רבינו יוסף חיים – הבן איש חי זיע"א היה מעצמו שולח ומצווה לקצת חכמים, שילמדו דברים הנוגעים לשורשי נפש-רוח-נשמה שלהם. הלימודים היו מהתנ"ך, מהזוהר הקדוש ומהאדרות. עוד ציווה להם באיזה יום ילמדו ובאיזו עת. ולפעמים, היה אומר להם להדליק נרות לעילוי נשמת תנא פלוני, או אמורא פלוני, או האר"י ומוהרח"ו זיע"א.

מספרים, כי הבן איש חי זיע"א סיפר על עצמו, כי פעם חלם על חכם גדול בעירו, שהוא גלגול אחז מלך יהודה. אך לא גילה במי המדובר. וברבות הימים בא תלמידו ומשמשו חכם-רבי בן-ציון מרדכי חזן זיע"א וגילה לנו, כי אותו חכם גדול היה רבינו עבד-אללה סומך זיע"א, שהיה רבו של הבן איש חי, והבן איש חי, היה שולח לו ומודיעו איזה לימודים ותיקונים לתיקון שורשי נפש-רוח-נשמה שלו. ואמר רבי בן ציון כי כל מה שהיה בימי רבינו עבדאללה, מתחילה ועד סוף ומקרי הזמן בחייו ואחר פטירתו כידוע - רובם ככולם גילה אותם הבן איש חי, וגילה טעמיהם, וסמכם על אדני האמת והצדק. ועיקר זכייתו של רבינו עבדאללה בהקמת בתי מדרשות, היתה משום שאחז מנע קיומם של בתי מדרשות.