בית קודם הבא סימניה

זכריה פרק-ט

זכריה פרק-ט

{א}
מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בארץ חדרך . דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לעכו''ם ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד ( תהלים קלב ) א''ל ומה אני מקיים ונבנתה עיר על תלה אמר לו שאין עתידה לזוז ממקומה כך ברייתא שנויה בסיפרי : כי לה' עין אדם . כי ביום ההוא ישעה האדם על עושיהו ועיניו אל הקב''ה תראינה כמו שאמר למעלה נלכה עמכם ונספחו הם ועריה' על ערי ישראל וכל שבטי ישראל חשובים לה' על כל האומות הקדמונים כיוצא בו ( מלכים א יא ) ושלמ' אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה והלא בת פרעה בכלל היתה אלא שהיתה בת פרעה חביבה לו כנגד כולם אף כאן כל האומות יהיו להקב''ה וישראל כנגד כול' :
משא דבר ה' בארץ חדרך . נבואת ה' תהיה אז גם בארץ חדרך כמו בא''י כי גם היא תהיה אז מא''י : ודמשק מנוחתו . וגם דמשק תהיה מנוחתו ור''ל שכינת כבודו כי גם היא תהיה מא''י : כי לה' עין אדם וגו' . ר''ל לפי שאז עין כל אדם לעצמו יצפה לה' וגם בהתאסף יחד כל שבטי ישראל ולכן תבוא עליהם הטובה ההיא :
משא . ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה' : חדרך . הוא מקום אצל דמשק כן ארז''ל :

{ב}
וְגַם־חֲמָ֖ת תִּגְבָּל־בָּ֑הּ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן כִּ֥י חָֽכְמָ֖ה מְאֹֽד׃
וגם חמת תגבל בה . תשיג גבול' בגבול ירושלי' : צור וצידון . גם המה בנותיה אע''פ שחכמה מאד שנתחכמה מאד וסבור' להיות לעולם גבר' בחכמתה :
וגם חמת תגבל . תהיה מגבול א''י ואליה תחשב ולא זו היא חמת המוזכרת בתורה בגבול א''י אבל היא אחרת גדולה מאד כמ''ש ולכו משם חמת רבה ( עמוס ו ) : צור וצידון . גם צור וצידון הנטפלת לה יכנסו בגבול א''י : כי חכמה מאד . מוסב על צור שהיא העיקר ור''ל אשר היא חכמה מאד וכאומר ולא תועיל בחכמתה לבל תכנס בגבול א''י :
תגבל . מל' גבול :

{ג}
וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבָּר־כֶּ֙סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃
ותבן צור מצור לה . ואומרת מי יורדיני לארץ : ותצבר כסף כעפר . ומתהללת בעושרה : וחרוץ . מין מראית זהב :
ותבן צור . עם כי צור בנתה לעצמה מבצר חזק להיות לה למשגב ואספה צבורי כסף כעפר וזהב כטיט המושלך בחוצות וזהו עזר רב להתחזק מול האויב :
ותבן . מל' בנין : מצור . ענין מבצר וחוזק : ותצבר . ענין כרי וגל כמו שני צבורים ( מ''ב י ) : וחרוץ . מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ ( תהלים סח ) :

{ד}
הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּאָכֵֽל׃
הנה אד' . שהוא שליט על כל : יורישנה . לשון מוריש ומעשיר ( שמואל א ב ) : והכה בים חילה . והבליע בתוך ימים ממונה , יעלה עליה את הים ויטבענה כמו שאמר יחזקאל :
יורישנה . יגרשנה מארצה וחיל צבאות עמה יכה בים ר''ל יטביעם במי הים : והיא . העיר עצמה תשרף באש :
יורישנה . ענין שלוח וגרושין , כמו ויורש ה' מפניהם ( יהושע כג ) : והכה . ר''ל יטביע : חילה . מל' חיל וצבאות עם :

{ה}
תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃
תרא אשקלון . את מפלת צור ותירא ועקרון אף היא תירא : כי הוביש מבטה . שהית' נשענת על צור שהיתה ראש לבני עשו ועקרון אף היא לאדום כמו שאמרו רבותינו במסכת מגילה ( דף ו ע''ש ) ותחילה היתה משל פלשתים :
תרא וגו' . אשקלון תראה מפלת צור ותירא לנפשה שלא יקרה לה כמקרה וגם עזה תראה ותחיל מאד : ועקרון . גם עקרון תחיל כי נתבייש מבטה ר''ל צור שהיתה מבטת אליה לעזרה נתביישה גם היא כי נתגרשה מארצה : ואבד וגו' . ר''ל ומגורתם יבוא להם כי יהיה נאבד מושל מעזה ואשקלון לא תהיה מיושבת באנשים :
ותחיל . מל' חיל וחלחלה : הוביש . מל' בושה : מבטה . מל' הבטה והסתכלות :

