א. מצות עשה מן התורה שהכהנים יברכו את ישראל בנשיאת כפים, וכל כהן הנמצא בביהכנ"ס כשקורין "כהנים" ולא עולה ביטל ג' מצות עשה, וכן אם אמר לו אחד מהצבור שיעלה ולא עלה, או אפילו אמרו לו ליטול ידיו, עובר בזה(1)
ב. ישראל שמברך ונושא כפיו עובר בעשה, אבל מותר לאב ישראל לברך את בניו בנוסח ברכת כהנים. כיון שאין הוא מתכוון לברך ברכת כהנים, וכן בגלל שהוא מברכם בלי נשיאת כפים.(2)
ג. אין לעלות עם נעלים או סנדלים וכדו' לדוכן,(3) ומשום הכבוד לא יעלה יחף אלא עם גרבים,(4) וגם בתשעה באב וביום הכפורים לא יעלה בנעלי הבד,(5) ויצניעו הנעלים מתחת הספסלים.(6) וכשחולץ מנעליו יחלוץ ימין תחילה.(6א)
ד. וצריכים הצבור לעמוד בזמן ברכת הכהנים.(7) ומי שהוא תשוש או חולה יכול לשבת.(8) צריכים הצבור לכוון בשעת הברכה לקבל הברכה מן הכהנים, ולא יסובבו את פניהם וכל שכן לא את גבם.(9)
ה. הנמצאים אחורי הכהנים צריכים לעבור לעמוד לפני הכהנים, ולא יסתכלו על הכהנים. וכן הכהנים עצמם לא יסתכלו בידיהם, שלא יסיחו דעתם.(10)
ו. כשמתחיל השליח צבור רצה עוקרים רגליהם לעלות לדוכן, ואם הגיע השליח צבור למודים, לא יעלה.(11)
ז. אין נושאין כפים אלא אם כן יש עשרה אנשים, והכהנים מן המנין. (12)
ח. כהן הצריך ליטול ידיו לברכת כהנים, ובדרכו עומד אדם ומתפלל שמונה עשרה, מותר לו לעבור לפניו, ודוקא שלא שמר את ידיו בנקיות מנטילת הבוקר.(13) וכן מותר לעבור לפני המתפלל כדי לברך ברכת כהנים, וכל זה דוקא שלא יכול ללכת בדרך אחרת.(14)
ט. נטל את ידיו ונזכר שלא התיר את שרוכי מנעליו, יכול להתירם מבלי ליטול ידיו שוב, ובלבד שלא יגע בנעל עצמה.(15) ואם אחר ברכת כהנים נגע במנעליו, צריך ליטול ידיו.(16)
י. כשמתיר את שרוכי מנעליו, יזהר שלא יבוא לידי מצוה הבאה בעבירה, שלא יניח את רגליו על ספסלי בית הכנסת וילכלכם.(17)
יא. יזהרו ליטול ידיהם סמוך לברכת כהנים, ולא יפסיקו בדיבור בין נטילת ידים לברכת כהנים.(18)
יב. לפני שעולים הכהנים לדוכן צריכים ליטול את ידיהם. והלוי יוצק על ידי הכהן, אבל אסור שהלוי יהיה תלמיד חכם והכהן עם הארץ,(19) וצריך הלוי ליטול ידיו לפני כן,(20) ואם אין לוי יצוק בכור פטר רחם (מן האם), ואם אין בכור לא יטול לו ישראל, וכן לוי קטן לא יוטל לו,(21) וצריך ליטול בכלי(22) עד הפרק גם בט' באב וביום הכפורים.(23)
יג. נוהגים לתת מערב יום הכיפורים מי ורדים במים של נטילת ידים של הכהנים, ומותר לכהנים ליטול ידים ממים אלו.(24)
יד. אם יש עשרה אנשים בדיוק בבית הכנסת והכהן והלוי מתוכם, עדיף שיטלו ידיהם לפני החזרה.(25) ואם לא נטלו לפני החזרה, יצא הכהן בברך עלינו ויאריך החזן, כדי שהכהן יספיק לחזור לפני שיגמור ברך עלינו, או שיכניס כלי עם מים ליטול בתוך בית הכנסת.(26)
טו. בית כנסת שכולה כהנים, אם הם רק עשרה כולם עולים לדוכן. ואם הם יותר מעשרה , היותר מעשרה יעלו לדוכן, והעשרה עונים אחריהם אמן. אבל לא יקרא החזן כהנים, כדי שלא יעברו בעשה העשרה שלא עולים.(27)
טז. בברכת כהנים מורידים את הכריכות של התפילין מעל כף היד.(28)
יז. כהן שלא יכול לעלות לדוכן מסיבה כלשהי, יזהר לצאת מבית הכנסת לפני שיגיע החזן לרצה, שלא יחשדוהו שהוא פגום. וכן אם הוא פסול מדרבנן, יצא, שלא יאמרו שהוא פסול מן התורה. ומ"מ יזהרו שלא יהיו בזמן שש"צ קורא כהנים, ולא יכנסו לבית הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים.(29)
