א. מצוה לכבד הכהן להיות ראשון בבציעת הפת, בזימון וקריאת התורה, קידוש ועוד, דכתיב "וקדשתו" ודרשו חז"ל לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון.(1) י"א דהוי מצות עשה מן התורה, וי"א שבזמנינו אין זו מצוה מן התורה.(2)
ב. אם מכבדים את הכהן לברך ברכת המזון על הכוס, לא יסרב. שנראה שאינו מחשיב את המצוה, ואם יש לו סיבה אחרת שאינו רוצה לברך, כגון שמתבייש או שמזיק לו וכו', מותר לסרב.(3)
ג. אסור להשתמש בכהן גם בזמן הזה, אבל אם הכהן מוחל על כבודו, כבודו מחול. וזה דוקא בשמוש שאין בו ביזיון, כגון שמגיש מגדנות ומשקאות לאורחים או ללומדי התורה, אבל כשיש ביזיון כגון ליצוק מים על ידיהם לא יקבל ממנו,
ד. תלמיד חכם רשאי להשתמש בתלמידו כהן, כיון שמצוה לתלמיד לשמש את רבו שמוראו כמורא שמים. ותלמיד חכם מופלג בחכמה נחשב כרבו לענין זה.(5)
ה. יש המתירים להשתמש כהן בכהן, ויש אוסרים, ונכון להחמיר שלא להשתמש,(6) אבל נכון שבימינו שכהן יכבד את חבירו כהן ליטול מנה יפה ראשון, דשמא הוא אינו כהן וחבירו כהן,(7)
ו. וכן נכון שלא ישתמש בכהן עם הארץ, אבל בכהן בעל עבירות מותר להשתמש בו עד שיחזור בתשובה.(8)
ז. נכון להחמיר שלא להשתמש בכהן בעל מום, וכן בכהן קטן.(9)
ח. מותר לכהן לעבוד כאח בבית חולים לעשות כל הדרוש לחולה, שמותר לו למחול על כבודו להנאתו ולפרנסתו, ולכתחילה לא יעבוד כאח, שלא יגיע למלאכות בזויות. (ולגבי בעיות של טומאה, עיין לקמן בהלכות טומאה).(10)
ט. מצוה לכבד את הכהן לעלות ולקרוא בתורה ראשון, ואינו רשאי הכהן למחול, מפני דרכי שלום. ובשאר כיבודים יכול למחול.(11)
י. וכן אין הצבור רשאי לכופו לצאת כדי שיעלה ישראל, כי כל אחד מישראל חייב במצות "וקדשתו", וכל המונע מן הכהן לעלות מבטל מצות עשה.(12)
יא. כהן עם הארץ, קודם לקרות בתורה, אפילו לפני תלמיד חכם ישראל.(13)
יב. כהן קטן, י"א שאם אין כהן אחר יעלה ראשון, ויש אומרים שלא יעלה.(14)
יג. אין מעלין כהן אחר כהן. אבל בהפסק ישראל בין כהן לכהן, מותר.(15)
יד. בשמחת תורה יכולים לעלות לתורה ג' כהנים אחד אחר השני, אחד חתן תורה, ואחד חתן בראשית, ואחד מפטיר, כיון שכל אחד קורא בספר אחר.(16)
טו. עיר שכולה כהנים וישראל אחד, יעלה הישראל ראשון-משום דרכי שלום. וכל מקום שאין מספיק ישראל לעלות בשאר עליות, מעלין כהן אחר כהן.(17)
טז. וכן לא יעלו לתורה לוי אחר לוי, אא"כ בהפסק ישראל ביניהם.(18)
יז. גם בחול המועד סוכות, שחוזרים על אותה קריאה לכל עולה, בכ"ז כשאין לוי חוזר הכהן על הקריאה במקום לוי.(19)
יח. אם אין כהן בבית הכנסת, קוראים לישראל במקום כהן, ולא יעלה לוי אחריו. (20)
יט. אם אין לוי, עולה הכהן שעלה ראשון במקום לוי. ולא יעלה כהן אחר, וכן לא ישראל.(21)
כ. אם נכנס כהן לבית הכנסת אחר שעלה ישראל, והתחיל לברך ברכות התורה, דהיינו - ברוך אתה ה', אינו פוסק. אבל אם
התחיל רק ברכו, לא הוי התחלה, ועולה הכהן.(22) וחוזר הכהן ואומר ברכו. וימתין הישראל עד שיעלו כהן ולוי, ויעלה אחר הלוי.(23)
כ. אם חשב הכהן שאין לוי והתחיל לברך ברכות התורה שנית, אין מפסיקין אותו.(24)
כא. אם הכהן באמצע קריאת שמע, יעלה ישראל במקומו. ולא ימתינו עד שיגמור, משום טורח צבור.(25)
(1) גיטין נט: מו"ק כח: נדרים סב. הוריות יב: מגילה כז: שאלו תלמידיו את ר' פרידא במה הארכת ימים...ולא ברכתי לפני כהן. שלחן ערוך סימן ר"א סעיף ב'. רמ"א סימן קס"ז סעיף יד'.
(2) הגהות מרדכי מס' גיטין. ערוך השלחן סוף סימן קכ"ח. מקור חיים סימן קכ"ח סעיף מה'. יביע אומר חלק ט' עמ' קסד אות ב.
(3) ברכות דף נה. שלחן ערוך או"ח סימן ר"א סעיף ג. תורה לשמה סימן תכ"ח. ברוך השלחן חלק ג' פרק ד' סעיף 6. אבל בכף החיים סימן ר"א אות כו' כתב, דלדידן ליכא חששא, דהא אם יקח אחר את הכוס יכול הוא גם כן לברך את בעל הבית. וכן כתב בשער הציון סי' ר"א אות יד'. הבית היהודי חלק י' סימן ו' סעיף יג'.
ואפילו בכהן עם הארץ.(4)
(4) קידושין לב: ירושלמי פרק ח' דברכות ה"ח. רמ"א סוף סימן קכ"ח. ט"ז, הגהות מרדכי גיטין תס"א. ילקוט יוסף חלק א' הל' נשיאת כפים סעיף כז'. שארית יוסף חלק ג' סי' קכ"ט סעי' קב'. יביע אומר חלק ו' סימן כב'. ברוך השלחן חלק ג' פ"ד סעי' 4-5 (עיין עוד בסוף הספר - השתמשות בכהן בזמן הזה).
(5) שארית יוסף חלק ג' סימן קכ"ט סעיף קג. ויאמר אברהם פרשת אמור. ואמרו חז"ל במסכת כתובות דף צו', כל המונע תלמידו מלשמשו, כאילו מונע ממנו חסד ופורק ממנו מלכות שמים. שנאמר "למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב". ( ועיין עוד בענין בסוף הספר - בענין השתמשות בכהן בזמן הזה ).
(6) ביאור הלכה סימן קכ"ח, שו"ת כתב סופר סימן ט"ו, שו"ת שבט הסופר סימן ל"ג, ערוך השלחן. ועיין יביע אומר חלק ט' או"ח סי' קו-א דיש להקל להשתמש כהן בכהן.
(7) מנחת חינוך מצוה רס"ט. (עיין בהרחבה בענין זה בסוף הספר- בענין השתמשות בכהן בזמן הזה). אך כף החיים סי' קכ"ח אות רפג, מערער ע"ז שהרי כתב המרדכי ששליח צבור כהן לא יקרא כהן אחר לספר תורה דהוי כמזלזל בכהונת עצמו, למרות דלא קיי"ל הכי עכ"פ אין כאן נדנוד חיוב לכבד את חבירו כהן.
(8) ערוך השלחן, מנחת חינוך שם, יביע אומר חלק ו' סימן כ"ב. (עיין בהרחבה בענין זה בסוף הספר- שם).
(9) תוס' מנחות דף קט, החינוך מצוה רס"ט, כף החיים סימן קכ"ח אות רפא. (עיין בהרחבה בענין זה בסוף הספר- שם).
(10) אנציקלופדיה רפואית הלכתית ד"ר אברהם שטינברג, בשם נשמת אברהם, והגרש"ז אוירבך.
(11) גיטין נט: מדרש רבה דברים שופטים יב'. טור בשם הרא"ש סימן קל"ה. משנ"ב סימן קל"ה ס"ק ט.
(12) רמב"ם הלכות תפילה פרק יב הלכה יח, בכל קריאה וקריאה מאלו כהן קורא ראשון. שם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה ב, צריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה לפתוח בתורה ראשון ולברך ראשון. שם ספר המצות מצות עשה לב, היא שצונו לכבד זרע אהרן לפארם ולנשאם ושנשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה וכו'. דרישה או"ח סימן קל"ה אות א, מוכח מהגמרא שכתבתי דבלא רשות פשיטא דאסור מדאורייתא גם מדהביאו הרי"ף והרא"ש להאי ברייתא סתמא וקדשתו לכל דבר שבקדושה, שמע מינה שס"ל לדרשה גמורה ואף דיכול להיות דאסמכתא הוא עשאוהו חז"ל כדאורייתא. שלחן ערוך סעיף ג, כהן קורא ראשון וכו'. טורי זהב אות ג, משמע דלכ"ע לא מהני רשות. חתם סופר או"ח סימן כד, משמע בכל זה אם לא רצה הכהן לצאת שאין לכוף אלא משום זה נהנה וזה לא חסר שהיה יכול לעלות בבית כנסת אחר. חיי אדם כלל לא אות יז, מצות עשה מן התורה לקדש את הכהנים לענין לקרות בתורה, תקנו חז"ל שאין הכהן יכול למחול, אלא דוקא כהן קורא ראשון. חסד לאלפים אות טו, אין למעט בכבודן של כהנים ואין לכפותם לצאת חוצה שלא לקרותו ראשון בשביל איזה סיבה, בשם עיקרי הדט סימן ו אות לב וכנסת יחזקאל סימן ז. לב חיים פלאג'י חלק שלישי סימן צו, ישתקע ולא תעשה כזאת בישראל דאין למעט בכבודם של כהנים ואין לכפותם לצאת החוצה שלא לקרותו ראשון בשביל איזה סיבה בשם הרב עיקרי הדט סימן ו, וספר אור הנעלם סימן לב, והאריך בזה הרב חיים וחסד סימן א, וגם הגאון החסיד אמו"ר בספר חיים סימן ט, ומרנא ורבנא הרב בתי כהונה כתב שלא להוציא לכהן החוצה כדי לעלות ישראל ראשון אפילו פעם ביובל, ובין תבין את אשר לפניך, וצריך להעלותו ראשון בהתמדה גדולה, כי כך שורת הדין נוטה. קיצור שלחן ערוך סימן כג אות ט, אפילו אם הכהן רוצה למחול לא מהני. שו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן נט, כיון דמצות עשה איכא הרי ככל מצות עשה שמחוייבים אנו לפזר ממון עבורה ולקנות בדמים ומכ"ש שאין לנו למכור מצוה כדי להשתכר ממון ממנה, אם כן איך נדחה מצות עשה זאת משום חסרון כיס לצדקה, הרי זה חיוב עלינו ועל כלל הצבור ואפילו יהיה הממון לצורך מצוה אחרת, מה אלמא האי מצוה מהאי מצוה, ומה אולמי האי עשה מהאי עשה, ואפילו עשה דעדיפא מניה בעינן בעידנא לחד תירוץ בתוספות פסחים נט ע"א, מכ"ש שלנו שאין מצוה אחרת נדחית, וכיון דחיוב על הצבור לקרוא את הכהן ראשון, גם הקונה המצוה חייב לקרוא לכהן ראשון, שהרי בקריאת הכהן הן מקיימים מצות עשה דאורייתא ובקריאה בתורה מקיימים מצוה ותקנה דרבנן, ואם רוצים ליקח מצוה דרבנן כ"ש מצוה דאורייתא, על כן רע עלי המעשה שעושים במקצת קהלות שמזלזלין בכבוד הכהונה ונותנין אמתלות משום הפסד צדקה, וזה אינו כדלעיל. ערוך השלחן אות ט, יש עתה מקומות שאינם בני תורה ונתפשטה הספחת ביניהם שאין משגיחין על הכהנים כלל וקוראים ישראל במקום כהן, אף שיש שם כמה כהנים וגם אין מבקשים מחילתם אף שאינו מועיל כמ"ש, וראויים לעונש גדול וכבר ראיתי בעיני זאת וצווחתי עליהם עד שקבלו שלא לעשות כן. משנה ברורה אות ט, אין הכהן והלוי יכולין למחול, אלא דוקא כהן קורא ראשון וכו', ואין חילוק בין שבת ויום טוב לשני וחמישי ושאר זמנים. ספר שואל ונשאל להגאון הגדול כלפון משה חלק שביעי או"ח סימן יב, כתב בשם הפרי חדש בענין שישראל עלה ראשון שחשב שאין כהן, אינו עולה למנין שבעה, ומחידושיו לגמרא מוכח דגם הקריאה אינה עולה וצריך לחזור מתחילת הפרשה, ומדברי ערך השלחן אות ה, נראה דמסכים לדינא לדבריו, וכה"ח אות לד, כתב דעולה למנין שבעה.