{ו}
וְיָשַׁ֥ב מַמְזֵ֖ר בְּאַשְׁדּ֑וֹד וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים׃
וישב ממזר באשדוד . וישב עם נכרי באשדוד הם ישראל שהיו בה נכרים :
וישב וגו' . בזמן הגאולה לא ישבו קבוצת הממזרים בתוך בני ישראל אבל ישבו לבדם באשדוד כי יש מרז''ל שאמרו אין ממזרים טהורים לעתיד לבוא ודרשו ממקרא הזה , או ממזר הוא מל' זרות ור''ל ישראל שהמה זרים ממנה הם ישבו בה : והכרתי וגו' . עוד לא ימשלו הם בארצם :
גאון . ענין רוממות וממשלה :

{ז}
וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃
והסירותי דמיו מפיו . של עשו אלו בית בימה שלהם שהיו זורקים שם דמי זבחיה' ויש פותרין שפיכת דמים שהיה שופך דמי ישראל : ונשאר גם הוא לאלהינו . אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגלות' : והיה כאלוף ביהודה . אלו טרטיאות וקרקסיאות שלהם שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים : והיה כאלוף . לשון אלוף ולמוד . ועקרון . תהיה לישראל : כיבוסי . ירושלים :
והסירותי וגו' . ר''ל אתן בלבו שלא ישתה עוד דם ושלא יאכל עוד בשר מה שהורגל בהם כי ישוב להאמין בה' ובתורתו : ונשאר וגו' . גם הוא ישאר באמונת אלהינו כשאר הגרים : והיה . כל פלשתים בכללה תהיה כאיש לומד התורה אשר ביהודה כי גם המה ילמדו התורה : ועקרין כיבוסי . עקרון תשוב להיות כמו יבוס היא ירושלים ר''ל אנשיה יהיו נקיי הדעת כאנשי ירושלים :
ושקוציו . מל' שקץ ושרץ : כאלוף . ענין למוד כמו פן תאלף ארחותיו ( משלי כב ) : כיבוסי . היא ירושלים :

{ח}
וְחָנִ֨יתִי לְבֵיתִ֤י מִצָּבָה֙ מֵעֹבֵ֣ר וּמִשָּׁ֔ב וְלֹֽא־יַעֲבֹ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹד נֹגֵ֑שׂ כִּ֥י עַתָּ֖ה רָאִ֥יתִי בְעֵינָֽי׃
וחניתי לביתי מצבה . אחנה אצל ביתי להגין עליה מן המעמידים מבצר ומשחית שלא יציבו עליה ודוגמתו וכל צבי' ומצודת' ( ישעיה כט ) ויש עוד לפתור מצבה כמו מצבא באל''ף : כי עתה ראיתי . צרתם בעיני אע''פ שעד הנה הסתרתי פני מהם :
וחניתי לביתי . אשכון סביב לביתי להגן מצבא חיל עם מן העובר ושב דרך עליו ולא יעבור עוד על ישראל מי הנוגש לעבודה כאשר היה מאז כי עתה ראיתי בעיני להשגיח עליהם בעין חמלה עם כי עד הנה הסתרתי פני מהם :
מצבה . כמו מצבא באל''ף : נוגש . דוחק ולוחץ :

{ט}
גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת׃
הנה מלכך יבוא לך . אי אפשר לפותרו אלא על מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים ועד ים ולא מצינו מושל לישראל כזה בימי בית שני : צדיק ונושע . בה' : עני . ענותן : ורוכב על חמור . מדת ענוה היא : ועל עיר . כמו ועירים עשרה ( ראשית לב ) :
הריעי . תרועה של שמחה : הנה מלכך . זה מלך המשיח : צדיק . במעשיו יהיה צדיק ובמלחמותיו יהיה נושע ומוצלח : עני . יהיה מוכנע וירכב על חמור או על עיר בן מאחת האתונות והוא מדת ענוה :
הריעי . מל' תרועה : עני . ר''ל מוכנע ועניו וכן עם עני תושיע ( תהלים יח ) : עיר . כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה ( בראשית לב ) : אתונות . כן תקרא נקבת החמור וכן ואחת האתונות ( מ''ב ד ) :

