מעניין כי רבינו יוסף חיים – הבן איש חי זיע"א, הופיע פעמים רבות בחלומותיהם של אנשים שהיו קשורים בו, תמיד לא היו אלו חלומות פשוטים שרק ראו אותו בהם, אלא תמיד היה החלום כמביא מסר משמיים, שלא היה ברור עד כה.

מספרים, כי כשהיה חכם רבי מנשה שהרבני זיע"א כבן שבע-עשרה, חלם שהוא מהלך ביחד עם אביו ועם הבן איש חי זיע"א בגן ורדים ושושנים, שמעולם לא ראה כיופיו. שלושת המהלכים היו שרויים בשמחה גדולה, ופניו של הבן איש חי הבהיקו באור שאינו מהעולם הזה. לפתע, החלו השלושה עולים מעלה מעלה אל מעל גן הפרחים. אז, בפתאמיות התעורר רבי מנשה. למחרת בבוקר הלך מיד אל מורו ורבו חכם רבי משה צדקה זיע"א וסיפר לו את דבר החלום. רבו הורה לו ללכת אל ביתו של הבן איש חי ושישמיע לו מחידושי התורה שחידש עד כה. עוד הורה לו כי מעתה הבן איש חי יהיה רבו המובהק. כשהגיע רבי מנשה לבן איש חי, התקבל במאור פנים. אחר שהשמיע את חידושי התורה שלו, קיבל את ברכתו של הבן איש חי. מאז אותו היום היה רבי מנשה מצוי כל העת בקרבתו של הבן איש חי שהפך לרבו המובהק. לימים אף נתבקש על ידי רבו לשמש בתפקיד כותב תשובותיו, כמענה לשאלות שנשלחו לו מרחבי העולם. שנים אחר כך, כאשר נתבקש הבן איש חי לשלוח תלמיד חכם שישמש כראש ישיבה בישיבה שעל קברו של עזרא הסופר, שלח את חכם רבי מנשה, על אף שזה לא רצה לעזוב את רבו, אך הזדרז לעשות רצונו.

מספרים, כי חכם רבי שמעון אגאסי זיע"א לא התפרסם קודם שהספיד את הבן איש חי זיע"א, יתרה מכך – ברוב ענוותנותו הוא ממש חשש מפרסום. על כן, כשנתבקש להיות בין המספידים בלוויה – סירב. עוד באותו הלילה נתגלה לו הבן איש חי בחלום והפציר בו שיהיה בין המספידים. ואכן, רבי שמעון קיבל עליו את בקשת רבו, וכשעלה להספידו – השתוממו כל שכניו – מה לפשוט זה בין המספידים הרבים.

מספרים, בשם אחד מזקני הדור ששמע מחכם רבי יהודה משה פתייא זיע"א שאמר שהבן איש חי זיע"א היה צריך לבוא בזמן התנאים, רק ריחמו עלינו מן השמים ושלחו לנו אותו בזמננו זה, בשביל שישרה לעולם מתורתו הקדושה. ובכתבי ידו של חכם רבי יהודה משה פתייא זיע"א, כתוב חזון אשר חזה, וזהו תוכן דבריו: "הקב"ה נכנס לגן עדן ושאל נשמות הצדיקים מי רוצה לרדת למטה לסייע לבני האדם בעולם התחתון? שתיקה ואין עונה לו. חזר הקב"ה על השאלה והוסיף הבטחה גמורה למי שיסכים לרדת - שלא יחטא ולא ישלוט בו הס"מ. ורק אז, אחת מהנשמות התנדבה לעשות כרצון הבורא, זאת היתה נשמת... שר צבאו של דוד המלך ע"ה. נשמתו ירדה בגוף רבינו יוסף חיים ז"ל".

מספרים, כשמועה בפי רבים, כי חכם רבי עובדיה יוסף שליט"א, חלם שהבן איש חי זיע"א נתגלה לו בחלומו ואמר לו שהוא עושה בשמים מהפיכה מבורכת בעניין הליכותיו כדרך מרן הבית יוסף דווקא.. אך האמת היא שהסיפור אינו מדוייק, וכך מספר חכם רבי עובדיה שליט"א עצמו, בהקדמתו לספרו 'טהרת הבית' חלק ב': "אזכרה ימים מקדם, עם לבבי אשיחה ועלה במחשבה לפני למעט בהופעותיי ברבים כדי להתמסר יותר בעריכת כל חיבורי אשר עמי בכתובים, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי ואם אין אני לי מי לי, ורעיוני על משכבי סליקו. והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל, אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתישב ליד השולחן, ראה לפניו אחד מחיבורי, כמדומני שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו אחת הנה ואחת הנה, וכשסיים, אמר, טוב מאד. ושאל אותי, האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר, כאשר היתה באמנה איתי? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם עמיתי הרב הגדול רבי יהודה צדקה שליט"א [מו"ר ראש ישיבת פורת-יוסף, בן לאחייניתו של הבן איש חי, וסיפר בהתרגשות גדולה כמה פעמים - כי זכה שלוש פעמים לראות את הבן איש חי בהקיץ, ושהיתה לו מזה שמחה רבה]. אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת עריכת חיבורי להוציאם לאור, 'שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי'. 'ענה דודי ואמר לי', בסבר פנים יפות: 'טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך, כי יש נחת רוח מאוד לפני השי"ת בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה. וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא'. ואיקץ והנה חלום". אין בסיפור זה שום איזכור לגבי דרך ההלכה - אם בדרך מרן הבית יוסף ואם בדרך הבן איש חי, זכותם תעמוד לכולנו.

מספרים, כי בלילה בו סיים עורך הספר 'מפתח לחיים' (מפתח לספרים 'בן איש חי' ו'עוד יוסף חי' הלכות) להקליד את ספרו, נתגלה לרעייתו בחלום הלילה, לא אחר מאשר הבן איש חי זיע"א, וראתה שהוא יושב בין כמה תלמידי חכמים ושהיה שר ושמח מאוד. ומספרים, כי באותו חלום הורה להם הבן איש חי להכניס לספר ערך מסויים שנתחבטו בינם לבין עצמם עד אז באם נכון להכניס ערך זה.