תהלים-תהילים פרק-נו{א}
לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּֽאֱחֹ֨ז אֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת׃
יונת אלם רחוקים . על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להרגו שנאמר הלא זה דוד מלך הארץ ( ש''א כ''ח ) והוא היה ביניהם כיונה אלמת :
על יונת אלם . בעבור כי היה אז כיונה פותה אין לב והיא נאלמה ואף היה אז רחוק מארצו והיה מן הנמנע לברוח : מכתם . המזמור הזה היה חביב בעיניו ככתם פז . באחוז אותו . כאשר אחזוהו פלשתים בגת להרגו על אשר הרג בפלשתים בהיותו עם שאול :
לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם: דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר נביאים דכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ מלכים מדוד ואמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו היא מוצאת היא מיתוצאת מיבעי ליה א"ר אלעזר לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל וריחקן בא גבריאל וקירבן היינו דכתיב למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם א"ר יוחנן משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת לדוד מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל דבר אחר מכתם שהיתה מכתו תמה שנולד כשהוא מהול דבר אחר מכתם כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה כך בגדולתו וכו'.
סוטה י ע"ב
יונת אלם. פי' שהיה כיונה אלמית ובארץ רחוקה, וי''ל שהוא שם כלי זמר :
{ב}
חָנֵּ֣נִי אֱ֭לֹהִים כִּֽי־שְׁאָפַ֣נִי אֱנ֑וֹשׁ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם לֹחֵ֥ם יִלְחָצֵֽנִי׃
שאפני . מצפים לבלעני גולושי''ר בלע''ז , כמו שאפה רוח ( ירמיה ב' ) : לחם . לשון מלחמה :
שאפני אנוש . בני אדם רוצים לבלוע אותי וכל הימים ילחץ אותי הלוחם בי כי בברחו מפני שאול פגעו בו פלשתים ואין לו מקום לנוס :
שאפני . ענין בליעה כמו שאפה רוח ( ירמי' ב' ) : לוחם . מלשון מלחמה . יחלצני . מל' לחץ ודחק :
חנני אלהים כי שאפני אנוש, ששאול רוצה לבלוע אותי, ועי''כ כל היום לוחם ילחצני עד שהוצרכתי לברוח, אבל.
שאפני. תאבים לבלעני :
{ג}
שָׁאֲפ֣וּ שׁ֭וֹרְרַי כָּל־הַיּ֑וֹם כִּֽי־רַבִּ֨ים לֹחֲמִ֖ים לִ֣י מָרֽוֹם׃
מרום . הקב''ה שהוא יושב מרום :
שאפו שוררי . המסתכלים בי לרעה חושקים לבלעני : מרום . ר''ל אתה ה' היושב בשמי מרום ראה כי רבים לוחמים עמי והם שאול ופלשתים :
שאפו שוררי כל היום, הם שואפים ומצפים לאמר, כי רבים לוחמים לי ממרום, הם חושבים שמן השמים מסכימים להרגני ושמשם לוחמים לי, וזה שקר, כי רק אנוש שאפני לא ממרום, כי בהפך.
מרום. ממרום :
{ד}
י֥וֹם אִירָ֑א אֲ֝נִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח׃
יום אירא . אבל ביום שתגדל מוראי אבטח אליך כי בידך להצילני מיד כולם :
יום אירא אני אליך אבטח, שידעתי שממרום יבא עזרי, וזה משני טעמים, {{{א}}} כי.
{ה}
בֵּאלֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי׃
באלהים אהלל דברו . אף בשעה שהוא בא עמי במדת הדין אהלל דברו ואבטח בו :
באלהים . ר''ל אבטח באלהים ואהללנו על דברו שהבטיח לי המלוכה ועל כי בטחתי באלהים לא אירא שוב כי מה יעשה אדם לי הלא לא יוכל לבטל הבטחת ה' :
באלהים (אבטח), יען אהלל דברו, שהבטיח לי את המלוכה ולא איש אל ויכזב, {{{ב}}} ע''י כי באלהים בטחתי, ומצד בטחוני בו ראוי שיושיע כי הוא מושיע לכל החוסים בו, וע''כ לא אירא כי מה יעשה בשר לי נגד ה' :
באלהים. נמשך למלת אבטח :
{ו}
כָּל־הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע׃
כל היום דברי יעצבו . מעציבים אותי רודפי עד שכל דברי פי עצב וצעקה :
דברי יעצבו . על ידיהם כל דברי המה דברי עצבון וצער כי כל מחשבותם עלי לרעה ודואג אני בזה :
כל היום, עתה שב לענין הפלשתים ששינה את טעמו בעיניהם, והם דברי יעצבו, שהם לא האמינו כי משוגע הוא, והשתדלו שיתעצב המלך מדבריו וענינו ויחשוב שבא לרגל את הארץ, ועלי כל מחשבותם לרע, שאף אחר שפטרו אכיש חשבו להרע לו :
{ז}
יָג֤וּרוּ ׀ (יצפינו) [יִצְפּ֗וֹנוּ] הֵ֭מָּה עֲקֵבַ֣י יִשְׁמֹ֑רוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר קִוּ֥וּ נַפְשִֽׁי׃
יגורו יצפונו . המה אורבים ולנים במקום שהם מקוים שאני אלך שם ושומרים את עקבי טר''צש בלע''ז , לרגלני ולהוליך רודפי שם , כל זה היה מקובל על רשעי ישראל האורבי' לו ומאימתם ברח אצל אכיש : יגורו . ילינו : יצפונו . יארובו : כאשר קוו נפשי . כשהם יודעים ומקווים לי דרך זו ילך :
יגורו יצפונו . יאספו ויסתירו עצמם לארוב עלי ושומרים פסיעות רגלי כאשר יקוו ללכוד נפשי ר''ל כאשר רואים שיש מקום ללכדני אז יארבו עלי :
יגורו . יאספו כמו יגורו עלי עזים ( לקמן נ''ט ) : יצפונו . יסתירו לארוב כמו נצפנה לנקי ( משלי א' ) : עקבי . מהלך רגלי :
יגורו, שפחדו ממנו שמשנה את טעמו בכונה, וע''כ יצפנו, הטמינו א''ע בצאתו מפלשתים לראות באיזה דרך הולך, והמה עקבי ישמרו, לראות אם הולך כאיש משוגע או לא, וזה עשו מדעת עצמם כאשר קוו נפשי להרגני :
יגורו. מענין פחד, או מענין אסיפה :
{ח}
עַל־אָ֥וֶן פַּלֶּט־לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים ׀ הוֹרֵ֬ד אֱלֹהִֽים׃
על און פלט למו . למצוא הצלה ועושר על דבר עון ורשע , פלט כמו לפלט מצפים שכר מאת שאול על כך : באף עמים הורד . באפך הורד אומה זו שאני בתוכם מחכמתם וממחשבותם שאומרים להרגני :
על און . וכי מהראוי שיהיה להם פליטה והצלה על האון שעושים לי : באף . לזה הורידם באף וידי לא תהיה בהם :
הורד . מל' ירידה :
על און, הטעם שקוו נפשי היה על ובעבור און פלט למו, הפליטה שנפלטתי מידם היה נחשב למו כאון, שחשבו שמן היושר להרגני, והפליטה הוא און, וע''כ עמים באף הורד אלהים :
{ט}
נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ הֲ֝לֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ׃
נודי ספרתה . אתה ידעת מנין המקומות שנדדתי לברוח : שימה דמעתי בנאדך . שים דמעתי בנאד שלך ותהא שמורה לפניך : הלא בספרתך . במנינך תתננה למנותה עם שאר צרותי , ( ומנחם חברו לשון ספר ממש ) :
נודי . הלא ידועות וספורות לפניך מרבית הנדודים שאני נודד מפניהם : בנאדך . להיות שמורים אצלך והלא המה ידועות וספורות לפניך ושמרם לשלם להם גמול על כולם :
בנאדך . שם כלי משקה כמו נאד החלב ( שופטים ד ) :
נֹדִי סָפַרְתָּה אמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך וכו'.
שבת קה ע"ב
נודי, אתה ספרתה מספר הנדודים שלי, כמה ימים אהיה נודד ובכמה מקומות. ואני מבקש שימה דמעתי בנאדך וגם הם הלא יהיו בספרתך, ר''ל בחשבון המספר שלך, למשל אם גזרת עלי עשרה נדודים במספר ובנדוד אחד היה לי צער ובכיתי דמעות כמספר עשרה נדודים, תצרף חשבון מספר הדמעות אל חשבון מספר הנדודים, ובזה ימעט זמן הנדוד לפי משקל הצער והדמעות שגם הם מן החשבון :
ספרתה. מענין מספר, וכן בספרתך, שתחשוב הדמעות אל המספר של הנדודים :
{י}
אָ֥֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶה־יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים לִֽי׃
אז ישובו . וכשישובו אויבי אחור בו ביום שאקרא אליך אז אדע בזה כי אלהים לי לעזרה ולא במקרה בא :
אז, אחר שראיתי שביום אקרא אז תיכף ישובו אויבי אחור, שאחר שהתפלל לה' התפלה הזאת שבו הפלשתים ההולכים אחריו ולא צדו עוד לקחת את נפשי, בזה ידעתי כי אלהים לי שמשגיח עלי ביחוד :
{יא}
בֵּֽ֭אלֹהִים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בַּ֝יהוָ֗ה אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר׃
באלהים אהלל , בה' אהלל . על מדת הדין ועל מדת הרחמים אהלל :
באלהים . ר''ל בין מתנהג עמי במדת אלהים שהוא דין אהלל דברו ובין מתנהג עמי במדת ה' שהוא רחמים אהלל דברו ואברך על הרעה כמו על הטובה :
בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר: מאי חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אילימא כשם שמברך על הטובה הטוב והמטיב כך מברך על הרעה הטוב והמטיב והתנן על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת אמר רבא לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה אמר ר' אחא משום ר' לוי מאי קרא חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה רבי שמואל בר נחמני אמר מהכא בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר זו מדה טובה באלהים אהלל דבר זו מדת פורענות וכו'.
ברכות ס ע"ב
וְרַפֹּא יְרַפֵּא: דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות וכו'.
ברכות ס ע"א
באלהים, ואני בוטח באלהים ואהלל את הדבר שדבר עלי למשחני למלך, וכן אח''ז דבר אליו ע''י גד הנביא שילך אל ארץ יהודה והיה לו הבטחה שנית, ועז''א שזאת בטחתי שנית בה' שהוא מדת הרחמים, ששלח לו דבריו ע''י נביא ואהלל דבר, וחוץ מזה.
{יב}
בֵּֽאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה אָדָ֣ם לִֽי׃
באלהים בטחתי . אף במדת הדין בטחתי שלא יעשה בי כלה ומה א''כ יעשה אדם לי :
באלהים בטחתי, וא''כ לא אירא גם עתה מרודפי כי מה יעשה בשר לי :
{יג}
עָלַ֣י אֱלֹהִ֣ים נְדָרֶ֑יךָ אֲשַׁלֵּ֖ם תּוֹדֹ֣ת לָֽךְ׃
עלי . מוטל עלי לשלם הנדרים שנדרתי לך בעת צרה ואשלם בתודה והלל :
עלי אלהים נדריך, אומר נדריך הם עלי, אתה נדרת נדר עבורי כי הבטחת ה' ע''י נביא הוא כנדר שמחויב לקיימו, והיו בזה שני נדרים, הנדר של הבטחת המלוכה ע''י שמואל, והנדר שישוב לא''י ולא יירא, ע''י גד, ואני מקבל עלי כי אשלם תודות לך, כמו שנדרת לי כך אשלם לך, ומפרש.
{יד}
כִּ֤י הִצַּ֪לְתָּ נַפְשִׁ֡י מִמָּוֶת֮ הֲלֹ֥א רַגְלַ֗י מִ֫דֶּ֥חִי לְ֭הִֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים בְּ֝א֗וֹר הַֽחַיִּֽים׃
באור החיים . לשוב לארץ ישראל :
כי הצלת . על אשר הצלת נפשי ממות ואף הלא הצלת גם רגלי מלהיות נדחים עוד מדחי אל דחי בכדי להתהלך לפני אלהים בבית מקדשו ולעסוק באור החיים הם התורה והמצות כי לא אהיה עוד מוטרד להיות נדחה ומורדף :
כי הצלת נפשי ממות מה שנמלטתי מיד פלשתים שזה ע''י הבטחת שמואל, הלא רגלי הצלת מדחי, לבל אהיה נדחה חוץ לארץ וזה ע''י הבטחת גד, כי אתהלך לפני אלהים הוא הפך של רגלי מדחי, באור החיים הוא הפך של נפשי ממות :