על משמרתי אעמדה . עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני : על תוכחתי . שהם מוכיחים אותי בפני שיש להרהר על מדת הדין . תוכחת מונאיפרובמנ''ט בלע''ז :

על משמרתי אעמודה . עמדתי על משמרתי ונצבתי על המצור ר''ל כמו השומר בזמן משמרתו אינו זז ממקומו וכמו הצרים על עיר מבצר לכבשה אינם זזים ממנה כן לא זזתי אני לפסוק מן התלונה : ואצפה . הסתכלתי לראות מה ידבר בי ה' ומה אשיב אלי על הויכוח שלי אם מי יבוא ויתווכח עמדי לשאול שאלתו :

משמרתי . דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ''א בזמנו קרוי בלשון משמרת וכן משמרות כהונה ולויה : מצור . כן יקרא עיר מבצר על כי אין לכבשה בזולת המצור . ואצפה . ענין הבטה כמו צפה דרך ( נחום ב ) : תוכחתי . מל' ויכוח :

ויענני ה' ויאמר כתוב : לך חזון . הנגלה לך ובארהו על הלוחות היטב אשר ירוץ הקורא בו לקרותו מהר שלא יכשל וזהו החזון אשר תכתוב :

כתוב חזון . כתוב הנבואה אשר אני דובר אליך ובאר אותה על הלוחות ומפורש ולא בחידות למען ירוץ קורא בו ר''ל שיוכל הקורא לקרות בו במהירות במעט התבוננות :

ובאר . תפרש : הלוחות . כעין נסרים ועשוים המה לכתוב עליהם : ירוץ . מל' ריצה ורדיפה ואמר בדרך שאלה :

כי עוד חזון למועד . עוד עתיד לקום נביא לקץ שנים שיתגלה לו חזון למתי יהיה מועד מפלת בבל וגאולת ישראל : ויפח לקץ . ודיבר שיאמ' לו על הקץ של בבל לפי מלאת לבבל שבעים שנה , ויפח ל' דבור הוא והרבה יש בספר משלי ועל שם שהדבור אינו אלא רוח היוצא מן הפה קורהו פיח וקורהו רוח כגון וברוח פיו כל צבאם ( תהלים לג ) : ולא יכזב אם יתמהמה . לבוא שיאריך לכם אותו מועד חכה לו כי לא יאחר אחר השבעים כלום , ועוד יש לפרש אם יתמהמה הנביא לבא והוא היה ירמיה , וי''ת כתיבא נבואתא ומפרשא על ספרא דאורייתא תרגם כתב כמו כתיב כבר נרמז ( בתורה ) אז תרצה הארץ את שבתותיה שבעים שמיטות קלקלו ישראל ולא שמטו וכנגדן גלו ממנה שבעי' שנה וכן הוא אומ' ( בדברי הימים בסוף ב' ) עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה למלאות שבעים שנה וכן אתה מוצא ( ביחזקאל ד ) ואני נתתי לך את שני עונם שלש מאות ותשעים יום יום לשנה נתתיו לך ואומר ואתה שכב לך על צדך השמאלית וגומ' נמצאת אתה אומר הכעיסו ישראל ש''צ שנה עד שגלו עשרת השבטים ושבט יהודה קילקלו ארבעים ומשגלו עשרת השבטי' עד חרבות ירושלים הם עשרי' ושתים של מנשה ושאר שנותיו בתשובה שהרי נאמר בו ( מלכים ב כא ) ויעש הרע ככל אשר עשה אחאב כמנין שנותיו של אחאב והוא מלך עשרים ושתים שנה שתים של אמון בנו ואחת עשרה של יהויקים ואחת עשרה של צדקיהו הרי ארבעים וששה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמשי' לצדקיהו מכל מקום נמצאו ימי קלקולם ארבע מאות ושלשים וששה שנים שלאחר נבואה זו שהוסיף ו' שנים ת' שנים עושים ח' יובלות וכל יובל ז' שמטות הרי נ''ו שמטות וח' שנים המוקדשות ליובל הרי ס''ד ובל' ושש שנה יש ה' שמטות הרי ס''ט שנים מקודשות ושנת יובל זה האחרון נחשב אף הוא במנין שבעונם לא נגמר וכאן ככה אמר לו הקב''ה לחבקוק כבר כתוב חזון בתורה אבל סתום הוא הוסיף אתה ובאר על הלוחות כי עוד יתגלה חזון למועד זה :

