משא דבר ה' . פורפור''ט בלע''ז דבר הנמסר למלאכי לשאת אותו אל בני ישראל : ביד מלאכי . כבר היה מסור בידו זה ימים רבים מכאן דרשו רבותינו בברייתא דמכילתא שכל הנביאים עמדו על הר סיני ושם נמסרו להם הנבואות וכן ( ישעיה מח ) אומר מעת היותה שם אני ועתה ה' אלהים שלחני :

ביד מלאכי . הנשלח ביד מלאכי :

משא . נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה' :

ואוהב את יעקב . לתת לו את ארץ חמדה צבי צבאות גוים ( ירמיה ג ) ארץ שצבין כל צבאות העכו''ם בה :

ואמרתם . ר''ל ואם תאמרו במה אהבת אותנו מפאת עצמינו כלומר עם כי עשית עמנו הרבה חסד אין זה מפאת אהבת עצמינו כ''א מפאת אהבת האבות והאמהות : הלוא אח וגו' . כאומר ע''ז אשיב לכם הלוא אח עשו ליעקב מן האב ומן האם ויחס אחד להם עם האבות והאמהות ועכ''ז אהבתי את יעקב לבד :

ואת עשו שנאתי . לדוחפו אל ארץ שעיר מפני יעקב אחיו ומנהג שבעולם מי שיש לו שני בנים לבכור הוא בורר לו מנה יפה : ואשים את הריו שממה . אינן דומין להרי ישראל : לתנות מדבר . מעון תנים :

ואת עשו שנאתי . ואם היה מפאת אהבת האבות והאמהות לבדה היה לי לאהוב גם את עשו אבל האמת הוא שאהבתי אתכם גם מפאת עצמיכם בצרוף אהבתי לכם מפאת האבות והאמהות : ואשים וגו' . עכשיו מפרש במה שנא את עשו ואמר ראו עתה כי שניכם גליתם ע''י נ''נ והנה אתם הלא שבתם לארציכם ואת יושבי שעיר אשים עוד שממה ונחלתו יהיה למדור לתנות המצויות במדבר :

לתנות . מלשון תנין והוא מין נחש :

כי תאמר אדום רוששנו . ואם יאמ' מחריבי המקדש' מתחלתינו רשים היינו אבל מעתה שהעשרנו מביזת ירושלים נשוב ונבנה חרבות שלנו , כה אמר ה' וגו' :

כי תאמר אדום . אם יאמרו מחריבי המקדש הנה עתה אנו רשים ודלים וארצנו חרבה אבל נשוב עוד ונבנה החרבות כי יאמרו אין זה בא מפאת שנאת ה' אותנו להיות החורבן מתמדת כי במקרה בא וכאשר בא כן תלך : המה יבנו . ר''ל באמת המה יבנו החרבות וימשלו ממשל רב אבל בסוף הדבר אהרוס אני מכל וכל ולא תשובנה עוד לקדמותן : וקראו להם . מהפלגת חרבונם יכירו הכל שמה' באה על שהרשיעו לו ויקרא להם גבול והעם אשר זעם את ה' ועד עולם יקראו כן כי לא תשוב עוד להתכונן :

רששנו . מלשון רש ועני וכן מתרושש והון רב ( משלי י''ג ) : גבול . ענין מחוז : זעם . ענין כעס :

יגדל ה' מעל לגבול ישראל . יראה גדולתו מעל לגבולינו להודיע כי אנחנו עמו וי''ת יסגא יקרא דה' ואפתי ית תחו' ארעא דישראל :

ועיניכם תראינה . בהפלגת חרבונה : ואתם תאמרו וגו' . ר''ל כשתהיו מעל לגבול ישראל בזמן הגאולה העתידה אז תאמרו עתה יגדל ה' בעשות נפלאות מתמיד :

בן . יש עליו לכבד אב וכן עבד אדוניו ואתם קרויין בנים ועבדים ועתה אם אב אני לכם איה כבודי : אמר ה' צבאות לכם . אתם הכהנים הבוזים את שמי : ואמרתם במה בזינו . כלומר ידעתי שתאמרו לי במה בזינו הרי הבזיון :

בן יכבד . מוסב למעלה לומר הואיל וכן הוא שאני אוהב אתכם מפאת עצמיכם הלא דרך הבן לכבד אביו על כי אביו אהבו ואמרתם . ואם תאמרו בדבר מה אנו מתעבים ומטנפים קרבנך : באמרכם . ר''ל אשיב לכם במה שאתם אומרים שלחן ה' והוא המזבח שמסדרים עליו הקרבן לגבוה הוא נבזה כי נזרק עליו הדם ונקטר עליו החלב שנפשו של אדם קצה בהם :

אדונים . דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף ( בראשית ל''ט ) :

מגישים על מזבחי וגו' : ואמרתם . כלומר ואם תאמרון במה גאלנוך גאלנו לך את לחם מזבחך אני משיב לכם כי בזאת גאלתם אותי באמרכם שלחן ה' נבזה הוא בוזים היו לחלוק איש באחיו במנחות ובקדשים ואומר מאחר שהוא אסור לנו לחלוק מנחה כנגד מנחה וזבח כנגד זבח וטורח ועמל הוא לחלוק כל מנחה ומנחה בשביל כזית או כפול המגיע לכל אחד ואחד :

מגישים . מקריבים : לחם . כן יקרא כל הקרב על המזבח וכן את קרבני לחמי ( במדבר כח ) : מגואל . מתועב ומטונף כמו מוראה ונגאלה ( צפניה ג ) : גאלנוך . ר''ל גאלנו ותעבנו קרבניך : שלחן . ר''ל המזבח שמסדרין עליו הקרבן לה' כעין שמסדרין על השולחן וכמ''ש וידבר אלי זה השלחן וגו' ( יחזקאל מ''א ) :

אין רע . וכי אין דבר זה רע :

וכי תגישון . ובעבור זה גם כי תגישון עור לזבוח אין רע בעיניכם הואיל והמזבח הוא מבוזה בעיניכם וכאומר הנה בזה אתם מתעבים קרבני וזהו בזיון שמי : הקריבהו . בחון אתה הדבר והקרב מאחת מאלה לדורון לפחתך האם יהיה מרוצה לך בזה הדורון להעביר ממך אשמתך אשר פשעת למולו או אם ישא פניך לכבדך בעבור מתן כזה אם תביא לו מבלי הקדמת פשע : אמר ה' . ר''ל כן אמר ה' :

פסח . חגר וצולע : לפחתך . ענין שר ושליט כמו פחת יהודה ( חגי א ) : הישא פניך . זה הלשון יאמר על הכבוד וכן זקן ונשוא פנים ( ישעיה ג ) :

ועתה חלו נא פני . ועתה אתם הכהנים העושים הרע הזאת איך יעלה בלבבכם להיות שלוחי ישראל לבקש עליהם רחמים הרי מידכם היתה זאת הרעה : הישא . את פניכם לשמוע תפלה מפיכם ולחון את שולחיכם :

ועתה חלו נא . עשו בחינה והעתירו בעדינו אל ה' אם יחנן אותנו בעבור תפלתכ' הלא המאר' המשתלחת באה היא בעבורכ' וכי מחמתכ' ישא לנו פנים הלא אין קטגור נעשה סנגור :

חלו . ענין תפלה כמו ויחל משה ( שמות לב ) : ויחננו . מלשון חנינה וחמלה :

מי גם בכם ויסגור דלתים . הלואי ויקום איש טוב בכם שיסגור דלתי מקדשי לבלתי הביא שם קרבן מתועבה הזאת : ולא תאירו מזבחי חנם . באישים שאיני מתרצה בהם שהרי אין לי חפץ בכם ורבותינו דרשו בתורת כהנים אדם אומר לחבירו הגף לי את הדלת הזו אין תובע עליה שכר הדליק לי את הנר הזה אין שואל עליה שכר ואתם מי בכם שסגר דלתי חנם ולא הארתם מזבחי חנם ק''ו שלא עשיתם חנם דברים שדרכן לעשותן בשכר לפיכך אין לי חפץ בכם :

מי גם בכם . הלואי ימצא מי גם בכם ויסגור דלתי בית המקדש שלא יבוא מי שמה לרמוס חצר : ולא תאירו . לא תבעירו אש על מזבחי בחנם : אין לי חפץ בכם . לבוא להראות לפני בבית המקדש והיה אם כן מהראוי לסגור דלתות בית המקדש : לא ארצה . לא אקבלם מידכם ברצון וכאומר ולמה א''כ תבעירו אש על מזבחי בחנם :

תאירו . תבעירו כמו נשים באות מאירות אותה ( ישעיה כז ) : חפץ . ענין רצון : ומנחה . כן יקראו כל הקרבנות שבאים למנחה ולדורון וכן וערבה לה' מנחת ( לקמן ג ) :

גדול שמי בגוים . אמרו רבותינו דקרו לי' אלהא דאלהיא אפילו מי שיש לו עכו''ם יודע ( שיש אלוה ) שהוא על כולם ובכל מקום מתנדבים לשמי אף העכו''ם ורבותינו פירשו אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום וכן כל תפלות ישראל שמתפללין בכל מקום הרי הן לי כמנחה טהורה וכן תרגם יונתן וכל עידן דאתון עבדין רעותי אני מקבל צלותכון ושמי רבא מתקדש על ידיכון וצלותכן כקרבן דכי קדמי וכן פירש המקרא ולמה אתם מחללין שמי והלא גדול הוא בגוים ואני אהבתי וחיבתי עליכם שבכל מקום שאתם מתפללין לפני ואף בגולה מוקטר ומוגש הוא לשמי : ומנחה טהורה . הוא לי כי על ידכם שמי נורא בגוים ואתם מחללין אותי ואת שמי :

