עמוס פרק-ג{א}
שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֚ל כָּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלֵ֛יתִי מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
על כל המשפחה . כפל הדבר במ''ש כי לשון משפחה יאמר על כל העם וכן ואם משפחת מצרים ( זכריה יד ) :
{ב}
רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי מִכֹּ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲדָמָ֑ה עַל־כֵּן֙ אֶפְקֹ֣ד עֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־עֲוֹנֹֽתֵיכֶֽם׃
רק אתכם ידעתי . אהבתי ואתם פשעתם בי על כן וגו' , ורבותינו דרשוהו לצד אחר במסכת עכו''ם :
רק אתכם ידעתי . לבד אתכם אהבתי מכל העכו''ם ואתם פשעתם בי לכן אזכור עליכם את כל עונותיכם לשלם גמול על כולם :
ידעתי . ענין אהבה וכן מה אדם ותדעהו ( תהלים קמד ) : אפקוד . ענין זכרון :
{ג}
הֲיֵלְכ֥וּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּ֑ו בִּלְתִּ֖י אִם־נוֹעָֽדוּ׃
הילכו שנים יחדיו . שאתם אומרים לנביאים לא תנבאו כלום הנביאים מתנבאים מלבם אלא א''כ נצטוו כלום דברים נעשי' אלא ע''פ דרכם : בלתי אם נועדו . אלא א''כ קבעו מועד ללכת יחדיו למקום פלוני :
הילכו . וכי ילכו שני אנשים יחד בדרך אחד אם לא שקבעו והזמינו מתחילה זמן קבוע ללכת יחד :
נועדו . ענין קביעות זמן והזמנה וכן נועדו עברו יחדיו ( שם מח ) :
{ד}
הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃
הישאג אריה ביער וטרף אין לו . כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא א''כ לכד וכן הוא אומר ( ישעיה ה ) ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף וכן ( שם לא ) כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו : הישאג אריה . הוא נבוכדנאצר , ד''א הנביאים מדמין את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה כמו שאמרו למטה אריה שאג מי לא יירא וכאן זה פירוש הדוגמא היבא רוח הקודש בפי הנביאים לדבר דבר מאת הקב''ה לרעה אלא אם כן הפורענות נגזר מלפניו זהו הטרף , היתן הקב''ה קולו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם במוקש עון :
הישאג . וכי ישאג אריה ביער ולא ימצא טרף כי בשמוע החיות קול שאגתו יעמדו במקומם מפחדו ויבוא בהם לטרוף טרף כרצונו : היתן . וכי הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד מה כי אז יגיל וישמח ולא כשעדיין לא לכד :
כפיר . ארי בחור : ממעונתו . ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית לנו ( שם צ ) :
{ה}
הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד׃
התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה . בפח שנפלה עליו ומוקש אין לה : היעלה פח מן האדמה . ממקום שהוטל שם אלא א''כ נאחז בו העוף כשהוא רוצה לברוח עוקר את הפח ומעלהו ממקומו מעט ואותה שעה כבר נלכד : התפול צפור על פח . ואין הפח מכשילה כלומר וכי אפשר שאתם עוברים עבירות ולא יהיה לכם למוקש : היעלה פח וגו' . כך היעלה עונותיכם למעלה ולא ילכדו אתכם :
התפול . וכי תשכון צפור על הפח הפרושה בארץ ולא מצאה מוקש להלכד בה וכי לחנם מזורה הרשת : היעלה פח . דרך הצפור כשהוא נלכד ורוצה להציל נפשו מנדנד הפח ומעלהו קצת מן האדמה ואמר וכי הפח יעלה מן האדמה ולא לכד דבר וכי מי מעלה את הפח :
התפול . התשכון וכן על פני כל אחיו נפל ( בראשית כה ) : פח . הוא הרשת :
{ו}
אִם־יִתָּקַ֤ע שׁוֹפָר֙ בְּעִ֔יר וְעָ֖ם לֹ֣א יֶחֱרָ֑דוּ אִם־תִּהְיֶ֤ה רָעָה֙ בְּעִ֔יר וַיהוָ֖ה לֹ֥א עָשָֽׂה׃