כי עוד חזון למועד . כי מלבד החזון של מפלת בבל והכרתת זרעו יש עוד חזון על זמן קבוע והחזון הזה ידבר על קץ הגאולה שלא יהיה אחרים שעבוד ולא יכזב החזון ההוא אף אם יתמהמה זמן רב עכ''ז אתה ישראל חכה לו ולא תתייאש ממנו כי בודאי יבוא בזמן הקבוע לא יאחר עוד לעבור את הזמן הקבוע וכאומר לזאת צויתיך לבאר הנבואה של מפלת בבל למען ידעו בבואה שמה' נעשה ועי''ז יאמינו בגאולה העתידה :

למועד . לזמן קבוע כמו העביר המועד ( ירמיה מו ) : ויפה . ענין דבור כמו יפיח אמונה ( משלי יב ) : יתמהמה . ענין התעכבות כמו חשתי ולא התמהמהתי ( תהלים קיט ) : חכה . ענין תקוה כמו וחכיתי לה' ( ישעיה ח ) : יאחר . מל' איחור והמתנה :

הנה עופלה . נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה שואף לבלוע ולא שבע עופלה ל' עזות כמו ( מדבר יד ) ויעפילו וכן עופל ובוחן ( ישעיה לב ) : לא ישרה נפשו בו . אין רוחו מתקררת עליו לומר די במה שקניתי כבר לכן יבא עליו הפורענות . וצדיק באמונתו יחיה . יכניה המלך שעתיד זה להגלותו יעמוד לו צדקו וביום שיושלך זה מקברו ישא אויל מרודך את ראש יהויכין וישם את כסאו מעל לכסא המלכים :

הנה עופלה . עתה בא לבאר החזון בדבר מפלת בבל והכרתת זרעו ואמר הנה כל המתחזק ומתגאה אין ישרות בנפשו אשר בו ואפילו צדיק יהיה הוא במה שמאמין בהאל לחשוב שהכל בא ממנו בחפצו ולא יתלה הדבר בזכות עצמו וכח זרועו :

עופלה . ענין התחזקות וכן ויעפילו לעלות ( במדבר יד ) : ישרה . מל' יושר :

ואף כי היין בוגד . ואף כשיבא בלשצר בן בנו של זה שיבגוד בו יינו דלקביל אלפא חמרא שתי ( דניאל ה ) : גבר יהיר . הוא : ולא ינוה . לא יתקיים מדורו ונוהו שנתגאה ואמר בטעם חמרא להביא כלי בית המקדש ושתה בהם והיא תגרם לו שיהרג ויכלה זרעו כי גבר יהיר לץ לא ינוה לא יתקיים הוא ונוהו : אשר הרחיב . נבוכדנצר . כשאול נפשו . להשיג כל תאותו ברחב לב : והוא כמות . כמלאך המות שאינו שבע מלהמית כך זה אינו שבע בכל קניינו :

ואף כי היין בוגד . ומכל שכן איש היין הבוגד בשכרותו והוא גבר יהיר וגס רוח ואינו יושב במדורו להחזיק בשלו כי ילך לרשת עוד משכנות לא לו : אשר הרחיב וגו' . ר''ל מתאוה לכבוש כל העולם תחתיו כמו שאול הקבר הבולע כל הבריות ודומה הוא אל המות הבא על בעלי חי ולא ישבע כמוהו : ויאסוף וגו' . להיות כולם נכנעים לו ותחת ממשלתו וכאומר הלא כל המתחזק ומתגאה עם שהוא צדיק עכ''ז אין ישרות בנפשו ומכ''ש אשר כל אלה יעשה איך ינקה מן הגמול הראוי :

ואף כי . עניינו כמו כ''ש וק''ו וכן ואף כי אש אכלתהו ( יחזקאל טו ) : היין . איש היין וכן לץ היין ( משלי כ ) : בוגד . ענין רשע : גבר . איש : יהיר . גס רוח כמו זד יהיר ( שם כא ) : ינוה . מל' נוה ומדור וכן נוה משולח ( ישעיה נז ) :

הלא אלה . אשר אסף אליו לעובדו כולם עליו משל ישאו ומליצה ישאו בפיהם בלשון חידות בשבילו , לו כמו עליו : ויאמר . האומר את מליצת החידה : הוי המרבה לא לו . זו היא המליצה חבל על המרבה הון ומלכות ולא לו כי יבאו מלכי מדי ויטלו את הכל : עד מתי . יהיה הולך ומרבה ואינו אלא מכביד עליו משא עון כעב של טיט עב הוא לשון קורה כבידה כמו שמצינו במשכנא ( דיחזקאל מא ) צלעות הבית והעבים , ועב עץ ( שם ) :

הלא אלה . ר''ל באמת יבוא יומו וכל אלה העכו''ם שאסף ישאו עליו קול משל ואמרי מליצה אשר החידות שבה יהיה בעבורו וכה יאמר כ''א אוי אל המרבה בממשלות ולא יהיה לו ולזרעו וכי עד מתי תשאר בידו הלא מהר תלך ממנו והוא רק מכביד על עצמו פשע רב כמשא עבה של טיט :

ישאו . ענין הרמה : ומליצה . כן יקראו אמרים צחים : חידות . דבר סתום וקשה ההבנה : הוי . כמו אוי : עבטיט . כמו עב טיט ר''ל משא עבה של טיט :

ויקצו . כמו ויקוצו :

הלא פתע . הלא פתאום יקימו הנושכים אותך והמזעזעים אותך יעורו משנתם לבוא עליך הם מלכי פרס ומדי : והיית . ואתה תהיה להם למשיסה כי ירמסו אותך ברגליהם :

פתע . הוא כמו פתאום : נושכיך . מל' נשיכה וחתוך עם השינים : ויקצו . מל' הקצה והערה מן השינה : מזעזעיך . ענין רתת ורעדה כמו לזעוה ולבז ( יחזקאל כג ) : למשסות . ענין רמיסה כמו והיו שוסיך למשסה ( ירמיה ל ) : למו . להם :

שלות גוים רבים . השלכתם ונשלתם ממקומ' : ישלוך כל יתר . פליטת העכו''ם : מדמי אדם . בנקמת דמי ישראל הקרוי' אדם שנא' ( שם לד ) אדם אתם : וחמס ארץ . ארץ ישראל : קריה . היא ירושלים :

כי אתה שלות . בעבור שאתה שללת עכו''ם רבים לכן ישללו אותך יתר העכו''ם אשר נשארו ולא כליתם : מדמי אדם . כל זה בא מסבת דמי אדם אשר שפך דם ישראל : וחמס ארץ . מסבת החמס שעשה בא''י ובקריה היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה :

שלות . ישלוך . מל' שלל ובזה : וחמס . עושק : קריה . עיר :

הוי בוצע בצע רע לביתו . אונס ממון שהוא רע לו ולביתו לבנות לו בית : לשום במרום קנו . כדכתיב בספר ( דניאל ד ) הלא דא היא בבל רבתא דאנא בניתה לבית מלכו בתקוף חסני וגומר ובשעה שיצא דבר זה מפיו נטרד מן הבריות שנאמר ( שם ) עוד מלתא בפום מלכא בענין זה :

הוי בוצע . אוי על הבוצע ועושק בצע שהוא רע לביתו כי בעבור הבצע יוכרת ביתו וזרעו : לשום במרום קנו . ר''ל אשר העושק היה לבנות מבצרים להיות לו למשגב כאלו שם מדורו בשמי מרום להנצל שם מכף האויב הבא להרע לו :

בצע . ענין גזל וכן בעון בצעו ( ישעי' נז ) : במרום . בשמים הרמים : קנו . מדורו וכן בין כוכבים שים קנך ( עובדיה א ) :

יעצת בושת לביתך . אשר יעצת לקצות עמים רבים והפסדת עצמך : קצות . לשון שליפה וקילוף כמו הקצות את הבית ( ויקרא יד ) : וחוטא נפשך . כמו ( משלי כ ) מתעבר וחוטא נפשו חוטא לאבד נפשו פורפיי''ט שארמ''א בלע''ז :

יעצת בשת לביתך . מה שיעצת לעשוק הון לבנות מבצרים זה יהיה לבושת לביתך כי עי''ז יכלה זרעך מן העולם והנה הכרת עכו''ם רבים וחטאת נפשך ר''ל הכאבת לכל העכו''ם וגם נפשך החסרת :

קצות . ענין חתוך וכריתה כמו וקצותה את כפה ( דברים כה ) : וחוטא . ענין חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים ( מ''א א' ) :

