אל תשחת . כך קרא שם המזמור על שם שהיה קרוב למות ולהיות נשחת מבקש רחמים על הדבר : וישמרו את הבית . כשאמרה להם מיכל חולה הוא ( ש''א י''ט ) והבריחו בלילה :

וישמרו . לשמור את בית דוד שלא יברח בלילה להמיתו בבוקר כמ''ש בשמואל א' :

למנצח אל תשחת, בל ישחיתהו שאול, ומזמור זה נחלק לג' חלקים, תחלה מדבר על עת שהיה לפני שאול ויטל עליו את החנית להכותו וה' הצילהו, (עד פסוק ז'), אח''כ מדבר על מה ששלח בערב שומרים לשמור את הבית להמיתו ונודע לו הדבר בעזרת ה', ומתפלל שימלט מידם (עד פסוק ט''ו), ואח''כ מקלל את אויביו (עד סוף הסימן) :

ממתקוממי . מהאנשים הקמים עלי תחזקני :

הצילני מאויבי, הם הדורשים רעה בלב, ממתקוממי תשגבני, הם הקמים עליו להרגו, מבקש שיתגבר עליהם :

מאיבי. ממתקוממי. האויב בלב, והמתקומם הוא בפועל :

הצילני מפועלי און הוא נגד אויביו בצנעה שמדברים עליו לה''ר, ומאנשי דמים הושיעני הוא נגד מתקוממיו שרוצים לרצחו :

הצילני, הושיעני. התשועה יפול בעת מלחמה כמ''ש ממתקוממי תשגבני, וההצלה על החורש רעה בצנעה, שלא יפיק זממו, הגם שהוא לא ידע מזה כלל, שע''ז לא שייך תשועה, ועי' למעלה (ז' ב') :

יגורו עלי . לנוס בביתי לשמרני :

יגורו . יתאספו עלי בני אדם חזקים לתפשני ואני לא חטאתי להם כאשר ידעת אתה ה' :

כי הנה מה שארבו לנפשי ומה שיגורו ויתקבצו עלי, הוא מצד שהם עזים, לא פשעי ולא חטאתי אורב עלי, רק עזים אורבים שלא כדין :

פשעי, חטאתי. חטאת קל מפשע, ומוסיף אף לא חטאתי. ה'. אתה ה' :

בלי עון . לא חטאתי להם : ויכוננו . מזומנים להרוג :

בלי עון . לא העויתי להם והמה רצים ומכינים עצמם ללכדני לכן עורה לקראתי וראה בעניי :

בלי, ובכ''ז ידמה להם כי ירוצון ויכוננו בלי עון, דהיינו שחושבים שאין להם עון בזה ושמותר להם להרגני, עורה לקראתי, ר''ל עמוד על צד המגביל לקראתי, שהוא צד של השולחן שישב שם שאול ומשם הטיל החנית עליו להכותו, וראה והשגיח שלא יבצע את מחשבתו :

הקיצה לפקד כל הגוים . ואת הרשעים שפוט כמשפטי הגוים ועליהם אל תחון :

הקיצה . ר''ל כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את העובדי גילולים כן אל תתן חנינה לעולם לאלו הבוגדים מישראל העושים און :

ואתה, באשר החליט בדעתו אז לברוח, והוא היה עד עתה שר צבאות ישראל ללחום עם הפלשתים, מוסר צבאותיו אל ה' שהוא יהיה עתה שר צבא ישראל וילחם מלחמותיהם, וז''ש ואתה ה' אלהים צבאות מצד שאתה אלהי ישראל ומשגיח עליהם, הקיצה לפקוד כל הגוים הבאים להלחם על ישראל תהיה אתה הפוקד החיל כנגדם (כי אנכי אברח מן הארץ), ובכל זה אל תחון כל בוגדי און, אל תחון גם את שאול ואנשיו הבוגדים להרגני, שתציל את ישראל מאויביהם והם יאבדו במלחמה, כמ''ש או ה' יגפנו וכו' או במלחמה ירד ונספה, סלה סיום הענין :

ישובו לערב וגו' , הנה יביעון בפיהם . פתרון שני מקראות הללו נופל זה על זה , ישובו לערב לא דים מה שעשו ביום אלא אף לערב ישובו על רעתם לשמור שלא אברח ואצא מן העיר ומה עשו ביום הנה כל היום יביעו בפיהם לרגל עלי אל שאול :

ישובו לערב . ר''ל ביום ילשינו עלי ולערב שבים לביתי לשמרני וכאשר נמלטתי סבבו בעיר לחפש אחרי ויהמו בקול בעת החפוש ככלב הזה הסובב ומחפש והומה :

יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב: דרש רבא מאי דכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא (ראו) [ידעו] אור מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון ומניחים אותו בבית גנזיהם לערב באים ומריחין אותו ככלב שנא' ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון ערום הלכו מבלי לבוש ואין כסות בקרה חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד וכו'.סנהדרין קט ע"ב

ישובו לערב, יספר עתה איך שב שאול שנית בערב וישלח שומרים סביב ביתו להמיתו, בערב שבו שנית לרצחני, יהמו ככלב, מדמה את השומרים ככלבים שהם ג''כ שומרי הבית, כן יהמו גם הם ויסובבו את העיר :

חרבות בשפתותיהם . ואומרים בלבם מי שומע :

חרבות . הלה''ר שמדברים בפיהם כאלו יתנו חרבות ביד שאול להמיתני כי יאמרו מי שומע ולא יראו מאלהים :

יביעון . ידברו כמו יביע אומר ( לעיל י''ט ) :

הנה, רק גרועים המה מן הכלבים בשני דברים {{{א}}} הכלבים רק מנבחים לא מדברים, וכלבים אלה יביעון בפיהם {{{ב}}} הכלבים רק נושכים לא ממיתים בחרב, והם חרבות בשפתותיהם, שיאמרו בשפתותיהם כי יהרגני בחרב בבקר, ואמרו זה בלט וחשבו כי מי שומע, ולא יודע הדבר אלי עד הבקר :

ואתה ה' . אשר תלעג תשחק גם לרשעי' הללו :

תשחק למו . אתה שוחק על דבריהם כמו שאתה לועג לכל גוים שאינם מאמינים בך :

ואתה, אבל אתה ה' תשחק למו, כי אתה תפר עצתם, וכן תלעג לכל גוים שישמחו על זה שימות הלוחם מלחמת ה' עמהם :

תשחק, תלעג. עי' למעלה (ב' ד'), ומוסיף תלעג שהוא יותר מן השחוק :

עוזו אליך אשמרה . עזו ותקפו של אויבי החזק עלי , אליך אשמורה ואצפה לעזרני הימנו :

עוזו . מפני רוב חזקו של שאול אמתין על תשועתך כי אתה משגבי אבל בידי אין כח לעמוד נגדו :

אשמרה . ענין המתנה כמו ואביו שמר את הדבר ( ברא' ל''ז ) :

עזו, אתה אומר אלי בשחוק, דע כי ''עזו של שאול אליך אשמורה'', אני שומר עז שאול ומלכותו אליך, שאתה תמלוך תחתיו ואתה תעוז נגד הגוים במלחמה, כי אתה אלהים משגבי, ר''ל שזה תאמר אלי במה שאתה משגבי ומחזקני נגד שאול וגם נגד פלשתים במלחמת קעילה, בזה תודיע שעוזו של שאול שמור אלי, ושאני מוכן למלוך תחתיו :

יקדמני . יקדים לי עזרתי קודם שתשלוט בי יד שונאי : יראני בשוררי . מה שאני תאב לראות :

אלהי חסדי . ה' העושה לי חסד מעולם יקדים לי החסד טרם ילכדני : יראני . מה שלבי חפץ לראות יראני בהמסתכלים בי לרעה :

בשוררי . ענין ראיה והבטה :

אלהי, הם סובבים את ביתי וחושבים כי אין שומע דבריהם ושלא אדע מזה, אבל אלהי חסדי יקדמני להודיעני הדבר, ואלהים יראני בשוררי, ה' הראה לי, עד שראיתי את השומרים השוררים עלי וסובבים את ביתי, ר''ל שה' הודיע לו זאת ע''י מיכל בת שאול :

יקדמני. פעל יוצא, שיעשה שאני אקדים ואברח טרם יבואו להרגני :

אל תהרגם . שאין זו נקמה הנכרת : פן ישכחו עמי . כי כל המתים משתכחים אלא הניעמו מנכסיהם שיהיו עניים והיא נקמה שתזכר לאורך ימים :

פן ישכחו . כי המת נשכח מן הלב ולא יזכרו בהם ליקח מהם מוסר : הניעמו בחילך . אלא בכוחך הרב הניעם ממקום למקום והורידם מנכסיהם אתה ה' מגננו כי אז יזכרו ויקחו מהם מוסר :

הניעמו . מל' נע ונד : בחילך . בכוחך : מגננו . מבטח לנו כגבור במגנו :

אל, כשראה את שורריו ושומריו, מבקש אל תהרגם, ר''ל שלא יראוני בעת שאברח בעד החלון ותצילני על ידי שאתגבר עליהם ואהרגם, כי פן ישכחו עמי מה שעשו נגדי, רק הניעמו בחילך שינועו עתה ממקומם עד שלא יראו בבריחתי, ואח''כ הורידמו מגדולתם :

חטאת . של פיהם הוא דבר שפתימו ונלכדים בגאונם העניים הנרדפים על ידיהם מפני האלה והכחש שהם מספרים :

חטאת פימו . את זה עשה להם בעון חטאת פיהם וכו' ויהיו נלכדים בעבור גאותם : ומאלה . ומרוב הקללה אשר יבוא עליהם ומרב הכחש והרזון אשר יבואום יספרו הבריות זה לזה את כל הקורות להם ויהיה הדבר זכור ויקחו מהם מוסר :

בגאונם . מלשון גאוה : ומאלה . מקללה : ומכחש . רזון :

חטאת פימו דבר שפתימו, שיהיה דבר שפתימו שיתודו חטאת פימו, שהם בעצמם ידברו בשפתותיהם ויתודו את החטא שחטאו בפיהם מה שדברו עלי לה''ר ויודו שנענשו עי''ז, וילכדו בגאונם שע''י גאונם ילכדו ברשת, ומאלה ומכחש יספרו, והם עצמם יספרו ויתודו, שזה בא להם ע''י חטא של אלה וכחש, מה שדברו עלי כחשים ונשבעו באלת שוא לקיים דבריהם, ואחר שיתודו את חטאם, אז.

כלה . אותם בחמתך מלך השופט וידעו כי אתה מושל ביעקב :

כלה . את הרשעים ההם : ואינימו . ולא יהיו עוד בעולם : מושל ביעקב . להושיע את החוסים בו : לאפסי . מוסב על וידעו וכו' לומר בקצות הארץ ידעו לעולם שאתה מושל ביעקב :

כלה בחמה, תכלם בחמתך, ותכלם פעם אחר פעם, ואינמו עד שלא יהיו עוד בעולם, וידעו לאפסי ארץ כי אלהים מושל ביעקב, עד שתתפשט הידיעה עד אפסי ארץ ויכירו כולם כי ביעקב יש אלהים מושל ומשגיח על פרטי מעשיהם, סלה סיום הענין :

וישובו לערב . מחובר למקרא העליון חטאת פימו הם מדברים ביום ולערב הם שבים לארוב אותם שהלשינו עליהם :

וישובו . הרשעים ההם יענשו מדה במדה כמו ששבו לערב לשמרני וסבבו בעיר לחפש אחרי כן יחזרו על פתחי זולתם לעת ערב ויסובבו בעיר לבקש מזון ויהמו מכאב לב :

וישובו, נגד מ''ש תחלה שישובו לערב ויהמו ככלב, ויסובבו עיר לשמור את הבית להמיתו, מקללם שגם עתה אחר מפלתם ישובו ג''כ לערב ויהמו ככלב ויסובבו עיר גם עתה, רק לא יהיה זה כמו תחלה שסבבו ככלב להמית נפש איש צדיק, רק.

המה יניעון לאכול . כאשר עשו הכלבי' כל הלילה אם אינם שבעים שילינו מתוך שבעם וישנו :

המה . כשהמה יהיו נעים לבקש אוכל וכאשר לא ישבעו כי לא ימצאו די אכלם אז יתלוננו ויהמו מכאב לב :

יניעון . מל' נע ונד : וילינו . מל' תלונה :

המה יניעון לאכול, מה שיסובבו עתה ככלב יהיה ככלב הרעב שסובב בלילה בעיר לבקש אוכל והוא הומה ומנבח ע''י רעבונו, שיסובבו אם לא ישבעו כדי שילינו, שע''י שתחסר בטנם מרעבון לא יוכלו ללין ויסובבו בעיר לבקש אוכל :

ולנו. כדי שילינו :

ואני . כשאמלט מהם לבקר אשיר עזך :

ואני אשיר . כשאהיה נושע אספר עוזך בשיר ובכל בוקר ארנן חסדך : ומנוס . אמר דרך משל כאדם הנס לאוהבו להמלט :

מנוס . מל' ניסה ובריחה :

ואני אקום בלילה, כדי שאשיר עוזך כל הלילה, ובבקר ארנן חסדך מה שהיית משגב לי ומנוס ביום צר לי שעזרתני לנוס ולברוח :

עזי אליך . אליך שאתה עוזי ומעוזי אליך אזמרה :

עוזי . אתה חזקי ולכן אזמרה לך : אלהי חסדי . העושה לי חסד מעולם :

עזי, נגד מ''ש עזו אליך אשמורה שהבטיח לו שישמור לו עוז של שאול, עד שאח''כ יהיה עוז של שאול שייך לדוד, אמר בעת שיהיה עזי, היינו שאגיע למלוכה, אז אליך אזמרה, כי אלהים משגבי מצד שהוא אלהי חסדי, כי המלוכה נתנה לו מצד החסד כמו שיתבאר בסימן פ''ט :