{י}
וְהִכְרַתִּי־רֶ֣כֶב מֵאֶפְרַ֗יִם וְסוּס֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנִכְרְתָה֙ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֔ה וְדִבֶּ֥ר שָׁל֖וֹם לַגּוֹיִ֑ם וּמָשְׁלוֹ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִנָּהָ֖ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
והכרתי רכב . שלא יהיו צריכין לה : ומשלו . וממשל שלו : מים ועד ים . מימא ועד מערבא לסוף העולם : ומנהר . פרת :
הכרתי . אז אבטל רכב וסוס וקשת מלחמה כי לא תהיה אז מלחמה ואין צורך לא לקשת ולא לרכב וסוס : ודבר שלום לגוים . המלך המשיח לא יכניע את כולם ע''י מלחמה כ''א בדברי שלום יכניעם להיות סרים למשמעתו וזה יהיה העיקר והמלחמה טפלה לו : ומשלו . ממשלתו תהיה מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס : ומנהר . היוצא מן העדן שהוא תחלת המזרח : עד אפסי ארץ . עד סוף המערב :
אפסי . קצות כי בקצה הארץ היא אפס וכלה :

{יא}
גַּם־אַ֣תְּ בְּדַם־בְּרִיתֵ֗ךְ שִׁלַּ֤חְתִּי אֲסִירַ֙יִךְ֙ מִבּ֔וֹר אֵ֥ין מַ֖יִם בּֽוֹ׃
גם את . תוושעי עמו כמו שהוא צדיק ונושע כי בדם בריתך הרי נבאתי לכם לעתיד וגם עתה מגלות בבל שאתם עכשיו בתוכה : בדם בריתיך . בזכות דם הברית שנזרק עליכם בסיני הנה דם הברית אשר כרת : שלחתי אסיריך . מן הגלות :
גם את . ר''ל כמו המשיח אשר בעבור צדקתו יהיה נושע ומוצלח במלחמותיו כן גם אתה ישראל בכלל בעבור זכות דם בריתך היא מצות מילה שהחזקת בה בהיותך בגולה בזכות זה אשלח אסיריך עבור אשר אין בו מים ר''ל אוציאך מעומק הגלו' והמשיל הגלות בבל לבור שאין בו מים לפי שבבור כזה מצויים נחשים ועקרבי' המזיקים וכן היו בגולה בין האומות המריעים להם :
שלחתי . כמו אשלח עבר במקום עתיד כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות : אסיריך . ענין קשירה :

{יב}
שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ׃
שובו לבצרון . לכחכם ולכבודכם אע''פ שאתם עתה ברשות מלכי פרס אתם אסירי התקו' אשר קויתם לי עד הנה למלאות דברי לקץ ע' שנה : גם היום מגיד משנה אשיב לך . עוד היום אני מגיד לך בשורה שנייה לבד זו של בנין ומה היא הגדה השנייה שאני שב לשנות לכם :
שובו לבצרון . וכה אומר להם שובו לירושלים עיר מבצרכם אתם האסורים בתקוה ר''ל המקווים לה' בכל זמן כאלו קשורים בתקוה ולא תתפרד מהם והוא ענין מליצה : גם היום . ר''ל כמו בגאולת מצרים הבטחתי לך הגאולה והנקמה בהם כן גם היום אענה ואשיב לך הגדה כפולה לך הגאולה והנקם באומות :
לבצרון . מל' מבצר : משנה . ענין כפל כמו וכסף משנה ( בראשית מג ) : אשיב . מל' השבה ומענה :

{יג}
כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר׃
כי דרכתי לי יהודה . סוף שאנטיוכס יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו לכם ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים : קשת מלאתי אפרים . מקרא קצר הוא כמו קשת מלאתי יד אפרים כמו ( מ''ב ט ) ויהוא מלא ידו בקשת אפרים יהיה לי כאשפה מלאה חצים : ועוררתי בניך ציון . על חיל אנטיוכס :
כי דרכתי לי . את יהודה אדרוך לי כקשת ר''ל הוא יחשוב לי לכלי זיין להרוג האויב על ידו : מלאתי אפרים . עשרת השבטים הקרואים בשם אפרים בו אשים כל ידי במלואה כאלו היה קשת לירות בו בכח רב והוא ענין מליצה : ועוררתי בניך ציון . אתה ציון אעיר אני את בניך להלחם על בניך ועל מלחמת גוג ומגוג יאמר כי עמו יבוא כי אחים הם כמ''ש בני יפת גומר ומגוג ומדי וגו' ( בראשית י ) : ושמתיך . אני אשים אותך ישראל להיות כחרב של גבור ההורגת ומשכלת כי תהרוג בהם הרג רב :
דרכתי . הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק : קשת . בקשת : מלאתי . זה הלשון יאמר על אחיזת הקשת בכח כמו ויהוא מלא ידו בקשת ( מ''ב ט ) : ועוררתי . מל' התעוררות :

{יד}
וַֽיהוָה֙ עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹנָ֤י יְהֹוִה֙ בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן׃
וה' עליהם יראה . בספר יוסיפון מצינו בעת ההיא נראה מופת לאנשי ירושל' : בשופ' יתקע . ירעם : בסערות תימן . לסער את אנשי תימן הם חיל אנטיוכס ויש מרבותי' שפתרוהו על אדום לע''ל :
וה' עליהם יראה . ה' יגלה עליהם שכינתו להלחם בעבורם וחצו יצא על האויב חיש קל ומבריק כברק : בשופר יתקע . כגבור התוקע במלחמה והוא ענין משל : והלך . ילך ברוח סערה בשטף אף אל תימן להחריבה היא היושבת בדרום א''י :

{טו}
יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ וְאָכְל֗וּ וְכָֽבְשׁוּ֙ אַבְנֵי־קֶ֔לַע וְשָׁת֥וּ הָמ֖וּ כְּמוֹ־יָ֑יִן וּמָֽלְאוּ֙ כַּמִּזְרָ֔ק כְּזָוִיּ֖וֹת מִזְבֵּֽחַ׃
ואכלו . שלל אויביהם : וכבשו . תחתיה' אבני קלע , הם היונים שהם מלומדי קשת ולקלע באבן : והמו כמו יין . המיון בקול ששון ושמחה כמו שהומים שתויי יין : ומלאו . נפשותם כל טוב : כמזרק . שמלא דם לפני המזבח : כזויות מזבח . שמנסכין שם יין והיין צף עליו כמו ששנינו במסכת סוכה לשון שביעה ל' שכרות :
יגן עליהם . אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי אנטיוכס יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרים לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה : ושתו והמו . ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ''ש לץ היין הומה שכר ( משלי כ ) : ומלאו כמזרק . יהיו מלאים מדם הרוגים כמזרק המלא מדם הזבחים העומד לזרוק : כזויות מזבח . הם הקרנות המלאים ממתן דמי הקרבנות :
וכבשו . ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים ( ירמיה לד ) : אבני קלע . האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה : המו . מל' המייה : כמזרק . הוא הספל : כזויות . כקרנות :

{טז}
וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ׃
כצאן עמו . כצאן שהסיע ממצרים להיות לו לעם : כי אבני נזר . כי הכהנים בני חשמונאים המתפארים באבני נזר בטורי חושן ואפוד יהיו מתנוססים בניסים על אדמתן :
כצאן עמו . ר''ל כמו הצאן שהוא נושע מהרועה כן יהיה עמו נושעים מאתו ית' : כי אבני נזר . שרי יהודה וישראל הנמשלים לאבני יקר המשימים בנזר הם יתרוממו על אדמתו בהיותם בארצו :
נזר . כתר כמו את הנזר ( מ''ב י''א ) : מתנוססות . מל' נס והוא ענין הרמה כמו נס להתנוסס ( תהלים ס' ) :

{יז}
כִּ֥י מַה־טּוּב֖וֹ וּמַה־יָפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּֽחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת׃
כי מה . רב : טובו . הצפון של אותו הדור : דגן בחורים . הנותן כח לבחורים : ותירוש . אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח :
כי מה טובו . כי מה מאד יתרבה טובו ויפיו של העם הזה : דגן בחורים . ר''ל מרבית הדגן אשר תצמח הארץ יוסיף תת כח ואומץ אל הבחורים ומרבית היין יפתח פי הבתולות לדבר שירות וזמירות עם כי מדרכן למעט בדבור הנה לרוב השמחה ירבו בדברי שיר וזמר :
מה טובו . מלת מה יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך ( שם נ''א ) : ותירוש . ענבי היין : ינובב . ענין דבור כמו ינוב חכמה ( משלי י' ) :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור