פרות הבשן . נשי השרים והסגנים וי''ת עתירי נכסיא :

פרות הבשן . הם נשי השרים בשמרון ועל כי היו מתענגות ושמנות מרוב כל המשילם אל הפרות הרועות בבשן במרעה שמן שהן שמנות ובריאות בשר : העושקות דלים וגו' . וחוזר ומפרש שאינם עושקות בידיהן רק הן האומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה ולפי שאין להם ממה להביא עושקים הדלים תשושי הכח ואם יעמדו נגדם רוצצים אותם ברדוי ומלקות א''כ העושק והרציצה באה ע''י הנשים וכאלו יעשום הם :

הבשן . הוא מקום מרעה שמן כמ''ש ורעה הכרמל והבשן ( שם נ ) : העושקות . מל' עושק וגזל : הרוצצות . ענין שבירה כמו קנה רצוץ ( ישעיה מב ) : לאדניהם . ר''ל לבעליהן :

ונשא אתכם בצנות . ויטלון יתכון עממיא על תריסהון : ואחריתכן בסירות דוגה . ובנתיכון בדוגית ציידין היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית בב''ב , ואחריתכן פי' דונש בן לברט מצינו זרעו של אדם נקראים אחריתו כמו ( דניאל יא ) ובעמדו תשבר מלכותו ותחץ לד' רוחות השמים ולא לאחריתו כלומר ולא יניח מלכותו לבנו :

בקדשו . בקדושתו : ונשא אתכם . האויב ישא ויביא אתכם באניות קטנות עשויות בתמונת צנה והדרך להוליך בהן השפחות לא נשים מכובדות : ואחריתכן . בניכן ובנותיכ' יביאו בספינו' העשויות בתמונת קדרה שמביאים בהן הדגים ואינן עשויות להוליך בהן אנשים והאויב לא יחוש עליהם ויביאם בהם :

ונשא . מל' משא וסבל : בצנות . צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה ( תהלים צא ) ור''ל אניות בדמות צנות : ואחריתכן . כן יקראו הבנים והבנות הנשארים אחרי מות האדם וכן ולא לאחריתו ( דניאל יא ) : בסירות . מל' סיר והוא כעין קדרה כמו סיר הבשר ( שמות טז ) : דוגה . מל' דגים :

ופרצים תצאנה אשה נגדה . ובפרצי החומה תצאנה שם לנוס : אשה נגדה . בפרצה שתמצא נגדה כמו ויעלו כל העם איש נגדו ( יהושע ו ) שירבו פרצות בחומה ולא יהיו צריכות לבקש פתחים : והשלכתנה ההרמונה . והשלכתן מעליכון הגאוה והשררה שנטלתם ול' ארמי הוא בגמרא ( בבא מציעא פ''ג ) הרמנא דמלכא הוא ציווי המלך וי''ת ויגלון יתכון להלאה מן טורי חרמיני והם הרי חשך ל' חרב וחרבה :

ופרצים תצאנה . כאשר ינוסו למלט נפשם אל הארמון שמחוץ לחומת העיר ולהשגב במעוז הארמון הנה תצאנה מן העיר בדרך פרצי החומה הידועות להן כי לא יוכלו ללכת דרך השערים כי האויב ישמור מול השערים וישבום בצאתן ולכן תצאנה דרך הפרצות : אשה נגדה . כ''א תצא בפרצה שתמצא תחילה לפניה : והשלכתנה ההרמונה . תהיינה רדופות ונשלכות אל הארמון להשגב שמה :

ופרצים . שבר החומה : והשלכתנה . אמר בלשון הרחבה על מהירת הרדיפה . ההרמונה . אל הארמון הה''א האחרונה באה במקום הלמ''ד או אל בתחלתה והה''א השנייה באה במקום האל''ף :

באו בית אל וגו' . כאדם האומר לבן בליעל עשה עשה עד שתתמלא סאתך : והביאו לבקר זבחיכם . זאת אומרים להם כומרי הבעל עכו''ם וותרנית היא ואינה מחמרת עליכם התורה אמרה ( שמות כג ) לא ילין לבקר אבל לעכו''ם והביאו לבקר תורה אמרה בקדשים קלים ביום זבחכם יאכל ממחרת ( ויקרא יט ) ועכו''ם לג' ימים מעשר בהמותיכם תורה אמרה שאור לא תקטירו ( שם ב ) :