יח. לפני ברכת כהנים אומר : "יהי רצון מלפניך ה' או"א שתהיה ברכה זאת שציותנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה, ולא יהיה בה מכשול ועוון מעתה ועד עולם".(30) ואח"כ מברך : "בא"ה אמ"ה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה". יברכך… ואחר ברכת כהנים אומר :(31) רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך את ישראל".(32)
יט. אם הכהן שתק ולא אמר את הברכה שלפני נשיאת כפים, יכול לישא כפיו. שאין הברכה מעכבת.(33)
כ. כהן שעומד באמצע תפילת שמונה עשרה, לא יעלה לברכת כהנים. ואם הוא ביחד עם החזן עוקר רגליו ברצה, ועולה בסוף ברכת מודים לברכת כהנים. ואחר כך יחזור למקומו ויסיים תפילתו.(34)
כא. כהן יכול לישא כפיו אפילו כמה פעמים ביום, וצריך לברך בכל פעם.(35)
כב. כהן שלא התפלל, יכול לישא כפיו, ואין התפילה מעכבת. ואם עדיין לא הספיק לברך ברכות התורה, יברכם בין רצה לברכת כהנים.(36)
כג. צריך לאומרה בקול רם,(37) ואם הוא צרוד לא יברך, אלא ישמע הברכה מחבירו ויענה אמן.(38)
כד. צריך לאומרה בלשון הקודש בלבד, ואם ברך בלשון אחרת, לא יצא.(39)
כה. כהן אינו רשאי להוסיף או לגרוע מנוסח ברכת הכהנים.(40)
כו. אין לנגן כמה ניגונים בברכת כהנים, אלא ניגון אחד, שלא יתבלבלו הכהנים.(41)
כז. בנשיאת כפים מגביהים ידיהם כנגד כתפיהם, ומגביהים יד ימנית קצת יותר מהשמאלית, וחולקים אצבעותיהם בין שתי אצבעות לשתי אצבעות, ובין אצבע לגודל, ובין גודל לגודל, יחד ה' אוירים. ותוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים.(42)
כח. כשמהפכים הכהנים פניהם לברך העם, וכן כשחוזרים, יסתובבו דרך ימין. יש אומרים שמסתובבים באמצע הברכה, ויש אומרים שבסוף הברכה צריך להסתובב.(43)
כט. ואלו התיבות שהופכים פניהם מצד לצד: יברכך, וישמרך, אליך, ויחנך, אליך, לך, שלום.(44)
ל. צריכים הצבור לענות "ברוך הוא וברוך שמו" כשמזכירים ה' בברכת כהנים. (45)
לא. לא יקרא השליח צבור "כהנים" אלא א"כ יש לפחות שני כהנים.(46) ואפילו יש כהן גדול וכהן קטן- אין קורא כהנים.(47) אבל "יברכך" תמיד יקרא(48) וי"א שיקרא יברכך רק לכהן אחד, ולשניים ויותר לא יקרא יברכך.(49)
לב. שליח צבור והוא כהן יחיד בבית הכנסת, ישא כפיו במקומו בתיבה. ואם אפשר בקלות לעלות לדוכן, עדיף שיעלה לדוכן. ויטול ידיו לפני החזרה, וצריך לעקור רגליו מעט ברצה.(50)
לג. מצוה מן המובחר לעלות לדוכן ולא על הקרקע.(51)
לד. עדיף שש"ץ יהיה ישראל ולא כהן, ואם הוא כהן, יקריא ישראל לכהנים את הברכת כהנים, וש"ץ עומד ושותק.(52)
לה. כהן שהוא בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, אינו רשאי לעלות שליח צבור בקביעות, שעל ידי זה יתבטל מנשיאת כפים.(53) ועדיף שיעלה כשליח צבור למנחה וערבית.(54)
לו. אין השליח צבור עונה אמן על ברכת כהנים, וכשלא הוא מקריא לכהנים, עונה השליח צבור אמן על ברכת הכהנים.(55)
לז. השליח צבור צריך להקריא לכהנים מתוך הסידור.(56)
לח. יש הנוהגים בשבתות של שמחה שאם יש אחד מהקהל עם קול ערב, מקריא לכהנים במקום החזן, ויש להם על מה שיסמוכו.(57) אך לא יעשו כמה מנגינות, כנ"ל בסעיף כו'.
