תהלים-תהילים פרק-קלא{א}
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃
ה' לא גבה לבי וגו' . לא נהגתי שררה , לא עשיתי גדולות תענוגות בנינים ונטיעות כעין שעשה בני הנני עליך כמי שאין לו ידים ורגלים כגולם מוטל לנגדך ( סא''א ) :
לא גבה לבי . במחשבת הלב לא הייתי מתגאה : ולא רמו עיני . במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח : ולא הלכתי בגדולות . לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד ממני , ר''ל יותר מהצורך ומהראוי לי :
{ב}
אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃
שויתי ודוממתי . עליך נפשי כגמול שהוא נתון עלי אמו , גמול יונק שדים : כגמול עלי נפשי . נפשי בקרבי לנגדך כיונק שדי אמו :
אם לא . הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר : שויתי ודוממתי . המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה' : כגמול עלי נפשי . הנפש אשר עלי ובקרבי הוא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו :
שויתי . מל' שוה : ודוממתי . מל' דמיון : כגמול . ענינו תינוק הנעתק מקרוב משדי האם כמו ויגדל הילד ויגמל ( שם כא ) :
{ג}
יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהוָ֑ה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
יחל ישראל . ר''ל ממני ראו וכן עשו גם אתם וקוו אל ה' מעתה ועד עולם :