. קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושרים אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:. שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:. דלא הדקיה:. ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר' מאיר:

פירוש למשנה זו

. חטאת כמו שחייבים על קשר גמלים וקשר של ספנים, אלא פטור אבל אסור ולא נזכרו קשרים הללו במשנה. ובגמרא מפרש כגון רצועה ארוכה שקושרים בטבעת שבחוטם הנאקה, וכמו כן חבל ארוך שקושרים בחבל העשוי כמין טבעת התלוי בנקב שבראש הספינה, ופעמים מניחה שם שבוע ושבועים ומתירה. וכן כל קשר שקושרים אותו לעמוד כך זמן ידוע, לא שיהיה קיים לעולם אין חייבין עליו:. כעין לשונות לכאן ולכאן וקושרים של ימין בכתף שמאל ושל שמאל בכתף ימין, דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה {א}:. מגבעת שעל הראש עשויה כעין רשת:. אזור רחב וחוטין תלוין בראשו לקושרו בהן:. של עור שכופפין פיהם וקושרין אותן. ואע''ג דאית לה תרתי איסרי {ו}, ולא אמרינן חד מינייהו בטולי מבטל לה והוי קשר של קיימא:. פעמים שקושר בה בגד סביב לפיה. ואע''פ שיש לה דדין שיכולין להוציא המרק מהן בלא היתר הקשר אפ''ה לא הוי קשר:. חבל ברוחב הפתח לנעול בפניה שלא תצא. וכן הלכה {ח}:. על פי הבור שיהיה קשור ותלוי שם, דפסיקיא לא מבטל ליה התם:. דמבטל ליה התם והוי קשר של קיימא:. לא התיר רבי יהודה אלא בחבל של גרדי {ט} שצריך לו למלאכתו ולא מבטל ליה התם, ורבנן סברי אי שרית ליה חבל של גרדי יקשור נמי בשאר חבלים דחבל בחבל מיחלף. והלכה כחכמים:

{א} וחסורי מחסרא וה''ק ואלו הן המותרין לכתחילה. הר''נ: {ב} חלוקה. בגמרא פשיטא. לא צריכא דאית לה ב' פתחים דהיינו אותן לשונות שזכר הר''ב ואם אינה מתרת אלא האחד יכולה לפושטה וללובשה בדוחק מ''ד חד מנייהו בטולי מבטלה לה ותהוי קשר של קיימא ותרוייהו ליתסרי. קמ''ל: {ג} סבכה. בגמרא, פשיטא. לא צריכא דרויחא לה ואינו מהודק בראשה מהו דתימא משלף שלפה לה מראשה כשהיא קשורה וה''ל קשר של קיימא קמ''ל דאשה חסה על שערה פן תנתק השער ומישרא שרי ליה: {ד} פסיקיא. איכא נמי לשנויי כה''ג מהו דתימא מחתה ליה דרך רגלה ויוצאה קמ''ל דלא עבדי הכי משום צניעותה. רש''י: {ה} וכו'. יש בגמרא הרבה מהן לחיוב מהן לפטור מהן להיתר והמותרים הם שקושרים אותם על הרגל בשעת מלבוש שאלו ודאי אינן מעשה אומן, ולא של קיימא. הר'מ: {ו} מהן יכול להוציא יין פירש''י. ונ''ל אבל בדוחק וכן בקדירה של בשר וכמו שפירשו בכל האחרים. תי''ט: {ז} הבהמה. בגמרא פשיטא ל''צ דאית לה תרתי איסרי פירש''י שני חבלים קושר ברוחב הפתח זה למעלה מזה ל''א תרי איסרי שקושרן היום בשני צדי הפתח ולא היתה תלוייה בה מאתמול מהו דתימא חד מנייהו בטולי מבטל ויוציאנה בדוחק קמ''ל: {ח} בגמרא דלא פליג דהא דמי להנך דלעיל: {ט} כלי הגרדי מוקצין הר''מ והכי איתא בגמרא:

. בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:. כשחל יוה''כ להיות בערב שבת {יב}, לפי ששבת חמור {יד} מיום כפור:. דהוי כעולת חול בשבת:. שוין הן {טו} ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר' עקיבא:

{י} כו'. משום דתני לעיל קושרת אשה מפתח חלוקה שהם מתיקוני בגדי האדם נקט נמי להך שהם תקוני הבגדים. ואף על גב דלא הויין משום קשירה ולא נאסרו אלא משום דהוי כמתקן מנא. וכדרך שאסרי טבילת כלים: {יא} כו'. הצעות בגדים על המטות לישן עליהם כמו יצועי עלה (בראשית מט) הר''מ: {יב} וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים שחל להיות במוצאי שבת פירש''י. וא''ת הא לא מיקלעי יום הכיפורים במוצ''ש כמ''ש בפ''ה דסוכה מ''ה. הא מוקמינן התם להך משנה כאחרים דס''ל דכל החדשים כסדרן, אחד מלא ואחד חסר: {יג} כו'. וטעמו כדתניא, עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקריבין ביום הכיפורים יכול אף של יום הכיפורים בשבת ת''ל בשבתו דר''י רע''א עולת וגו' לימד שקריבין בי''ט יכול אף ביה''כ ת''ל בשבת: {יד} ולהכי למדין משבת ליום הכפורים ולא מי''ה לשבת: {טו} שהכתוב עשאן שוין לדבר זה. דהא ודאי דשבת חמור שהוא בסקילה ויום הכיפורים בכרת: {טז} כו'. וכ''ש קיפול דצורך הדיוט: