. שלחן הכפול. עשוי חוליות או פרקים, ולאחר שמסירים אותו כופלים חוליותיו או פרקיו זו על זו, וכל חוליא הויא כלי בפני עצמה:. קערה גדולה מאוד ובתוכה קערות קטנות, ונותנים בכל קערה מן הקטנות מין אחד של תבשיל. ולפי שיש בתוכה מינים הרבה, נקרא תמחוי המזנון. תרגום למינו לזנוהי:. כסא של פרקים:. תרגום קערה מגיסתא:. כמין קערה של עץ. ולשון חכמים הוא. במקדה בזויה, פירוש קערה בזויה. וכל הכלים הללו, אע''פ שנחלקו, נשאר לכל חלק מהם צורת כלי. ואין הלכה כר' יהודה:. להסיר קסמין שבהם, דקודם לכן לא חזו למלאכתן, שמשרטים את הבשר. אבל אם אינן מחוסרין אלא שיפה של צחצוח ומריקה, הא קיימא לן [חולין כ''ה] דגולמי כלי עץ שעתיד לשבץ ולשוף טמאין:. שגמר בלבו להשתמש בהם אע''פ שלא ישוף עוד {ב}:. כשמסרגים המטה בחבלים, בין כל חבל לחבל קרוי בית. ואין הלכה כר' מאיר:

{א} . בשבירתו, אם נטמא. ואם נשברו כשהן טהורין, שבריהן אינן מקבלין טומאה. הר''מ: {ב} דמיהו עכ''פ צריך שישוף. לשון מהר''מ, פירוש, גמר בלבו להשתמש בו בלא שיפה טמאה מיד. נראה לי, משום דכל הכלים יורדים לידי טומאתן במחשבה. אי נמי יש לומר, גמר השיפה שא''צ לשוף עוד. עכ''ל:

. מאימתי גמר מלאכתן:. כשאדם עושה קופה או סל וגומר את שפתו {ג} זו היא חסימה:. לאחר שגומר השפה, ונשתיירו קסמין ראשי קרומיות הבולטין, פוסקן וקוטמן, וזו היא קניבה:. סלים העשויין מחריות של דקל:. בלא קניבה:. סל של גמי:. שיגמור החבל שתולה בה:. כלי שמניחין בו לגינין לשמור:. כלי שמצניעין בו כוסות:

{ג} תחבר האריגה כולה, ותמנענה מלהפסד ולהתפרד. והוא מענין לא תחסום שור. הר''מ:

. קנון שבוררים בו קטנית. והוא נעשה מחריות של דקל:. קופות קטנות:. קופות גדולות:. לאחר שארגו שולי הקופה, אורגים סביבותיה עיגולים כפי מה שרוצה שתהיה רחבה בדפנותיה בגבהה, ואותן עיגולים של דפנות קרויין דורים:. הבסיס שנותנים עליו המאזנים {ד}:. משיגביה על שפתו עיגול אחד:. שתי סיבובים {ו}:. שאין שפתו גבוהה כשפת הקופה:. וערק עשוי משעם וארכו יותר מרחבו, כתיבה של רצענים {ז}. וקרוי ערק. ועד שרוך נעל (בראשית י''ד), תרגום ועד ערקת מסאנא. ומשום דכלי גמי ושעם דין כלי עץ יש להם, הלכך תנינהו גבי הדדי עם כלי עץ:

{ד} ויכוננך. והר''מ העתיק וכף: {ה} כו'. אע''פ שלא גמר גביהן, מקבלים טומאה, שהרי נראו למה שנעשו וצורת הכלים עליהן. הא למה זה דומה לבגד שנארג מקצתו. הר''מ: {ו} מענין אמרו באה הצפירה. רוצה לומר, הגעת סיבוב האדנות לאלה הפקידים. הר''מ: {ז} מוגה בהר''מ, דומה לארון המתים:

