על שגיונות . יש פותרו כתרגומו ולפי משמעו בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים כמו ( לעיל א ) ע''כ תפוג תורה ותעשה אדם כדגי הים קנתר אחר מדת הדין :

על שגיונות . ר''ל תפלתו היתה בעבור ששגג והתרעם מול ה' ולכן חזר להתפלל לפניו ולספר בשבחו :

שגיונות . מלשון שגיאה וכן שגיון לדוד ( תהלים ז ) :

שמעתי שמעך . אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל : יראתי . אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל : פעלך בקרב שנים חייהו . פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה חייהו כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו : ברוגז . שתקצוף על הרשעים : רחם תזכור . רחם כמו לרחם :

שמעתי שמעך . שמעתי מה שאמרת לי והשמעת לאזני מהגלות וארכו והנה יראתי עד מאד : ה' פעלך . לכן אבקש ממך אתה ה' אשר בקרב השנים האלה לא יכלו והעמד בחיים את ישראל הנקרא פועל ידך כמ''ש על בני ועל פועל ידי ( ישעיה מה ) : בקרב שנים תודיע . בקרב השנים האלה תודיע שברוגז רחם תזכור ר''ל שאף בזמן הרוגז והגלות תזכור לרחם עליהם וכמ''ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו' וזכרתי להם ברית ראשונים ( ויקרא כו ) :

אלוה מתימן יבוא . עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון שהוא מבקש לפניו לעוררהו ופועל ( ס''א פועל ) חיבתן של ישראל ופורענו' דורו' הראשוני' כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה : תימן . עשו : פארן . ישמעאל כדאמר וישב במדבר פארן ( בראשית כא ) : כסה שמים הודו . בסיני לישראל :

אלוה מתימן יבא . הנה כשבא אלוה לפני ישראל כשעברו את תימן הוא ארץ אדום כי אז התחילו להלחם בסיחון ועוג : וקדוש מהר פארן סלה . הוא כמו הפוך וקדוש סלה מהר פארן ור''ל כשבא ה' הקדוש מעולם כשעברו הר פארן שהוא סמוך לארץ אדום כמ''ש בהררם שעיר עד איל פארן ( בראשית יד ) והר שעיר הוא ארץ אדום והוא תימן וכפל הדבר במ''ש : כסה שמים הודו . אז כשכבשו ישראל ארץ סיחון ועוג כסה שמים הודו ר''ל אז מלאה הודו על שמים ממעל וזהרו מלא הארץ כי אז נתפרסם גבורות ה' :

מתימן . הוא ארץ אדום שהוא בדרומה של א''י : סלה . לעולם : הודו . ענין הדר ופאר : ותהלתו . ענין הארה וזוהר כמו בהלו נרו ( איוב כ''ט ) :

ונוגה . אותו היום : כאור תהיה . כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן ת''י : קרנים . לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין וכן ( שמות לד ) כי קרן עור פניו : מידו . מידו של הקב''ה באו להם : ושם חביון עזו . כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון :

ונגה כאור תהיה . הנוגה של עמוד האש שהוליך לפני ישראל היתה מאירה כאור היום : קרנים וגו' . מיד ה' בא לישראל קרן ממשלה והתגברות : ושם וגו' . במחנה ישראל הלך חביון עוזו הם הלוחות שהיו מאז חבויים וגנוזים במרום הנתונים בארון הנקרא עז כמ''ש אתה וארון עזך ( תהלים קלב ) :

ונגה . ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו ( תהלים יח ) : קרנים . הושאל על הממשלה והתחזקות ע''ש שבע''ח בעלי הקרן יתחזקו בהם : חביון . מל' חבוי וגנוז כמו חבי כמעט רגע ( ישעיה כו ) : עזו . ענין חוזק ועל הארון יאמר שהוא חזקו של ישראל :

לפניו ילך דבר . מצאתי במדרש אגדה בשעה שנתן הקב''ה תורה לישראל טורדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים שלא יעמוד לקנתר ולומר אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעי' יום ואתה נותן להם את התור' : ויצא רשף לרגליו . מלאכי רשף באו עמו לסיני :

לפניו . לפני הארון הלך הדבר להרוג את הכנענים ועם ביאתו יצא רשפי אש לשרוף אותם ר''ל ע''י הארון ההולך עמהם למלחמה כבשו את הכנענים :

דבר . מגפה : רשף . גחלי אש כמו רשפיה רשפי אש ( ש''ה ח ) : לרגליו . ר''ל עם ביאתו וכן ויברך ה' אותך לרגלי ( בראשית ל ) :

