דבר . המורשתי . מעיר מורישה :

על שמרון . ועכ''ז לא זכר לתלות הנבואה לימי מלכי ישראל כדרך שאמר בהושע ובעמוס וזהו לפי שהיה מארץ יהודה ולא ניבא בארצות מלכי ישראל כדרך שנבאו הושע ועמוס :

המורשתי . מן מורישה והיא מערי יהודה :

ויהי , בכם לעד . שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם :

שמעו עמים כולם . ר''ל כל השבטים כי כל שבט קרוי עם : ומלואה . הבריות הממלאים אותה : ויהי וגו' לעד . שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם : מהיכל קדשו . ר''ל מן השמים יביט לראות להיות לעד :

הקשיבי . ענין שמיעה :

יוצא ממקומו . מכסא רחמים לכסא הדין : ודרך על : במותי ארץ . על הרמים וגסי הרוח :

כי הנה . ר''ל וזהו אמרי דעו אשר הנה ה' יוצא ממקומו מכסא הרחמים : וירד . משם ירד וירמוס על במתי ארץ ר''ל ישפיל הרמי' וגסי הרוח :

ודרך . מלשון דריכה ורמיסה : במתי . ענין גובה כמו ועל במותי ידריכני ( חבקוק ג ) :

כדונג . שעוה : מוגרים במורד . ת''י דאשידין במודרון מוגרים לשון זיבת מים וכן ( איכה ג ) עיני נגרה נגרות ביום אפו ( איוב כ ) פרץ נחל מעם גר ( שם כח ) ויגר מזה ( תלי' עה ) :

ונמסו ההרים . הוא משל על השפלת השרים : והעמקים יתבקעו . הוא משל על אבדן המון העם : כדונג . כמו שהדונג נמס מפני האש כן ימסו הם וכמו המים הנגרים ונזחלין במקום מדרון שמתפזרים אנה ואנה כן יפוזרו בארצות העכו''ם :

ונמסו . ענין המגה והמסה : יתבקעו . מל' בקיעה : כדונג . הוא השעוה וכן היה לבי כדונג ( תהלים כד ) : מוגרים . ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים ( ש''ב יד ) : במורד . במקום מדרון והוא מלשון ירידה וכן ויכום במורד ( יהושע ז ) :

בפשע . בגמול פשע יעקב יהיה כל זאת : ובחטאת בית ישראל . הוא כפל ענין במ''ש : מי פשע יעקב . מי הוא הסבה שפשע יעקב הלא שומרון ראש המלכות ושם היה מקור העבוד' כוכבים ונביאי הבעל המדיחי' את ישראל מאחרי ה' : ומי במות יהודה . מי הוא הסבה שהעמיד יהודה במות לעכו''ם הלא ירושלים ראש המלכות כי שמה הרבו מזבחות לעכו''ם וממנה למדו שאר ערי יהודה :

במות . מזבחות של עכו''ם :

לעי השדה . ליגרי חקלן לשון גלים כמו יגר שהדותא : והגרתי לגי אבניה . והסחבתי כמו המוגרי' במורד :

ושמתי שומרון . על כי היא היתה סבה לפשע יעקב לכן תחרב ותהיה מלאה גלי אבנים מהפלת הבתים כדרך השדה המלאה עיים שאין מי עוסק להשוות העיים הנעשים שם ולכן היא מלאה מהם : למטעי כרם . תהיה מקום מוכן לטעת שם כרמים כי שומרון עמדה בהר מקום הנאות על הכרמים : והגרתי . אפיל אבניה אל הגי וגם היסודות שבתוך הקרקע אגלה אותם כי יוציאום ממקומם מה שהיו נסתרים בתוך הקרקע :

לעי . ענין תל וגל כמו שמו את ירושלים לעיים ( תהלים עט ) : למטעי . מלשון נטיעה : והגרתי . ענין הזלה ושפיכה ואמר בלשון שאלה על ההפלה : לגי . לעמק :

כי מאתנן זונה קבצה . כל ההון הזה : ועד אתנן זונה ישובו . ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה ויונתן תרגם ולבית פלחי טעותא יתמסרון כל קבוציה :

יכתו . העכו''ם הבאים ישברו הפסילים לקחת לעצמם ציפוי הכסף והזהב אשר עליהם : וכל אתנניה . הדורונות שנתנו לעכו''ם מכלים ומלבושים שלא יהיו ראוי להוליך עמהם ישרפו באש ( ולפי שהעכו''ם נקראה בלשון המקרא בשם זונה לכן קרא הדורונו' אתנן שכן נקרא מתן הזונה ) : וכל עצביה . ר''ל כל בתי העצבי' : כי מאתנן זונה קבצה . ר''ל העושר הנמצא בבתי הפסילים הנה נתקבץ ממה שהביאו להזונה אתנן ר''ל מהדורונו' שהביאו לעכו''ם : ועד אתנן זונה ישובו . וכמו כן ישובו להיות אתנן ודורון לזונה ר''ל האויב יתנוה לדורון להעכו''ם שלו :