כי וגו' . כי האבנים אשר גזלת תזעקנה מן הקיר : וכפיס מעץ יעננה . אל האבן בקול לנגדה שניהם צועקים : וכפיס מעץ יעננה . ת''י ושיפא מגו מרישא שיפא ל' קיסם שפאין בלשון חכמים דלדור''ש בלע''ז מריש הוא הקורה :

כי אבן . כל אבן תזעק לומר גזולה אני ביד הבונה והכפים מן העץ יענה אל האבן ויאמר גם אני מגזילה והוא ענין מליצה :

מקיר . מכותל : וכפיס . כן יקרא חתיכת עץ מן הקורה ואין לו דומה ובדרז''ל גויל גזית כפיסים ( ב''ב ב ) אולם שם יאמר על הלבנים ויתכן שהיה דרכם להשים גם עצים בבנין כזה וקראהו רז''ל ע''ש העצים : יעננה . מלי עניה ותשובה :

הוי בונה וגו' . עתה בא לומר החזון האמור על קץ הגאולה ומפלת המחריב הבית ואמר אוי על הבונה עיר בדמים כי רצח נפש וירש הון ובנה כרך גדול וגו' : וכונן וגו' . וכפל הדבר במ''ש :

בדמים . בשפיכת דמים : וכונן . מל' הכנה :

הלא הנה מאת ה' . נשתלם פורענות לעושי רשעה : וייגעו עמים בדי אש . כאשר תבואם חמתו כאש עד שיה' דיים , בדי אש איישי''ץ בלע''ז :

מאת ה' . יבוא לו הגמול ולא במקרה : וייגעו עמים . הבבליים יגעו בהרבה אש ר''ל מה שיגעו להתחזק יהיה תכליתם למאכולת אש : ולאומים . הלאומים ההם יעפו בהרבה ריק ר''ל כל מה שישתדלו ביגיעה ועייפות לעמוד ולהתחזק יהיה לריק כי אין חכמה וגבורה נגד ה' :

בדי אש . בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמד האח ( איוב לט ) :

כי תמלא . ר''ל בעבור שבני ישראל אנשי הארץ ההיא ימלאו אז דעת את כבוד ה' כמים יכסו על ים , מקום המים קרוי ים והמים הם הממלאים את המקום ומכסים אותו ואמר שכמו כן יהיו ממולאים לדעת את כבוד ה' :

משקה רעהו . יין , ובאותה השקאה הוא מספח ואוסף את חמתו עליו ואף משכרהו בחמתו וכל זה הוא עושה למען הביט על מעוריהם על גלויים ולראות את ערותם זה נ''נ שהיה משקה את המלכים יין ומשכרם ושוכב עמם משכבי אשה כדאמרינן במסכת שבת , ד''א הוי משקה רעהו בסדר עולם דורשו כלפי בלשצר שהשקה את השרים בכלי בית המקדש ובהם נספחו ונשתכרו בחמתו של הקב''ה ובו בלילה נהרג : על מעוריהם . להגלות קלונם וראו שונאיהם בניוולם :

הוי משקה רעהו . אוי על הבבליים שהרעו לישראל : רעהו . כי מתחלה התחבר באהבה וריעות ואחר זה קם עליו להחרימו והשקהו יין תרעלה מאסיפת וקבוצת החימה שהיה לו עליו מאז ואף השכירו ר''ל הרבה להרע לו ובלבל דעתו כשכור בשכרותו : למען וגו' . ר''ל אין הכונה היתה לטובתו לרשת ארצם כ''א למען יסתכל על ערוותם וקלונם משנאתו בם :

מספח . ענין הקבוץ והדבוק כמו תחת חרול יספחו ( שם ל ) : חמתך . מל' חמה וכעס : מעוריהם . הוא מל' גלוי ערוה כמו והראתי גוים מערך ( נחום ג ) והוא ענין קלון ובזיון :

והערל . ה''א משמשת בתיבה זו בלשון התפעל כמו ( דברים לב ) האסף אל עמך אף כאן הערל האטם בשממון ובתמהון לב כל ערלה לשון אוטם הוא כמו ערלה אזנם ( ירמיה ו ) ערלי לב וערלי בשר ( יחזקאל מד ) וי''ת ואתערטל לשון ערום ועריה ( שם ) :