. כיס של עור גדול, שהרועה נותן בו מזונות וכל דבר. ודומה לו, ולא הרועה בתרמילו:. מסגרותיו {ט}, כמין אזנים קטנות סביבות התורמל, ומכניסים באותן אזנים חבלים שסוגרים אותו:. עור שלובשים העבדנים בשעת מלאכתן:. כעין ציצית של טלית, כך עושין לה פתילים על כנפים לקשרם בהן. ורמב''ם פירש, סקורטיא עור שאוכלים עליו, וציציתה. הוא אמצע העור שנותנים בו טס של מתכת לנוי, לשון ציץ הזהב, שהוא טס של זהב:. טבעת נחשת או ברזל שנותנים בקצה הסקורטיא:. עור שמציעים על גבי מטה {י}. וקורים לו בערבי נט''ע, ופשוטי כלי עור מקבלים טומאה מדרבנן בלבד, כפשוטי כלי עץ, ודינן בזה שוה שאין מקבלים טומאה מדאורייתא אלא מדרבנן בכל שאר טומאות, חוץ ממשכב ומושב שהן נעשים משכב ומושב מדאורייתא כשהן מיוחדים לכך:. כר קטן מכסת {יא}, ועשוי להניח תחת מראשותיו. וכסת תחת כל גופו:. משיירים משום פתח להכניס משם המוך למלאות הכר והכסת:

{ח} . ענין יחסום בכלי העור, כשיכפלו קצתו ויתפרו אותו עד שיהיה שפה לכלי. ויקנב, שיחתוך קצוות העור היוצאין לחוץ, והן קצוות קטנות דומות לשער. הר''מ: {ט} ולאסורים פקח קוח. הר''ם: {י} פרק ג' דשקלים כתב שהוא עור שלוק: {יא} מקומות שפירש בהיפך:

. קופה עשויה ממינים של ערבה, ואוצרים בה גרוגרות:. כמין קופה {יב} עשויה מקוצים, ומשימין בה טיט:. לשון סוגה בשושנים, עושין כמין כפיפה קטנה מן העלים ומכסים בה פירות, ואינה אלא מלאכת עראי:. מצורי הדקל:. כלי שעושים מחריות של דקל, ומניחין בו תמרים לחים והן מתבשלים בתוכו {יד}:. אבל אם אינו יכול להוציא התמרים אלא א''כ יקרענו או יתיר החריות שלו, טהור. דכיון דקורעו או מתירו משליכו לאשפה והוי לתשמיש עראי:

{יב} ונהרסו ממגורות, ואתפגרו חוסניא. הר''ש. ועתוי''ט: {יג} . שאין תורת כלי עליה. הר''מ. והר''א כתב מפני שאינה עשויה ליטלטל כלל: {יד} מלשון והחתל לא חותלת. הר''מ:

. בית יד של עור:! {טו} . דכיון דהיא עשויה כדי לאחוז הדבר בידו יפה שלא ישמט ממנו, או כדי שלא יתחוב לו קוץ בידו, מקרי עשוי לקבלה, כיון שהדבר שהוא אוחז בו נשען על הבית יד ומקבלו:. העושים גריסות של פול בריחיים:. לשאוב את הזיעה כדי להקר בשרו שלא יזיע. אי נמי, שלא תטנף זיעת ידיו הדבר שהוא אוחז בו:. דתשמיש עראי חשוב:

{טו} לי שעשוי ג''כ לאחוז בידו יפה את המקל אשר נשען עליו בהלוכו. אי נמי, לפעמים הולך בטקום ברקנים וקוצים וצריך שידחה אותם מן הדרך, שלא ישרטו בגדיו ופניו, ונמצא שהקסיה מועיל לו שלא יתחב לו קוץ בידו. ועתוי''ט: {טז} . פירוש, לקבל האבק שלא יזיקנו, חשוב כלי. מפני הזיעה, כגון צבעים נפחים וגרוסות שיש להן טורח גדול ומזיעין מן המלאכה ומשימים אותם בראשם להקר, טהור. מהר''מ:

. עור שמשימין בעיני הפרה כדי שתסבב ותדוש {יז}:. כמין מצודה קטנה של חבלים שחוסמים בה פי הפרה שלא תאכל:. כלי {יח} שמשימים בו אש וגללי בקר ומעשנים כדי שיברחו הנחילים של דבורים מן הכוורת ויקח הדבש. מלשון אשר תדפנו רוח (תהילים א'):. כלי שמניפין בו בימות החמה להביא הרוח:. כמין ארגז קטן שהאשה נותנת בו תכשיטיה ונותנת עליו כסות מלמעלה:. תיבה ששומרים בה הבגדים. על המלתחה (מלכים ב י'), מתרגמינן על קומטרה:. [כל חרש עצים] לפי מלאכתו יש לו מקום שכובש ועוצר העץ כשהוא מעוות ועקום עד שמישרו:. המכסה שעל התיבה העשוי כעין קובה {כא}:. נרתיק של עור שעושין לספר ומכניסים אותו בתוכו:. נרתיק של עור שנותנים בתוכו הנגר, הוא היתד שמשימים אחורי הדלת:. נרתיק של עור שנותנים בו המנעול שנועלים בו הדלת:. קנה של מתכות שנותנים בו המזוזה:. דפוס כעין ראש של אדם שמתקנים עליו המצנפת:. כמין סוס של עץ שהליצנים משחקים בו. ואית דמפרשי, כלי של עץ ארז העשוי לזמר:. ובמנענעים ובמצלצלין, מתרגמינן וברביעין ובצלצלין:. של המקוננת. כמו (יואל א, ח,) אלי כבתולה חגורת שק:. תרמילו של עני:. קורות שסומכין בהן המטה שלא תפול:. כמו דפוס של תפילין:. דפוס של עושי שלשלאות. שעושין אותן על גבי אימום היינו [על גבי] דפוס. ורמב''ם גריס, עושי סותות, לשון ובדם ענבים סותו (בראשית מ''ט), והוא הדפוס של עץ שאורגין עליו הבגדים:. כגון כיסויי כלים ונרתיקי כלים, שהם נעשו לשמש הכלים המשמשים את האדם:. בזמן שהכיסוי משמש את הכלי לשמור מה שבתוכו, והיינו שעת מלאכה דידיה, וכשאין כלום בכלי שאינו צריך לכיסוי קרי ליה שלא בשעת מלאכה. ויש כלים שמניחים עליהן הכיסוי תמיד בין כשהוא מלא בין כשהוא ריקן, אע''פ שאין הכיסוי מחובר בו, חשיב ככלי גופיה לקבל טומאה אפילו בזמן שאינו מחובר בו, כיון שרגיל להיות תמיד עליו. והאי כללא דר, יוסי, אפשוטי כלי עץ המשמשין את הכלים קאי. אבל כלי קיבול, מיטמאין בכל ענין. והלכה כר' יהודה:

{יז} פירש, כלי מעור ילקטו בו רפתי הבקר כדי שלא יפסיד החטה בעת הדישה: {יח} ארץ ישראל, הוא לוח פשוט משימים בו אש כו': {יט} . שכל אלו אין עליהם צורת כלי. הר''מ: {כ} . שהוא משמש את הכלי בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה. הר''מ: {כא} . מפני שהן משמשי הכלים בשעת מלאכה בלבד. הר''מ. ועתוי''ט: {כב} עגלות צב אמרו בספרי קמורות. ר''ל קערורות. הר''מ:

. סכין שיש לו שתי פיות:. תיק הכלי שבו כוחלין העין:. הכלי ששומרים בו את הכחול:. קולמוס של נחושת וברזל:. תרין תיק. והוא כלי אחד ובו תיקין הרבה חלוקים, לקולמוס ולסכין ולמספריים. ורופאי החבורות משתמשים בכלי זה הרבה. ובלע''ז פינארו''ל:. חצים רחבים {כד}. ומחי קבלו, מתרגמינן ומחת פגושוהי:. כלי זמר של מתכת:. שכל שמכניסו מן הצד אינו חשוב נרתיק, אלא מכסה בעלמא:. שבט של ברזל ובראשו עיגול כמו כדור, ויוצאים בו יתדות שדומות לשקדים, בערבי קורין לו דבו''ס, ובלע''ז מאצ''א:. למכסה. תרגום מכסה, חופאה:. דתניא, יכול שאני מרבה חיפוי כלים לטומאה, תלמוד לומר (ויקרא יא) אשר יעשה מלאכה בהם, פרט לחיפוי כלים:

{כג} . הוא שעושין בעלי חכמת התכונה ממתכות ובה שרטוטין ורשמין שבהן מכירין מהלך החמה והכובבים בגלגל המזלות כו', ופעמים עושין אותה מעץ וסוקרין בסקרא ורושמין השריטות על הסקרא. ולרוב חשיבות זאת הטבלא עושין לה תיק. ויהיה פירוש המשנה כך, תיק טבלא, של מתכות. וסקורטיא, או של עץ סקורה ושרוטה. כף נחת: {כד} . וכתב, וי''א הפוגיות. ומחי קבלו, תרגום ומחת פגזוהי. וכן הוא בתרגום שלנו. וכן העתיק הר''מ בחיבורו הפגוזות: {כה} שהרי הכלי צריך להן בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה. הר''מ: {כו} . ומשמע דלת''ק טמא ואע''פ שהוא נותן מצדו. שא''א שיחלוקו במציאות. וצ''ע, טעמא מאי: