ירגזו עמים . מדבר במלחמת גוג ומגוג , ואז ירגזו עמים כענין שנאמר ( זכריה יד ) וזאת תהיה המגפה וגו' : תנוט . לשון נטיו רגלי :

ה' מלך . כאשר תתגלה מלכותו ירעדו העמים סביב ארץ ישראל : יושב . מלפני היושב על הכרובים שעל הארון תהיה הארץ נוטה לנפול ר''ל ליושבי הארץ תאחז חלחלה :

ירגזו . ענין רעדה כמו רגזו ואל תחטאו ( לעיל ד ) :

ה' מלך, הנה עת יתגלה ה' במלוכה והנהגה זאת ירגזו עמים, כמ''ש שמעו עמים ירגזון, וע''י שהוא יושב כרובים תנוט הארץ, כי בצד הראשון בא ציור ה' כמלך יושב בשמים, כי מנהיג ע''י המערכת שבזה כסאו בשמים, ומסדר הנהגת השמים כפי הראוי להנהגה השגחיית בצד ובמשפט, אבל עתה יצייר כיושב בארץ ושוכן על הכרובים, שהוא ציור אל ההנהגה הנסיית שבא ע''י המלאכים משרתיו עושי רצונו, שהם בעלי כנפים שזה ציור הכרובים, ומצד זה תנוט הארץ מחרדת המלך הגדול השוכן בה :

ה' בציון . ה' אשר מעונתו בציון הוא גדול ורם על הכל וממנו יחרדו :

ה', עתה החל לסדר שלש מדרגות אלה וההבדל שביניהם, ושיעור הכתובים, בעת אשר בציון גדול וכו' אז יודו שמך וכו', ובעת אשר עז מלך משפט אהב וכו', אז רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו, ובעת אשר משה ואהרן בכהניו וכו' אז רוממו ה' אלהינו והשתחוו לה' קדשו, חושב שלש מדרגות, {{{א}}} בעת אשר ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, ויש הבדל בין גדול ובין רם, הגדול מתפשט בכמות מלמעלה למטה, כמו עמוד הנצב בארץ וראשו בשמים, שכ''א ישיג ממנו כפי גדלו, שהננס יחזיק בתחתית העמוד והענק יחזיק באמצעו, ובציור הזה ימצא ה' בציון, שכ''א ישיג ממנו לפי שלימותו אם מעט ואם הרבה, והוא נמצא עם כל איש ישראל גם עם הקטן שבהם, אבל הדבר הרם, כמו כוכב בשמים, אין שום אדם יכול להשיג אותו. ובדמיון הזה נמצא ה' אל העכו''ם, כמ''ש רם על כל גוים ה', שאומרים שהוא בלתי מושג כלל, ושאינו משגיח כלל בעולם השפל, עפ''ז יאמר בעת שה' רם על כל העמים והוא בעת שמסרם להנהגת המערכת ואינו מראה להם השגחתו כלל, רק שהוא גדול בציון, ששם הוא משגיח ומושל ממשל רב, אז.

גדול ורם. עמ''ש למעלה (ל''ד ד') :

יודו שמך . יודו את עז מלך האוהב משפט :

יודו שמך . כלם יודו לשמך כי גדול וגו' :

יודו רק שמך, אז לא יודו לו בעצמו רק לשמו, שההודאה לשמו מורה ששמעו שמעו למרחוק, ולא השיגו את עצמו, שכן אז לא ידעו מה' רק מה שהשיגו ממה שנתפרסם ממעשיו שעשה בציון, שע''י שמע השגחתו בציון יודו לאמר גדול ונורא קדוש הוא, שלשה התוארים האלה כוללים שלש הנהגות שידבר בהם בסימנים אלה, שם גדול מורה שהוא ראשית הסבות ואחריתם, וש נורא מורה שיוכל לערך המערכה ולשדדה שתסכים עם הנהגתו, ושם קדוש מורה שהוא מרומם על הנהגה הרגילה באמצעות הטבע רק יפליא פלאות בימינו ובזרוע קדשו באופן נשגב נסיי מרומם מחקי העוה''ז וסדריו :

ועז מלך . מוסב על מקרא העליון : אתה כוננת מישרים . פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת באמרך ( שמות כג ) כי תראה חמור שונאך רובץ וגו' , כי תפגע שור אויבך ומי הוא שיראה את שונאו גומל לו חסד שלא ידבנו לבו לחבקו ולנשקו , תנחומא :

ועוז מלך . העוז הוא למלך אשר אוהב המשפט : מישרים . התורה שהוא מישרים אתה כוננת : משפט וצדקה . משפטי התורה ודבריה המצודקים הנתונים ביעקב מעשה ידיך המה :

ועז, (מדרגה ב) בעת שכוננת עז מלך אשר משפט אהב על המישרים בעת שאינך רם על העמים בלתי משגיח, רק אתה דומה כשופט המנהיג הכל במשפט ע''פ הדין, ודומה כמלך האוהב משפט, שכנן עזו על המישרים שיתנהג הכל לפי חקות היושר, עד שהמערכה שהוא כסא ה' מכוננת על המישרים לפעול כפי היושר והצדק, כפי שכנן אותה המלך העליון האוהב משפט, זה יהיה בהנהגת העכו''ם שיתנהגו עפ''י המערכה, שבכ''ז יהיה הנהגת המערכה כפי הגמול והעונש, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית אולם ביעקב יהיה הנהגה אחרת מעולה ממנו, כי הם לא יתנהגו באמצעות המערכה רק אתה בעצמך עשית בו משפט וצדקה. המשפט הוא מה שיתן כפי הגמול, והצדקה הוא מה שיתן כפי הצדקה העליונה שהיא תתן בחסד מצד צדקת אלהים יותר מן הראוי כפי המעשה, ובעת שיתנהג עם כלל העולם במישרים יתנהג עם יעקב במדרגה יותר גדולה שהיא הנהגה מורכבת ממשפט וצדקה, והיא הנהגה נסיית פלאיית לפי הגמול הפרטי שהוא המשפט, ולפי חסד אלהים באהבה מיוחדת שהיא הצדקה שיעשה להם נסים נסתרים, אז

ועז, כוננת מישרים. שכננת עז מלך על המישרים. משפט וצדקה. עי' ישעיה נ''ט י''ז מש''ש :

להדום רגליו . הוא בה''מ ואחז במשל כאלו ממכון שבתו השמים יוריד רגליו לנוח בבה''מ : קדוש הוא . כי הוא קדוש וחלה הקדושה בהדום רגליו :

להדום . הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי היושב כמו הדום לרגליך ( לקמן קי ) :

רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו, שהגם שעתה מדבר עדיין מעת שאין ה' שוכן בארץ להנהיג הנהגה מיוחדת מאתו לבדו, רק יצוייר כאלו השמים כסאו, כי גם הנסים הם נסתרים ויורדים דרך השמים והטבע, בכ''ז הדום רגליו הוא בארץ, דהיינו סוף השגחתו הוא בארץ דרך השמים, ויערך הנהגת הכסא וישיבתו עליה שהיא הנהגת המערכת לפי הדום רגליו והצורך בארץ כפי מעשה וצורך התחתונים, ובזה תשתחוו להדום רגליו, שעכ''פ סוף מסובביו בארץ הם כפי השגחה הפרטיית, ושם הוא קדוש ונבדל ומנהיג כפי ההשגחה והפלא, שזה גדר הקדושה, (ואמר קדוש הוא בנסתר כי במדרגה זו עדיין קדושתו מעוטף ומכוסה במסך הטבע) :

משה ואהרן . ר''ל ראו גודל קדושתו כי הלא משה ואהרן היו מהגדולים ומהמיוחדים בכהני ה' ( כי גם משה היה כהן כי שמש בימי המלואים ) ושמואל היה מהגדולים ומהמיוחדים בקוראי שמו : קוראים . הם היו קוראים לה' והוא היה עונה להם :

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו: א"ל הכי א"ר יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול אמר לפניו רבש"ע שקלתני כמשה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי אמר הקב"ה היכי אעביד לימות שאול לא קא שביק שמואל לימות שמואל אדזוטר מרנני אבתריה לא לימות שאול ולא לימות שמואל כבר הגיעה מלכות דוד ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא אמר הקב"ה אקפיץ עליו זקנה היינו דכתיב ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה תפלתו של שמואל הרמתי וכו'.תענית ה ע"ב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו: ונתתה לאמתך זרע אנשים מאי זרע אנשים אמר רב גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וכו'.ברכות לא ע"ב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו: ת"ר למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן פלוני כנדב ואביהוא פלוני כאלדד ומידד ואומר ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואומר וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל זה גדעון ולמה נקרא שמו ירובעל שעשה מריבה עם הבעל בדן זה שמשון ולמה נקרא שמו בדן דאתי מדן יפתח כמשמעו ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים וכו'.ראש השנה כה ע"א מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו: ויש אומרים לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה שנאמר ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו מאי ואומר וכי תימא לדורות הוא דכתיב ואומר משה ואהרן בכהניו וכו'זבחים קב ע"א

משה (מדרגה ג) אבל בעת שנמצאו משה ואהרן בין כהניו, ושמואל נמצא בין קוראי שמו, ר''ל בעת בעת שישראל הם במדרגה כזאת שישרה שכינתו עליהם בדרך פלאיי, וימצא עם כהניו כמו שנמצא עם משה ואהרן, שידמו כהניו כמשה ואהרן בדיבוק אלוה עמהם, וקוראי שמו ידמו כשמואל ומפרש כמו שענה לשמואל בעת קרא אליו וינוסס נס להתנוסס (כמש''ש הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר) כן קוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם, וכמו שדבר עם משה ואהרן בעמוד הענן כמ''ש הנה אנכי בא אליך בעב הענן, כן.

בעמוד ענן ידבר אליהם . אף עם שמואל וזה הוא שנאמר ( שמואל א ט ) היש בזה הרואה ותעננה אותם ותאמרנה יש , ראו הענן קשור על פתחו , כד''א ויש אשר יהיה הענן ( במדבר י ) : שמרו עדתיו וחק נתן למו . וחוק אשר נתן למו :

בעמוד ענן . עם עמוד הענן בא ודבר עליהם על אשר שמרו עדותיו והחוק אשר נתן להם :

בעמוד ענן ידבר אליהם, וכמו שלמשה ואהרן נתן תורה ומצות כן הם שמרו עדיותיו וחק נתן למו, עד שנראה לכל כי.

עדותיו. הם מצות שבאו להעיד על מעשה ה' והשגחתו, וחק הם מצות שאין להם טעם.

אל נושא . עון ישראל : היית להם . בשבילם : ונוקם . היית על עלילותם , משה ואהרן ( שם כ ) שמעו נא המורים , שמואל על שלא הדריך בניו בדרך טובה מת בחור :

אתה עניתם . אם כי אתה ענית להם בכל עת קראם ובעבורם היית נושא עון ישראל ועכ''ז נוקם היית על מעלליהם ולא ויתרת להם כלום כי משה ואהרן מתו על מי מריבה ושמואל לא האריך ימים על אשר לא הדריך את בניו כראוי ומכל זה נראה גודל קדושתו שאינו נושא פנים :

עלילותם . מעשיהם כמו אשר עולל לי ( איכה א ) :

ה' אלהינו אתה עניתם, לא ע''י שליח ואמצעי, אל נושא, כי בעת ינהיג ה' בהנהגה המופלאה הלזו כמו שהתנהג בדורו של משה, אז יעניש על החטא תיכף, כמו שהיה בדור המדבר, וגם יסלח להחוטא תיכף, כי כ''ז שתהיה הנהגה בהשגחה נסתרת יצויר שלא יעניש תיכף בשאין הטבע מסכים לזה, וכן לא יסלח להחוטא תיכף כמ''ש הנה אנכי שולח מלאך וכו' כי לא ישא לפשעיכם, לא כן המונהג בהשגחה הנסיית ע''י ה' בעצמו, יעניש תיכף ויסלח תיכף, כמ''ש רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקד עליכם את כל עונותיכם כאב לבנו שיענישוהו תיכף במריו ויסלח לו תיכף, וז''ש אל נושא היית להם וגם ונוקם על עלילותם שע''י שיענישהו תיכף יכופר העון תיכף :

כי קדוש ה' אלהינו . על אשר הוא מדקדק עם הצדיקים הוא מקודש בעולם , וכן הוא אומר ( שמות כט ) ונקדש בכבודי , במכובדי :

רוממו . לזה רוממו וגו' : להר קדשו . הוא בה''מ של הר המוריה :

רוממו, אז דומה ה' כשוכן ביניהם וכאלו דירתו בהר קדשו למטה, לא בשמים והארץ הדום רגליו, רק רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי שם ה' שוכן וקדוש ה' אלהינו בתוכנו, וע''ז לא אמר קדוש הוא, כי הוא אלהינו ונמצא בינינו :