נקובי ראשית הגוים . לכם היו קוראים גוי המשובח שבעכו''ם : ובאו להם בית ישראל . הם בחרו במשפטיהם ובאו לכללם :

הוי השאננים . הוי על אלו היושבים שאנן בציון ועל אלו היושבים בטח בהר שומרון : נקובי . מתחלה היו נקובים בשם שהם העם המשובחים שבכל העכו''ם במשפט הנהגת דרכם עתה באו כל בית ישראל לכללם לאחוז במשפטי הנהגת דרכם :

השאנני' . ענין השקט ומנוחה כמו שאנן מואב ( ירמיה מח ) : נקובי . כן יאמר על הפרשת השם כמו נקבו בשמות ( במד' א ) : ראשית . ענין מיטב ומבחר כמו ראשי' גבורתם ( בירמיה מט ) :

עברו כלנה וראו . למה מאסתם בתורתי לדבק בחוקות עכו''ם עברו וראו בעכו''ם החשובים אם טובים הם מן הממלכות האלה שבשומרון ושבירושלים : כלנה . בבל : חמת . אנטוכיא : גת פלשתים . חשובה שבחמשת סרניהם שהיא קרויה מתג האמה ( שמואל ב ח ) על שם שרודה את כולם והיא אם המלכות : אם רב גבולם מגבולכם . ומה מצאתם בי עול :

עברו כלנה . עברו לכלנה וראו טוב המקום ומשם לכו אל חמת רבה ורדו אל גת של פלשתים לראות גודל גבולם ושבחם : הטובים . וכי המה טובים מן הממלכות האלה הם מלכות יהודה ומלכות אפרים וכי גבולם גדול מגבולכם ומה א''כ מצאתם בי עול למאס משפטי :

כלנה . שם מקום : חמת רבה . חמת הגדולה :

המנדים ליום רע . אתם מנידים עצמיכם ליום רע : ותגישון . עצמיכם לשבת בגלות אשר יחמס אתכם שנאמר בו מחמס אחיך יעקב ( עובדי' א ) זה מדרשו של רבי שמשון זצ''ל , ד''א המנדים ליום רע המבזים על נבואת ימי רע שהנביאים מתנבאים להם . ותגישון שבת חמס . זהו כמו שאמר ישעיה הוי מגיעי בית בבית ותגישון שבת בתוכם זו אצל זו על ידי חמס :

המנדים . הם המניעים את עצמם במעשיהם ללכת ליום רע ותגישון לשבת במקום חמס ר''ל בגולה בארץ הכשדים אשר תקבלו מהם חמס :

המנדים . מל' הנדה והנעה : ותגישון . ענין הקרוב : שבת . מל' ישיבה : חמס . עושק וגזל :

וסרוחים על ערשותם . משתטחין ומאריכין עצמם על ערסותם ורבותינו פי' מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין ערסותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם : כרים . כבשים : מרבק . מקום כנוס העגלים ובלע''ז קופל''א :

השוכבים . הם המתענגים לשכוב על מטות שן : וסרוחים . על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת : כרים מצאן . מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם : מתוך מרבק . ממקום שנתפטמו שמה :

שן . הוא שן הפיל : וסרוחים . ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים ( יחזקאל כג ) : ערשותם . מטתם כמו ערש יצועי ( תהלים קלב ) : כרים . כבשים שמנים וכן שלחו כר ( ישעיה טז ) : מרבק . הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק ( ש''א כח ) :

הפורטים על פי הנבל . מנחם חברו עם ופרט כרמך ( ויקרא ט ) ורואה אני את דבריו שהמשורר על פי כלי זמר מחתך את הדבור בפרוטרוט הכל לפי נעימות קול הכלי להגביה ולהנמיך : כדויד חשבו להם וגו' . חשבו כלי שיר שלהם ככלי שיר של דוד שהם לשמים ואלו להתענג :

הפורטים . הם המזמרים ע''פ הנבל נגונים יחידים ונפרדים שלא תדמה אחת לחברתה : כדויד . המה חושבים את עצמם בדבר כלי השיר להיות כדוד מלך ישראל לנגן על כלי שיר כמו שנגן הוא וכאומר הלא אין להם ערך וייחוס עמו הוא שר שיר ה' והמה לא כן :

הפורטים . ענין היחיד וההבדל ובדרז ל פרט וכלל שהפרט הוא ההבדל מן הכלל והוא מלשון ופרט כרמך ( ויקרא ט ) : הנבל . שם כלי נגון :

השותים במזרקי יין . יש מרבותינו שאומרים במסכת שבת שהיו זורקין כוסותיהן זה לזה וי''מ על שם כלי שהיו לו שתי פיות והוא ארוך ושותה זה מכאן וזה מכאן הוא נזרק מפיו אל פיו : וראשית שמנים . מובחר שבשמנים והוא אפרסמון : ולא נחלו . לשון חולי : על שבר יוסף . ששמעו מפי הנביאים שעתיד לבא עליהם :

במזרקי יין . לא שתו בכוסות כ''א במזרקים בני מדה מרובה : וראשית . במיטב השמנים ישמחו בשרם להתענג : ולא נחלו . אינם חולים בכאב הלב להצטער על השבר המיועד לבוא על יוסף ונקראו כל ישראל ע''ש יוסף לפי שהוא כלכלם במצרים :

במזרקי . אגן גדול כמו מזרק אחד כסף ( במדבר ז ) : וראשית . ענין מיטב ומבחר : ימשחו . מל' משיחה וסיכה : נחלו . מל' חולי :

וסר מרזח סרוחים . ויבטלון משתאות המגודלים וגסי הרוח מרזחות לשון משתאות בסיפרי בפרשת וישב ישראל בשיטים מצאתי וחזרו לעשות להם מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים :

לכן . הואיל וכן עשו לכן עתה בזמן קרוב יגלו בראש גולים ר''ל במבחר הגולים בבזיון רב ( וכי כמו בדברים טובים יאמר לשון ראש ומבחר על הטוב שבכולן כן בדברים רעים יאמר לשון ראש ומבחר על הרע שבכולן ) : וסר מרזח סרוחים . אז יסיר מהם המשתאות הגדולות העודפות מהשיעור הראוי , או אז יסור אליהם אבלות גדולות ועודפות בשיעור :

בראש . ענין מובחר : וסר . מל' הסרה : מרזח . כן יקראו המשתאות ובספרי בפרשת וישב ישראל בשטים יש וחזרו לעשות מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים , או הוא ענין אבל וכן אל תבוא בית מרזח ( ירמיה טו ) וארז''ל בית אבל : סרוחים . ענין עודף ויתרון :

בנפשו . מדעת וכוונה : מתאב . כמו מתעב וכן תירגם יונתן מנבל אנא ית בית מקדש' רבותיה דיעקב שהמקדש נקרא גאון עוזם שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם ( יחזקאל כד ) : עיר ומלואה . ירושלים ויושביה :

בנפשו . ר''ל בעצמו : מתאב . באמת אני אוהב את גאון יעקב זה בה''מ כמ''ש את גאון יעקב אשר אהב סלה ( תהלים מז ) : וארמנותיו . אבל ארמנות יעקב מקום שמתענגים שם אותם שנאתי ולכן אמסר ביד האויב העיר והדברים הממלאים את העיר וגם בה''מ בכללם עם כי אהובה לי הואיל ותחרב העיר מה לי בבהמ''ק :

מתאב . ענין תאוה כמו תאבתי לישועתך ( תהלים קי''ט ) : גאון . כן יקרא בה''מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו ( יחזקאל ז' ) : והסגרתי . ענין מסירה כמו להסגיר לאדום ( לעיל א ) :

אם יותרו . מן הדבר והחרב : בבית אחד ומתו . שישרפו האויבים את הבית עליהם בלכדם את העיר :

אם יותרו . כי יחביאו עצמם שם מפני האויב : ומתו . כי האויב ישרוף הבתים וימותו כולם ולא ישאר אחד :

יותרו . מל' נותר :

ונשאו דודו ומסרפו . קרובו ואוהבו המציל את עצמותיו מן השריפה כן תרגום יונתן ויטיליניה קריביה מיקידא : ואמר . המוציא מן השריפה לאשר בירכתי הבית לחבירו שהלך לבדוק בתוך הבית : העוד עמך . אדם חי זולתך שנמלט מן החבואים : ואמר אפס . אין חי אלא מתים ואמר זה אליו הס את הפגרים ואמר הס השלך וסלק הכל כי זאת להם על אשר לא רצו להזכיר בשם ה' כן ת''י :

ונשאו . את כל אחד ישא דודו ומסרפו להוציא העצמים מן הבית לבל ישרפו גם הם עם הבשר : ואומר . הנושא הזה יאמר לאשר הוא בסוף הבית המחפש אחר עצמות כמוהו : העוד עמך . אם יש עוד מה עמך מן העצמות להוציאם מן השרפה : ואמר אפס . ר''ל וזה ישיב כמתרעם כבר נשרפו גם העצמות וכלה הכל : ואמר הס . ויחזיר זה ויאמר לו שתוק ואל תהרהר אחר מדת הדין כי אלו הנשרפים לא אבו להזכיר בשם ה' כ''א הזכירו בשם הבעל וראויים הם לזה הגמול :

ונשאו . מל' משא וסבל : דודו . הוא אחי האב : ומסרפו . הוא אחי האם , או ומסרפו הוא כמו ומשרפו בשי''ן כי זסשר''ץ מתחלף ור''ל אוהבו המציל עצמותיו מן השריפה : בירכתי . בסוף : אפס . ענין כליון כמו אפס כסף ( בראשית מ''ז ) : הס . ענין שתיקה כמו ויהס כלב ( במדבר י''ג ) :

רסיסים . שיהא מרוסס לבקיעות דקות : בקיעים . גדולים מרסיסים לפי חשיבותו תהי מכתו כן תרגום יונתן וימחי מלכו רבא מחא תקיפא ומלכו זעירא מחא חלשא :

והכה . מי שיצוה לו הוא האויב : הבית הגדול . על מלכות אפרים יאמר שהיא גדולה ממלכות יהודה כי בהם יש עשרת שבטים : רסיסים . לבקעיות מרובות ותכופות שאין לתקנם כי אם לאחר זמן רב ר''ל שהם לא ישובו לארצם עד הגאולה העתידה : והבית הקטן . על מלכות יהודה יאמר שהיא קטנה ממלכות אפרים : בקיעים . לבקעים יחידים שאפשר לתקנם מהר ר''ל שהם ישובו לארצם בזמן בית השני :

רסיסים . ענין רציצה וכתיתה כי ומעוך וכתות ( ויקרא כ''ב ) ת''א ודמריס ודרסיס ובדרז''ל ואם היה עב או מרוסס ( שבת פ' ) :

הירוצון בסלע סוסים . כלום יעמדו במרוצתם בשנותם סדורו של עולם : אם יחרוש . אדם : בבקרים . בסלע שאתם סבורים לשנות דרך הטובה ותתקיימו ותצליחו :

הירוצון . וכי אפשר לסוסים לרוץ במקום הסלע כי הלא יהלמו וישברו עקבותם וכן האם אפשר שיחרוש אדם בסלע עם הבקרים הלא בזה יאבד ויפסיד את הבקרים ר''ל וכי אפשר לשנות דבר הראוי הלא המשנה לא ירויח כ''א יפסיד : כי הפכתם . כאומר הלא כן מעשיכם לשנות דבר הראוי כי משפט התורה הפכתם לראש המר ר''ל לקחתם תמורתו חוק העכו''ם : ופרי צדקה . ר''ל מצות התורה הפכתם לקחת תמורת' את הלענה הוא עבודת הפסל וכפל הדבר במ''ש וכאומר הואיל ושניתם דבר הראוי לכן יגיע לכם ההפסד :

הירוצון . מל' ריצה ורדיפה : לראש . ללענה . מיני עשבים מרים כמו פורה ראש ולענה ( דברים כ''ט ) :

ללא דבר . על גדולתם ועושרם שאינו כלום שלא יתקיים : קרנים . חוזק וגבורה לנגח בקרנים עניים ואביונים :

השמחים . הם שמחים על לא דבר ר''ל שמחים על הצלחתם שלא תתקיים לזמן מרובה : האומרים . הם אומרים בחוזק ידינו לקחנו לנו אומץ וחוזק וכאומר אבל לא כן הוא כי הכל בהשגחה :

קרנים . ענין חוזק והוא שאול מקרני בעל חי שמתחזקין בהם :

מלבא חמת . שהוא במקצוע צפונית מערבית של ארץ ישראל : עד נחל הערבה . נחל מצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית :

כי הגני . כי עתה שחטאתם לי הנני מעמיד עליכם אתם בית ישראל : גוי . מוסב על הנני מקים עליכם : ולחצו אתכם . העכו''ם ההם : מלבוא חמת . מן הדרך שבאים בו אל חמת שהוא בפאת הצפוני של א''י : עד נחל הערבה . שהוא בפאת הדרומי של א''י מן הקצה אל הקצה :

ולחצו . ענין דחק :