לט. שליח צבור שדילג על ברכת כהנים, אם גמר ברכת שים שלום, לא יחזור, ואם לא סיים עדיין שים שלום, חוזר לברכת כהנים. ואם דילג מ"אליך" של פסוק שני, ל"אליך" של הפסוק השלישי, חוזרים על הברכת כהנים ללא ברכה, אפילו סיים כל החזרה.(58)
מ. שליח צבור שטעה ולא אמר יעלה ויבוא, כשחוזר, אינו חוזר על ברכת כהנים.(59)
מא. אין הכהנים רשאים לרדת מהדוכן, עד שיגמור הש"ץ ברכת שים שלום.(60)
מב. כשאין כהנים יאמר החזן : "או"א ברכנו בברכה המשולשת בתורה, הכתובה ע"י משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו כהנים עם קדושיך כאמור : יברכך וכו' ".(61)
מג. כשאין כהנים בבית הכנסת, ואומר השליח צבור: או"א ברכנו וכו', אין עונים אמן, אלא יאמרו כן יהי רצון.(62) ואין למחות באלה שעונים אמן במקום כן יהי רצון.(63)
מד. כהן קטן, אינו נושא את כפיו לבד.(64) אבל נושא כפיו עם הגדולים ומברך.(65)
מה. יש מעלה לעלות ברכת כהנים יחד אב עם בנו.(66)
מו. כהן רווק, נושא את כפיו.(67)
מז. כהן ששתה יותר מרביעית יין, לא נושא את כפיו- עד שיסיר את יינו מעליו.(68)
מח. כהן סומא, אינו נושא את כפיו.וי"א שנושא את כפיו, לכן אם עולה אין מוחין בידו, שיש לו ע"מ לסמוך(69)
מט. כהן שנשא גרושה, וכן כהן שנטמא למת בכוונה. אינם נושאים כפיהם, ואין נוהגים בהם קדושת כהן.(70) כהן חלל, אינו נושא את כפיו.(71)
נ. כהן שמחלל שבת בפרהסיה במזיד, לא נושא כפיו. ואם עלה לא יורידוהו, מפני השלום.(72)
נא. כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג, לא ישא כפיו ואפילו עשה תשובה. ואם היה באונס, כגון: שקפץ ילד לכביש, והוא נסע כחוק, אז כשעשה תשובה – ישא כפיו.(73) וכן אם הרג מוהל כהן על ידי מילה, נושא כפיו. וכן אם הנפגע מת רק אחר כמה ימים מהתאונה, נושא כפיו. (74)
נב. כהן אבל בתוך שבעה ימי אבלות, לא נושא את כפיו. רק אחר שבעה ימי אבילות, נושא את כפיו.(75) ובשבת שבתוך השבעה, נושא כפיו. ונוהגים לברך ברכת כהנים בבית האבל. אבל האבל עצמו שהוא כהן יצא מחוץ לבית.(76)
נג. כהן שיש לו ריב עם הקהל, לא ישא כפיו. ויצא מביהכנ"ס לפני רצה. משום כך יזהר הכהן לאהוב כל אחד מן הקהל, ויסיר השנאה מלבו ואז יעלה לדוכן.(77)
נד. אם יש גויים בבית הכנסת כשנושאים כפים ואינם רוצים לצאת, אינם מעכבים ויכולים הכהנים לישא כפים.(78)
נה. ואלו התפילות שיש בהם נשיאת כפים: שחרית, מוסף, ונעילה, מנחה של תעניות צבור, -ודוקא מנחה קטנה הסמוכה לשקיעה. ובמנחה של יום הכפורים, לא נושאים כפים.(79)
נו. מנהג הספרדים בארץ ישראל שנושאים כפים בכל יום.(80) (חוץ מאחינו האשכנזים שבגליל ובחיפה, שנושאים כפים רק במוסף)(81)
נז. אין נשיאת כפים בלילה, ובין השמשות מותר.(82)
