הנני שולח מלאכי . לבער את הרשעים : ומלאך הברית . נוקם נקם ברית : ופנה דרך . מן הרשעים : האדון אשר אתם מבקשים . אלהי המשפט :

הנני שולח מלאכי . מוסב למעלה להשיב על תלונותן שאמרו איה אלהי המשפט ויאמר הנה בזמן הגאולה העתידה אשלח אני מלאך מן השמים והוא יפנה הדרך לפני ר''ל הוא יבער מן העולם הפושעים והמורדים לטהר את הארץ לפני בואי להשרות שכינתי בארץ : האדון וגו' . זהו מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו ומבקש ביאתו : ומלאך הברית . כן יקרא אליהו הנביא כי הוא קנא על ברית המילה שמנעה מלכות אפרים כן ארז''ל : אשר אתם חפצים . שיבא לבשר הגאולה ולהחיות המתים כי הוא מעותד על הבשורה הזאת ועל התחיה כמ''ש בסוף הספר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' : הנה בא . אמר בלשון עבר כי כאשר יבא המשיח יהיה אליהו כבר בא כי הוא יקדים לבוא :

ופנה . ענין הסרה ובעור כמו פנית לפניה ( תהלים פ ) :

ומי מכלכל . ומי יכיל : ומי העומד . שיוכל לעמוד : וכבורית מכבסים . כבורית של מכבסים שמעביר את כל הכתם כן יעביר כל הרשעה , בורית עשב הוא שמעביר את הכתם בלע''ז שנייר''א ולשון בורית ידבר המצחצח ומטהר כמו ( תהלים ע''ג ) לברי לבב :

ומי מכלכל . ומי יוכל לסבול את יום בוא המלאך המפנה הדרך ומי היוכל להתקיים ביום שיהיה נראה ונגלה המלאך ההוא והוא כפל ענין במ''ש : כי הוא . כי המלאך ההוא יהיה כאש המצרף את הכסף ושורף את הסיג וכבורית של המכבסים שמסיר כתמי הבגדים כי כן הוא ישמיד ויכלה כל הפושעים והמורדים :

מכלכל . יסבול כמו ומי יכילנו ( יואל ב ) : מצרף . ענין זכוך מהסיג כמו צרפתיך ולא בכסף ( ישעיה מח ) : וכבורית . שם עשב המנקה וכן ותרבי לך בורית ( ירמיה ב ) : מכבסים . מלשון כבוס :

וישב מצרף . יפנה מכל עסקיו להיות כצורף המצרף ומטהר כסף :

וישב מצרף . אמר בלשון הנהוג בבן אדם שהמלאך ההוא ישב כשופט להיות מצרף ומטהר כמו שמצרפין ומטהרין את הכסף מן הסיג והוא יטהר את בני לוי הם הכהני' בני לוי הנגשי' אל ה' אותם יטהר להסיר מהם בוזי שם ה' ויזקק אותם כזהב וככסף להיות נקיים מאנשי רשע והם יהיו לה' להגיש לפניו קרבן ותשורה בצדקה כדת וכראוי לא כמו עכשיו שמגישים על המזבח לחם מגואל ומתועב :

כסף . כמו ככסף : וזקק . ענין זכוך וצרוף כמו מזוקק שבעתים ( תהלים יב ) : מגישי . ענין הקרבה : מנחה . ר''ל תשורה וכל הקרבנות בכלל : בצדקה . ר''ל כדת וכראוי :

וערבה לה' . אז יערב לה' תשורת יהודה כימי עולם הם ימי משה וכשנים קדמוניות הם ימי שלמה שקבל המקום קרבנותיהם ברצון וירדה אש מן השמים ואכלה על המזבח :

וערבה . ענין מתיקות וכן ושנתי ערבה לי ( ירמיה לא ) : קדמוניות . מלשון קודם :

וקרבתי . ואז אקרב אליכם לעשות משפט לשלם גמול מעשה האיש : והייתי עד ממהר . ר''ל לא יתמהמה המשפט עד יחקרו את העדים כי אני בעצמי אהיה עד ממהר לענות במכשפים וגו' : ובעושקי שכר . של שכירות אלמנה ויתום ולא ישלמו שכרם : ומטי גר . מטים משפט הגר לחייבו בחנם : ולא יראוני . ר''ל את כל אלה עשו כי אין פחד אדם לנגדם כי הכשוף והנאוף נעשה בלאט ובסתר ואין מי רואה ושבועת השקר אין מי יודע שנשבע על שקר ועשיקת שכר שכירות אלמנה ויתום והטיית משפט גר הלא יעשום על כי אין פחדם מוטלת עליו כי הם תשושי כח וחלפה עזרתם והנה גם מה' לא ייראו עם כי הוא רואה הכל ויודע תעלומות לב וידו בכל משלה ולכן אשלם להם גמול המעשה ובזה בא להשיב להם על מה שאמרו ראה איה אלהי המשפט כי בזה ישיב לומר הנה אז יקבלו משפט וגמול :