שבעת וגו' . ר''ל יותר היית נהנה ושבע מן הקלון הבא לו ממה שהיית נהנה מן הכבוד של נצחון המלחמה : שתה . לכן שתה גם אתה כוס התרעלה ותהיה ערל באוטם הלב ובלבול הדעת : תסוב וגו' . מימין ה' תסובב עליך כוס התרעלה ר''ל המקום ילחם בך : וקיקלון על כבודך . על הכבוד שאתה בו יבוא קיא וקלון ר''ל תהיה נמאס בקיא ומכוסה בקלון ולפי שהמשיל הפורענות לשתיית היין אמר לשון קיא כי דרך השכור להקיא :

והערל . ענין אוטם וסתימה כמו ערלה אזנם ( ירמיה ו ) : וקיקלון . כמו קיא קלון וקיא הוא מלשון הקאה והוא המאכל החוזר דרך הפה :

חמס לבנון . בית מקדשא : ושוד בהמות יחיתן . שוד בהמותיך ואוכלוסיך אשר שדדו את עמי ישראל הוא ישברם : מדמי אדם . מחמס דמי ישראל : וחמס ארץ . ארץ ישראל : קריה . ירושלים :

כי חמס לבנון . החמס שעשית ללבנון שהוא א''י החמס הזה יכסה אותך ותשוב בראשך : ושוד בהמות . השוד שעשית אל הבהמות ועל ישראל יאמר ולפי שהמשיל את א''י ליער הלבנון המשיל אנשים לבהמות המצויות ביער ואמר השוד הזה ישבר אותם ר''ל עליהם תבוא שוד כמו השוד שעשו לישראל : מדמי אדם . כל זה יבוא מסבת דמי אדם ששפך דם ישראל : וחמס ארץ . מסבת החמס שעשה בא''י ובקרים היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה :

לבנון . כן נקרא א''י כמ''ש ההר הטוב הזה והלבנון ( דברים ג ) : ושוד . מל' שדידה ועושק : יחיתן . מל' חתת ושבר וכן וחתו גבוריך תימן ( עובדיה א' ) :

מה הועיל . לבבל פסל : כי בטח . האדם היוצר ויוצרו של אלוהו זה : עליו . על יצירתו זאת הוא בוטח שיעזור לו אשר בא לעשות אלילים אלמים :

מה הועיל פסל . אם כל אלה יבוא עליו מה א''כ הואיל לו הפסל אשר פסלו ועשהו האומן היוצרו ומתקנו : מסכה . וכן המסכה מה הועיל וכן המלמד השקר הוא כהן הפסל המלמד דרכי עבודתו : כי בטח . אשר בטח האומן ואפי' זה האומן עצמו שעשה אותו יבטח על פסל מעשה ידיו להספיק בידו לעשות אלילים אלמים אשר הדבור אין בהם ר''ל האומן המתעסק בו ובוטח עליו מה תועלת מצא בו :

הועיל . מל' תועלת : פסלו . ענין החלקת והשואת הצורה וכן ויפסלו בוני שלמה ( מ''א ה ) : יוצרו . מל' יצירה ור''ל מתקנו ועושהו : מסכה . צורה הניתך ממתכת : ומורה . ענין למוד כמו את מי יורה דעה ( ישעיה כח ) : אלילים . מל' אל ולא ר''ל דבר מבלי תועלת : אלמים . מל' אלם :

הוא יורה . בתמיה :

הוי אומר וגו' . אוי לאומר אל הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אלי ולאבן דומם אומר עורי : הוא יורה . וכי הוא יוכל ללמד אתכם דבר מה בתמיה הנה הוא מחופה ופרוש עם כסף וזהב ויפה הוא למראה העין אבל אין בקרבו שום רוח אפי' רוח החיוני כבהמה :

הקיצה עורי . מל' הערה והקצה מן השינה : דומם . מושתק כמו וידום אהרן ( ויקרא י ) : יורה . ילמד : תפוש . ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע ( שם יג ) : וכל רוח . שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו ( שם כ''ג ) :

וה' בהיכל קדשו . מוכן ליפרע : הס מפניו כל הארץ . הס לשון שיתוק ודמימת חורבן :

וה' . אבל ה' עם שהוא בהיכל קדשו בשמים ממעל עכ''ז כל יושבי ארץ שותקים מפני אימתו כי ידו בכל משלה ואין מי ידבר למולו :

הס . ענין שתיקה כמו ויהס כלב ( במדבר יג ) :