למנצח, הוסד על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים, ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים, ונתנו שבעה מבני שאול אל הגבעונים להמיתם, ויעתר ה' לארץ אחרי כן (ש''ב כ''א), וקבלו חז''ל שאז נתוספו גרים רבים, שראו איך דן הקב''ה דין גרים גרורים ויראו מפני ה' ויושר משפטיו :

יאר פניו . להראות פנים שוחקות לתת טל ומטר :

יחננו . יעשה עמנו חנינה : יאר פניו . יראה לנו פנים מאירות ושוחקות :

אלהים יחננו ויברכנו, בגשמים, יאר פניו, להודיעני ע''י האו''ת, כמש''ש ויבקש דוד את פני ה' לדעת מפני מה נגזרה הגזרה :

לדעת בארץ דרכך . להודיע שמדתך להטיב לעמך ועל זה יודוך וישמחו וירננו לאמים :

לדעת . בכדי שיהא נודע לכל הארץ דרכך שאתה תשלם גמול להמאמינים בך : בכל גוים . התשועה שתעשה לעמך יהיה נודע בכל גוים :

לדעת, אחר שהשיב ה' שהוא על חטא הגבעונים, ידעו בארץ את דרכך, שתעשה משפט גם לגרים, (וביחוד שהיה התשובה על שאול שלא נספד כהלכה ועל שהרג את הגבעונים, ואמרו חז''ל על זה באשר משפטו פעלו, שאחז כף המשפט בצד האחד וכף הזכות בצד השני שהם שני הדרכים שלו, חסד ומשפט), והארץ הוא הפך השמים, ר''ל שגם בארץ ידעו דרכיך הנעלמים, ובכל גוים ידעו ישועתך לכל חוסים בך, ועי''כ.

(ג-ה) גוים, עמים, לאמים. גוים הם הקבוצים, ועמים הם הקבוצים החשובים יותר שיש להם מלך, והם יודו לה' (כמ''ש ישעיה א' ד'), ולאומים הם האומות שיש להם דת מיוחד (כמ''ש ישעיה י''ז, ולמעלה ב' א'), והם ירננו שהוא יותר מהודאה לפרסם מעשיו לרבים :

יודוך . אז יודוך כל האומות בראותם שאינך מקפח שכר המאמינים בך :

יודוך עמים, ולא לבד מקצתם רק יודוך כולם, ויש הבדל בין עמים ובין לאומים, שלאומים הם אלה שיש להם דת מיוחד, והם ישמחו וירננו ויספרו בפרהסיא, ומפרש יודוך עמים אלהים :

כי תשפוט עמים מישור . לזכות : תנחם . תנהגם בדרך המישור ועל זאת יודוך עמים כולם :

לאומים . ישמחו אז בראותם אשר תשפוט במישור ר''ל בדין הראוי לפי הגמול ולכן ישמחו : ולאומים . את האומות ההם תנהגם בארץ לעולם לטייל בה לארכה ולרחבה בהשקט ושאנן :

מישור . מלשון ישר : תנחם . תנהגם :

כי תשפט עמים במישור, ולאומים ישמחו וירננו, כי בארץ תנחם, שיראו שהגם שהם בארץ תנחם בדרך הישר ושאתה משגיח בארץ, סלה, סיום הענין :

יודוך . גם בעבור זה כולם יודוך כי יראו שתשיב לכ''א כגמולו :

יודוך, עתה בקש שירד הגשם לברכה, כי מן עצירת הגשם נודע שה' שופט במישור, ומן מה שנעתר לארץ אחרי כן יודוך עמים על הטובה :

ארץ נתנה יבולה . וגם אל הארץ שנתנה יבולה ועל אשר יברכנו השם ( סא''א ) :

ארץ . אז תתן הארץ את יבולה :

יבולה . פריה וצמחה :

שארץ נתנה יבולה, ובזה יברכנו אלהים מצד שהוא אלהינו המשגיח עלינו בפרטות, וגם שמצד מה.

אלהינו. התבאר בכ''מ ששם אלהים הבא בכינוי מציין הקשר שיש לו עם ישראל והשגחתו הפרטיית עליהם :

וייראו אותו כל אפסי ארץ . שיאמרו ראו אלו שהיו יראי השם איך ברכם וגדלם :

יברכנו . ר''ל על כי יברכנו אלהים לזה יפחדו ממנו כל היושבים בקצות הארץ בראותם שהוא משגיח ומשיב גמול :

אפסי . קצות :

שיברכנו אלהים עי''כ ייראו אותך כל אפסי ארץ, כמ''ש כי עמך הסליחה למען תורא, וכמש''פ שם :