עמד וימודד ארץ . המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב ה' ועומד לדין עמים ( ישעיה ג ) ממתין ומדקדק בדינם : וימודד ארץ . ברותחים קילקלו וברותחים נדונו : ראה . בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב ויהי כל הארץ שפה אחת ( בראשית יא ) : ויתר גוים . הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו ( איוב לו ) לנתר בהם ( ויקרא יא ) : הררי עד . שרי העכו''ם : הליכות עולם לו . הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא :

עמד וימודד ארץ . כאשר עמד הארון בארץ כבשו אותה וחלקוה לשבטים במדה בחבל : ראה . כאשר הארון שם עינו בארץ היה מעתיק את הכנענים לגרשם מארצם : ויתפוצצו . ההרים הקבועים מעולם היו מתפוצצים ומשתברים והושפלו הגבעות הקבועות מימות העולם ר''ל שרי הכנענים כרעו ונפלו : הליכות עולם לו . ד''ל וזהו היה לפי שכל מוליכי ומנהיגי העולם שרי מעלה ושרי מטה המה הכל של המקום ב''ה לעשות בהם כרצונו :

ויתר . ענין דלוג והעתק כמו ויתר ממקומו ( איוב לז ) : ויתפוצצו . ענין הפיזור עם השבר והריצוץ וכן ככלי יוצר תנפצם ( תהלים ב ) : עד . עניינו כמו עולם : שחו . ענין השפלה כמו וישח אדם ( ישעיה ב ) : הליכות . ענין הנהגה :

תחת און . שנמצא בישראל : ראיתי אהלי כושן . שעומדים בגלוי ומחבלים את ישראל ובהתכנע' לפניך ירגזון יריעות וגו' הכל כתרגומו :

תחת און . בעבור האון ראיתי אהלי כושן רשעתים עומדים בארצות ישראל למשול בהם כאומר לא מקוצר יד לא הושיע למו כ''א בגמול העון הניחם בידו : ירגזון יריעות ארץ מדין . ר''ל כי הלא בקראם אליו ירגזון יריעות ארץ מדין וזהו בימי גדעון שבא ביניהם חרדה והרגו זה את זה כמ''ש בשופטים :

תחת . בעבור : און . ענין שקר ודבר שאינו הגון : ירגזון . ענין חרדה . יריעות . ר''ל יריעות האוהל :

הבנהרים . יש תמיהות שהן קיימות הראינו שכל אלה עשה ופירוש המקרא כתרגומו : מרכבותיך . לנו ישועה :

הבנהרים חרה ה' . כשקרע המקום את הירדן לפני ישראל וכי חרה אפו בו להחריב מימיו בתמיה : אם בנהרים . הוא כפל ענין לחוזק : אם בים עברתך . כשקרע את הים וכי נתמלא עליו עברה להחריב מימיו : כי תרכב . אלא שהיתה הסבה לפי שרכבת על סוסיך במרכבותיך של ישועה להושיע לעמך ולכן בקעתם ללכת דרך הבקיעה והוא ענין מליצה לומר שזה נעשה בעבור תשועת ישראל :

עברתך . מל' עברה וזעם :

עריה תעור קשתך . נגלה נגלית גבורתך : שבועות מטות . שבועות שנשבעת לשבטים : אומר סלה . מאמר המקוים לעולם , אומר נקוד פתח ( ר''ל סגול ) וטעמו למעלה שהוא שם דבר : נהרות תבקע ארץ . כתרגומו :

עריה תעור קשתך . נגלה נגלתה קשתך ללחום מול הכנעני והיה זה כי השבועות שנשבעת לאבות לתת הארץ למטות ישראל אותו האומר של השבועה עומד לנצח ולא תבוטל ולכן הנהרות בקעו הארץ להנביע מים למען ימצאו לשתות במדבר לבל ימותו בצמא ויבואו בארץ לרשתה :

עריה תעור . ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה ( יחזקאל טז ) : מטות . שבטי ישראל :

ראוך יחילו הרים . הרי נחלי ארנון שנדבקו זה עם זה : זרם מים עבר . בעברם בירדן תמו נכרתו המים ועבר קילוח שטף המים לשפולו של נהר והבאים מלמעלה קמו עמדו : נתן תהום קולו . שבחוהו יושבי הארץ : רום ידיהו נשא . צבא השמי' הודו לו :

ראוך . כאשר ראוך הרי ארנון עובר לפני ישראל חלו ורעדו ממך ונתקרבו זה לזה והרגו את הנסתרים בבקיעי ההרים : זרם מים עבר . זרם מי הבאר עבר בין ההרים והעלה מאברי ההרוגים להודיע הנס לישראל : נתן תהום קולו . עומק מי הבאר השמיע קולו לפרסם הנס ר''ל על ידו נודע הנס : רום ידיהו נשא . רוממות כח יד המקום נשא אז עד למעלה כי כולם הכירו בנפלאותיו :

יחילו . מל' חיל וחלחלה : זרם . ענין מרוצת המים כמו כזרם מים ( ישעיה כח ) : נתן . ר''ל השמיע : תהום . עומק המים : נשא . ענין הרמה :

עמד זבולה . במדוריהון כל תיבה שצריכה למ''ד בתחלתה הטיל לה ה''א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו : לאור חציך יהלכו . ישראל :

שמש ירח עמד זבלה . בימי יהושע עמד כ''א מהם במדורה ולא הלכה מהלכה כמ''ש וידום השמש וירח עמד ( יהושע י ) : לאור חציך יהלכו . יהושע ועמו הלכו לאור ברזל חצי המקום ב''ה המבהיק ביותר ר''ל הצליחו בכח זרועך : לנוגה וגו' . הוא כפל ענין במ''ש :

זבולה . ענין מדור כמו בית זבול ( מ''א מ ) : לנוגה . ענין הארה : ברק . כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי ( דברים לב ) :

בזעם תצעד ארץ . לגרש שבע' עכו''ם :

תצעד ארץ . רמסת יושבי הארץ :

תצעד . ענין דריכת הרגל כמו ויהי כי צעדו ( ש''ב ו ) : תדוש . מל' דישה :

לישע את משיחך . שאול ודוד : ערות יסוד . חומות עכו''ם : עד צואר . הוא גובה החומות והמגדלים :

יצאת . מעולם יצאת להושיע את עמך ולהושיע את משיחך ועל חזקיהו מלך יהודה יאמר על התשועה מסנחריב מלך אשור : מחצת . ראש . אז מחצת ורצצת כל ראש מבית רשע ר''ל הרגת כל אנשי סנחריב ע''י המלאך המכה בהם : ערות יסוד . גלית את היסוד להוציאו ממקומו עד הצואר גליתו ר''ל עד עיקר החוזק שהוא הצואר שהחיות תלוי בו כלומר האבדת כל המחנה ועד עולם סלה כי עוד לא יוסיפו לקום :

מחצת . ענין הכאה ורציצה כמו מחץ ראש ( תהלים קי ) : ערות . ענין גלוי כמו עריה בושת ( מיכה א ) :

נקבת במטיו ראש . סנחריב וסיעתו שהיו סוערים ברוח סערה להפיצני והוא הי' מטה שהיית רודה בו את העכו''ם וכשבא וסער להפיצני נקבת ראשי גייסותיו במטיו שהי' בא לרדות בהם : ראש פרזיו . ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים ( זכריה ב ) ערי הפרזי ( דברים ג ) : עליצותם . היו כשהיו יכולים לאכול עני במסתר ישראל הקרואים עם עני :

נקבת במטיו . במטה של סנחריב שבא לרדות בו נקבת כל ראש אנשיו היושבים בערי הפרזי כי לגודל רבויים כאלו לא יכילם מקום מוקף חומה ור''ל כפי מה שחשב לעשות לישראל נעשה בו וביאתו לירושלים לאבד את אנשיה היתה לרעתו כי שם נפל וכאילו נקב ראשם במטהו : יסערו להפיצני . אשר באו ברוח סערה להפיצני בארצות אחרות כי כן היה חפצו להוציאם מארצם ולזרותם בארצות אחרות כמ''ש ( במ''ב ובישעיה ) : עליצותם . סוף שמחת הצלחתם היה כמו אלו שחשבו לאכול את ישראל שהיו מעונים בידם אשר רצו לכלותם במסתר הוא המדבר ור''ל כמו מצרים שרדפו לכלות את ישראל והיה לרעתם כי שם נטבעו כן ביאת אשור על ירושלים היה לרעתם כי שם נפלו :

נקבת . מל' נקב וחור : פרזיו . עיר שאינה מוקפת חומה נקראה פרוז כמו פרזות תשב ירושלים ( זכריה ב ) : יסערו . מל' רוח סערה : להפיצני . מל' הפצה ופיזור : עליצותם . ענין שמחה כמו עלץ לבי ( ש''א ב ) : עני . ר''ל מעונה :

דרכת בים . בחיילותיו הכבדים כחול הים : חומר . ת''י בדגור ל' חמרים חמרים ( שמות ח ) :

דרכת . כי אז כשבא מצרים בים דרכת שם בסוסיך הם העננים עליהם דרכת בים ובצבור מים רבים להלחם עמהם ולאבדם והיה א''כ הרדיפה לרעתם וכן היה ביאת אשור לרעתו :

