדאגה תועלת כלל אך נזק והוא ממה שאינו ראוי למשכיל כי הדאגה על דבר החולף הוא שגעון גם הדאגה לענין העתיד היא בלתי ראויה כי ראוי שיבטח האדם על הש''י והנה יש דרך בזה להעביר הדאגה והוא שכאשר יתן אל לבו דבר טוב ישמח הדאגה ר''ל נושא הדאגה על דרך אמרו לפניו תדוץ דאבה או יהיה הרצון באמרו כאשר יהיה דבר דאגה בלב איש ישמח הלב ויקרה בשמחה ג''כ שתכניע כח לבו מצד פזור החום ובא להזהיר בזה המאמר שלא יתפעל האדם מאד לא מהכעס ולא מהשמחה :

יתר מרעהו צדיק . הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי''ש בלעז : ודרך רשעים . שהיא למודה להרע היא תתעם :

יתר . הצדיק יש לו יתרון ומעלה מדעתו שאינו צדיק אבל דרך רשעי' המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם ולא יפנו אל היתרון ההוא :

יתר מרעהו צדיק . צדיק הוא לוקח יתרון ומעלה מרעהו כי ילמד ממנו מעלה ושלימות והפך זה ברשעים כי הם קוני' זה מזה חסרון והמשל שידע איש אח' כי פלו' הרשע נהג בזה הדרך והצליח ברשעתו וזה ממה שיביאהו לטעות בדרך אשר הוא חפץ ללכת בה כי אולי תמצא לו דרך אחרח היתה מביאה אותו אל כוונתו אבל סבב הש''י זה לסכל עצתם ולהתעותם בתוהו לא דרך :

לא יחרוך . מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו : לא יחרוך . לא יצליח בתרמיתו ולפי שדבר בל' ציד נופל בו ל' חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש : והון אדם יקר חרוץ . מקרא מסורס הוא והון אדם שהוא חרוץ יקר הוא , ממון אדם כשר יקר הוא : חרוץ . עושה אמת , כמו יד חרוצים תעשיר ( לעיל י ) :

לא יחרך . דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה כי יפסיד את כל ההון : והון . אבל ההון של אדם יקר המפריש מהונו לדל ההון ההוא הוא חרוץ ר''ל מובחר שבזהבים המתקיים לזמן מרובה ולא יפסד כשאר מיני מתכות ור''ל עשרו מתקיימת :

יחרוך . ענין שריפה כמו ושער ראשיהון לא התחרך ( דניאל ג ) : יקר . חשוב ונכבד : חרוץ . הוא מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ ( תהלים סח ) :

לא יחרוך רמיה . הנה איש רמיה לא יחרוך צידו ר''ל שלא יאכל ממנו וגם לא יכרהו לו לאכול כי איש אחר יקחנו ממנו ואולם הון האד' יקר ונכבד והוא האיש הישר הוא הזהב שהוא הטוב שבקנינים :

באורח צדקה חיים ודרך נתיבה . של צדקה : אל מות . לא ימות :

באורח . ההולך בדרך צדקה ימצא חיים : ודרך . בדרך נתיב הצדקה לא ימצא את המות וכפל הדבר במלות שונות :

נתיבה . ענין שביל ומסילה :

בארח צדקה . באורח הצדק והיושר במדות ובדעות ישיגו החיים הנצחיים והיא דרך שאין נתיבה הולך אל מות כי החיים שיושגו בה לא ישיגם מות :