על שרפו עצמות וגו' . פעם אחת נפל מלך אדום ביד מלך מואב ושרפו עצמותיו וטחום בקירות הבית ותבע הקב''ה אונאת המלך שנהגו בו בזיון :

על שרפו וגו' . הוא מה שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל ( מ''ב ו ) ופי' שמלך מואב לקח בן מלך אדום הראוי למלוך ושרפו כליל כעולה ואז קצף מלך אדום על ישראל כל כי בעבורם באה לו הרעה ההיא ולא ראו להצילו א''כ ע''י מלך מואב נתעורר קצף על ישראל לכן יקבל מואב גמול : לשיד . ר''ל עד שנעשו דק ולבן כסיד כדרך העצם אחר השריפה :

לשיד . כמו לסיד בסמ''ך :

קריות . שם מקום כד''א ( שם מח ) על קריות ועל בצרה : בשאון . קול המון מלחמה :

ומת בשאון מואב . מואב ימות בשאון המלחמה בעת יריע האויב בקול שופר :

הקריות . שם מחוז : בשאון . ענין המייה :

עמו . עם השופט ההוא :

ויתעום כזביהם . הנביאים המכזבים להם התעום מדרך הישר : אשר הלכו וגו' . הם הם הנביאים המכזבים אשר הלכו אבותיהם אחריהם וכאומר הלא אבותיכם הלכו אחריהם ונכשלו והם לא לקחו מוסר :

ויתעום . מלשון תועה : נעלים . מנעלי הרגל :

על מכרם בכסף צדיק . הדיינין היו מוכרי' את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו : ואביון בעבור נעלים . תרגם יונתן בשני מקומות ( לקמן ח ו ) בדיל דיחסנון ואומר אני שכך פירושו מטין משפט האביון כדי שיצטרך למכור שדהו שהיה לו בין שדות הדיינין וזה עוקף עליו ונוטלה בדמים קלים כדי לגדור ולנעול כל שדותיו יחד ולא יפסיק ביניהם :

על מכרם וגו' . ר''ל מטין דין הצדיק ומוכרים אותו במחיר שוחד הכסף : ואביון . מטין דין האביון בעבור מחיר שוחד מנעלים לרגליהם ר''ל אף במעט שוחד מטין את הדין :

השואפים על עפר ארץ . על עפר ארץ שהם הולכים עליהם כל שאפם וכל מחשבתם בראש דלים הוא איך יגזלו אותם ויטלו את שלהם , שאיפה גולושי''ר בלע''ז : ודרך ענוים יטו וגו' . החלשים נוטים מדרכם והולכין דרך עקלתון מפני יראתם כמה דאת אמר ( איוב כד ) יטו אביונים מדרך : אל הנערה . המאורסה :

השואפים . אשר מביטים אל עפר הארץ להיות מושבם בראש הדלים כי השופטים ההם משימים שוטרים תחתיהם לכוף הדלים לקיים דבר המשפט ואם ימאנו יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום ברגליהם והנה עפר הארץ בראש הדלים : ודרך ענוים יטו . מטים דרך ענוים להסב מדרך הפשוטה להטות דרך עקלתון כי יפחדו מהם ויסתתרו לבל יראום : ואיש ואביו . שניהם יחד ולא יבושו זה מזה : אל הנערה . ר''ל אל נערה המאורסה לזנות עמה : למען חלל . כאלו יתכוונו לחלל שם קדשי כי אם היה בעבור הנאה לבד מה להם ללכת אל ארוסה ושניהם יחד :

השואפים . ענין הבטה אל הדבר והתוחלת לה וכן כעבד ישאף צל ( איוב ז ) :

ועל בגדים חבולים יטו . תרגם יונתן על מטות שוויין דמשכון מסתחרין זוקפין מלוה על העניים וממשכנים אותם ועושים בגדיהם מצעות ומסובין עליהם בהטייה בעת סעודתם : בית אלהיהם . בבית עכו''ם שהיתה להם אצל מזבח : יטו . לשון מסיבה שכל מסיבת סעוד' בהטייה היא שהוא נסמך על שמאלו : ויין ענושים . שעונשים אותם ממון ושותים בו יין :

ועל בגדים חבולים יטו . ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסילים : ויין ענושים ישתו . מענשים את המסרב לתת כסף ובו יקנו יין ושותין בבית העכו''ם :

חבולים . ענין משכון כמו לא יחבול רחים ( דברים כד ) : יטו . מל' הטייה ר''ל ישענו : ענושים . מל' עונש ממון :

כאלונים . קיישנ''ש בלע''ז : ואשמיד פריו ממעל . שרים העליונים : ושרשיו מתחת . שרים התחתונים ד''א הצרעה היתה מסמא עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטן :

ואנכי השמדתי . ר''ל הלא אף את העכו''ם אשר לא ידעוני אני מענשם בעונם כי הלא השמדתי מפניהם את האמורי שהיה גבהו כארז וחזק כאילן אלון : ואשמיד וגו' . ר''ל השמדתיו בתכלית ולפי שהמשילו לאילן אמר לשון הנופל בהשחתת עץ פרי שמשירים הפירות ועוקרים השרשים :

השמדתי . ענין כליון ואבדון : וחסון . ענין חוזק כמו והיה החסון לנעורת ( ישעיה א ) : כאלונים . שם אילן החזק ביותר :

ואנכי העליתי . ר''ל ואתם הלא ידעתם אותי כי אנכי העליתי אתכם וגו' וספקתי צרכיכם במדבר ארבעים שנה לבוא לרשת את ארץ האמורי :

לנזרים . תרגם יונתן למלפין שהיו פרושין מדרכי עם הארץ ועוסקים בתורה אין נזירה בכל מקום אלא ל' פרישה : האף אין זאת . בתמיה כלומ' כלום אתם יכולים להכחיש את זאת :

ואקים וגו' . בכל ימי הדורות הקמתי מבניכם לנביאים והשריתי שכינתי עליהם : ומבחוריכם לנזירים . נתתי בלבם רוח טהרה להיות נזירים : האף אין זאת . ר''ל וכי גם זאת תכחשו לומר שלא היה זאת וכאומר הלא הוא דבר מפורסם וא''א לכחש בו :

לנזירים . הוא ענין פרישה כי פורש עצמו מן היין והטומאה :

ותשקו את הנזירים יין . שלא יורו אתכם שהשיכור אסור להורות , ותשקו את הנזירים יין , תרגם יונתן ואטעיתון ית מלפיכון בחמר : לא תנבאו . לעמוס צוה כן אמציה כהן בית אל חוזה ברח לך אל ארץ יהודה ( לקמן ז ) :

ותשקו . ר''ל פתיתם את הנזירים לשתות יין ומחיתם ביד הנביאים שלא ינבאו :

מעיק . תרגום של מציק : תחתיכם . את חנייתכם : תעיק העגלה . מכובד משא שעליה :

הנה אנכי . מוסב למעלה שאמר אם שלמתי גמול להעכו''ם אשר לא ידעוני כ''ש אתם שהרביתי להטיב עמכם ועכ''ז פשעתם בי כ''ש שאשלם לכם גמול ולכן הנה אני מביא עליכם צוקה במקומכם ולא תוכלו לברוח כי בכל מקום שתהיו תשיג לכם הצוקה : כאשר תעיק העגלה . אמר דרך משל כי העגלה אינה בעלת חיים שתעיק לה ור''ל כמו העגלה המלאה עמיר שהמשא קשה ונפוחה רב וכאילו תעיק אל העגלה בכל מקום מהלכתה כן יעיק להם במקומם בכל מקום שיהיו :

מעיק . ענין צוקה וצרה כמו מפני עקת רשע ( תהלים נה ) : תחתיכם . במקומכם : עמיר . אלומות התבואה כמו ושכחת עומר ( דברים כד ) :

ואבד מנוס מקל . אף הקל ברגליו לא יציל עצמו במה שינוס מפני האויב הואיל וימצא אויב בכל מקום שיהיה : לא יאמץ . לא יוכל לחזק כחו במלחמה :

מנוס . ענין בריחה : יאמץ . ענין חוזק כמו יוסף אומץ ( איוב טז ) :

וקל ברגליו לא ימלט . את נפשו :

לא יעמוד . רצה לומר לא יעמוד על עמדו בקשרי המלחמה כי ירך לבבו וינוס לנפשו : לא ימלט נפשו . ע''י מרוצת הסוס :

ותופש . ענין אחוזה :

ערום ינוס וגו' . ערטילאי בלא כלי זיין :

ואמיץ לבו בגבורים . ר''ל אף מי שדרכו לאמץ ולחזק לבבו גם בין הגבורים הנה אז ינוס ערום כי יפשוט כליו להיות קל לברוח כי המורך יבוא בלבו :