יכתו . מל' כתיתה ושבירה : אתנניה . מל' אתנן : עצביה . העכו''ם תקרא כן על כי מעצבת לב עובדיה קורא ואינו נענה :

שולל . משתגע כשוטה בתמהון לב כמו ( תהלים עו ) אשתוללו אבירי לב ( ישעיה נט ) וסר מרע משתולל והתי''ו היא באה לשמש בתיבה בלשון מתפעל ונתפעל וכן הילוך תיבה שתחילת יסודה שי''ן או סמ''ך כשבאו עליו תי''ו בלשון מתפעל ונתפעל נכנסת תוך התיבה כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגג כמו ( מלכים ב ד ) לא תשלה אותי ( שמואל ב י ) על השל די יאמר שלו ( דניאל ג ) :

על זאת . עתה חזר להתאונן על יהודה וירושלים הנזכר במקרא שלאחריו ואמר על זאת אעשה הספד ואיילל במר נפש ואלך משתגע כשוטה וערום מבלי לבוש והוא ענין גוזמא והפלגה לפי רוב הצער והאבל : כתנים וגו' . דרכם לצעוק תמיד בקול מר :

ואילילה . מל' יללה : שולל . ענין שטות וטרוף הדעת וכן מוליך יועצים שולל ( איוב יב ) : כתנים . מין נחש : כבנות יענה . שם עוף בת היענה :

כי אנושה מכותיה . כי חולה היא במכותיה כמו ויאנש ( שמואל ב יב ) :

כי אנושה מכותיה . ר''ל כי כ''א ממכות שומרון היתה כאובה ביותר עד אשר התהלכה ובאה עד יהודה כי בראות נ''נ שסנחרב הרג ואבד וכלה את מלכות אפרים וה' לא עזרם לזה ערב לבו לגשת לבוא על יהודה : נגע . הפורעניות והחרבן נגעה עד עיר המיוחדת על עמי וחוזר ומפרש עד ירושלים ( ולפי שמיכה היה משבט יהודה לכן אמר שער עמי ) :

אנושה . כאובה ביותר כמו אנוש חצי ( שם לד ) : שער עמי . עיר עמי וכן באחד שעריך ( דברים יז ) :

בגת אל תגידו . פן ישמחו לנו פלשתים : בבית לעפרה . עפרת אבי העזרי : עפר התפלשי . ל' נופל על הלשון וכן יושבת שפיר עריה בשת וכן לא יצאה יושבת צאנן כולם לפי שם העיר לשון הקינה התפלשי התגלגלי פתרונו לפי עניינו התעפרי :

בגת אל תגידו . גת היא מערי פלשתים ואמר אל תגידו שמה מגודל החורבן ואל תבכו בהיותכם שמה כי ישמחו על החורבן ועל הבכיה ( ועם כי בודאי ידעו בגת בלא הם אמר כן למליצת הקינה ) וכן אל תגידו בגת ( ש''ב א ) : בבית לעפרה . בכל בית מבתי עיר עפרה התגלגלי בעפר דרך אבילות והוא לשון הנופל על לשון עפרה שמה ובעפר התגלגלי :

התפלשי . ענין הגלגול והלכלוך וכן והתפלשו אדירי הצאן ( ירמיה כה ) :

עברי לכם . התחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל כנסיה העיר כמו שנאמר יושבת שפיר כולם בשם כנסיה אחת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר : יושבת שפיר . שם העיר : עריה בשת . גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה : לא יצאה יושבת צאנן . לא יפקון משזבין יתבי צאנן : מספד בית האצל יקח מכם עמדתו . המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבנית' והעמדתם על נחלתם , בית האצל איוטמנ''ט בלע''ז :

עברי לכם . אתה העדה היושבת בעיר שפיר עברי לכם בגולה בגלוי בית הבושת כדרך הגולים וגם הוא לשון נופל על לשון כי שפיר הוא ענין שליא היוצא מרחם האשה בעת הלידה : לא יצאה וגו' . בתחלה גלו אנשי בית האצל ועברו דרך צאנן בקול מספד ויושבי צאנן לא יצאו למספד בית האצל לנחמם כי בטוחים היו שגם הם יגלו אחריהם וגם זה לשון הנופל על לשון כי יצאה וצאנן קרובים בלשון : יקח מכם עמדתו . הנה הם עמדו במקומם ולא יצאו לנחם והאויב יבוא ויקח מכם את העמידה של כל אחד ואחד כי תהיו נעים ללכת גולה :

עריה . ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה ( יחזקאל טז ) : בשת . הוא כנוי לערוה וכן והחזיקה במבושיו ( דברים כה ) :

כי חלה לטוב . כי קיותה לטובה אותה היושבת בשלוותה וממרה ע''פ הנביאים : כי ירד רע . הרי כי זה משמש בל' אלא היא חלה לטוב אבל מפני מרותה ירד לה רע :

כי חלה לטוב . אשר העיר מרות נתמלאה חלחלה על הטוב שהיה לה מאז שנאבדה ממנה : כי ירד וגו' . ר''ל כי הרע הבא לשער ירושלים הנה ירד מאת ה' ולא בא במקרה ולכן נלקו עמה כל המקומות :

חלה . מל' חיל וחלחלה :

רתום המרכבה לרכש . אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו ואמר דונש שהוא ל' ערבי :

רתום וגו' . אתה עדת לכיש קשור את המרכבה אל הרכש שהם קלי המרוץ לרכוב בה לברוח מפני האויב וגם הוא לשון הנופל על לשון כי רכש ולכיש קרובים בלשון : ראשית חטאת . כי היא ראשית חטאת : לבת ציון . ר''ל היא למדה תחלה העכו''ם לאנשי ציון כי בלכיש נמצאו פסילי עשרת השבטים :

רתום . הוא ענין אסור וקשירה והוא לשון ערבי : לרכש . שם מין בהמה הקלה לרוץ כמו רכבי הרכש ( אסתר ח ) : לבת ציון . לעדת ציון : פשעי . כן יקראו הפסילים כי מפשעת אנשים וכן והפשע שומם ( דניאל ח ) :

לכן תתני שלוחים על מורשת גת . על אשר תתני שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת כענין שנאמר ( ד''ה א יח ) ויקח דוד את גת מיד פלשתים ואתם מואסים בו כמו שנאמר ( ישעיה ח ) יען אשר מאס העם הזה את מי השלוח וגומר לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכו אחר פקח בן רמליהו סופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו ויכזבו הנסמכים עליו ובימי אחז נתנבאת נבואה זו : לכן תתני שלוחים . פי' לכן כמו על אשר כמו ( שם יז ) על כן תטעי נטעי נעמנים על אשר נטעתיך נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורות זר : בתי אכזיב לאכזב . ל' נופל על הלשון מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך :

לכן . בעבור רוע מעשיך תתני מתנות ודורונות אל מורשת גת הם אנשי פלשתים כי גת היא משל פלשתים ובימי דוד לקחו ישראל מידם ובעון ישראל חזרו פלשתים לקחת את גת להיות להם למורשה וכאומר הנה מאז ירשת ארצו ועתה חזר ולקח ועתה תהיה נכנעת לו ותחלה פניו במנחה : בתי אכזיב . היא מערי יהודה ומרדה במלכה והיתה נמשכת אחר פקח בן רמליהו מלך ישראל ולכן אמר הנה בבוא האויב יחריב בתי אכזיב ותהיה נעזב ונפסק ממלכי ישראל כי לא תהיה עוד להם ( ואמרה כן דרך מליצת הקינה כי בעת שגלו ערי יהודה ע''י נ''נ כבר בטלה מלכות ישראל ) וגם זהו לשון הנופל על לשון כי אכזיב שמה ולאכזב תהיה :

שלוחים . כן יקרא מתן גדול וכן ויתנה שלוחים לבתו ( מ''א ט ) : על . כמו אל : מורשת . מל' ירושה : לאכזב . ענין עזיבה והפסק כמו כי תכזבי ( ישעיה נז ) :

עוד היורש אביא לך . אויבים שיורישו אותך את היושבת במרשה , יורש למרשה לשון נופל על הלשון : עד עדולם . שהוא לפני' מן הגבול יסוג אחור ויבא כבוד ישראל שיכבשו העכו''ם מגבול' עד עדולם כן ת''י עד עדולם ייתון בתחום ארעא דישראל , ומדרש אגדה שמעתיו משמו של רבי מנחם עוד היורש אביא לך ראוים היו בני עילם לירש את ארץ ישראל שהוא היה בכור לבני שם ובשביל אהבת אבותיכ' הסיבותיה לבני ארפכשד עתה אביא את כשדים ואת בני עילם עליהם :

עוד היורש . עוד עליך מורשה אביא היורש את הארץ והוא נ''נ כי גם אותך יירש וגם הוא לשון הנופל על לשון מורשה שמה ואת היורש יביא : עד עדולם יבוא כבוד ישראל . מלת היורש משמשת בשתים ור''ל עד עיר עדולם יביא היורש את כבוד ישראל כי את כל הארץ יקח עם כבוד העושר והממשלה :

אבי . כמו אביא באלף וכן אל יני ראשי ( תהלים קמא ) ומשפטו יניא באל''ף :

קרחי . ראשך : וגוזי . שערך כמו ( איוב א ) ויגז את ראשו לשון תלישת שער : כנשר . כתרגומו כנשרא דנתרו גדפוהי דרך הנשר למרט רוב כנפיו :

קרחי וגוזי . תלשי שער ראשך וגוזזי אותם במספרים דרך צער ואבל על בניך המפונקים אשר גלו ממך : הרחיבי קרחתך כנשר . עשי לך קרחה רחבה כנשר הזה אשר אחת לעשר שנים יגביה לעוף עד האויר העליון סמוך לגלגל האש ומרוב החום ימרטו כנפיו ותפול נוצתו וישאר קרח קרחות רחבות : כי גלו ממך . בני תענוגיך :

קרחי . ענין מריטת השער וכן והקריחי עליך ( יחזקאל כז ) : וגוזי . מל' גזיזה וחתוך וכן גזי נזרך ( ירמיה ז ) : תענוגיך . מל' עונג ותפנוק :