באו בית אל . הוא דרך גזום כאומר לבן בליעל עשה כחפצך ותראה מה יקרה לך באחרית הימים ודומה לו שמח בחור בילדותיך וגו' ואחריו נאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט ( קהלת יא ) : ופשעו . להקריב שם אל העגל : הגלגל . מוסב על באו לומר באו לגלגל ושם הרבו לפשוע כי הזביחה שמה אל העכו''ם הוא עון גדול ורב לפני המקום לפי ששם עמד המשכן בתחילה וכן נאמר כל רעתם בגלגל ( הושע ט ) : והביאו לבוקר . בכל בוקר הקדימו להביא שם זבחיכם : לשלשת ימים . בכל כלות שלשה שנים הביאו שמה מעשרותיכם וכדרך שצותה התורה להביא לירושלים מקום המקדש כמ''ש כי תכלה לעשר וגו' בשנה השלישית וגו' ואמרת לפני ה' וגו' ( דברים כו ) הנה אתם הביאום לבית אל והגלגל מקום העגל והפסל :

ימים . ענינו שנים כמו ימים תהיה גאולתו ( ויקרא כה ) :

וקטר מחמץ תודה . תורה אמרה לא תאחר לשלמו ( דברי' כג ) ועכו''ם וקראו נדבות השמיעו הזכירו כל מי שמתנדב ושכח יתן אל לבו ויזכור וי''ת וקטר מחמץ מן אונס כמו אשרו חמוץ ( ישעיה א ) מכף מעול וחומץ ( תהלים עא ) : וקראו נדבות השמיעו . בקול זמר ואמרו שקרבן זה מרוצה ומקובל בנדבה כן ת''י :

וקטר מחמץ תודה . הקטירו לחמי תודה מן לחם החמץ שבהן כי כן היה דרכם אבל התורה לא צותה להקטיר מלחמי התודה ומכ''ש לחם החמץ שאין החמץ נקטר כלל בכ''מ כמ''ש כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו וכו' ( ויקרא ב ) : וקראו נדבות השמיעו . הכריזו להביא שמה נדבות והשמיעו ברבים : כי כן אהבתם . בזה יפרש אמריו לומר לא שאני מצוה אתכם לעשות כן באמת אבל אמרי המה כי כן אהבתם ולכן אני אומר עשו כאשר אהבתם ותראו מה יקרה אתכם :

נקיון שנים . אקהיות שנים , ד''א נקיון שנים זהו חוסר אכילת בשר שהוא נכנס בין השנים כמו שנאמ' הבשר עודנו בין שניהם ( מדבר יא ) :

וגם אני . אבל גם אני שלמתי מדה במדה לפי שמנעתם ממזבחי בשר קרבנות ומנחות והנה מזבחי נקי אין עולה ואין מנחה כן אנכי החסרתי מכם בכל עריכם הבשר והלחם באופן שיהיה לכם נקיון שנים מהבשר כי דרך הבשר ליכנס בין השנים בעת האכילה וכמ''ש הבשר עודנו בין שניהם ( במדבר יב ) ובהעדר הבשר השנים נקיים וכן היו חסירי לחם כי האויב בא בארצם שנה בשנה ואכל תבואות השדה ושלל את המקנה : ולא שבתם עדי . עם כל זה לא לקחתם מוסר ולא שבתם אלי :

נקיון . מל' נקי : עדי . אלי כמו תגע עדיך ( איוב ד ) :

בעוד שלשה חדשים לקציר . עד הקציר כלומר ג' חדשים לפני הקציר : חלקה . בקעת שדה קמפנייא בלע''ז : תמטר . תהא מקום מטר ( תעני' כ ) אמר מר שתיהן לקללה זו תרקב וזו תיבש : וחלקה אשר לא תמטיר עליה . לא תראה נמטרת את עצמה :

וגם אנכי מנעתי מכם וגו' . ועוד גם זאת עשיתי אני שמנעתי מכם את הגשם כשהיה עוד שלשה חדשים לזמן הקציר ואז הצורך רב אל הגשמים : והמטרתי . ולמען לא יאמרו שבמקרה קרה לשנה שאיננה גשומה לכן המטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת הסמוכה לה לא המטרתי למען דעת שבא בהשגחה : חלקה . ואפילו בעיר שירדה המטר לא ירדה בכל המקומות אבל חלקה אחת לבד היתה נמטרת והחלקה שאצלה אשר לא תמטיר העב עליה היתה יבשה ורטיבות החלקה שאצלה לא הועיל לה להצילה מן היבשות לדעת שבא בהשגחה :

