. מן החדש ומן הישן. במנחות קאמר {א}:. בעומר כתיב (ויקרא כ''ג) מנחה חדשה {ב}, ובשתי הלחם כתיב (שמות ל''ד) בכורי קציר חטים:. בעומר כתיב (ויקרא כ''ג) כי תבואו אל הארץ וגו' וקצרתם את קצירה, ובשתי הלחם כתיב (שם) ממושבותיכם תביאו לחם:. שמות של מקומות הן:. סולת שלהן ראשון ומובחר לכל הסלתות. כאל''ף זו שהיא ראשונה לכל האותיות:. זו אל''ף בלשון יוני:. קרובה סלתה להיות משובחת כסולת מכמס וזוניחה:. שתי חפרים הן, אחת בהר ואחת בבקעה, ואותה שבבקעה היא שסולת שלה משובחת:. של ארץ ישראל היו כשרות, אלא שמכאן היו מביאים:

{א} דלא פסיק לפרושי אלא אמן החדש כו' קאי נמי אמן הארץ כו'. דאי מן הארץ אף בזבחים, הוה ליה למתני חוץ מבכור ומעשר דאין באין מחוץ לארץ כדתנן בסוף פרק ג' דתמורה: {ב} דק, דבשתי הלחם הוא דכתיב כו'. והיה נראה דעומר ילפינן מדקרי ליה קרא מנחת בכורים. אבל בגמרא מוכח דיליף לה מדכתיב ראשית קצירכם: {ג} . שנאמר וכל מבחר נדריכם. תוספתא: {ד} . ס''א עפריים. וכן גירסת התוספ'. וכתבו עיר היא:

. עומר ושתי הלחם {ה}:. משדה שצריכה לזבל, דשמא לא נזדבלה כל צרכה ונמצאו פירותיה כחושים. אי נמי, לפי שהזבל מבאיש ומפסיד טעם הפרי:. ארץ צמאה למים שפירותיה כחושין:. מתבואה שבין האילנות. שהאילנות הגדלים שם יונקים הקרקע ומכחישים הזרעים:. חורש. לשון נירו לכם ניר (ירמיה ד'):. בגמרא מסיק, דשנה ראשונה הוא נר כולה וזורע חציה ומניח חציה ניר. וכן בשניה חורשה כולה וזורע החצי שלא זרע אשתקד, והחצי שזרע אשתקד מניחו ניר. וכן בכל שנה זורע ניר של אשתקד:. הסולת אם מנופה כל צרכו אם לאו:. קמח דק, וגרוע הוא:. בנפה לעבור האבק דק שנשאר בה:. הסולת או החטה:. והוא שהתליעה ברובה {ז}. וילפינן לה לקמן סוף פרקין מדכתיב (במדבר כ''ח) תמימים יהיו לכם ומנחתם. תמימים יהיו לכם ונסכיהם. שיהיו גם כן המנחות והנסכים תמימים:

{ה} זורעה קודם לפסח ע' יום, היינו בעומר. ומיהו התוספ' כתבו דבכל המנחות קאמרינן. עתוי''ט: {ו} יום. שבבר יש כח בחמה שזורחת עליה. רש''י: {ז} בגמרא, ברוב חטה או ברוב סאה תיקו. ופירש הר''מ, בהתליעה רוב חטה אחת אע''פ שהיא מעורבת בסאה חטים שלא התליעו:

. עיר ששמה תקועה כדכתיב (שמואל ב י''ד) וישלח יואב תקועה:. השמן שלה ראשון ומובחר לשמנים. כאל''ף זו שהיא ראשונה לאותיות:. שמן העשוי מזיתים שלא הביאו שליש בשולן, והוא מר מאד:. שהמים מקלקלים את השמן:

{ח} כו'. מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם. לפי שהזרעים מכחישים לאילנות. רש''י: {ט} . של זיתים שנפלו. רש''י: {י} כו'. נראה דמלתא באפי נפשה היא, ולא קאי אגרגרים. ועתוי''ט: {יא} כו'. ולא תנן מבושל. אבל בפירש''י, או שנתבשלו או שנשלקו:

. שלש פעמים בשנה מלקטים את הזיתים {יב}. ובהן שלש שמנים, בכל פעם יש שלשה מינים שמן:. פעם ראשונה שמלקט:. מלקט גרגרים שהן בראש הזית, שהן מתבשלים תחלה לפי שהחמה זורחת עליהן ומבשלתן:. ומסתנן ויוצא והכלי תחת הסל לקבל השמן:. נותן את הזיתים והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא מזוקק. שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל. אבל לא יתנם בשולי הסל, מפני שמתערב בו שמן ושמרים ויוצאים ונמצא שמן עכור. והשמן הזב מאליו בלא שום טעינה נקרא שמן ראשון של הזית הראשון:. זיתים שבסל:. ולא בקורה. שהקורה כבדה ומוציאה את השמרים:. ברחים, את הזיתים שתחת הקורה, וטוען אח''כ הקורה:. דבעינן שמן זית זך:. דלא כתיב בהו זך:. פעם שניה כשמלקט את שנמצאים מבושלים עתה:. מלקט הגרגרין הסמוכים לגג. שזיתיהן היו סמוכים לגגותיהן {יג}, ואותן מתבשלים בשניה:. שיצא קודם טעינה, כשר למנורה:. שמתלקט פעם שלישית, אין מתבשלים לעולם כל צרכן, שהן ענפים שתחת הגג שאין חמה מגעת בהם:. לשון מעטן של זיתים, שהיא הגומא שמניחים בה הזיתים כדי שיתעפשו שם. ולשון מקרא הוא, עטיניו {יד} מלאו חלב (איוב כ''א):. שיתעפש:. דמתוך שהוא צבור ומכונס במקום אחד ארבעה וחמשה ימים זב מאליו מוהל שאינו יפה, לפיכך צריך לנגבו:

{יב} התוספ', וקשה, דבמסכת פאה משמע דחייבין בפאה, וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייב בפאה כדאיתא שם. וז''ל הר''מ, זית שגרגרו בראש הזית וביררו אחת אחת וכתשו כו', זיתים שמסקן כולן בערבוביא והעלן לגג וחזר ובירר גרגר גרגר וכותשן כו', זיתים שמסקן וטוענן בתוך הבית עד שילקו והעלן ונגבן ואח''כ כתש כו': {יג} מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית, כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן, שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית. והאי דאמר בראש הגג, לסימנא קאמר. רש''י: {יד} עצמות שיש בהם מוח דימה אותן למעטן, לפי שהם רחבים וגדולים בחללם. ומהשם הזה נגזר הפועל ואומר עוטנו. הר''מ:

. לאו לכל מילי שוין, דהא בכולהו תנן הראשון למנורה והשאר למנחות, אלא שוין למנחות קאמר. ומשום דקיי''ל בכל מקום מבחר נדריך, שיביא מן המובחר, קא משמע לן השתא שהראשון שבשני והשני שבראשון שוין. שאם יש לו מנחה להביא ויש לו משניהם, מאיזה שירצה יביא. אבל אם יש לו משלישי שבראשון ומראשון שבשני, יביא מנחתו מראשון שבשני שהוא מובחר:

פירוש למשנה זו

. שם מקומות הם:. יין מתוק מחמת השמש, שתלו הענבים בשמש למתקן. שמש בלשון יון יוסטן:. שעברו עליו שנים עשר חודש, עובר אדמימותו, והכתוב אומר (משלי כ''ג) אל תרא יין כי יתאדם, אלמא בשעת אדמימותו מובחר הוא:. כשהוא מתוק מחמת עצמו. דאילו מחמת שמש, הא תנא רישא אליוסטן אם הביא כשר. פירוש אחר, תירוש שלא עברו עליו ארבעים יום. וראשון עיקר {טו}:. מן הגפנים המודלות על גבי כלונסות וקנים גבוהים מן הארץ:. מגפנים ששוכבות על גבי קרקע בין רגלי בני האדם שאינן מודלות:. שנעבדו שתי פעמים בשנה. שחופרים סביבות הגפנים להפך בקרקע שבשרשיהן ועושין בהן גומות להשקותן, וזו היא עבודתן:

{טו} מדתני ר''ח. יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר. תוספ': {טז} . כשהיו הענבים מרים היו מעשנין אותן כדי למתקן. או מבשלין אותן. רש''י. ועתוי''ט:

. שהכלים הגדולים פוגמים טעם היין:. כשהחבית מלאה, יוצא הריח לחוץ ואינו נודף:. כמין גרגרים דקים לבנים שעולים על פני היין דומין לקמח:. משים ברזא באמצע החבית {יח}:. אמת המדה שהיתה רגילה להיות ביד הגזבר:. כלומר כשזרק היין הגיד של שמרים שמתחילים השמרים לצאת, הקיש הגזבר בקנה שבידו ודחהו שלא יכנס בכלי שיש בו היין. ורבותי פירשו הקיש בקנה שבידו לרמוז אל מושך היין מן החבית שיסתום החבית בברזא, ולא היה אומר לו סתום לפי שהדבור קשה ליין. והכי מפרש ליה בגמרא:. ואין הלכה כרבי יוסי בר' יהודה. וכל הני דאמרינן במתניתין שהם פסולים, בין בסולת בין בשמן בין ביין, אם עבר והקדישן מכין אותו מכות מרדות מדבריהם, כדין המקדיש בעל מום למזבח שהוא לוקה מן התורה, מדכתיב בבעל מום לא תקריבו, ואמרו בסיפרא, אין לא תקריבו אלא לא תקדישו. וכשם שהיו מביאים הסולת והיין והשמן ממקומות מובחרים ידועים כדתנן במתניתין, כך היו מביאים הקרבנות ממקומות ידועים, אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים משרון, גוזלות דהיינו תורים ובני יונה מהר המלך:

{יז} . יעמוד ריחו מפני שיעלה הבלו במקום שהניח בראש הכלי ויעמוד ריחו ולא יתערב בו שום דבר. הר''מ. ונודף לשון ארמית. וריח שמניך מכל בשמים מתורגם ושום טב דצדיקיך נדיף מכל בשמין: {יח} דמאמצעה קאי אמשלישה, כלומר מאמצע השליש האמצעי כו'. והכי פירשו, מאמצעה של שלישה והשלישה היא האמצעית: {יט} . ואם היו בו קמחין הוי כבעל מום. רש''י: