מזמור לתודה . להודיה לאומרו על זבחי תודה :

לתודה . זה המזמור יאמר המביא תודה על הנס הנעשה לו : הריעו וגו' . על כי תראו מפלאות ה' בהנס הנעשה לי :

מזמור לתודה, על הודאה של נס, הריעו לה', שבעת ינהג עפ''י הטבע דומה כמלך הסגור בהיכלו ומנהיג ע''י שריו ויועציו, אבל בעת הנס ידמה כמלך היוצא מהיכלו ומתהלך בין העם להשגיח בעצמו על עניניהם, ואז יריעו כולם תרועה גדולה להמליכו, כמ''ש כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים :

עבדו את ה' בשמחה . וכל כך למה דעו כי ה' הוא האלהים כשמשלם שכר פעולתכם אבל עובדי ע''ג אין להם לעבוד בשמחה שאין משלמין שכר :

עבדו, יש הבדל בין עבודת ה' ובין העבודה לב''ו, כי העובד לב''ו לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר, ואף שיקבל שכר אין השכר רצוף בהעבודה עצמה רק בנ אחריה, ובזה יעבוד בעצב ככל העוסק באמצעיים טרם ישיג את התכלית, לא כן עבודת ה' שהיא עצמה השכר והתכלית עבודה זו תהיה בשמחה, בואו לפניו ברננה, הבא לפני בשר ודם לבקש דבר יבא בבכי ובזעקה רק יציאתו תהיה ברננה, אם מלא שאלתו, אבל הבא לפני ה' יבא ברננה כי בודאי ימלא שאלתו :

הוא עשנו ולא . כשלא היינו בעולם :

הוא אלהים . ר''ל הוא בעל היכולת : הוא עשנו . הוא גדלנו ורוממנו וכן ישמח ישראל בעושיו ( לקמן קמט ) : ולו אנחנו . מיוחדים אנחנו לו להיות נקראים עמו וצאן מרעיתו :

דעו כי ה' הוא אלהים, ר''ל הוא מקור כל הכחות כולם המתפשטים במציאות והוא המנהיג את כולם, הוא עשנו, ר''ל ויחוסנו אליו הוא בד' דברים, {{{א}}} מצד שעשה אותנו מאין ליש, {{{ב}}} שאינו דומה כעושה אחר שאח''כ אין לו קנין במעשהו, ולו אנחנו ביחוס הקנין, כמ''ש הלא הוא אביך קנך, {{{ג}}} מצד ההנהגה שאנחנו עמו, {{{ד}}} מצד שהוא מחיה אותנו ואנחנו צאן מרעיתו כצאן שהרועה יכלכל אותם :

בתודה . בהודייה :

בואו . בעת יהיה נעשה לכם נס בואו שעריו בקרבן תודה והללו אותו :

בואו, כשבאים אל בשר ודם באים בשערים בתהלות ושבחים להללו, ואח''כ כשממלא המבוקש יוצאים בתודה, ונצל ה' תבואו בשעריו בתודה, כי כב הקדים לכם טובותיו, ובתוך החצר, תשיגו גבורותיו ומהלליו ותבואו בתהלה. הודו וגם א''א להלל ה' מצד עצמו רק מצד טובותיו שנשיג, שע''י התודה על טובותיו נבא בתהלה, ועז''א ע''י שתודו לו על טובותיו עי''כ ברכו שמו שעי''ז נכיר שבחיו :

תודה, תהלה. תהלה על מעשיו הכוללים, ותודה על הטוב שקבלתי, וכן הודו, ברכו, ההודאה על הטובה, והברכה על השפעתו הכוללת. ואין אנו משיגים אותו בעצמו רק ע''י טובותיו ואז יתנו הברכה לשמו, ששמו מורה על הפרסום, כמ''ש יהי שם ה' מבורך, כי לא נשיג רק פרסומו לא עצמו :

ועד דר ודר . קיימת אמונתו כל לשון אמת ואמונה אמונת הבטחה שמאמין ומבטיח הבטחתו :

לעולם חסדו . חסד ה' הוא דבר המתקיים עד עולם ולא כן חסד ב''ו : אמונתו . האמנת הבטחתו קיימת עד כלות כל הדורות :

כי טוב ה' בשני מיני ההנהגות שמנהיג, ע''י חסדו שהיא ההנהגה הנסיית, ועל ידי אמונתו שהיא ההנהגה הקבועה, וכבר בארתי זה בארך בסי' פ''ט :

לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו. וכ''ה למעלה (פ''ט ב) ועמש''ש :