שבחי הבעש''ט-[הבעש''ט יודע מקום הימצאו של בן הסוחר]
שבחי הבעש''ט-[הבעש''ט יודע מקום הימצאו של בן הסוחר]
בקהילת קודש הנ"ל היה סוחר אחד גדול, והוא היה מאותן אנשים שהיו עדיין נגד הבעל שם טוב. והיה לסוחר הנ"ל בן יחידי חכם ומופלג בלימוד ובשארי מעלות. פעם אחת נסע הבן יחיד לברסלב אחר סחורה, ודרכו היה להתעכב בנסיעה כזו ארבעה שבועות. פעם אחת נתעכב יותר מעשרה שבועות, ולא היה ממנו שום ידיעה כלל, ונצטערו בני ביתו מאוד על זה.
פעם אחת אמרה אימו, אשת הסוחר: מה אתה מקשה לבך נגד הבעל שם טוב? כל העולם כולו נוסעים אליו ממש מארבע כנפות הארץ ועושה להם פעולות, ואתה אין רצונך לילך לביתו לשאול את פיו ולדרוש עבור בננו, כי לא דבר ריק הוא. והוא לא שת ליבו לזאת.
ויהי ברבות הימים ותאלצהו מאוד, והוכרח לעשות רצון אשתו. והלך ערב שבת קודש להבעל שם טוב ואמר: רבנו, זה יותר מעשרה שבועות שנסע בני יחידי לברסלב ואין לי שום ידיעה ממנו ולא ידעינן מה עלתה לו.
מיד ציוה הבעל שם טוב שיביאו לו ספר הזוהר, ופתח אותו וראה בו, והשיב לו: בנך הוא בעזרת ה' בחיים ושלום, ושבת זה ישבות בכפר סמוך לעירנו פרסה אחת. ולא האמין לדבריו, כי איך יוכל להיות כך, כי הלוא לא נעלם מבנו רוב הגעגועים שלהם וכמים הפנים וכו', ובודאי אין כסף נחשב למאומה, ויתן בעד פור ~ [עגלה] מה שיבקשו בכדי שיבוא על שבת לביתו, עם כל זה לרווחא דמילתא שלח ערל אחד לכפר הנ"ל וציוהו להתעכב שם עד הלילה, אולי יבוא קודם הלילה.
בלילה בא הערל בחזרה ואמר שאין קול ואין עונה, לא נשמע ולא נראה מבנך כלום. אז אמר הסוחר לאשתו: הוא הדבר אשר דיברתי מקדם, אשר כל דבריו הם פיתויי דברים שאין בהם ממש.
אבל באמת כך היה המעשה אצל בנו נשברה העגלה כמה פעמים בדרך, ובא לכפר הנזכר בחצי הלילה, ותיכף במוצאי שבת קודש בא בנו לביתו. אז ראה למפרע כי כל דברי הבעל שם טוב המה כנים וצודקים. והלך להבעל שם טוב ובקש ממנו מחילה, היות שדיבר עליו לשון הרע, וסיפר לו כל המעשה.
אמר לו: שוטה! הלא אור שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית היה אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, והיכן גנזו? בתורה! ולכן כשאני פותח ספר הזוהר אני רואה כל העולם כולו, ולא אשגה ברואה בעזרת השם.