כי ממזרח שמש . אשר ממקום זריחת השמש עד מקום שקיעתו גדול שמי בין העכו''ם כי כולם מודים בו יתברך שהוא הסיבה הראשונה המשפעת בכולם רק איזה מהם יחשבו שהנהגת העולם השפל בא הכל ממערכת השמים : ובכל מקום מוקטר מגש לשמי . ת''ל מה שהעובדי עכו''ם מקטירים למערכת השמים להתרצות לפניהם כוונתם הוא שבזה יכבדו ויעבדו את סבתם הראשונה ובזה באמת יטעו כי לא נגה עליהם אור התורה והנבואה : ומנחה טהורה . ומה שמביאים לקרבן ותשורה היא טהורה ונקיה לפי דעתם הנראה בעיניהם : כי גדול שמי בגוים . ולכן לפי טעותם יקריבו למערכות השמים מנחה טהורה :

מבואו . ענין שקיעה כמו כי בא השמש ( ראשית כא ) : מקטר . מל' הקטרה : מגש . ענין הקרבה :

וניבו נבזה אכלו . ניבו של מזבח השגור בשפתותיכ' זהו תמיד נבזה אכלו אתם אומרי' עליו כלומ' כבר הוצאת' עליו דבה זו וניב זה החזקתם למזבחי : אכלו . מאכלו :

ואתם . אבל אתם מחללים את ה' במה שאתם אומרים שלחן ה' והוא המזבח מתועב הוא על כי נזרק עליו הדם ונקטר עליו החלב דברים שנפש האדם קצה בהם ובעבור זה תקריבו גם בעלי מומין כמ''ש למעלה : וניבו . ר''ל ניב אמרי המזבח השגור בפיכם לדבר בו הוא לומר הנה מאכלו ההושם עליו הוא נבזה ומתועב והוא כפל ענין בע''ש :

וניבו . ענין אמירה כמו בורא ניב שפתים ( ישעיה נז ) : אכלו . מאכלו :

ואמרתם הנה מתלאה . בהמה כחושה ואנו עניים ואין יכולת להשיג למבחר נדרים וכן ת''י הא דאייתינא מליאותנא : והפחתם אותו . זו אחת מי''ח תיבות של תיקון סופרי' הפחתם אותו אותי נכתב אלא שכינה הכתוב וכתבו אותו והפחתם והדאבת' לשון מפח נפש ( איוב י''א ) : אותי . ואת שולחני :

ואמרתם הנה מתלאה . ר''ל כאשר תביאו לקרבן כבש כחוש ורז תכחשו לומר הנה נעשיתי נלאה ועיף ממשא הכבש שנשאתי על כתפי כי הוא שמן ובעל בשר ודבריכם המה למפח נפש למקום ב''ה כי תעיזו לשקר לפניו : והפחתם אותו . הוא תקון סופרים והראוי אותי ובלא תקון יאמר שאמר הנה איננו בעל בשר וכבד במשא כי הוא כחוש וקל במשא עד שתוכלו לנדנדו בהפחת רוח הפה והוא ענין גוזמא : והבאתם . גם אתם מביאים לפני קרבן גזול ופסח וחולה : והבאתם את המנחה . ר''ל הואיל ומאחת מאלה תביאו את הקרבן והתשורה וכי אקבלה ברצון מידכם :

מתלאה . ענין עיפות ויגיעה כמו את כל התלאה ( שמות יח ) : והפחתם . ענין דאבון ותוגה כמו מפח נפש ( איוב יא ) או הוא מל' הפחה ונשיבת רוח :

נוכל . מתנכל במרמה בדברי שקר לפני לאמר אין לי טובה מזו : ויש בעדרו זכר . איל ההגון לעולה והוא נודר זבח : משחת . בעל מום כמו ( ויקרא כ''ב ) משחתם בהם :

וארור נוכל . ארור המערים לומר שאין בידו יותר מובחר להקרבה ממה שהביא אבל באמת יש בעדרו זכר מובחר וטוב הראוי לעולה : ונודר . והוא מנדר וזובח לה' שה נשחת וכחוש : כי מלך גדול אני . ומהראוי א''כ להקריב לפני מן המובחר : ושמי נורא בגוים . כל העכו''ם יראים מלפני :

וארור . ענין קללה : נוכל . ענין ערמימות כמו ויתנכלו אותו ( בראשית לז ) :