שבחי הבעש''ט-[רבי אהרן קרלינר]
הרב הגדול מורנו דב זכרונו לברכה ממזריטש צווה פעם אחת לתלמידו הרב מורנו אהרון קרלינר שיסע לביתו דרך איזו קהלה ידועה, ועשה כן כפי צוויו. ויהי בבואו להעיר הידועה וחפש באמתחתו והנה שכח כיס הטלית והתפילין. והנה הרב הנ"ל מעולם לא התפלל בטלית ותפילין שאולים, ושלח לחנות לקח טלית ולעשות בו ציצית, ובעצמו הלך לסופר לקנות תפילין.
ויהי כאשר נתן הסופר תפילין לידו, מיד צעק הרב: אתמול בא על אשת איש והיום מוכר תפילין?! רשע תן תודה! והודה על חטאו. ויהי כהתוודותו ונעשו חקירות ובדיקות, וימצאו כמה וכמה אנשים ונשים אשר כולם נתגאלו בחטאים אשר היה נצרך ליותר ממאה גטין. ובעניין אחד היה לו שאלה ולא ידע מה לעשות, הוכרח לשוב להרב הגדול מורנו הרב רבי דב. ויהי בבואו ספר לו הרב מורנו רבי דב כל המאורע, וגם נדון השאלה מה שהיה מסופק בזה ואיך הוא הלכה למעשה.
וקודם נסיעת הרב מורנו רבי אהרון לקהילת קודש הנ"ל עוד הפעם, אמר הרב הנ"ל: יסע עמך הרב מורנו מנחם מנדל, שהוא יודע לדבר בלשון פוליש, וגם תקחו עמכם בגדי לבן של שבת. וכן עשו.
והנה בנסיעתם אמר הרב מורנו רבי מנחם מנדל: הנה נסיעתנו הוא רק לסדר הגטין, אם כן למה נצרך לדבר פוליש וגם הבגדי לבן, אך זה אלא שרבנו רואה בעין השכל שהרשעים נתחרטו על הודאתן והלשינו לשר העיר. וכן הוה, שבביאתם לעיר העמיד השר שומרים שיביאו אותם תכף לשר, ורצונו היה לעשות להם רעה, והרשעים הטמינו את עצמם אצל השר בחדר אחר.
ויהי כבואם אל השר לבושים בבגדי לבן מצאו חן בעיניו ויקבלם בכבוד גדול, ויצו להם לישב אצלו. ויהיה בדברם אמר השר להם: מה שייך לרבנים האלה לכאן?
אמר הרב מורנו רבי מנחם מנדל: היות שהרב מורנו רבי אהרון הוא איש אלוקי, וראה שיש קטרוגים גדולים על העיר שלך אשר נגזר עליה כליה ממש, מפני שאנשי העיר המה רעים וחטאים לה' מאוד, ובפרט בעניני נאוף, וצריכין כמה נשים להתגרש, ובאנו אליך כי אתה שר העיר מוכרח אתה לפקח בטובתם.
ויהי כדברם אליו נזכר דברי הרשעים, וצווה להם שיצאו וידברו עם הרבנים. ומיד הרעיש הרב מורנו רבי אהרון עליהם בקול רעש ורוגז, והוכרחו להתודות על כל החטאים לפני השר, וצווה השר עליהם לעשות גרושין, ונתן להם תקיפות גדולות.