שיר המעלות לשלמה . שיר זה אמר דוד על שלמה בנו שצפה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה ועל זה נאמר ( ירמיה ל''ב ) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה לכך אמר המזמור הזה למה לך בני לבנות בית ולסור מאחרי המקום מאחר שאינו חפץ בה לשוא עמלו בוניו בו : שוא שקד שומר . על חנם צופה בה השומר :

לשלמה . אמר זה על שלמה כי צפה ברוה''ק אשר בעת יבנה את בה''מ ישא את בת פרעה ועליו אמר מה תועלת א''כ בבנין כי אם ה' לא יבנה הבית ר''ל אם המקום לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים א''כ הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא יתקיים : אם ה' לא ישמר עיר . בעבור המעשים האלה : שוא שקד שומר . הלא לחנם הוא מהירת והתמדת השומר בשמירת העיר כי בא יבוא האויב העירה ויחרב הבית :

שקד . ענין המהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו ( עזרא ח ) :

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן שחיטה. (וכו'): תנא לא היו מעסיקין אותו לא בנבל ולא בכנור אלא בפה ומה היו אומרין אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וכו'.יומא יט ע"ב

שוא לכם . בעלי האומניות המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של טורח : כן יתן . הקב''ה פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה : לידידו שנא . למנדד מעיניו שינה :

שוא לכם . וכמו כן טרחתם לכם בחנם אתם המשכימים לקום לעשות מלאכתכם ומאחרים לשבת בעסק המלאכה למיעוט בטחונם בה' והמה אוכלים הלחם הבא בעצב רב וביגיעת המלאכה : כן יתן . הלא כן יתן ה' די מחסורו למי שמנדד שינה מעיניו ועוסק אז במלאכת שמים ור''ל כמו שמרבית שמירת העיר אין בו תועלת רב כי הכל תלוי בהרצאת המקום כן מרבית יגיעת המלאכה אין בו תועלת כי בזולת יגיעה רבה נותן המקום די הספוק למי שעמל בתורה :

מאחרי . מלשון איחור והעכבה : שבת . מלשון ישיבה : לידידו . מלשון נדידה : שנא . כמו שנה בה''א :

שָׁוְא לָכֶם שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא מאי כן יתן לידידו שנא א"ר יצחק אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא וכו'.יומא עז ע"א שָׁוְא לָכֶם: מאי טיילין אמר רבא בני פירקי א"ל אביי מאן דכתיב בהו שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא ואמר רב יצחק אלו נשותיהן של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז ובאות לחיי העוה"ב ואת אמרת בני פירקי אלא אמר אביי כדרב דאמר רב כגון רב שמואל בר שילת דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה וכו'כתובות סב ע"א

לחם העצבים. כמו בעצבון תאכלנה. שנא. כמו שנה בה''א והוא כשם מופשט, השנה יתן כן לידידו :

הנה נחלת ה' . לאותו האיש : בנים . אלו התלמידים שהוא מעמיד שהם לו כבנים : שכר פרי הבטן . שכר פרי התורה שבלב שנאמר ( משלי כ''ב ) כי נעים כי תשמרם בבטנך :

הנה נחלת ה' . ר''ל ואם ירבה לעמול במלאכה להרבות הון להנחיל לבניו אחריו הלא הנה הבנים עצמן המה נחלת ה' ונתנם לאשר ישר בעיניו ואם לא יתרצה לה' מאין לו בנים להנחילם את ההון : שכר פרי הבטן . הבנים שהמה פרי הבטן המה באים בשכר המעשה ומיד ה' וכפל הדבר במ''ש :

הִנֵּה נַחֲלַת יְהֹוָה: מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים אמר להם ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש אמרו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהבנים שלו שנאמר הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן מאי קא משמע לן דהא בלא הא לא סגי מאי שכר פרי הבטן א"ר חמא ברבי חנינא בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב"ה שכר פרי הבטן:נדה ע ע"ב

בנים. גדולים. פרי בטן. קטנים, (עיין ישעיה י''ג י''ח). נחלה. הוא הנשאר קיים והוא יותר משכר :

כחצים ביד גבור . להלחם בם את אויביו : כן בני הנעורים . התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו :

כחצים ביד גבור . ר''ל ובאמת שכר גדול הוא זה כי כמו החצים אשר המה ביד גבור עם שהחצים הרגו את מי עכ''ז הלא נראה לכל שלא החצים הם הממיתים כ''א הגבור אשר ידה אותם כן הבנים שהאדם מלמד בנערותו בעוד הכח בידו להדריכם בדרך ישרה הנה עם כי הבנים הם הדורכים בדרך ישרה עכ''ז נראה לכל שכל זה המה מעשה ידי אביהם להתפאר :

כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים: תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו' ואומר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר חצי גבור שנונים ואומר חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה:קידושין ל ע"א

אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו . מאותם חצים , אשפה תיק החיצים שקורין קויכרי''ן בלע''ז : לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער . תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה ( תוספות ) :

אשר מלא וגו' . ר''ל אשר הרבה בנים כאלה ולפי שהמשילם לחצים אמר בהם לשון הנופל בחצים שהדרך למלאותם בתוך הנרתק : לא יבושו . לא יבואו לידי בושה כאשר ידברו במקום מושב החכמים כי יתחכמו לדבר בהשכל ובדעת : את אויבים . ר''ל עם אותם החולקים עמהם בדבר חכמת התורה הנראים כאילו היו אויבים להם לפי המחלוקת :

אשפתו . הוא הנרתק אשר ישימו בו את החיצים וכן אשפתו כקבר פתוח ( ירמיה ה ) : בשער . דרך החכמים והשופטים לשבת בשער וכן אמת ושלום שפטו בשעריכם ( זכריה ח ) :

ידברו. לשון דבר, יהרגו אותם במלחמה כמו משיבי מלחמה שערה :