מיכה פרק-ב{א}
ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם׃
ופעולי רע על משכבותם . כל הלילה גומרים בלבם איך יעשו הרעה לבקר :
הוי חושבי און . יש להתאונן על אלו אשר בלילה עודם על משכבותם חושבים לעשות און ובזה פועלים רע כי אינה מחשבה לבד כי באה לידי מעשה : באור הבקר . מיד כשיאיר הבוקר ימהרו לעשות מחשבתם כי יש הכח בידם לעשות מה שרוצים כי לא ימצא מי מוחה בידם :
לאל . ענין כח ואומץ כמו יש לאל ידי ( בראשית לא ) :
{ב}
וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃
ובתים ונשאו . מוסב על וחמדו חומדים בתים : ונשאו . כמו ולקחו :
וחמדו שדות . וכאשר יחמדו שדות אחרים עומדים עליהם וגוזלים מהם וכאשר יחמדו בתי רעיהם ילקחום לעצמם כי אין משפט ואין מוחה : ועשקו גבר וביתו . עושקים האיש עם ביתו כי כשבעל הבית עומד נגדו רודהו ומכהו ועושק א''כ את הגוף ואת הממון : ואיש ונחלתו . הוא כפל ענין במ''ש :
ונשאו . לקחו כמו ישא ברכה ( תהלים כד ) :
{ג}
לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
ולא תלכו רומה . ולא תהכון בקומה זקופה :
על המשפחה הזאת . קרא כל ישראל בשם משפחה וכן על כל המשפחה וגו' ( עמוס ג ) : אשר לא תמישו . לא תוכלו להסיר צוארותיכם מעול הרעה ההיא : ולא תלכו רומה . לא תלכו ברוממות וקומה זקופה כי העת תהיה עת רעה :
תמישו . ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן ( שמות יג ) : רומה . מלשון התרוממות :
{ד}
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃
ונהה נהי נהיה . ונהה ל' עתיד כמו ועשה ופנה ונהה המקונן ואמר נהי נהיה בעולם ומהו הנהי אשר נהיה אמר שדוד נשדונו אויבינו שדדונו ולשון נשדנו שכתב בו נו''ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שני לשונות ל' נפעלנו ולשון פעלנו אילו כתב נשדנו היה הל' מוסב על הנשדדים ולא אל השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב לשניהם נתננו ביד אשר שדונו ובלע''ז שומי''ר דימשטיור''א נשו''ט , ד''א נשדונו אנחנו גרמנו לעצמינו ששדדונו : חלק עמי ימיר . נחלת חלק עמי נחלף לעכו''ם : איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק . איך יסור אלי עוד להשיב לנו שדותינו אשר יחלק אותם העכו''ם הזה לו איך אפשר לשובב' עוד לי כל אלה דברי המקונן ונושא המשל איך ימיש לי קומ''א שדיטורנר''א אמו''י כמו סורה אלי ויסור אליו :
ישא עליכם משל . ר''ל הממשיל משלים ישא משל על הרעות הקורות : ונהה נהי נהיה . הנוהה ר''ל המקונן יקונן קינה : אמר שדוד נשדנו . ר''ל כן יאמר בקינתו הנה נעשינו שדודים ונעשקים : חלק עמי ימיר . אחוזת נחלת עמי ימיר האל באדון אחר הוא העכו''ם : איך ימיש לי . איך יסיר אלי להשיב לנו שדותינו אשר יחלק אל העכו''ם לתת לו לנחלה וכאומר איך אפשר שיוחזר לנו מה שלקחו העכו''ם :
ישא . ענין הרמת קול : ונהה נהי נהיה . עניינו קינה ויללה כמו אשא בכי ונהי ( ירמיה ט ) : שדוד נשדונו . מלשון שדידה ועושק : חלק . אחוזת נחלה כמו חלקת יואב ( ש''ב יד ) : ימיר . מל' תמורה וחלוף : ימיש . ענין הסרה : לשובב . מל' השבה :
{ה}
לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה׃
משליך חבל . חולק נחלה שכן דרך לחלק נחלה בחבל המדה :
לכן . מוסב למעלה לומר הואיל וכן עשית לעשוק גבר וביתו לכן לא יהיה לך משליך וכו' ר''ל לא יהיה מי מזרעך שיקח חלק בארץ בתוך קהל ה' כשיקחו הם בשובם לארץ ואמר משליך חבל בגורל כי הדרך הוא כשחולקים קרקע בגורל משליכים חבל בארץ למדוד בה את החלקים :
חבל . מל' קו המדה :
{ו}
אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃
אל תטיפו יטיפון . אל תנבאו להוכיחם לכם הנביאים אני אומר אשר תטיפו תמיד : לא יסג כלמות . פן ישיגון אתכם כלימות מאתם כענין שנאמר ( משלי ט ) אל תוכח לץ , כל טיף לשון נבואה כמו ( עמוס ז ) ולא תטיף על בית ישחק , ( יחזקאל כא ) והטף אל דרום :
אל תטיפו יטיפון . אתם הנביאים המתנבאים אל תנבאו להם כי כאשר לא יטיפו לאלה לא ישיג כלימות כי רגילים הם להכלים את המתנבאים להם :
תטיפו יטיפון . הוא מל' נטיפה והזלה והושאל בענין הדבור של נבואה וכן והטף אל דרום ( יחזקאל כא ) : יסג . מל' השגה וקרוב ועם היא בסמ''ך וכן ותסג ולא תפליט ( לקמן ו ) : רוח . רצון : מעלליו . מעשיו :
{ז}
הֶאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַ֨י יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הוֹלֵֽךְ׃
האמור בית יעקב . הזאת יאמרו בית יעקב כששומעים את הרעה אשר נביאי מתנבאים להם : הקצר רוח ה' . שמא אין יכולת עתה לפניו להטיב ואין רוחו רחבה עליו לטוב כאשר היתה בימים הראשונים : אם אלה מעלליו . כלו' להרע : הלא דברי ייטיבו עם הישר הולך . אני לא קצרה רוחי ולא אלה מעללי זולתי לרשעים אך את הישר הולך היטב אטיב לו :
האמור בית יעקב . בה''א התימה ור''ל וכי יוכל בית יעקב לומר ואף אם יאמרו וכי אמת כן הוא וכי קצר רצון ה' לבל יוכל למלאותו להיטיב למי שירצה : אם אלה מעלליו . וכי דרכו לעשות רעה עם הבריות : הלא דברי ייטיבו . באמת דברי מטיבים המה עם ההולך בדרך ישר :
{ח}
וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃
ואתמול עמי לאויב יקומם . המקרא מחובר לשל מעלה הימנו אני טוב ומטיב אני ואת הדבר אשר למולו ובעבורו עמי אותו יקומם לאויב לו : ממול שלמה אדר תפשיטון . כנגד אשר אתם גוזלים השלמה ולבוש תפארת ומפשיטים מעל כל העוברים עליכם בדרך : מעוברים בטח שובי מלחמה . ממה שהיו סבורין להיות עוברין בטח הם נהפכו להיות שובי מלחמה כבני אדם השבים מן המלחמה חסירי מבגדים ומזון שלקחו אויביהם מה שעליהם , שובי כמו ( ירמיה ב ) סורי הגפן נכריה ( צפניה ג ) נוגי ממועד :
ואתמול עמי . אבל עמי זה יום אתמול ר''ל לא עברו עדיין ימים רבים ולא תוכלו א''כ להכחיש הדבר אשר הם קמים לאויב איש על אחיו : ממול שלמה . ר''ל אם תראו מי לבוש שלמה חשובה תעמדו ממול השלמה לתת בו עיניכם ותפשיטון ממנו את השלמה החשובה : מעוברים בטח . מן האנשים העוברים בטח תהפכו לעשותם שובי מלחמה כי תגזלו כל אשר להם כאלו ברחו ושבו מן המלחמה והניחו הכל להקל מעליהם המשא :
ואתמול . ענינו כמו אתמול בחול''ם וכן כי ערוך מאתמול תפתה ( ישעיה ל ) : ממול . מנגד : שלמה . מלבוש : אדר . מלבוש יקר כמו ויעבר אדרתו ( יונה ג ) : תפשיטון . ענין הסרת המלבוש :
{ט}
נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם׃
נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה . שאתם הורגים את בעליהן והן יושבות אלמנו' או לפי שאתם נוטלין את ממון בעליהם והם יושבים ומצירים ואין משמחין את נשותיהן : תקחו הדרי . הדר הוד ועושר שנתתי להם :
תגרשון מבית תענוגיה . גוזלים בתי חמד ומגרשין הנשים כל אחת מביתה אשר ישבה ומתענגת בה כדרך אשה חשובה לשבת בית להתענג בצל ביתה : מעל עולליה וגו' . ר''ל הדר העושר שהשפעתי לה לקשט עולליה הנה תפשיטו מעליהם לקחת לעצמיכם עד עולם מבלי חזרה :
עולליה . בנים הקטנים : הדרי . מל' הדר ויופי ועל העושר יאמר :
{י}
ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טָמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ׃
קומו ולכו כי לא זאת המנוחה . קומו וגלו מן הארץ כי לא כדרך זו נתתיה לכם למנוחה : בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ . כי למען טמא אותה היא עוש' חבורת חבלי רשעים , תחבל לשון אגודות כמו ( שמואל א י ) חבל נביאים ( תהלים קיט ) חבלי רשעים וכן ת''י מסתיעין עלה לשון סיעה : וחבל נמרץ . ובעת אגודתם כבר נועצו ביניהם ופירשו למה הם מתחברים : נמרץ . דבר מפורש באר היטב כמו ( איוב ו ) מה נמרצו אמרי מה ימריצך ( שם טז ) קללה נמרצת ( מלכים א ב ) :
קומו ולכו . לכן קומו מארצי ולכו לכם בגולה : כי לא זאת המנוחה . ר''ל לא על דרך זה נתתי לכם את הארץ לנחלת מנוחה : בעבור טמאה . בעבור שטמאתם את הארץ לעשות בה מעשים כאלה לבן היא תחבל ותשחית אתכם ותהיו כלים בה : וחבל נמרץ . ההשחתה תהיה חזקה מאד עד שלא ישאר שארית :
המנוחה . מקום מנוח ר''ל נחלה : תחבל וחבל . מל' חבלה והשחתה : נמרץ . ענין חוזק כמו קללה נמרצת ( מ''א ב ) :
{יא}
לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
לו איש הולך רוח . לו מוצאים איש הולך רוח איש שקר מתנבא להם שישתכרו ביין ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעם הזה :
לו איש . אם מצאו איש שהולך אחר דברי הרוח והבל ומכזב לומר שקר היה אומר אנבא לך לשתות יין ושכר : והיה מטיף . איש כזה היה מקובל להם לנביא כי מאד היו שומעים אליו ולא כן ישמעו דברי נביא אמיתי ומוסב למקרא שלפניו לומר א''כ מהדין הוא שילכו גולה מארצי :
לו . ענינו כמו אם וכן לו חיה רעה ( יחזקאל יד ) : אטיף . הושאל בענין הדבור של נבואה :
{יב}
אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃
אסוף אאסוף . עוד ימים באים ואקבץ אתכם : כצאן בצרה . כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות צאן : בתוך הדברו . ת''י כעדרא בגו דירא מקום שהוא מתנהג שם וכן ( ישעיה ה ) ורעו כבשים כדברם : תהימנה מאדם . תהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבה :
אסוף אאסוף . עתה חזר לנחמם ואמר אולם לא לעולם אקצוף כי באחרית הימים אאסוף כל בית יעקב ממקום גלותם : קבץ וגו' . כפל הדבר במ''ש : יחד . את כולם יחד אשים אותם בארצי כצאן הנתונה בגדרות הצאן שהוא להם למבצר ולמעוז : כעדר . כמו העדר הנתונה במקום מנהגו הוא דיר הצאן כן יהיו כל ישראל נאספים בארצם : תהימנה . קול המייה תהיה נשמע בארצם מרוב בני אדם :
בצרה . בלשון שאלה אמר על דיר הצאן שהיא להם למבצר . הדברו . ענין הנהגה וכן ורעו כבשים כדברם ( ישעיה ה ) : תהימנה . מל' המייה ושאון :
{יג}
עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃
עלה הפורץ . מושיעם הפורץ גדרת סירים ומסוכות חדקים ליישר לפניהם הדרך :
עלה הפורץ . עד לא יעלו הם יעלה לפניהם מי שיפרוץ גדרות סירים ומסוכת חדק ליישר את הדרך ועל אליהו הנביא יאמר שהוא יבוא קודם הגאולה ליישר לבות ישראל לאביהם שבשמים להיות מבוא אל הגאולה וכמ''ש הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות וגו' ( מלאכי ג ) : פרצו . שבי הגולה יפרצו גם הם את הגדרות והמשוכות ויעבורו בפרצה כאלו היה שער ודרך בו יצאו מן הגולה ר''ל הם יוסיפו אומץ ליישר לבותם לפתוח בתשובה ובזכות זה יצאו מן הגולה : ויעבור מלכם לפניהם . בשובם יעבור לפניהם מלכם הוא מלך המשיח וה' יעבור בראש כולם כי אז יחזיר גם הוא שכינתו לציון :
הפורץ . מלשון פרצה ושבירה :