משכיל . בו ישכל את העם להזהיר מלשון הרע :

האדומי . מתגורר היה באדום :

בא דוד אל בית אחימלך, כבר בארתי (בפי' שמואל א' כ''ב) שבזה היה תלוי עיקר המלשינות כי באמת בא דוד אל בית ה' לא אל בית אחימלך, ודואג שמע שדוד אמר שהולך בשליחות המלך, ושהוא רעב שאחזו בולמוס, וששאל לו באורים דבר סתמי ולא הודיע להכהן עקר שאלתו, באמרו שהמלך צוהו להעלים הדבר, ולא בקש חרב גלית כלל רק חרב סתם, ורק מפני שלא היה בידו חרב אחרת לקח חרב גלית, מכ''ז מבואר שהכהן עשה זאת בתום לבבו ובנקיון כפו, ורק דואג שינה הדברים, ואמר בא דוד אל בית אחימלך, שמשמע שבא לביתו, וע''ז לא אמר אל בית אחימלך הכהן, כי אמר שלא בא אליו מצד כהונתו רק מצד שהוא עמו בקושרים, ועל יסוד זה הוציא כל דבתו, שנדמה לשאול שבהיותו בביתו שלא בפני דואג גלה לו סתרו כי בורח הוא, גם שינה סדר הדברים ממה שהיה (כמו שבארתי שם ששינה בששה דברים את אמתת הענין) ועי''כ נתפסו הכהנים להריגה עי''ש :

מה תתהלל . ותתפאר ברעה שאתה עושה אתה הגבור בתורה : חסד אל כל היום . להציל את הנרדף על ידך , ד''א חסד אל כל היום אילו לא נתן לי אחימלך לחם מדומה אתה שאמות בערב , יש חסד בהקב''ה על ישראל כל היום ואם לא נתן לי יתנו לי אחרים :

הגבור . אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרע שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול : חסד . וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים :

מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה: א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה כתיב דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה (סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר) א"ר יצחק מאי דכתיב מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום אמר לו הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה מה תתהלל ברעה לא חסד אל נטוי עליך כל היום וכו'.סנהדרין קו ע"ב

מה אתה הגבור! מה תתהלל ברעה שעשית, מה תתהלל בחסד וחרפת אל כל היום, בחילול השם שעשית להרוג את כהני ה' :

חסד. מלשון פן יחסדך שומע, מענין חרפה, וב' של מלת ברעה נמשך לשנים :

מלוטש . מחודד : עושה רמיה . חותך הבשר עם השער :

תחשוב לשונך . לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך : עשה רמיה . שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב :

הוות . דברי שבר : כתער . סכין שמגלחין בה : מלוטש . מחודד :

הוות תחשב לשונך, הלשון שלך חשבה מחשבות לעשות הוות ושבר, עד שהיא כתער מלוטש שהיא עושה רמיה, שתחת שיחשוב להסיר בו השער והנוול חותך בו את הראש, כן תחת שרצית להסיר מכשלה מבית שאול שפכת דם נקים :

מלטש. מחודד :

מטוב . מלעשות טוב : שקר . מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם :

אהבת, כי לא נוכל לאמר שטעית באמת וחשבת שאחימלך אשם בדבר, כי למה אהבת את הרע מן הטוב? למה לא ספרת את הטוב? ולמה אהבת את השקר מדבר צדק, למה ספרת שקרים שבא אל ביתו וששם שאל לו באלהים, ולמה לא ספרת את הטוב ששמעת שאחימלך לא ידע דבר, ושדוד אחזו בולמוס, ויתר הענינים שבארתי בפי' שמואל שם, שבזה לא היה מאשים את הכהנים :

דברי בלע . הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי :

אהבת, לפי דברי חז''ל הגר העמלקי שהגיד לדוד ממיתת שאול ושהוא הרגו, היה דואג האדומי, וכבר בארתי בפירושי (ש''ב א') שבאמת לא הרג דואג את שאול (כמש''ש ש''א למ''ד ששאול נפל בעצמו על חרבו) והוא אמר כן שחשב שעי''כ ימצא חן בעיני דוד, ודוד אמר לו דמך בראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מותתי את משיח ה', ר''ל הגם שעתה דברת שקר, עכ''פ אתה חרצת מיתה על עצמך ע''י דברי פיך, ורמז לו, שבכ''ז כבר הרג את משיח ה' שהוא אחימלך הכהן הגדול שהיה משוח בשמן המשחה ונהרג ע''י, וז''ש אתה לשון מרמה! אתה אהבת כל דברי בלע, ועי''כ תכשל בלשונך בעצמך :

בלע. מענין השחתה כמו ודרך ארחתיך בלעו, וי''מ מענין הסתר, דברי מרמה ותוך, כמו כבלע את הקדש :

יתצך . ל' נתיצה : יחתך . לשון שבירה : ויסחך . ויעקרך : ושרשך . ישרש אחריך לעקור כל השרשים דיראריצינע''ר בלע''ז :

גם אל . כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל : מאהל . מביתך : ושרשך מארץ חיים . ועד עולם מבלי חזרה :

יתצך . מלשון נתיצה והריסה : לנצח . לעולם : יחתך . מלשון חתת ושבר כמו ואל תחת ( יהושע א' ) : ויסחך . ענין הריסה ועקירה כמו בית גאים יסח ה' ( משלי טו ) :

גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח: וא"ר יצחק מאי דכתיב חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע ימות דואג אמר לו חיל בלע ויקיאנו אמר לפניו מבטנו יורישנו אל וא"ר יצחק מאי דכתיב גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל ליהוי ליה בנין רבנן ושרשך מארץ חיים סלה וכו'.סנהדרין קו ע"ב גַּם אֵל יִתָּצְךָ: יתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר הא מתניתין כדתנן א"ל כנה יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא ויתיב וקאמר גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה א"ל כנה תרתי למה לי מהו דתימא ה"מ מתניתין אבל בקראי אימא לא מכנינן קמ"ל:שבועות לו ע"א

גם אל יתצך לנצח, הוא מה שנהרג ונתץ בנין גופו, יחתך ויסחך מאהל, הוא איבוד כבודו, שעד עתה היה בין יושבי אהל ה' שהוא בין הסנהדרין כמ''ש חז''ל, ועתה נתן את רשעים קברו, ושרשך מארץ חיים, הוא אבוד נשמתו ושרשו מארץ החיים העליונה, סלה, סיום הענין :

יחתך. ענין לקיחה, כמו היחתה איש אש בחיקו, והוא מבנין הקל או הכבד. ייסחך, כמו בית גאים יסח ה' :

ועליו ישחקו . וזה השחוק שיאמרו עליו הנה זה הגבר אשר לא שם מבטחו בהקב''ה ראו מה עלתה בו :

וייראו . יוסיפו יראת ה' : ועליו . על דואג ילעגו :

וְיִרְאוּ צַדִּיקִים: אמר ר' אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ ואמר רבי יצחק מאי דכתיב ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו בתחילה ייראו ולבסוף ישחקו וכו'.סנהדרין קו ע"ב

ויראו צדיקים, אחר שהיה בזה עונש השגחיי מדה כנגד מדה, שדואג שהיה השליח של שאול לפגוע בכהני ה' אמר על עצמו עתה שהיה שליח מאתו להרוג את משיח ה' שנית שהוא שאול, ואמר כי אחזני השבץ שהוא חטא הריגת הכהנים לבושי תשבץ כקבלת חז''ל, והוא נהרג ע''י דוד שבסבתו הרג את הכהנים, הנה הצדיקים שיראו זאת ייראו מה', בראותם השגחתו ומשפטו, ועליו ישחקו ויאמרו בשחוק :

יעז בהוותו . מתגבר היה ברשעו :

הנה הגבר . יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו : יעוז בהותו . היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול :

יעוז . תחזק :

הנה הגבר אשר לא ישים אלהים מעוזו, רק יבטח ברוב עשרו, שחשב שעי''כ יעשרנו שאול, ומה היה סופו יעז בהותו, דבר שרצה לעוז על ידו זה היה הותו ושברו, שחשב שימצא עי''כ עוז אצל דוד ומצא הוות ושבר :

בהותו, ענין שבר :

ואני . הנרדף עתה בידך אהיה כזית רענן בבנים ובבני בנים בבית הקב''ה :

ואני . אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג :

רענן . לחה ורטובה :

ואני דומה כזית רענן, המושרש במקום אחד, כן אני מושרש בבית אלהים, לא כדואג שישב אז נעצר בבית ה' ושרשו נטוע במקום טומאה, וכמו שהזית הוא רענן תמיד ועלהו לא יבול כן בטחתי בחסד אלהים עולם ועד, כי הטוב שיגיע לאדם מצד מעשיו וזכיותיו אינו בטוח שיתמיד לעולם כי ישתנה בהשתנות מעשיו, אבל הטוב הבא מחסד אלהים שלא עפ''י המשפט כפי המעשים טובים, הוא יהיה לעולם כי חסד ה' לא תשתנה, ודוד קבל מלכותו מצד החסד כמו שיתבאר באורך בסי' פ''ט :

כי עשית . כשתעשה לי זאת וכלפי הקב''ה אמר מקרא זה :

עשית . כאשר שאלתי : ואקוה שמך . אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך ולזה אקוה אשר גם תטיב לי בחסדך :

אודך לעולם כי עשית, ר''ל שאתן תמיד הודאה על העבר, כי נסי ה' מתמידים וע''כ אתן תמיד הודאה חדשה על הטובה שעשה לי, וזה נגד מ''ש ואני כזית רענן בבית אלהים וגם ואקוה שמך כי טוב לעשות חסד בעתיד נגד חסידיך, שהם המוכנים אל החסד, וזה נגד מ''ש בטחתי בחסד אלהים עולם ועד :