נח. אין לזקוף הידים והאצבעות שלא בשעת ברכת כהנים, כעין הצורה שעושים הכהנים בנשיאת כפים. מפני שיש בזה סכנה, וחמירא סכנתא מאיסורא. (83)
נט. כהן שאינו יכול לחלוק אצבעותיו להפרידם שנים שנים, אין זה מעכבו מלישא כפיו אלא יפריד כל אצבעותיו זו מזו.(84)
ס. לשיטת הנוהגים שאין השליח צבור מקרא לכהנים מילת "יברכך", צריך השליח צבור לאומרה בלחש.(85)
סא. דברים שבכתב דהיינו תנ"ך אסור לאומרם בעל פה, אולם פסוקים השגורים בפי כל מותר לאמרם בעל פה, ולכן מותר לומר בעל פה את פסוקי ברכת כהנים.(86)
סב. העומד בתפילת שמונה עשרה אין צריך להפסיק לשמוע ברכת כהנים, מ"מ אם רצה להפסיק בין ברכה לברכה ולהקשיב לברכת כהנים, רשאי לעשות כן. אולם אם עוסק בק"ש וברכותיה ראוי שיפסיק בבין הפרקים כדי לשמוע ברכת כהנים, ותבוא עליו ברכת טוב.(87)
סג. המתפלל שמונה עשרה עם החזן והגיע עמו יחד בסוף מודים, לא ימשיך בתפילתו אלא יפסיק וישמע ברכת כהנים עם הצבור, ויענה אחריהם אמן.(88)
מה הגפן הזו טעונה ג' ברכות כך ישראל מתברכין בג' ברכות בכל יום, יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. (מדרש רבה ויקרא לו, ב)
(1) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף ב'.
(2) משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק ג'. באור הלכה. יחוה דעת חלק ה' סימן י"ד. ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף ב'. שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ח סעיף יג'. מאור ישראל מסכת שבת דף קיח:
(3) שלחן ערוך שם סעיף א', שארית יוסף שם סעיף לא.
(4) משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק יח, שארית יוסף שם סעיף לד.
(5) בן איש חי פרשת תצוה סעיף ו, שארית יוסף שם סעיף לב,
(6) חיי אדם כלל לב סעיף י. ובברית כהונה חלק א מערכת נ' אות ג' כתב שאין נזהרים להצניע את הנעלים. משנה ברורה שם ס"ק טו, ויצניע מתחת הספסלים. כה"ח אות ל. שארית יוסף ח"ג עמ' קע. פסקי תשובות ח"ב עמ' ט.
(6א) ולא את שמאל כמו שחולצים לדבר הרשות. הליכות שלמה עמוד כב, פ"ב הכ"א.
(7) שארית יוסף חלק ג סימן קכ"ח סעיף סא.
(8) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף כג. ציץ אליעזר חלק י"ד סימן י"ח. שו"ת תשובות והנהגות חלק ג סימן מו.
(9) שלחן ערוך שם סעיף כג. שו"ת תשובות והנהגות חלק ג סימן מו.
(10) ראש השנה לה. שלחן ערוך שם סעיף כג, כד. חיי אדם כלל לב' סעיף כט. בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה סעיף יט.
(11) שלחן ערוך שם סעיף ח'.
(12) שלחן ערוך סימן קכ"ח סעיף א. שארית יוסף חלק ג סימן קכ"ח סעיף ח'. ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף א'.
(13) אור לציון חלק ב פרק ז' תשובה כא'. וראה בשארית יוסף חלק ג' עמ' כ'. ע"ש בהערה ח.
(14) תשובות והנהגות סימן עה'. אשל אברהם מבוטשטש סימן קב' סעיף ד'.
(15) ילקוט יוסף חלק א' השכמת הבוקר סעיף כג'. שו"ת שמע שלמה סימן ה'.
(16) חיי אדם כלל לב' סעיף כג'.
(17) למנוע מכשול לר' אהרן זכאי שליט"א סימן ב' סעיף ח'.
(18) נשיאת כפים כהלכתה פרק ה' סעיף ב'.ומה שכתבנו לגבי דבור ראה שארית יוסף ח"ג עמוד קסו.
(19) בן איש חי פרשת תצוה סעיף ז. והברית כהונה חלק א' או"ח מערכת נ' אות טז' התיר.
(20) משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק כג. ברית כהונה שם מערכת ל' אות ב', ג'.
(21) שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ח סעיף כג.
(22) חיי אדם כלל לב' סעיף ח, משנה ברורה שם ס"ק כא, שארית יוסף שם סעיף כב.
(23) שארית יוסף שם סעיף כו. הליכות עולם על הבן איש חי, חלק א' פרשת תצוה סעיף ד'.
(24) ילקוט יוסף חלק ה' הלכות יום הכפורים סעיף לא', שאין מוליד ריחא בבשר האדם, דזיעה מעבירתו.
(25) כן נהגו בישיבת הר' משה פיינשטין זצ"ל, נשיאת כפים כהלכתה פרק ה' הערה ע"ד.
(26) כן הורה הגר"ש דבליצקי. נשיאת כפים כהלכתה שם.
(27) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף כה'. ברית כהונה חלק א מערכת נ' אות ו'.
(28) ארץ חיים לר' חיים סתהון סימן קכ"ח סעיף יב'. וכף החיים סופר, סי' קכ"ח אות פא כתב, שיותר טוב שיהיו כרוכים על האצבע בעת ברכת כהנים. אך מנהגינו להחזיר הכריכות רק אחר ברכת כהנים, ועיין בשו"ת בסוף הספר.
(29) מרדכי במגילה סימן תתי"ז. שלחן ערוך סימן קכ"ח סעיף ד', מגן אברהם ס"ק ד', ומשנה ברורה ס"ק יב', נשיאת כפים כהלכתה פרק א' סעי' ז'.
(30) שו"ע או"ח שם סעיף ט'.
(31) י"א רבונו של עולם- ברית כהונה חלק ב' דף קיא סעיף יז. וכן מובא בגמ' סוטה לט.
(32) שלחן ערוך שם סעיף טו.
(33) מאירי סוטה דף לט ע"א.
(34) ילקוט יוסף חלק א הלכות נשיאת כפים סעיף כא'. הליכות עולם על הבן איש חי, ח"א פרשת תצוה סעיף ט', אם הוא לא ביחד עם החזן, לא יעלה, גם אם הוא כהן יחידי.
(35) מנהגי החיד"א סימן י"א סעיף ד'. ברית כהונה חלק א מערכת נ' אות ח'.
(36) אבודרהם בשם הערוך. שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף כט'. בן איש חי שנה א' פרשת תצוה סעיף כ'. כף החיים אות קסו בשם הפרי חדש, שלכתחילה להזהר שלא לישא כפיו קודם תפילה לפי סודם של דברים שתבוא נשא"כ בחזרה כמתכונתה. ילקוט יוסף שם סעיף כב'. שאר"י ח"ג עמ' קנד.
(37) סוטה דף לח. שלחן ערוך שם סעיף יד,
(38) משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק נג, שארית יוסף שם סעיף נה.
(39) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף יד', באר היטב ס"ק כד', שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ח סעיף נד'.
(40) מסכת ראש השנה דף כח' ע"ב. שלחן ערוך שם סעיף כז. והסתפק בשו"ת הר צבי סי' ס"ב, האם מותר כשיורד מן הדוכן לומר לעומדים סביבו "ברוכים תהיו", ויש למנוע הדבר. שארית יוסף ח"ג סימן קכ"ח סעיף צ'.
(41) שלחן ערוך שם סעיף כא'.
(42) שו"ע שם סעיף יב'. הליכות עולם על הבן איש חי , ח"א פרשת תצוה סעיף ו', שלא להגביה הידים יותר מהכתפיים, ולדעת האר"י אפשר להגביה עד הראש. ברית כהונה שם אות יד'. ובאליה רבה במקום, כתב בשם המהרי"ל שלא יתפרדו יד ימין משמאל, אבל בשם שיירי כנסת הגדולה הביא שלא היה מחברם ימין לשמאל אלא כל יד בנפרד.
(43) שו"ע שם סעיף יז'. שארית יוסף ח"ג סימן קכ"ח סעיף צג'. ברית כהונה ח"א מערכת נ' אות יט'. והביא באות ה' , שיאמרו כל הברכה לצד ההיכל ואח"כ יסתובב. ובמשנה ברורה סי' קכ"ח ס"ק מ' כתב, יסתובב באמצע הברכה. וכן משמע מכף החיים אות עג.
(44) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף מה'. ברית כהונה שם אות ט', ובאות י' כתב, שמתחילים להסתובב מצד ימין.
(45) ברית כהונה שם מערכת נ' אות כ'. מנהגי החיד"א סימן י"א סעיף ב'.
(46) סוטה דף לח. בן איש חי שנה א' פרשת תצוה סעיף יג. משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק לג'. הבית היהודי חלק א' סימן ז' סעיף לו'. ברית כהונה שם אות יב'.
(47) כף החיים סימן קכ"ח אות סד'. משנה ברורה שם ס"ק לח, בשם המבי"ט אין אומרים "כהנים", והפר"ח מפקפק בזה, והאליה רבה כותב שאם קרא הש"ץ "כהנים" אין גוערין בו. שארית יוסף שם סעיף לח'.
(48) כך המנהג, וכן פסק הרמ"א סימן קכ"ח סעיף יג', והביאו בערוך השלחן סוף סעיף כג', והביא טעם לשיטת הרמ"א. וכן כתב הבן איש חי שם סעיף א'. וכן כתב בהליכות עולם על הבן איש חי, חלק א פרשת תצוה סעיף א'.
(49) ברית כהונה חלק א דף ק"י אות יב'. ועיין עוד בהקדמת הרה"ג מאיר מזוז לברית כהונה, שכל מקום ינהגו כמנהגם.
(50) ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף א'. עיר הצב"י סעיף כ'. ובאור לציון חלק ב' פרק ח' הלכה ה' כתב, שיעלה לדוכן דוקא.
(51) הליכות עולם על הבן איש חי, חלק א' פרשת תצוה סעיף ב'.
(52) ירושלמי גיטין פ"ה ה"ט. חיי אדם כלל לב' סעיף כה'.
(53) בן איש חי שנה א' תצוה סעיף יח'. אור לציון חלק ב' פרק ח' תשובה ט'.
(54) הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א בתשובה לשואל.
(55) שו"ת שער שמעון אחד חלק א או"ח סימן כב'. הליכות עולם על הבן איש חי, חלק א' פרשת תצוה סעיף ז', דאינו עונה אמן שלא יתבלבל.
(56) משנה ברורה סימן קכ"ח ס"ק י"ג.
(57) יחוה דעת חלק ד' סימן י'.
(58) ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף יב', ובמקורות במקום. שארית יוסף סימן קכ"ח סעיף ס'.
(59) שו"ת הר צבי סי' ס"א. ילקוט יוסף שם סעיף כג'.
(60) שלחן ערוך סימן קכ"ח סעיף טז'. ברית כהונה חלק א' מערכת נ' אות כא'.
(61) שלחן ערוך שם סעי' ב, ומשמע שמסיים את הנוסח עד ואני אברכם, והמג"א אומר רק עד שלום. שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ח סעיף צד'.
(62) אבודרהם בשם הרי"ף בענין ברכת כהנים.
(63) מנהגי החיד"א סימן י"א סעיף ה'.
(64) שלחן ערוך סימן קכ"ח סעיף לד'.