(13) שלחן ערוך או"ח סימן קל"ה סעיף ד'.
(14) ילקוט יוסף חלק ב' סימן קל"ה סעיף לה.
(15) שלחן ערוך או"ח סימן קל"ה סעיף י'. ולדעת הרמ"א אין מעלין כהן או לוי באמצע העולים, אלא בסוף שבעה עולים. ילקוט יוסף שם סעי' כח', וכשמעלים כהן באמצע העולים, יאמר הש"צ "אע"פ שהוא כהן יעמוד בכבוד".
(16) משנה ברורה סימן קל"ה ס"ק לו'. ילקוט יוסף חלק ב' סימן קמ"א סעיף כז'. שכיון שרואים שכל אחד קורא דבר אחר, לא יאמרו שאחד פגום.
(17) שלחן ערוך שם סעיף יב'. שאין חשש לפגם, כי כולם יודעים שאין שם אלא כהנים. ברית כהונה חלק א' או"ח מערכת ק' אות ד', וכן באות ה', שעולין במקרה זה כהן אחר כהן, ואין אומרים אע"פ שהוא כהן. ילקוט יוסף שם סעיף כט'.
(18) שלחן ערוך או"ח סימן קל"ה סעיף ט', שלא יאמרו שאחד מהם פגום. ולרמ"א אין מעלין את הלוי אלא בסוף שבעה עולים. ילקוט יוסף חלק ב' סימן קל"ה סעיף כח'.
(19) ילקוט יוסף שם סעיף כג'.
(20) גיטין דף נט: שו"ע שם סעיף ו'. ילקוט יוסף שם סעיף כ', כא'. ואם הישראל אינו מקפיד לעלות, ומחל על כבודו, יעלה הלוי ראשון לספר תורה.
(21) שלחן ערוך שם סעיף ח'. ברית כהונה או"ח מערכת ל' אות א'. משנה ברורה סימן קל"ה ס"ק כח', שלא יעלה ישראל, שלא יאמרו שהישראל הוא לוי. ואין בזה שעולה הכהן שתי פעמים כל חשש ברכה לבטלה, שכך הוא המנהג פשוט. ילקוט יוסף שם סעי' כב', ולא יעלה כהן אחר, שלא יאמרו שהכהן הראשון פגום. ולא יעלה ישראל, שלא יאמרו שהראשון אינו כהן.
(22) שלחן ערוך או"ח סימן קל"ה סעיף ו'. ילקוט יוסף חלק ב' סימן קל"ה סעיף יז'.
(23) משנה ברורה סימן קל"ה ס"ק כא', כב'. שלא יתבייש אם ירד מהתיבה.
(24) שלחן ערוך סימן קל"ה סעיף ז'. משנה ברורה סימן קל"ה ס"ק כו', רק אם אמר "ברוך אתה ה' ". ילקוט יוסף חלק ב' סימן קל"ה סעיף יח'.
(25) שלחן ערוך שם סעיף ה'. משנה ברורה שם ס"ק יז', ויכול לעלות בין הפרקים של קריאת שמע. ילקוט יוסף שם סעיף יא'.