לשטנו . להשטינו על שהיו בניו נשואים נשים נכריות כמו שכ' בספר עזרא וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני יהושע בן יהוצדק :

ויראני . במראה הנבואה : על ימינו . על ימין יהושע : לשטנו . לקטרג עליו על מה שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות כמ''ש וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים וגו' מבני יהושע בן יוצדק ( עזרא י ) כן ארז''ל :

השטן . מלאך מקטרג : לשטנו . ענין קטרוג וכן כתבו שטנה ( עזרא ד' ) :

יגער ה' בך השטן . יגער הקב''ה בך אתה השטן וחוזר ואומר ויגער ה' בך הוא הבוחר בירושלים שלא תכנס לפניו לקטרג על הצדיק הזה הלא ראוי הוא וזכה לכך שהוצל מאש השריפה : הלא זה אוד מוצל מאש . מפורש באגדת חלק ( דף צג ) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאור :

ויאמר ה' . ר''ל מלאך ה' : יגער וגו' . ויגער . ר''ל יגער ויחזור ויגער : הבוחר בירושלים . מוסב על ה' לומר ה' הבוחר בירושלים יגער בך : הלא זה . ר''ל איך תקטרג עליו הלא הוא כאוד המוצל מאש כי הושלך באש ע''י נ''נ עם אחאב וצדקיהו נביאי השקר וניצל מן השריפה כמ''ש חז''ל וא''כ זכותו רב ואיך תקטרג עליו :

יגער . ענין צעקה נזיפה : אוד . הוא העץ שמנדנדים בו האש כמו כאוד מוצל משרפה ( עמוס ד' ) :

לבוש בנדים צואים . כתרגומו הוו ליה בנין דנסבין להון נשין דלא כשרין לכהונתא והיה נענש הוא על שלא מיחה בידם :

ויהושע וגו' . ועומד וגו' . ר''ל בשעה שעמד לפני המלאך היה עדיין לבוש בגדים מלוכלכים ר''ל עדיין היה מלובש בזה העון כי עוד ישבו הנשים הנכריות תחת בניו ולא גרשו אותן והוא לא מיחה בהם :

צואים . ר''ל מלוכלכים ולפי שהצואה הוא לכלוך קורא לבגדים מלוכלכים בגדים צואים :

הסירו הבגדים הצואים מעליו . יבדילו בניו את נשותיהם וימחול לו : מחלצות . חליפות בגדים נאי' כלומר זכיות אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים דימה הזכיות למחלצות בגדים נאים ולבנים :

ויען ויאמר . המלאך שעמד יהושע לפניו אמר אל המלאכים העומדים לפניו הסירו מיהושע הבגדים המלוכלכים ר''ל הפרישו את בניו מנשותיהם הנכריות למען יוסר העון מיהושע : ויאמר אליו . המלאך אמר ליהושע : ראה העברתי . במה שצויתי להפריש בניך מהנכריות העברתי מעליך העון שהיה בך מה שלא מחית בהם : והלבש . צויתי להלביש אותך : מחלצות . ר''ל כשיוסר העון יגולה הזכות :

ויען . ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת ( דברים כו ) : מחלצות . כן יקראו מין מלבושים נאים וכן המחלצות והמעטפות ( ישעיה ג ) :

ואומר . אני זכריה : ישימו צניף טהור וגו' . בקשתי רחמים עליו :

ואומר . זה מאמר זכריה שאמר התפללתי עליו שישימו על ראשו צניף טהור ר''ל שיהיה כתר כהונה גדולה לירושה לזרעו אחריו הואיל ופרשו מן העכו''ם : וישימו וגו' . ר''ל נתקבלה תפילתו ומיד נתנו לו לרשת כתר כהונה גדולה : וילבישהו בגדים . ר''ל היה נגלה זכיותיו : ומלאך ה' עומד . בכל משך הזמן שנעשה כל זה :

צניף . מל' מצנפת העשוי לסבב את הראש : טהור . ר''ל ברור ונקי :

ויעד . לשון התראה כמו ( דברים לא ) ואעידה בם את השמים וגו' :

ויעד . אחר כל המעשים התרה המלאך ביהושע :

ויעד . ענין התראה כי רוב המתרים מתרים בעדים למען לא יכחש לאחר זמן :

אם בדרכי תלך . וגם אני זאת אעשה לך : אתה תדין את ביתי . תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי : ונתתי לך מהלכים . כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד : העומדים . שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה :

אם בדרכי תלך . ר''ל אם זרעך ילכו בדרכי ואמר כמדבר עליו כי זרע האדם יחשב כמוהו וכן אקחך זרובבל ( חגי ב ) : ואם את משמרתי תשמור . ר''ל אם ישמרו הדברים שצויתי לשמרם וכפל הדבר במ''ש : וגם אתה תדין . ר''ל גם זרעך כמוך יהיו כ''ג ופקידים עד עולם לדון את ביתי וע''פ יעשה כל צרכי הבית : וגם תשמור . ר''ל בידם יהיו שמירות חצרי וכפל הדבר במ''ש : ונתתי לך מהלכים . ר''ל ומלבד זאת לא יקופח שכרם בעולם הנשמות כי אתן להם מהלכים וטיולים בין המלאכים האלה העומדים פה כמ''ש למעלה ויאמר אל העומדים לפניו :

תדין . מל' דין והוא ענין היישרת הדבר : מהלכים . מל' הלוך וטיול :

אתה ורעיך . חנניה מישאל ועזריה היו : אנשי מופת . גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס : כי הנני מביא את עבדי צמח . כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהד' :

אתה ורעיך . גם אתה שמע גם רעיך ישמעו והם חנניה מישאל ועזריה כי גם המה אנשי מופת כי נצולו מכבשן האש כמוך ומהראוי לייחד הדבור גם להם : כי הנני מביא . ר''ל והדבור הוא אשר הנני מביא את עבדי צמח וזהו מלך המשיח כמ''ש והקימותי לדוד צמח צדיק ( ירמיה כג ) :

מופת . ענין נס ואות :

כי הנה האבן . יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגי : על אבן אחת שבעה עינים . סופו להרחיב על א' שבעה וכן ת''י על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב''ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו : הנני מפתח פתוחה . מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה : ומשתי . והסירותי : ביום אחד . לא ידעתי איזה יום , ( תו' ביום אשר התחילו להוסיף על הבנין ימיש עון הארץ ותהי' ברכה בפירותיו כי עכשיו מאיר' כמו שנ' בנבואת חגי ) :

כי הנה האבן וגו' . ר''ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע''י כ''ג מזרע יהושע אשר יכהן אז ר''ל כבר הגזירה ההיא גזורה : על אבן אחת . ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר''ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב''ה על הבנין ההוא : הנני מפתח פתוחה וגו' . המקום ב''ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר''ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה : ומשתי וגו' . ביום אחד . ר''ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון :

שבעה עינים . ר''ל הרבה וכן שבע יפול צדיק ( משלי כד ) : מפתח פתוחה . ענין חקיקת הציור כמו ויודע לפתח פתוחים ( ד''ה ב' ב' ) : ומשתי . ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן ( שמות יג ) :

אל תחת גפן . להתעצל לשבת בצילה ולאכול מפריה מרוב הטובה שיהיה אז :