אלהים נצב בעדת אל . לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול :

בעדת אל . בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת : בקרב . יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק :

אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: אמר רבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר בקרב אלהים ישפוט וכו'.ברכות ו ע"א אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וגו'סנהדרין ז ע"א אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל: ר' חלפתא איש כפר חנניא אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנא' בקרב אלהים ישפוט ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפי' אחד שנא' בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:אבות יא ע"ב אֱלֹהִים נִצָּב: ר' יהושע בן קרחה אומר מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש רבי חנין אומר לא תכניס דבריך מפני איש ויהו עדים יודעים את מי הן מעידין ולפני מי הן מעידין ומי עתיד ליפרע מהן שנא' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן שנא' אלהים נצב בעדת אל וכו'.סנהדרין ו ע"ב בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט: משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם משרבו רואי פנים בדין בטל לא תגורו ופסק לא תכירו ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל ונסתלקה השכינה משום שנאמר בקרב אלהים ישפוט וכו'.סוטה מז ע"ב

מזמור לאסף, הוסד נגד השופטים המטים משפט, וכפי סדר המזמורים נראה שגם שיר זה (כמו השיר שאח''ז) נתקן בימי יהושפט שהעמיד שופטים בכל עיר ועיר והזהיר אותם, דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר המשפט, ועתה יהי פחד ה' עליכם (דה''ב י''ט) אלהים נצב בעדת אל, אלהים עומד בין הבעלי דינים והעדים הבאים למשפט שהם צריכים לעמוד, אלהים עומד עמהם, וגם בקרב אלהים ישפט, גם נמצא בין השופטים ושופט עמהם, ומצייר ששופט בקרב אלהים, היינו בקרב לב השופטים נמצא דבר אלהים המזהיר אותם, ואומר להם.

נצב. על העומדים לפני הב''ד, כמ''ש ישעיה ג' על נצב לריב, ועדת היינו הנועדים למשפט :

עד מתי . הואיל וכן א''כ עד מתי תשפטו עול ולעולם תשאו פני הרשעים להחניפם בדבר המשפט :

תשאו . ענין חנופה וכן שאת פני רשע ( משלי יח ) :

עד מתי תשפטו עול, יצייר שה' צועק זאת בין עדת הבע''ד שמזהיר עמהם את השופטים, וגם ידבר כן בקרב השופטים (והמליצה שנפשם המוסריית תעיד להם בלבבם בשם ה' כי לא טוב עושים) והנה נטיית המשפט יהיה בשני פנים, {{{א}}} במשפט של שני בעלי דינים שבאים למשפט, מלוה ולוה, קונה ומוכר, וכדומה עז''א עד מתי תשפטו עול, {{{ב}}} בהעלם עין מעשות משפט בעושקים וחומסים ובעלי זרוע, ועז''א עד מתי פני רשעים תשאו, סלה סיום הענין :

הצדיקו . אם זכאי הוא בדינו אל תהפכו דינו לטובה בשביל לשאת פני רשעים :

שפטו . לא כן עשו כ''א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט : הצדיקו . בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח''ז אודיעו שהדין עם שכנגדו :

עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: דתניא ר' יהודה בן אגרא אומר משום רבי מאיר ספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה אמר לו אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל והא טעמא קאמר דאמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב עני ורש הצדיקו מאי הצדיקו אילימא בדינים והא כתיב ודל לא תהדר בריבו אלא צדק משלך ותן לו וכו'.חולין קלד ע"א

שפטו, כ''ז מדברי האל, נגד הטיית משפט בין שני בעלי דינים אומר שפטו דל ויתום, ומוסיף לאמר עני ורש הצדיקו, שישפטו משפט צדק, שהצדק הוא יותר מן המשפט שישקיף לפי הענין והנדונים :

(ג-ד) שפטו, הצדיקו. ההבדל בין משפט וצדק ידוע בכמה מקומות שצדק מוסיף על המשפט שישקיף על הענין והנדונים, והבדל בין דל ואביון עני ורש, אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, עז''א שפטו דל ויתום, פלטו דל ואביון, שדל הסמוך אל אביון הוא שנתדלדל לגמרי, ואין לו משפט לתבוע דבר רק צריך לפלטו ולהצילו בגופו מיד רשעים, ויש הבדל בין דל ורש, רש מציין שהתרושש מירושתו, שהוא הפך של ירש, ועני מציין הנכנע ובא על צדיקים לרוב, העני שבא למשפט על מה שלוקחים מנחלתו, ישפטו משפט צדק לפנים משורת הדין :

פלטו . מיד הבא לעשקם :

פלטו . ענין הצלה :

פלטו, ונגד לעשות משפט לנעשקים ונגזלים מיד בעלי זרוע, אמר פלטו דל ואביון והצילו אותו מיד רשעים הבאים לעשקו :

לא ידעו . הדיינין המעוותים את הדין : ולא יבינו . את אשר בשביל העון הזה יתהלכו בחשכה ( על דרך כי השוחד יעור וגו' ) וימוטו על כך מוסדי ארץ :

לא ידעו . אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל : ימוטו . הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז''ל :

ימוטו . מלשון הטיה :

לא ידעו, נגד העושק עושים א''ע כאילו אין יודעים מן העושק שנעשה, ונגד הדין הבא לפניהם משני בעלי דינים, לא יבינו לדין דין אמת לאמתו, ועי''כ בחשכה יתהלכו, מציין את המשפט שהוא אור העולם והוא מוסדות תבל, וע''י העדר המשפט יתהלכו בחשכה וימוטו כל מוסדי ארץ, ור''ל שהמשפט מחזיק ישוב הארץ בשני אופנים, {{{א}}} מצד הגמול האלהי שאם אין דין למטה ימנע אורו והשפעתו מלמעלה ובחשכה יתהלכו, {{{ב}}} מצד הטבע שאז איש את רעהו חיים בלעו וא''א שיתקיים הישוב המדיני, ועז''א ימוטו כל מוסדי ארץ :

לא ידעו ולא יבינו. הידיעה ע''י החושים והבינה ע''י השכל, (ישעיה מ''א י''ט, מ''ג י' י''ט, מ''ד י''ח) :

אלהים אתם . מלאכים כשנתתי לכם את התורה נתתיה לכם ע''מ שאין מלאך המות שולט עוד בכם :

אני אמרתי . אמר בשם ה' הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה : ובני עליון . כפל הדבר במ''ש :

אֲנִי אָמַרְתִּי: אמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם שנאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'עבודה זרה ה ע"א

אני, מצייר שכמו שהיה צריך פועל אלהים ומעשהו לבריאת האדם והעולם, כן צריך משפט ושופטים להעמדת האדם והעולם וקיומם, כי אחר שהאדם מדיני בטבע א''א שלא יקרה ביניהם ריבים ודינים עושק וחמס אשר יבטל הקיבוץ וישוב העולם בכלל אם לא ימצא ביניהם נימוס ומשפט ושופטים, ומצד זה ידמה אותם כאלו הם אלהים יוצרי העולם, כי הם שותפים עמו בזה, שהוא ברא את העולם והם המקיימים אותו, וכמ''ש כל דיין הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב''ה במ''ב, וכן חשבם לבני עליון כי היסוד הראשי של המשפט מוצאו מחק התבונה הכוללת, שהיא אלהית, וכמ''ש החוקרים :

אכן כאדם תמותון . אכן כאדם הראשון תמותון אחרי שחבלתם מעשיכם כמוהו : וכאחד השרים . הראשונים שמתו כן תפולו , ומדרש אגדה כאחד השרים של מעלה שנאמר ( ישעי' כ''ד ) יפקוד ה' על צבא המרום במרום :

אכן . באמת הואיל ואין אתם נזהרים בה תמותו כמו שמת אדם הראשון על שלא נזהר במצותי :

אכן ראיתי, כי כאדם תמותון, אחר שהפכתם ללענה משפט, רק בזה תדמו לבני עליון, כי כאחד השרים העליונים תפולו, שידמה כאלו נפלתם משמים ארץ מעליון למטה שתגדל הנפילה כפי המעלה שנפל ממנה. עד כאן דבר ה' אל השופטים :

קומה אלהים . אסף התחיל להתפלל שיקום ויכרית אותם הדיינין המקולקלין מישראל : כי אתה . הוא הנוחל הגוים , והכל בידך לשפוט :

שפטה הארץ . שפוט אתה דין עני ואביון : כי אתה תנחל וגו' . הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם :

קומה, עתה יסב המשורר פניו אל ה' האומר זאת, ואומר אליו למה תדבר אל אלה בני עולה שהם ישפטו את הארץ והם יהיה להם חלק בארץ כאלהים, הם לא ינחלו את הארץ כי הם מוכנים למות, והם לא ישפטו אותה בצדק, קומה אלהים ואתה שפטה הארץ, כי אתה בראת אותה ואתה תנחל בכל הגוים כי היא שלך לעולם, ועליך לקיימה ולהעמידה ע''י משפט, ולכן אתה שפטה הארץ :

תנחל. עומד, הגוים הם שלך בנחלה דור דורים :