בית קודם הבא סימניה

חבקוק פרק-א

חבקוק פרק-א

{א}
הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃
המשא אשר חזה . מטל נבואתא מה שנשא וקבל ברוח הקדש :
המשא . ר''ל זו היא הנבואה אשר חזה וגו' :

{ב}
עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃
עד אנה ה' . צופה היה ברוה''ק שעתיד נבוכדנצר למלוך בכיפה ולהיות מיצר לישראל כענין שנאמר בנבואתו כי הנני מקים את הכשדים וגו' ועל זאת היה מתאונן ומתפלל: אזעק אליך חמס. אזכיר לפניך חמס העשוי לי ואינך מושיע:
עד אנה . הנביא היה מתלונן על שלוות בבל וגודל ממשלתה ואמר עד מתי אצעק אליך ואינך שומע : אזעק וגו' . אזעק על החמס אשר עושה נ''נ ולא תושיע :
שועתי . ענין צעקה : חמס . ענין עושק :

{ג}
לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃
און. ביזה וחמס: ועמל תביט. עמל זה אתה מביט ואינך עוזר: ויהי ריב ומדון ישא. וזה נבוכדנצר הנושא ריב ומדון הווה ומתקיים ומצליח , ויהי , ויתקיים אותו אשר ריב ומדון ישא כן תרגום יונתן :
למה תראני וגו' . במראה הנבואה ראה עונות נסתרות של ישראל כדרך שראה יחזקאל וגם ראה גמול תשלומיהן ואריכת ממשלת בבל הנפרע מהם ולכן אמר למה תראה לי האון והעמל של ישראל מה שאתה מביט הנסתרות מבני אדם ולמה שמת לנגד עיני לראות השוד והחמס המעותד לבוא עליהם והתקיימות הנפרע מהם הנושא עליהם ריב ומדון וכאומר מה לי בצער הגדול הזה להודיעני כל אלה :
און ועמל . ענין מעשים רעים שאינם צודקים : תביט . ענין הסתכלות : ושוד וחמס . גזל ועושק : ויהי . ר''ל מתקיים ודוגמתו אהי מלכך אפוא ( הושע יג ) : ומדון . מל' דין ומריבה :

{ד}
עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃
על כן תפוג תורה . על זה שישראל רואין הצלחתו שלו תפיג ותעבור תורה מהם וישמעו לו וישתחוו לצורה בבקעת דורא : ולא יצא לנצח משפט . הדת להמיתו : מכתיר . סובב כמו ( תהלים כב ) אבירי בשן כתרוני :
על כן תפוג תורה . הואיל שיצליח נ''נ תחלש התורה ותפול ולא יעשה משפט לנצח ר''ל זמן רב כל ימי ממשלתו כי יאמרו הכל לפי המקרה ואין משגיח : כי רשע . על כי נ''נ מכתיר את הצדיק להצר לו בכל עבריו כי אף כי חטאו ישראל נחשבים המה לצדיקים למולו : על כן . בעבור זה מעקמים את המשפט ולא יעשוה על צד היושר כי חושבים שאין דין ואין דיין ( ואף כי חטאו ובע''כ נפרע מהם מתלונן שהיה להם לפול ביד ה' ולא בידו ) :
תפוג . ענין רפיון וחלשות כמו נפוגותי ונדכיתי ( תהלים לח ) : מכתיר . מסבב ככתר המסבב את הראש וכן אבירי בשן כתרוני ( שם כב ) : מעוקל . ענין עקום כמו ארחות עקלקלות ( שופטים ה ) :

{ה}
רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃
לא תאמינו כי יסופר . זאת לכם אשר אני מקים את הכשדים העם אשר לא היה כדאי להבראות כמו שנאמר ( ישעיה כג ) זה העם לא היה הם אחד משלשה דברים שהקב''ה כביכול מתחרט על בריאתם ועתה יקום ויהיה מר ונמהר לרוץ וללכת למרחבי ארצות כל הגוים :
ראו בגוים . ראו הממשלה והנצחון הנעשה בעכו''ם אלו על אלו והביטו ממשלתו והנצחון שלו ותתמהו מאד מאד כי אין להעריך נצחון כל העכו''ם לנצחון שלו : כי פועל פועל . כי דבר נצחון שלו תהיה בימיכם ותראו אותה ותתמהו אז כי הן ידעתי לא תאמינו אם יסופר כי הוא דבר היוצא מהיקש הטבעי שקשה להאמין :
כי יסופר . אם יסופר :

{ו}
כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ׃
כי הנני מקים . ר''ל משפלותם אקים את הכשדים שהוא גוי מר נפש ואכזרי ונמה' במעשיו מבלי ישוב הדעת : למרחבי ארץ . בכל מרחב העולם ילך לרשת מקומות שאינם שלו :
מקים . ענין רוממות : המר . מר נפש ור''ל אכזרי : והנמהר . מל' מהירות . משכנות . מקומות ששוכנים שם בני אדם :

{ז}
אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃
ממנו משפטו ושאתו יצא . ממנו שופטים ממנו מלכים המטילין משא ואימה על הכל משפטים יושטיצי''א בלע''ז :
איום ונורא הוא . הוא מאויים ומפחיד את הבריות : ממנו משפטו וגו' . המשפט שיעשה בעכו''ם ונשיאת הממשלה שיהיה בו יצא ממנו ומעצמו כי לא יצטרך לעזרת עם אחר :
איום . מל' אימה ופחד : ושאתו . מל' התנשאות ורוממות :

{ח}
וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃
ופשו פרשיו . רבו פרשיו :
וקלו . למהר לרוץ במלחמה : וחדו . הכשדים עצמם יחדו שניהם לטרף טרף במהירות רב יותר מן הזאבים הטורפים בערב הממהרים לטרוף בעבור הרעבון שלא אכלו כל היום : ופשו פרשיו . פרשיו מתרבים בכל יום ואינם מתמעטים כי אין מי מהם נופל במלחמה : ופרשיו מרחוק יבואו . ר''ל עם היות שפרשיו באו ממקום רחוק לא יגעו ולא ייעפו בדרך אבל יעופו כמו הנשר הממהר לעוף להשיג האוכל :
מנמרים . שם חיה קלת המרוץ : וחדו . ענין שנון וחריפות כמו כחרב חדה ( ישעי' מט ) : ופשו . ענין ריבוי כמו כי תפושו ( ירמיה ג ) : פרשיו . הם הרגילים לרכוב על הסוסים : יעפו . מל' עפיפה ופריחה : חש . ענין מהירות כמו חשתי ולא התמהמתי ( תהלים קיט ) :

{ט}
כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃
לחמס יבוא . לשלול ולבוז : מגמת פניהם . לשון הגמיאיני נא ( בראשית כד ) יגמא ארץ ( איוב לט ) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן :
כלה לחמס יבא . הגוי הזה כולו בא בעבור החמס לשלול שלל ולבוז בז אינם נלחמים בעבור כבוד הנצחון ולזה אינם משאירים שארית : מגמת פניהם קדימה . ר''ל כל מחשבותם לשלול שלל ולשוב מיד לארצם שהיא לצד קדימה במזרחי' צפונית וע''ז שורפים ומחריבים את הערי' שכבשו ואינם מניחים שארית ולא כן יעשו אלו שמחשבת' להשאר בהערים שכבשו כי מניחים שארית מה לתועלתם : ויאסוף . מאסף שבי הרבה כחול הים ולא ישאיר מאומה :
לחמס . ענין עושק : מגמת . ענין המחשבה והחשק ואין לו דומה ויתכן שהוא מלשון הגמיאיני נא ( בראשית כד ) וכמו שמלת שאף משותף לבליעה כמ''ש כי שאפני אנוש ( תהלים נו ) ולחשק כמ''ש ישאף צל ( איוב ז' ) כז יהיה מלת גמא משותף לשניהם :

{י}
וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכָל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
והוא במלכים יתקלס . מתלוצץ בהם וכל לשון קלסה ל' דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע פרלרי''ץ בלע''ז : משחק . כמו שחוק כמו משמר מסתר : לכל מבצר ישחק . אם אויבו במבצר חזק ישחוק לו : ויצבור עפר . עליו ברוב חיילותיו כל אחד נושא משא עפר והרי היא לפני החומה תל גבוה ונלחמים בה על העיר והיא שפיכת סוללה כי כולן מתורגמות ויצבור עלה מליתא ואף היא ל' מילוא שהיה בעיר דוד הוא תל גבוה ונלחמים בה שעל ראשה מגדל בנוי ושיפועו משפע לצדדין וסביבות מרגלותיו חומה נמוכה להחזיק העפר מליפול :
והוא במלכים יתקלס . הוא מהתל ומלעיג במלכים לבזותם בבזיון נפלא ורוזנים המה לו למשחק כי יתלוצץ בהם בדברי גדוף : לכל מבצר ישחק . מלעיג הוא על כל ערי מבצר באמרו שבקלות רב יכבשם וכן הוא האמת כי יצבור עפר הרבה לעשות תל גבוה מול המבצר ומשם ילחום עליה וילכדה :
יתקלס . ענין לעג והתול כמו לקלס אתנן ( יחזקאל טז ) : ורוזנים . שרים . משחק . מל' שחוק ולעג : ויצבור . ענין עשיית תל כמו שני צבורים ( מ''ב י ) :

{יא}
אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃
אז חלף רוח . אז בראותו דרכו צלחה רוח חולפת ועוברת עליו רוח אשמה ומהו הרוח זה כחו לאלוהו הכח הזה הוא נותן לאלוהו ואמר אלהי עשה לי כל החיל הזה אמר הנביא ואתה למה תחריש לכל זאת הלא אתה מקדם אלהי קדושי וכו' וזה שכתוב לא נמות אחד מתיקוני סופרים שבמקרא הוא שכינה הכתוב וכן ( מלאכי א ) והפחתם אותו וכן הרבה המפורשים בספרי ולפי תיקון הסופרים זה פירושו הלא אתה אלהי מקדם קדושי אל תתני למות בידו :
אז חלף רוח . בראות עצמו בכ''כ ממשלה מחליף דעתו ויעבור מן האמת ויאשם באמרו זו הכח הנתון בו מיוחס לאלהיו כי העכו''ם שלו השליטו ולא ה' פעל כל זאת כי יודע הוא בעצמו שלא ישרו מעשיו בעיני ה' :
חלף . ענין תמורה : רוח . ענין דעה ומחשבה : ואשם . ענין רשע :

{יב}
הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃
ה' למשפט שמתו . ידעתי כי לא העמדתו לזה אלא לשפוט את המורדים בך ומכל מקום כל זה למה יתקיים הלא טהור עינים אתה מראות ברע :
הלוא אתה מקדם . הן ידעתי שאתה מעולם אלהי קדושי המרחם עלינו ובודאי לא נמות ביד נ''נ להיות כלים בידו כי אתה האל שמתו אותו לעשות בנו משפט ואתה צור עולמים יסדת לייסר אותנו ע''י ואין זה ענין אל הכליון כאומר אין אני מתרעם בחשבו שנהיה כלים בידו כי בודאי לא כן יהיה :
וצור . על האל יאמר שהוא צור עולמים ר''ל חוזק העולמות : להוכיח . ענין גמול יסורים כמו ויוכח עליהם מלכים ( תהלים קה ) : יסדתו . מל' יסוד :

{יג}
טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃
והביט . כמו ולהביט אל עמל : צדיק ממנו . שהוא מסמא את עיני צדקיהו :
טהור עינים . ר''ל אולם תלונתי היא על כי הלא אתה טהור עינים לבל לראות דבר רע ולא תוכל להביט אל דבר עמל ולמה א''כ תביט ותשגיח בבוגדים לתת להם ממשלה מרובה ולמה תחריש בעת שהרשע משחית את הצדיק ממנו וכאומר אם אמנם חטא ישראל למה מסרתו בידו הלא עכ''פ הוא טוב ממנו והיה לך א''כ לפרוע מישראל באופן אחר לא על ידו :
עמל . דבר שאינו הגון : תחריש . תשתוק : בבלע . ענין השחתה כמו בלע ה' ( איכה ב ) :

{יד}
וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃
ותעשה אדם . לפני נבוכדנצר הפקר כדגי הים שכל הרוצה לצוד צודה מהם :
ותעשה אדם . למה הפקרת לו כל בני אדם כדגי הים שהמה מופקרים לכל וכרמש האדמה שאין מי מושל בו למנעו מיד הבא לקחתו :
כרמש . הם בריות קטנות קצרי הרגל כמו רמש האדמה ( בראשית ו ) :

{טו}
כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃
כלה בחכה העלה . כל האדם זה נבוכדנצר העלה בחכה שלו : יגורהו . לשון אגרה בקציר ( משלי י ) נהרסו ממגורות ( יואל א ) :
כלה . כל אנשי הארץ מעלה בחכה ולפי שהמשילם לדגי הים אמר ל' הנופל בדגי הים שמעלים אותם מן הים ע''י החכה : יגורהו . מאסף את הכל בחרמו : ויאספהו . כפל הדבר במ''ש : על כן . הואיל ושעתו מצלחת לו ישמח ויגיל ואינו דואג מגמול המעשה ואוחז דרכו :
בחכה . שם כלי צדיה כמו תמשוך לויתן בחכה ( איוב מ ) : העלה . מלשון עליה : יגורהו . ענין אסיפה כמו אגרה בקציר ( משלי ז ) : בחרמו . במכמרתו . מיני פח ורשת כמו משטח חרמים ( יחזקאל כו ) וכמו ופרשי מכמורת ( ישעיה יט ) :

{טז}
עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃
יזבח לחרמו . לעכו''ם שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו : בהמה . כמו בהם בשבילם : בריאה . שמנה :
על כן יזבח לחרמו . ר''ל אינו תולה הצלחתו בה' להודות לו ולזבח ולקטר לפניו כי תולה הצלחתו בחרמו ר''ל בכחו ובתחבולותיו וכאלו יזבח ויקטר אל עצמו אל כחו ותחבולותיו והוא ענין מליצה , או ר''ל להעכו''ם יזבח בחשבו שהיא הנותנת בו כח לצוד הכל ולפי שנא' בעכו''ם שקץ וגו' כי חרם הוא ( דברים ז ) לכן אחז לשון חרם לצחות המליצה : כי בהמה . כי חושב שבחרמו ובמכמרתו ר''ל בעבור רוב כוחו ותחבולותיו או בעבור כח אליליו יש לו חלק שמן ומאכלו מאכל בריאה ושמנה :
בהמה . בהם ר''ל על ידם : בריאה . מאכל בריאה ר''ל שמנה וכן ועגלון איש בריא ( שופטים ד ) :

{יז}
הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃
העל כן יריק חרמו . יש תמיהות הרבה המתקיימת כמו הנגלה נגליתי דעלי ( ש''א ב ) הרואה אתה ( שם ב טו ) אף כאן הנראה בעיניך שעל כן הוא מצליח כל שעה שיריק חרמו על הכל ולצוד ציד , יריק כמו ( תהלים לה ) הרק חנית , וירק את חניכיו ( בראשית יד ) מזדיין בחרמו :
העל כן . וכי בהיות כן ירוקן את חרמו לשלח את הנלכדים בה בתמיה ר''ל וכי כשרואה הצלחתו ינחם על מעשיו למנוע חרבו מדם הלא באמת לא כן היא כי אדרבה יאחז דרכו ויתמיד להרוג העכו''ם ולא יחמול עליהם :
יריק . מל' ריקות :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור