משא דבר ה' . הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו :

נוטה שמים . הנוטה את השמים לפרשה והמייסד את הארץ ויוצר רוח האדם בקרב גופו וכאומר הואיל וכן הכל שלו ובידו לעשות בכל דבר כרצונו :

משא . נבואה ולתוספות ביאור אמר דבר ה' :

סף רעל . כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף ( שמות יב ) רעל ל' שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו ( נחום ב ) הברושים הרעלו ( ישעיה ו ) השרות והרעלות , בלשון משנה מצינו מדיות רעולות אונבלופמנט''א בלע''ז : וגם על יהודה . יטילו העכו''ם אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים ועכו''ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהוד' על כרחם לצור על ירושלי' כן ת''י :

סף רעל וגו' . אל מול העכו''ם הצובאים עליה סביב תהיה כספל ממשקה הממית שכל השותה ממנו ימות כן יכלו ויתמו כל הצובאים על ירושלים : וגם על יהודה . הסף הרעל הזה יהיה גם על יהודה אשר יהיה במצור על ירושלים כי הבאים לצור על ירושלים הכריחו לאנשי ערי יהודה לבוא עמהם בעזרת' לצור על ירושלים וגם המה ילקו בתחלה עם העכו''ם :

סף . ספל וכן בדם אשר בסף ( שמות יב ) : רעל . ענינו סם הממית והוא מל' יין תרעלה ( תהלים ס ) המטמטם את הלב מרוע תכונתו : במצור . ענין הקפת גייסות סביב לעיר לכבשה :

אבן מעמסה . אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו :

אבן מעמסה וגו' . אל מול העכו''ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר''ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילה לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד : ונאספו עליה . אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו מן הארץ :

מעמסה . ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם ( מ''א יב ) : שרוט ישרטו . ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת ( ויקרא כא ) : ונאספו . ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו ( שופטים ב ) : עליה . אצלה בסמוך :

אכה כל סוס . הצובאים שם בשגעון ואת רוכביהם בעורון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת :

בתמהון . ר''ל יאבדו אבידת הלב כאדם המתמה ומתייאש : בשגעון . ר''ל לא ילחמו כסדר תכסיסי המלחמה : ועל בית יהודה . והבאים לצבא על ירושלים עם הצובאים עליהם אפקח עיני להשגיח בהם שלא יאבדו עם הצובאים הואיל ובאו שלא בטובתם : אכה בעורון . נוסף על התמהון אכה בעורון לא יראו אנה ילכו וידלגו על אנשיהם וירמסם אבל בית יהודה שיהיו עמהם במחנה לא יהיו נזוקים מהם כי המקום ישגיח בהם :

אפקח . עניין פתיחה כמו פקח עיניך ( משלי כ ) : בעורון . מל' עור :

ואמרו אלפי יהודה בלבם . כשיראו שאר הצובאים נגפים במגפה זו והם ניצולים : אמצה לי יושב ירושלם וגו' . יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם :

ואמרו וגו' . אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה' להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ''א בזכות יושבי ירושלים :

אלופי יהודה . שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף ( מיכה ז ) : אמצה . מל' אומץ וחוזק :

אשים את אלפי יהודה . ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם : ככיור אש . כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם : תחתיה . במקומה :

את אלופי יהודה . הם הבאים עם העכו''ם אותם יעשה כלפיד אש הבוער בעצים ר''ל הם ישחיתו את הבאים עמהם בראותם שיד ה' היתה בם : וכלפיד וגו' . כפל הדבר במ''ש : ואכלו . ישחיתו מימינם ומשמאלם את העמים מסביב : וישבה ירושלים וגו' . כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבה טיטוס לא בנויה במקומה שהיתה מאז ולכן אמר שאז תשב ירושלים במקומה הראשון במקום ירושלים הישנה :

ככיור . ענין לפיד ושלהבת וכן תנור וכירים ( ויקרא יא ) הנקרא כן בעבור שמונח עליו תדיר לפידי אש : בעמיר . כן יקרא אגודת השבלים כמו ושכחת עומר בשדה ( דברים כד ) : תחתיה . במקומה :

והושיע ה' את אהלי יהודה בראשונה . בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח''כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם ( לקמן יד ) : למען לא תגדל . להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו :

את אהלי יהודה . הם הבאים עם הערבים יושבי אוהלים במחנה אותם יושיע ה' בראשונה להכות הבאים עמהם עד לא יצאו אנשי ירושלים להלחם בהם ולהכותם : למען לא תגדל וגו' . כ''א לא ישחיתו בהם עד אשר יצאו מירושלים זרע בית דוד ושאר היושבים שמה תגדל א''כ תפארתם על תפארת בית יהודה הבאים עם העכו''ם הואיל והם היו עמהם ולא השחיתו בהם עד אשר באו בית דוד ושאר יושבי ירושלים :

תפארת . מל' פאר והדר :

הנכשל בהם . החלש שבהם : כאלהים . כרברבין כמלאכים : כמלאך ה' לפניהם . יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון :

יגן ה' . מפני חיל גוג הצרים עליהם : הנכשל בהם . החלש שבהם יתגבר כדרך שגבר דוד על אנשי מלחמתו : כאלהים . יהיו כאלהים וחוזר ומפרש כמלאך ה' ולפניהם יעברו במלחמה בראש העם :

הנכשל . ענין נפילת ההתגברות ותשות הכח :

אבקש להשמיד . אבקש בהשמדתם ואדקדק בעוונם ורבותינו פירשו לזכות אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אניחם ואם לאו אשמידם :

אבקש להשמיד . אבקש ואעשה כלומר אשים כל רצוני להשמידם :

רוח חן ותחנונים . שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני : רוח . טלנ''ט בלע''ז : והביטו אלי את אשר דקרו . תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו : והביטו . להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלות' : וספדו עליו . על אותו הרג : כמספד על היחיד . כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה :

ושפכתי . ר''ל אתן בשפע על בית דוד וגו' רצון המשכת חן על עצמם ורצון הפצרת תחנונים לפני : והביטו אלי . לשאול משפט להשיב גמול את אשר דקרו ועל משיח בן יוסף יאמר שמת במלחמה כן ארז''ל : כמספד על היחיד . כמו המספד שאדם עושה על מיתת בן יחיד : והמר . יבכו עליו במרירות לב כמו שממררים בבכי על מיתת הבכור :

רוח . רצון : דקרו . ענין נעיצת חרב בגוף כמו כל הנמצא ידקר ( ישעיה יג ) : והמר . כהמר . מל' מרירות :

כמספד הדדרמון בבקעת מגדון . אין ענין הדדרימון בבקע' מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר ( מ''א כב ) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון שנאמר ( ד''ה ב ל''ה ) ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו' :

כמספד הדדרמון וגו' . מספד גדול מפורסם היה בימים קדמונים להדדרימון בבקעת מגדון וכן יהיה המספד על משיח בן יוסף , ורז''ל אמרו כמספד אחאב שהרגו הדדרמון וכמספד יאשיהו שהרגו פרעה בבקעת מגדון :

בית נתן . הנביא וי''א נתן בן דוד כמו שנא' ( ש''א ה ) שמוע ושובב ונתן ושלמה :

משפחת וגו' . כל משפחה בפ''ע לפרסם את ההספד : ונשיהם לבד . הוא דרך צניעות שלא יהיו מעורבבים עם הגברים : משפחות בית נתן . כן יהיה שם משפחה יקרה בזה הזמן וכן כולם שחושב והולך וזכרם הנביא בנבואה :

בית לוי . הכהנים והלוים : משפחת השמעי . שמוע בן דוד , בתחלה כלל הכתוב משפחות בית דוד ואח''כ פרט כל אחת ואחת :

כל המשפחות הנשארות . לבית דוד : ונשיהם לבד . משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ :

כל המשפחות הנשארות . מלבד אותן המשפחות היקרות הנקובות בשמותן : משפחות . גם הם יספדו כל המשפחה בפ''ע ונשיהם לבד :