ובעושקי . ענין גזל : ומטי . מל' הטייה :

כי אני ה' לא שניתי . אע''פ שאני מאריך אפי לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב : ואתם בני יעקב . אע''פ שמתים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעי' בחיים : לא כליתם . אינכם כלים מלפני והנחתי לי הנפשות לגבות מהם דיני בגיהנם וכן ת''י ואתון דבית יעקב דמאן דמית בעלמא הדין דיניה פסוק כלומר אתם סבורים לומר דיני בטל שאין עוד ליפרע ממנו ורבותינו פירשוהו לא שניתי לא הכיתי את מי ושניתי לו אבל אתכם העמדתי אחר פורענות הרבה וחיצי כלים ואתם אינכם כלים :

כי אני ה' לא שניתי . לא נשתנה דעתי ממה שהיה מאז לאהוב את הרע לא כמו שאמרתם כל עושי רע טוב בעיני ה' : ואתם בני יעקב לא כליתם . אבל אתם לא כליתם מפני ואף כי תמותו ברשע מבלי משפט גמול הנה לעתיד כאשר תעמדו בתחיה הנכם גם אז בידי ואז תקבלו הגמול הראוי :

שניתי . מלשון השתנות וחלוף : כליתם . מל' תכלית וסוף :

למימי אבותיכם . מן ימי אבותיכ' וכו' : שובו אלי . לשמור מצותי : ואשובה אליכם . להיטיב עמכם כמאז : ואמרתם . והנה תעיזו פניכם ותאמרו במה נשוב ר''ל בעבור מה נשוב במה חטאנו :

למימי . הלמ''ד נוספת :

היקבע אדם . רבותינו דרשו לשון גזילה ולשון ארמי הוא : המעשר והתרומה . שאתם גוזלים מן הכהנים ומן הלוים היא גזילתי :

היקבע . האם הגון הדבר שיעשוק אדם את אלהים אשר אתם עושקים אותי : ואמרתם . ואם תאמרו בדבר מה אנו עושקים אותך : המעשר . ר''ל על זה אשיב שאתם עושקים ממני המעשר והתרומה כי אינכם נותנים אותם אל הכהנים והלוים משרתי :

היקבע . ענין עושק כמו וקבע את קבעיהם נפש ( משלי כד ) :

במארה אתם נארים . על עון זה שאני שולח קללה במעשה ידיכם ואעפ''כ אותי אתם קובעים :

במארה . הלא בעבור זה אתם מקוללים בקללה כי אין הארץ נותנת יבולה ועכ''ז לא תקחו מוסר ואתם עושקים אותי : הגוי כלו . כי אין א' מכם שיתן המעשר והתרומה :

במארה . נארים . מל' ארירה וקללה :

ויהי טרף . יהי מזון מצוי לשמשי :

הביאו . לכן הביאו מעתה את כל המעשר אל בית האוצר העשוי לכך בבה''מ כמ''ש בנחמיה : ויהי טרף בביתי . למען יהיה מזון מצוי לאנשי ביתי הם הכהנים והלוים : ובחנוני . בחנו אותי בהמצוה הזאת אם אני משלם גמול המצוה : אם לא . הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים וגו' ( ישעיה ה' ) ור''ל הריני נשבע שאפתח לכם בשכר זה את ארובות השמים ואשפוך דרך שם לכם ברכה והוא ענין גוזמא והפלגה : עד בלי די . ר''ל כ''כ ירבו התבואות עד שלא יהיו הגרנות די להם להחזיק את הכל :

טרף . ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע''י טריפה : ובחנוני . מל' בחינה ונסיון : נא . עתה : ארובות . חלונות כמו וארובות השמים נפתחו ( ראשית ז ) : והריקותי . ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו ( קהלת יא ) : בלי . הוא כמו אל ולא : די . ענין הספוק :

וגערתי לכם באוכל . בחסיל וגזם האוכל לכם את תבואת השדה והגפן :

וגערתי לכם . בעבורכם אגער בהארבה האוכל התבואה ולא ישחית עוד וכו' : ולא תשכיל . ר''ל הגפן לא תחסיר לכם את פריה :

וגערתי . ענין זעקת נזיפה : תשכל . ענין חסרון הפרי והוא מושאל ממחוסר בנים הנקרא שכול :

ארץ חפץ . ארץ שחפצי בה :

ואשרו וגו' . ישבתו אתכם לפי מרבית ההצלחה : כי תהיו אתם ארץ חפץ . ר''ל ארצכם תהיה ארץ הממלאת חפץ ורצון יושביה כי לא תחסר כל בה :

ואשרו . ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש ( ת''א ) : ארץ . ר''ל בארץ : חפץ . ענין רצון :

חזקו וגו' . ר''ל דבריכם חזקים וקשים עלי : ואמרתם . ואם תאמרו מה נדברנו עליך :

חזקו . ענין קושי :

שוא עבוד אלהים . על חנם נעבדנו כי לא נקבל שכר : קדורנית . בשפל רוח :

אמרתם . ר''ל אשיב לכם זהו מה שאמרתם דבר שוא הוא לעבוד את האלהים כי לפי רוב רוממותו לא יחשב בעיניו עבודת האדם אשר בעפר יסודו : ומה בצע . או מה תועלת בא לנו אשר שמרנו הדברים שצוה לשמור ואשר הלכנו קדורנית שחות ובהכנעה מפני ה' וכאלו יאמרו או אינו משגיח בשפלים או אינו משלם גמול המעשה :

שוא . ענין חנם : בצע . ענין תועלת כמו מה בצע בדמי ( שם ל ) : קדורנית . ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו ( יואל ד ) ור''ל שחוח ובהכנעה :

ועתה אנחנו מאשרים וגו' . אנחנו עבדנוהו ושמרנו משמרתו ועתה רואים אלו הרשעי' מצליחים עד כי מאשרי' אנו אותם על מעשה רשעם : גם בחנו אלהים . לומר נראה מה יוכל לעשות לנו וימלטו מן הרעה ולא נכשלו :

ועתה . ר''ל הואיל ועתה ראינו שאין תועלת לשמור משמרת המקום הנה אנחנו משבחים את האנשים הזדים שלא חששו על משמרת התורה : גם נבנו . ר''ל טובה כפולה בא לעושי הרשעה כי גם המה קיימים כבנין וגם בחנו את אלהים לדעת אם יוכל תת עונש על עון והנה נמלטו מן העונש ולא השיגם והמה א''כ בטובה ועמדו על החקירה :

מאשרים . משבחים : נבנו . מלשון בנין : בחנו . מלשון בחינה ונסיון : וימלטו . ענין הצלה :

אז נדברו וגו' . אני משיב על דבריכם אז בעשות הרשעים רשעם והטובים הלכו קדורני' מפני שנדברו יראי ה' שלא לידבק במעשיהם הרעים ואני לא נשכחו דבריכ' מלפני ואע''פ שאיני ממהר להשיב גמול כי הקשבתי ושמעתי וצויתי לכתוב להם ספר זכרון והיו לי דבריה' מקוימים :

אז נדברו יראי ה' . בזה ישיב על אמריהם לומר הנה דעו כי אז כששמעו יראי ה' דברי הרשעי' ההם המעוררים ספיקות ותלונות נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה עד שמצאו בדעתם כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וה' הטה אוזן להקשיב אמריהם ושמעם ויכתבם על ספר להיות זכרון לפניו ליראי ה' ולאותן החושבים רוממות שמו למען לא יקופח שכרם לעתיד וכמ''ש ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר ( דניאל י''ב ) :

ויקשב . ענין האזנה : ספר . מגילה : ולחושבי . מל' מחשבה :

ליום אשר אני עושה סגולה . אשר אצרתי והנחתי לשלם בו גמולי שם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע : סגולה . אוצר איישטו''י בלע''ז :

והיו לי . אמריהם יהיו שמורים אצלי על היום אשר אני עושה עליו סגולה הוא יום הגמול שעל היום ההוא יאצור מעשה בני אדם לשלם לכל איש כמפעלו : וחמלתי . אז אחמול על יראי ה' כאשר יחמול איש על בנו הנזהר בעבודתו :

סגלה . ענין אוצר כמו וסגולת מלכים ( קהלת ב ) : וחמלתי . ענין רחמנות :

ושבתם . ר''ל עם כי עתה רואים הזדים בשלום ולא כן עובדי אלהים הנה אז תשובו ותראו ההפרש בין צדיק לרשע : בין עובד וגו' . כפל הדבר במ''ש :

כי הנה היום בא . יום זה לשון שמש הוא שכך אמרו חכמי' אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקב''ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאין בה וזהו שנאמ' וזרחה לכם יראי וגו' : שורש וענף . ברא ובר ברא :

כי הנה היום בא . יום המשפט הבא יבער כתנור אש לעשות כליה ברשעים ויהיו נוחים להשרף כקש ולהבת אש היום הבא תלהט אותם עד אשר לא ישאיר מהם שורש וכנף ר''ל לא ישאיר מהם זכרון מה :

בוער . ענין שרפה : קש . הוא התבן הדק : ולהט . ענין שרפה והתלהבות כמו אש לוהט ( תהלים קד ) : לא יעזוב . לא יניח :

ופשתם . לשון שומן כמו ( ירמיה כ' ) כי תפושו כעגלה דשה : מרבק . הנכנסת לרבקה לפטם קופיל''א בלע''ז :

וזרחה לכם . אבל לכם יראי שמי תזרח שמש צדקה ר''ל הצדקה שעשיתם יאיר לכם כשמש והוא ענין משל לומר מצות הצדקה בעצמה תשלם לכם גמול טוב : ומרפא בכנפיה . בזריחתה יהיה לכם רפואה ותענוג ודמה פרישת האור וזריחתה לפרישת הכנפים כי השמש יפרוש אורו על הארץ בכנפים הפרושות וכן נאמר כשחר פרוש על ההרים ( יואל ב' ) : ויצאתם . בכל מקום שתצאו ותבואו תתענגו בטוב ותתרבו בבשר ושומן כעגלים המפוטמים במרבק והוא הדיר שלהם :

ופשתם . ענין רבוי ור''ל רבוי הבשר וכן כי תפושו כעגלה דשה ( ירמיה ג ) : מרבק . כן יקרא דיר העגלים מקום שמתפטמים שם וכן ועגלים מתוך מרבק ( עמוס ו ) :

ועסותם . וכבשתם לשון מיעוך ודומה לו ושם עשו דדי בתוליהון ( יחזקאל כ''ג ) :

ועסותם רשעים . אתם תמעכו ותכתשו את הרשעים כי הם יהיו לאפר מונח תחת כפות רגליכ' ותרמסו אותם : ביום אשר אני עושה . זה יהיה ביום הגמול אשר אני מייעד אותו :

ועסותם . ענין מיעוך וכתישה וכן מעסיס רמוני ( ש''ה ה ) והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן ע''ש שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ : כפות . כמו ששטחית היד נקרא כף היד כן שטחית הרגל נקרא כף הרגל :

זכרו תורת משה עבדי . ר''ל הואיל ותקבלו גמול טוב לכן בכל דור ודור זכרו התורה שמסרה לכם משה עבדי כי בשמירתה תקבלו הגמול : אשר צויתי אותו . ולא מלבו אמרה : על כל ישראל . ר''ל לא אותו לבד צויתי התורה כ''א על כל ישראל שיקיימוה כולם בין החוקים הם הדברים שלא נודע טעמן והשטן משיב עליהן בין המשפטים והם הדברים הנודעים בטעמם :

בחורב . הוא הר סיני : על כל ישראל . בעבור כל ישראל :

הנה אנכי שולח . ר''ל בזכות התורה אשלח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא הוא יום הגמול :

לפני . קודם :

והשיב לב אבות . להקב''ה : על בנים . ע''י בנים יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם כך שמעתי משמו של ר' מנחם ור''ד במס' עדיות לשום שלום בעולם :

והשיב . הוא ישיב לב האבות למקום ע''י הבנים וכו' כי תה''מ יהיה על ידו וכמ''ש רז''ל וכשיחיו בני האבות אשר הם חיים וקיימים בזמן ההוא אז הבנים ההם אשר יעמדו בתחיה יספרו לאבותם אמתת גמול הנפשי ועי''ז ישיבם הנביא אל ה' וכן ישיב לה הבנים ע''י אבותם העומדים בתחיה כי הם יספרו לבניהם אמתת הגמול ובזה ישיב אותם לה' . או ר''ל שישיב האבות עם הבנים והבנים עם האבות כולם יחד וכפל הדבר לחזק הענין : פן אבוא . ר''ל לזה אשלח את אליהו לפני בוא יום ה' כי פן כשאבוא אני ביום ההוא לשלם גמול ועדיין לא שבו אכה את כל יושבי הארץ בחרם ואבדון לכן אשלח מקודם את אליהו להשיב אותם אלי להיות נכונים לקבל הגמול הטוב :

והשיב . מל' תשובה : על בנים . ר''ל על ידי בנים , או על הוא כמו עם : חרם . ענין כריתה ואבדון כמו וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלים לבטח ( זכריה י''ד ) :