(65) מנהגי החיד"א סימן י"א סעיף ג'.
(66) אלשיך במדבר ו'- כב', נשיאת כפים כהלכתה פרק כ"ג סעיף ז'.
(67) שלחן ערוך שם סעיף מד'. וכ"כ בלקו"י הל' נשא"כ סעי' י, למרות שבברית כהונה מערכת נ אות ב כתב, שנהגו שרווק לא נושא כפיו, כבר כתב נכדו ר' ניסים הכהן בסוף הספר שזה דוקא בהיותינו בחו"ל וכו' ע"ש.
(68) תענית כו: שלחן ערוך שם סעיף לח'. כהונת יצחק פרק ד' כתב שהפגת היין תלויה בכמות השתיה, איכות היין, ובתכונות השותה.
(69) שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ח סעיף ע'. דספק ברכות להקל. ילקו"י תפלה ב' עמ' שג
(70) שלחן ערוך שם סעיף מ' מא'.
(71) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ח סעיף מב'.
(72) יביע אומר ח"ז או"ח סי' ט"ו. ילקוט יוסף ח"א הלכות נשיאת כפים סעיף טו'. שארית יוסף ח"ג סימן קכ"ח סעיף עד'.
(73) שלחן ערוך שם סעיף לה'. ילקוט יוסף שם סעיף טז'. שארית יוסף שם סעיף עו'.
(74) שלחן ערוך שם סעיף לו'. יחוה דעת חלק ה' סימן ט"ז.
(75) שלחן ערוך שם סעיף מג'.
(76) בן איש חי שנה א' תצוה סעיף כב'.שארית יוסף שם סעיף קא'. ובעיר הצב"י סעיף טז' כתב שמנהג צפת וכן מנהג תוניס לא לישא כפים בבית האבל. וכן כתב בספר ארץ חיים לר' חיים סתהון סי' קכ"ח סעיף מג' שמנהג צפת שאין נושאין כפים בבית האבל.
(77) ערוך השלחן סימן קכ"ח אות כא', שהרי נאמר "באהבה", על פי הזוהר.
(78) ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף כד'.
(79) שלחן ערוך או"ח סימן קכ"ט סעיף א' ב'. וכן בשו"ע או"ח רפ"ו סעי' א. עוד יוסף חי ויקהל סעיף ז'. אור לציון חלק ב' פרק ח' תשובה יב'. שבמנחה לא נושאים כפים בגלל שכרות, וגם בתענית גזרו אטו שאר ימים, אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל וזה סמוך לשקיעה, היא דומה לנעילה ואינה מתחלפת בשאר ימים.
(80) ספר החינוך מצוה שע"ח. שארית יוסף ח"ג סימן קכ"ח סעיף יז'. הגר"מ מזוז בהקדמה לברית כהונה: למרות שבחו"ל נהגו שלא לישא כפים כל יום, באשכנז ותוניס ועוד.
(81) עיר הצב"י סעיף כא'. ארץ חיים לר' חיים סתהון סימן קכ"ח סעיף מד' אשכנזים בצפת נושאים כפים רק בשבת ויו"ט. ילקוט יוסף חלק א' הלכות נשיאת כפים סעיף ט'. וכתב בספר אז נדברו חלק יב סי' כד, שצריכים לשנות מנהגם ולישא כפים כל יום, והאריך טובא לענות על הטענה שאסור לשנות את המנהג.
(82) שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן מ'. ילקוט יוסף חלק א' נשיאת כפים סעיף כו'. הבית היהודי חלק א' סימן ז' סעיף לג'. אור לציון חלק ב' פרק ח' תשובה יג'.
(83) נשיאת כפים כהלכתה פרק י"א סעיף ט', עטרת זקנים על השלחן ערוך סעיף יב', על פי הזוהר פרשת נשא.
(84) ילקוט יוסף תפילה ב סי' קכ"ח עמ' רצד.
(85) כדי שיאמר פסוק שלם. הגר"מ מזוז שליט"א בתשובה לשואל.
(86) שארית יוסף ח"ב דף ט.
(87) יביע אומר ח"ז או"ח סי' יב.
(88) יביע אומר ח"ח או"ח סי' יב.