דרכת . ענין רמיסה והילוך : חומר . ענין תל וצבור כמו חמרים חמרים ( שמות ח ) :

שמעתי ותרגז בטני . ת''י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי : לקול צללו שפתי . לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע : צללו . לשון מצילות הסוס ( זכרי' יד ) טינטי''ר בלע''ז : ותחתי ארגז . במקומי אני מזדעזעת : אשר אנוח ליום צרה . אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה : לעלות לעם יגודנו . ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו :

שמעתי . הנה שמעתי דבר ובעבורה תחרד בטני ר''ל הלב הנתון בבטן : לקול . בעבור קול השמועה שפתי מקישות זו בזו מרוב רעד וחרדה : יבוא רקב . מרוב הצער בא רקבון בעצמותי : ותחתי . ר''ל בכל מקום עמדי ארגז ואחרד ולא אוכל להסיח מדעתי במקום מן המקומות : אשר אנוח ליום צרה . ר''ל וזהו דבר השמועה כי שמעתי לאמר אשר אבא אל א''י מקום מנוחתי להיות מעותד שם על יום צרה וחוזר ומפרש לעלות אל העם אשר יבא גדודים הרבה ר''ל כאלו העליה לא''י תהיה אל גדודי גוג להיות נרדף מהם :

ותרגז . ענין חרדה : צללו . ענין תנועת הרעש כמו תצלנה אזניו ( ירמיה יט ) : ותחתי . במקומי : אנוח . מל' מנוחה : יגודנו . מל' גדודי עם :

כי תאנה לא תפרח . כתרגומו ויש לפתרו כמשמעו שוב אין הצלחה לכל מעשה בבל מעתה : ושדמות . שדה לבן : ממכלה . דיר הצאן :

כי תאנה . כי אז עדיין לא פרחה התאנה ר''ל ישראל הנמשלים לתאנה עדיין לא קנו גבורה ואמצות הלב לעמוד במלחמה למולם : ואין יבול . עדיין לא יש פרי על הגפנים ופרי הזית עדיין הוא רזה כחוש והשדות עדיין לא הצמיחו מאכל וכ''ש הוא משל לומר עדיין אין להם אומץ הלב ואינם יודעים תכסיסי המלחמה ואיך יעמדו למולם : גזר ממכלה . הצאן נכרת ממקום כלאו כי מעטו ולא יש בקר ברפתים ור''ל הנה ישראל בהיותם בבבל נתמעטו ואיך יעמדו מול המון הרב הזה :

יבול . ענין צמח פרי כמו יבול הארץ ( שופטים ו ) : כחש . ענין רזות כמו ובשרי כחש משמן ( תהלים קט ) : מעשה זית . פרי הזית : ושדמות . שדות תבואה כמו שדמות חשבון ( ישעיה וז ) : גזר . ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי ( איכה ג ) : ממכלה . הוא דיר הצאן כמו ממכלאות צאן ( תהלים עח ) : ברפתים . הוא בית הבקר ובדרז''ל מצאה ברפת ( ב''ב לב ) :

ואני . כנסת ישראל , בה' אעלוזה :

ואני בה' אעלוזה . אבל עם כל זה אני אשמח במשענת ה' : באלהי ישעי . בגבורות אלהי ישעי :

אעלוזה . ענין שמחה כמו ועלזו לפניו ( תהלים סח ) :

למנצח בנגינותי . לבן לוי המנצח בשיר ב''ה אנעי' לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר : למנצח . כמה דאת אמר ( עזר' ג ) ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת וגומר : בנגינותי . הוא לשון נעימות קול להרים ולהשפיל אורגנידור''ש בלע''ז :

ה' וגו' . ר''ל עם כי אנחנו המעט הנה ה' יהיה לי במקום חיל עם רב : כאילות . קלות כאילות לרדוף אחר האויב : ועל במותי ידריכני . ר''ל עם כי לא נסיתי לדרוך בהרים לרדוף אחר האויב הנה המקום ב''ה ידריך אותי לרדוף על גבהי ההרים אשר סביבות ירושלים : למנצח בנגינותי . ר''ל התפלה הזאת נמסרה לבן לוי המנצח בשיר לנגנה בנגון אשר יחדתי לה :

חילי . מל' חיל עם : כאילות . שם חיה הממהרת לרוץ : במותי . ענין גובה כמו במתי ארץ ( עמוס ד ) : ידריכני . מל' דרך והילוך : למנצח . בעלי השיר יקראו מנצחים כי הדרך לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה : בנגינותי . מל' נגון :