חלקה . כן יקרא השדה כמו ואכלה את החלק ( לקמן ז ) :

ונעו . אנשים משתים או משלש ערים שלא ירד שם הגשם היו נעים ללכת אל עיר אחת שהגשם ירד בה למצוא שם מים לשתות ולא היו שבעים מן השתיה כי מעט מים מצאו בה ולא היה בו די לרוות הצמאון : ולא שבתם . עכ''ז לא לקחתם מוסר ולא שבתם אלי :

ונעו . מל' תנועה והנדה :

הרבות גנותיכם . שאתם עוסקי' להרבות גנותיכם : יאכל הגזם . אכל הגזם :

הרבות . מרבית פרי גנותיכם וגו' אכל ארבה ולא קבלתם הנאה ממרבית הפירות :

בשדפון . הוא לקיות הזרע בשבלים ע''י הרוח : ובירקון . בעבור מרבית היובש נהפכים השבלים למראה ירוק ונפסדים כמו יככה וגו' ובשדפון ובירקון ( דברים כח ) : הרבות . מל' רבוי : גנותיכם . מל' גן : הגזם . מין ארבה :

בדרך מצרים . כדרך ששלחתי עליכם במדבר בצאתכם ממצרים : עם שבי סוסיכם . שיהרגו גם הסוסים : ואעלה באוש מחניכם . ריח פגריכם מבאיש באפכם העליתי אותו :

בדרך מצרים . כשהלכו בחוריכם רוכבי סוסים לרדת מצרימה לשבור בר כי שם יש הרבה תבואה הנה בדרך אלה בתחילת מלכותו כמ''ש ( בס''ע ) : ותהיו . אתם בני שומרון לבד תשארו כאוד המוצל מן השרפה : ולא שבתם . ר''ל ידעתי שלא תקחו מוסר ולא תשובו אלי ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות כי הנבואה ברורה כאלו כבר נעשתה :

עם שבי . כמו ושבי וכן עם יפה עינים ( ש''א טז ) : באש . ענין סרחון : מחניכם . חבורת אנשים קרויים מחנה : ובאפכם . מל' אף וחוטם :

כאוד . טיסו''ן בלע''ז כלומר שחורים וחשוכים וקדרים :

כאוד . הוא העץ שמנדנדים בו האש הנחרך מסביב וכן זנבות האודים ( ישעיה ז ) :

לכן . יען אשר לא שבתם עדי : כה אעשה לך . ככל הרעות האלה : עקב . כי אתה שומע מפי נביאי אשר זאת אעשה לך : הכון לקראת . לשוב מרשעתך :

לכן . הואיל ולא שבתם עד הנה לכן אעשה לך כה כמו שאמרתי שאהפוך בכם כמהפכת וגו' : עקב . בעבור אשר אעשה לך את זאת האמור למעלה וידעת א''כ מזה לכן הכון עצמך אתה ישראל לקראת אלהיך להלחם בו לעכב על ידו ואמר כמהתל ומלעיג וכאומר אף שידעת הדבר אין בידך להיות נשמר ממנה :

כה . ענינו כמו כן : עקב . בעבור כמו עקב תשמעון ( דברים ז ) : הכין . מל' הכנה :

מה שיחו . כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו : עושה שחר . לצדיקים כאור נוגה : עיפה . הופך נוגהן של רשעים לחשך אפלה כמו ( ישעיה ח ) והנה צרה וחשכה מעוף צוקה וכן ( איוב י ) ארץ עיפתה תעופה כבקר תהיה ( שם יא ) חשכך כבקר יהי מאיר : ודורך על במתי ארץ . משפיל גבוהים וגסי הרוח :

כי הנה יוצר הרים . כי הנה ה' הוא היוצר את ההרים והוא הבורא את הרוח והכל שלו ובידו והוא מגיד לאדם מה יהיה דבורו כי יודע הוא תעלומות לב ובידו להפך אור השחר להיות חושך והוא דורך על במתי ארץ ר''ל משפיל הוא את הרמים , כי שמו ה' אלהי צבאות כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה וכאומר אה כל אלה בו מי א''כ יוכל להיות נשמר מהרעה שהוא מייעד להביא :

שחו . דבורו כמו או שיח לארץ ( איוב יב ) : שחר . אור השחר : עיפה . ענין חושך כמו ארץ עיפתה ( שם י ) : ודורך . מל' דריכה ורמיסה : במתי . ענין גבהות ורוממות כמו ועל במותי יעמידני ( תהלים יח ) :