אליכם . הכהנים אני מצוה המצוה הזאת שלא תקריבו אלה על מזבחי :

ועתה אליכם . אליכם הכהנים אצוה המצוה הזאת לבל תקבלו קרבן נשחת וכחוש :

וארותי . וקללתי את ברכותיכם מה שצריך לברך לכם הדגן והתירוש והיצהר : וגם ארותיה . ובאמת אין לתלות הדבר על תנאי שתליתי באם לא ישמע כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה :

לתת כבוד לשמי . לבל לחללו בקרבן שאין ראוי לי : ושלחתי בכם . בכהנים ובהעם : וארותי את ברכותיכם . ר''ל את הברכה שברכתי אתכם מעת הוסד היכל ה' כמ''ש בחגי אהפך לקללה : וגם ארותיה . ר''ל גם המארה המשמשת עתה איננה במקרה כי אני ארותיה כי אינכם שמים על לב להזהר בכבודי :

המארה וארותי . מל' ארירה וקללה :

וזריתי פרש . של בהמות חגיכם על פניכם כלומ' לא תקבלו שכר מאתי כי אם לרעה לבושת ואגעור לכם את זרע השדה : ונשא אתכם אליו . פרש בהמות קרבנותיכם ישאו אתכם אליו להיות זוללים ונבזים כמוהו :

הנני גוער לכם . בעבורכם אגער את הזרע לבל תצמח : וזריתי . אפזר זבל על פניכם וחוזר ומפרש זבל מהבהמות שאתם מקריבים לפני שהוא הדבר היותר נמאס בבהמה אותו אפזר לבזות אתכם בו כדרך שאתם מבזים שמי : ונשא . העון הזה שבידכם ישא אתכם אל הבזיון הזה :

גוער . ענין זעקת נזיפה : וזריתי . אפזר כמו מזרה ישראל ( ירמיה לא ) : פרש . זבל וצואה כמו וקרבו ופרשו ( ויקרא ד ) : חגיכם . כן יקראו הקרבנות לפי שרובם באים בחג וכן אסרו חג בעבותים ( תהלים קיח ) :

להיות בריתי את לוי . שאני חפץ שתתקיימו ( אתי ) בברי' שכרתי לשבט לוי :

וידעתם . דעו לכם אשר שלחתי אליכם המצוה הזאת להיות נזהרים בכבודי הוא למען תקבלו גמול טוב להיות מתקיים הברית אשר כרתי עם שבט לוי ר''ל עם אהרן ראש השבט כי עמו כרתי הברית להיות הכהונה לו ולזרעו אחריו :

החיים והשלום . שנאמר לפנחס את בריתי שלום ( במדב' כ''ה ) והובטח לו ולזרעו אחריו הרי שיהא זרעו בחיים : ואתנם לו . שיקבלם במורא וכן עשה וייראני : נחת . לשון חתת נתירא :

בריתי היתה אתו . הברית שהיתה לי עמו הוסיפה לו החיים והשלום : ואתנם לו מורא וייראני . ר''ל את אלה נתתים לו בעבור המורא שהיה בלבו ויירא מפני וכפל המלות לחוזק הענין : נחת הוא . היה מתפחד ונרעד :

נחת . ענין פחד כמו ויהי חתת אלהים ( בראשית לה ) :

בשלום ובמישור הלך אתי . אהרן ואלעזר ופנחס וכן במעשה העגל השיבו כל שבטיהם מעון שנאמר ויאספו אליו כל בני לוי ( שמות ל''ב ) :

תורת . למד תורה עם העם ולא נטה מדרך האמת : ועולה וגו' . כפל הדבר במ''ש : הלך אתי . ר''ל בעבור מצותי היה רודף לעשות שלום בין הבריות ולהדריכם בדרך מישור : ורבים . ע''י תוכחותיו השיב בני אדם מרובים לכל יעשו העון אשר חשבו לעשות :

ובמישור . מל' ישר :

כי שפתי כהן . עליהם מוטל לשמור דעת למה שהרי תורה יבקשו מפיהו שכבר דבר זה מסור להם יורו משפטיך ליעקב ( דברים ל''ג ) : כי מלאך . שלוחו של הקב''ה כמלאכי השרת לשרת לפניו וליכנס לפנים במחיצתו :

כי שפתי כהן . ר''ל הנה כל זה ראוי לכל כהן כי שפתי כהן ראוים שישמרו את הדעת לדבר בם והראוי הוא שכל בני ישראל יבקשו תורה מפיהו ושהוא ילמדם : כי מלאך . כי הוא שלוחו של מקום להורותם הדרך הישר וכמ''ש וללוי אמר וגו' יורו משפטיך ליעקב ( דברים לג ) :

מלאך . שליח כמו ויאמר חגי מלאך ה' ( חגי א ) :

ואתם סרתם מן הירך . ר''ל מן הדרך הנזכר הראוי אל הכהנים : הכשלתם . לא די שלא השיבותם מעון אלא שעוד הכשלתם רבים בדיני התורה : שחתם ברית הלוי . מה שכרתי ברית עם אהרן ראש שבט הלוי לשרת בשמי ולכבדני הנה אתם שחתם אותו כי בזיתם אותו :

סרתם . מל' הסרה : הכשלתם . מל' מכשול :

וגם אני . ר''ל גם אני אשחית הברית כי אתן אתכם נבזים ושפלים בעיני העם וזהו הפוך החיים והשלום כי חיי הבזיון לאדם נכבד לא יקרא חיים ואין שלום בנפשו : כפי . כשיעור העון אשר אינכם וגו' כשיעור הזה יהיה לכם בזיון ושפלות : ונושאים פנים בתורה . נושאים פנים לעשירי העם להחניפם במשפטי התורה ומטים הדין :

כפי . כשיעור כמו איש כפי אכלו ( שמות יב ) : ונושאים פנים . זה הלשון יאמר על הכבוד והחנופה וכן ופני רשעים תשאו ( תהלים פב ) :

לחלל ברית אבותינו . ברית שכרת הקב''ה עם אבותינו בסיני :

הלוא אב אחד לכולנו . עתה חזר להוכיחם עוד בדבר אחר שבה הוא סבה שלא יתרצה ה' בקרבנותיה' והוא הבגידה שבגדו בנשותיהם הכשרות כאשר יאמר בענין ופתח ואמר הלא אב אחד לכלנו כי כלנו בני אדם הראשון אנחנו ויש לנו קירבה מפאת הגוף והלא אל אחד בראנו ר''ל הלא נפשות הישרים אצולות מאתו ממקור מחצבת הקדש ויש א''כ לנו קורבה מפאת הנפש : מדוע . ר''ל ובהיות כן מדוע נבגד איש באחיו ר''ל באשתו שיש לו אחוה עמה מפאת הגוף ומפאת הנפש כי כשעלו מן הגולה שזפתן השמש ונשחרו ונמאסו בעיני בעליהן ונשאו עליהן נשים נכריות והוכיחם הנביא על זה ואמר מדוע נבגד בהן לחלל עוד בהבגידה ההיא את ברית אלהינו כי התורה אסרה זאת הדבר הזה קבלנו בברית בכללות כל דברי התורה :

נבגד . ענין פשע ומרד : באחיו . ענינו אחוה וקורבה : לחלל . ענין הבטול וההפרה :

כי חלל יהודה . את עצמו שהיה קדש לה' ראשית תבואתו ( ירמי' ב' ) : ובעל בת אל נכר . שנשאו נשים נכריות בבבל ואפילו הכהנים כמו שמפורש בספר ( עזרא ט ) ורבותינו אמרו מלאכי זה עזר' :

בגדה יהודה . הנה יהודה עשה דבר בגידה והתועבה נעשתה בישראל בהיותו יושב בתוך עמו כי עם היה נפרד מישראל ללכת לעם אחר ולקחת שם אשה לא היה המעשה רע כ''כ כמו שהוא בתוך עמו ונושא עכו''ם : ובירושלים . ר''ל ועוד הוסיפו אשמה לעשות זאת בירושלי' עיר הקדש : כי חלל יהודה קדש ה' . ר''ל כי חלל את עצמו שהיה קדש לה' ועתה נתחלל במה שאהב ונשא בת עכו''ם :

ער ועונה . ער בתלמידים ועונה בחכמים , ער ל' אדם חריף : ומגיש מנחה . ואם כהן הוא לא יהי' לו בן מגיש מנחה :

אשר יעשנה . הדבר הזאת : ער ועונה מאהלי יעקב . שלא יהיה לו באהלי יעקב הם בתי מדרשות שם לא יהיה לו לא ער ולא עונה ער הוא תלמיד המעורר לשאול לרבו ספקותיו ועונה הוא חכם ועונה ומשיב על שאלות הספקות : ומגיש מנחה . רצה לומר ואם העושה זאת הוא כהן יכרת מזרעו מי המקריב קרבנות לפני המקום :

ער . מל' התעוררות : ועונה . מל' עליה ותשובה : מאהלי . ר''ל מאהלי תורה : ומגיש . מקריב : מנחה . תשורה וקרבן :

שנית תעשו . הראשונה שהוכחתי הרב' היא קשה שנשא נכריות ואפי' הוא פנוי וזאת שנית קש' ממנ' שהנשוי ישראלי' נשאו עליהם את הנכריות לפי שנתפחמו הישראלי' ברעב ובגול' ונתגנו עליהם והיה מושיבה בביתו צרורה כאלמנות חיות והנכרית היתה גברת : כסות דמעה את מזבח . שהיו באות לפני מזבח ה' ובוכות לפניו ואומרו' מה חטאנו ומה מצאו אנשינו בנו עול הננו לפני המזב' להבדק כסוטות : מאין עוד פנות וגו' . עד שאינכם כדי שאפנה אל מנחתכם ולקחת ריצוי מידכם : ואנקה . לשון אנחה שאדם מצטער בלבו דמוניש''א בלע''ז ואב לכולם האנק דום ( יחזקאל כ''ד ) ואם אנקה לשון צעקה היכן הדממה ותרגומו דמדנקין וכן תרגם ( שם כ''ד ) ונקוטתם בפניכם ותדנקון ל' אדם הנוהם ומצטער בעצמו :

וזאת שנית תעש . רצה לומר מלבד הבזיון שעשיתם למזבח לקראו שלחן מגואל ונבזה שהוא סיבה למאס בקרבנותיכ' תוסיפו לעשות עוד דבר שנית בבזיון המזבח במה שעל ידיכם מכסה דמעה את מזבח ה' והדמעה בא מבכי ואנקה לפי שלפעמים יזלו דמעה משמחת השחוק וכדומה לכן אמר שהדמעה באה היא מבכי ואנקה מה שהנשים עומדות סביב למזבח ובוכות על עלבונן : מאין עוד . מבלי אין עוד מצוא צד זכות לשאפנה אל המנחה שאתם מקריבים על המזבח ולקחת מידכם דבר מה ברצון :

כסות . מל' כסוי : ואנקה . ענין צעקת אנחה כמו אנקת אסיר ( תלים קב ) : פנות . מל' הפנה וסבוב :

ואמרתם . ואם תאמרו על מה יצא הקצף כי תכחשו לומר שמצאתם בהן ערות דבר : על כי ה' . ר''ל ע''ז אשיב לכם שזהו על כי ה' הוא לעד בינך ובין אשתך שנשאת בימי נעוריך אשר אתה לבדך בגדת בה אבל היא מתחברת לך והיא אשת בריתך כי מקיימת הברית שכרת עמה להיות לך לאשה כי אינה פונה אל מול הזרים ואין האמת אתך :

ולא אחד עשה . הקב''ה לאדם וחוה תחילה : ושאר . הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם : ומה האחד מבקש . האחד שבזוג מבקש למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו שהוא זרע אלהים מה הוא תועבה שמבזה אותה וזהו ל' תרגום של יונתן אלא שי''ת ומה האחד מבקש כי אם זרע אלהי' והפירוש נכון אם לא שהא' נקוד בטעם זקף נותק טעם הזקף את תיבת מבקש מלהתחבר עם ומה האחד וסמכו אצל זרע אלהי' ויש פתרון על פי האגדה שנתקבצו נושאי העכו''ם אל הנביא אמרו לו ולא אברהם עשה כן שנשא הגר על אשתו ואמר להם ושאר רוח לו לא דעתו כדעתכם לא נתן בה עיניו דעת אחרת הית' לו אמרו לו ומה האחד מבקש מה היתה דעתו אמר להם להיות לו זרע אלהים ותרגום של יונתן הוכשר בעיני שלא מצינו לא במקרא ולא במשנה שאר משמש לשון אחר אלא במקום שאדם יכול לפרשו בלשון שיריים כמו ( דניאל ז' ) אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ובלשון משנה ושאר חייבי מיתות חוץ מאותן שפירש אבל ל' שאחר משמש אין שאר משמש : ונשמרתם ברוחכם . ובאשת נעוריך אל יבגד רוחך :

ולא אחד עשה . ר''ל ואם תשיבו לומר וכי אברהם הקרוי אחד כמ''ש אחד היה אברהם ( יחזקאל ל''ג ) וכי הוא לא עשה כזאת הלא גם הוא נשא הגר המצרית על שרה אשתו : ושאר רוח לו . אף כי היה לו יתרון רוח חכמה ויראת ה' ומעלה נפלאה : ומה האחד מבקש . רצה לומר על זה אשיב לכם ומה היה הזה האחד מבקש בעשות זאת וכי עשה זאת למלאות תאותו הלא הכוונה היה להוליד זרע קדוש ירא אלהים משרה אשתו וכמו שאמר' היא אולי אבנה ממנה ( בראשית י' ) : ונשמרתם . לכן תהיו נשמרים ברצונכם לכבשו בחזקה : ובאשת נעוריך אל יבגוד . ר''ל הטו הרצון לאהבת אשת נעוריך :

ושאר . הנה יתרון מעלה כי כמו שמלת יותר היא משותפת להשארה וליתרון מעלה כמ''ש יתר מדעהו צדיק ( משלי יב ) כן מלת שאר משותפ' לשניה' : רוח . ר''ל רוח חכמה ויראת ה' : ברוחכם . ענין רצון , כמו הנני נותן בו רוח ( ישעיה לז ) :

כי שנא שלח . ורבותינו חלוקין בה במס' גיטין יש מהם אומרים אם שנאת שלח אותה בגט ותנשא לאחר : וכסה חמס על לבושו . אבל זאת כלום הוגנת לעשות שתפרוס עליה טליתך להחזיקה לך כאשתך והחמס פרוש על אותה טלית שבלבך עליה שנאה ואתה מקניטה ומצערה תמיד :

כי שנא שלח . אם שנאת אותה עד שלא תוכל להטות רצונך אל האהבה שלח אותה וגרשה ותנשא לאחר אשר תמצא חן בעיניו : וכסה וגו' . ר''ל או יכסה החמס על לבושו ממעל כלומר לא יסתיר החמס תחת לבושו שתהא אשתו יושבת תחתיו ולבו בל עמה אלא יגלה החמס והשנאה ויגרשנה או תהיו נשמרים ברצונכם לכבשו בחזקה להסיר השנאה ולא תבגדו בהן לעשות להן עלבון בקחת עליהן נשים נכריות :

חמס . ענין מחשבה רעה ושנאה :

באמרכם כל עושה רע וגו' : או איה אלהי המשפט . לפי שאתם רואים דרך רשעים צלחה וצדיקים מעונים ונכשלים אומרים אתם בלבבכם אחת מב' דרכים הללו כל עושה רע טוב בעיניו או אין דין ואין דיין ליפרע וכן פתרון ל' המקר' כל עוש' רע טוב בעיניו לכך הוא מצליח אותם או אם אין זאת איה אלהי המשפט שאינו נפרע מהם :

הוגעתם וגו' . אתם מייגעים לפני המקום בדבריכם ודבר הכתוב בלשון בני אדם כי האל יתברך לא ייעף ולא יגע : ואמרתם . ואם תאמרו בדבר מה אנו מייגעים לפניו : באמרכם . ר''ל אשיב לכם במה שאתם אומרים כל עושה הרע הוא טוב בעיני ה' והוא חפץ בהם : או איה אלהי המשפט . ר''ל או איה אינו כן כי אין טוב בעיניו עושה רע איה אלהי המשפט למה אינו עושה בהם משפט וכאלו יאמרו או אין הרע שנואה לו או אינו משגיח :

הוגעתם . מל' יגיעה ועייפות : חפץ . ענין רצון :