אם יתקע שופר . שהצופה רוא' גייסות באים בעיר ותוקע בשופר להזהיר את העם אין אלו אלא דברי משל ודמיון : אם יתקע שופר בעיר . כך היה לכם להיות חרדים אל דברי הנביאים שהם צופים לכם למלט אתכם מן הרעה שלא תבא וכשתבא לכם הרעה הלא תדעו כי הקב''ה עושה לכם על שלא נזהרתם בנביאיו :
אם יתקע . בעת המלחמה מעמידים הצופה לראות אם בא האויב וכאשר יבוא יתקע בשופר להזהיר את העם ואמר האם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו הלא בודאי למאד יחרדו : אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה . ר''ל כמו שכל אלו הדברי' הנזכרים א''א שיהיו בזולת הדבר הראוי לכל אחד ואחד כן א''א שתהיה רעה בעיר במקרה וה' לא עשהו בגמול המעשה :
אם יתקע . האם יתקע ותחסר ה''א התימה וכן אם תהיה :
{ז}
כִּ֣י לֹ֧א יַעֲשֶׂ֛ה אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה דָּבָ֑ר כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים׃
כי לא יעשה אדני . אלהים דבר . אלא א''כ גלה סודו אותו סוד אל עבדיו הנביאים :
כי לא יעשה . מביא ראיה שהכל בא בהשגחה כי אין ה' עושה דבר כ''א יגלה סודו בתחילה אל הנביאים :
{ח}
אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא׃
אריה שאג מי לא יירא . כך הקב''ה דבר אל הנביאי' להנבא מי לא ינבא :
אריה שאג . ר''ל והלא הנביאים בודאי מתנבאים הדבר אל העם ואינם כובשים הנבואה כי כמו שאם ישאג האריה לא ימצא מי שלא יירא מקול שאגתו כן אם ה' מדבר מה אל הנביאים לא ימצא מי שלא ינבא א''כ כל דבר הבא נשמע מפי הנביא עד לא בא א''כ אין זה מקרה כ''א בהשגחה ומוסב לתחילת הענין שאמר על כן אפקוד עליכם וגו' לשלם גמול כי הואיל והכל בהשגחה יש גמול על המעשה :
{ט}
הַשְׁמִ֙יעוּ֙ עַל־אַרְמְנ֣וֹת בְּאַשְׁדּ֔וֹד וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאִמְר֗וּ הֵאָֽסְפוּ֙ עַל־הָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן וּרְא֞וּ מְהוּמֹ֤ת רַבּוֹת֙ בְּתוֹכָ֔הּ וַעֲשׁוּקִ֖ים בְּקִרְבָּֽהּ׃
השמיעו . אתם בני פלשתים ובני מצרים והכריזו זאת ואמרו בארמנותיכ' שיאספו על הרי שומרון לראות מעל ההרים בתוך העיר את דרכם הרעה :
השמיעו . אתם בני אשדוד השמיעו כרוז בארמנותיכם : האספו . ללכת למלחמה בעזרת אשור : וראו . ר''ל אל תיראו מהם כי תראו בתוכה מהומות רבות המיית מלחמה איש באחיו ועושק רב תראו בקרבה וחלוק לבם ובקל יהיו נמסרים ביד האויב :
ועשוקים . נעשקים מיד העושקים :
{י}
וְלֹֽא־יָדְע֥וּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה הָאֽוֹצְרִ֛ים חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד בְּאַרְמְנֽוֹתֵיהֶֽם׃
נכוחה . ישרה : חמס ושוד . ממון של גזל :
ולא ידעו . ר''ל גם תראו אשר אינם יודעים לעשות נכוחה וא''כ בודאי לא יעזרם ה' : האוצרים . תראו אשר חומסים וגוזלים ואוצרים בארמנותיהם וכאומר אלו גזלו לצורך הספוק למלאות נפשם לא היה הדבר רע בתכלית אבל הם יגזלו מבלי צורך והכרח :
נכוחה . דבר ישר וראוי כמו הולך נכוחו ( ישעיה נז ) : האוצרים . מל' אוצר ר''ל טומנים :
{יא}
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ וְהוֹרִ֤ד מִמֵּךְ֙ עֻזֵּ֔ךְ וְנָבֹ֖זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
צר וסביב הארץ . הצר מוכן לבא וסביב לארץ הזאת יבא :
צר וסביב הארץ . ר''ל הצר יבא עליך וסביב הארץ יחנה לבל תוכל להמלט : והוריד . ישפיל ממך חזקך וארמנותיך יהיו נבוזים מן הצר הבא :
צר . אויב : עוזך . חזקך : ונבוזו . מלשון בזה ושלל :
{יב}
כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃
כאשר יציל הרועה . דבר מועט : בדל אוזן . חסחוס דאודן : כן ינצלו בני ישראל . מתי מעט : בפאת מטה ובדמשק ערש . ת''י בתקוף שולטן ועל דמשק רחיצן ואומר אני שפתרון התרגום לפי שבימי יהואחז בן יהוא כתיב ( מלכים ב יג ) כי אבדם מלך ארם וירבעם בן בנו הושיעם במקצת שנאמר ( שם יד ) ולא דבר ה' למחות את שם ישראל ויושיעם ביד ירבעם וגו' ( שם ) הוא השיב את גבול ישראל וזהו בפאת מטה פנת הבית היא חזקו של בית לכן תרגם בתקוף שולטן של ירבעם ועמוס נתנבא בימי ירבעם ועוד נבא שסופן להסמך על מלכי ארם וכן עשו בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין וזהו ובדמשק ערש עיקר מנוחתם ומבטחם תהי על דמשק , ורבותינו אמרו בסדר עולם ר' נהוראי אומר משום רבי יהושע אלו עשרת השבטי' שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל יהודה ופלטו עמהם : בפאת מטה . מלמד שלא נשתייר מהם אלח א' משמונה שבהם ושאר ערש היכן הוא בדמשק לקיים מה שנאמר ( לקמן ה' ) והגליתי אתכם מהלאה לדמשק ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ''ל שהיה מפרש זו א' משמונה שלא נאמר פאת אלא בפאת מטה במקצתה בא' משתי רוחות של פאה והיא שמינית של מטה שהרי ארבע פאות יש ושתי רוחות לפאה , ד''א מצאתי בדברי ר' מאיר זצ''ל בפאת מטה בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה ( מלכים ב א ) ובדמשק ערש בן הדד מלך ארם שלח לדרוש באלהי ישראל ( שם ח' ) :
כאשר יציל הרועה . דרך הרועה כשהארי טורף שה מן העדר הוא מחזיר להציל מה להביא לראיה לבעליו שהארי טרפו ושהוא לא גנבו ולאח''ז משליכו כי לא הצילו כ''א להיות לעד ולא למאכל : כן ינצלו . ר''ל כמו שאין תועלת בעצם הדבר שמציל הרועה מן הארי כן לא יהיה תועלת באותן הנשארים בשומרון כי רק ישארו החולים השוכבים בפאת המטה ובערש המטונף ממשקה החולה :
בדל אזן . ת''י חסחוס והוא הקשה שבאזן ואין לו דמיון : בפאת . ענין עבר וצד : ובדמשק ערש . ערש היא מטה כמו ערשו ערש ברזל ( דברים ג ) ויקרא מטת החולה דמשק ערש כי כולה משקה מכוחו וניעו מן הזיעה וכן העיר דמשק נקראת בזה השם על כי היא כולה משקה במרבית יאורים ואגמי מים ועם כי היא בשי''ן שמאלית :
{יג}
שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃
שמעו . אתם הנביאים שמעו דברי והתרו בבית יעקב :
והעידו . ענין התראה כי ע''פ רוב מתרין בעדים לבל יכחש לאח''ז :
{יד}
כִּ֗י בְּי֛וֹם פָּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָפְל֖וּ לָאָֽרֶץ׃
כי ביום פקדי . ר''ל וזהו דברי אשר ביום שאזכור פשעי ישראל עליו לשלם לו הגמול אז אשגיח על המזבחות העומדות בבית אל לכרות קרנותם ויפלו על פני הארץ :
פקדי . ענין זכרון : ופקדתי . עוין השגחה כמו פקדו נא וראו ( ש''א יד ) : ונגדעו . ענין כריתה כמו ואשריהם תגדעון ( דברים ז ) : קרנות . הבליטות היוצאות כעין קרנים :
{טו}
וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃
בית החורף על בית הקיץ . מתוך שהיו מעונגים היו בונים להם העשירי' שתי בתים אחד לחורף ואחד לקיץ : בתי השן . דמכבשין בשן דפילא :
בית החורף . להתענג היו עושים בית מיוחד לחורף והיה שמור מן הקרירות ומנשיבת הרוח ובית מיוחד לקיץ במקום שנושב הרוח ואמר שיכה זה עם זה ר''ל שיחרבו ויאבדו :
על בית . עם בית : השן . שן הפיל : וספו . ענין כליון כמו ספתה בהמות ( ירמיה יב ) :